ביאור הגר"א/אבן העזר/קמג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המגרש כו' מתני' וגמרא בכמה מקומות:
(ב) ואפילו כו' מתני' פ"א א' וגמ' פ"ק דיומא:
(ג) המגרש כו'. דע"כ ל"פ ר"ה ור"י שם ע"ד א' אלא בע"מ כמש"ש אבל באם מודה ר"ה לר"י:
(ד) לפיכך כו'. ממש"ש ע"ו ב' וליחוש שמא פייס ופירש שמא בטל הגט ואף דתני שם ג"כ אמתני' מפ' הרמב"ם ז"ש שם ומאן דמתני אברייתא כו' הא לא אתא ור"ל אפילו פייס לא כלום שהרי נתקיים התנאי למפרע. והרמב"ן והר"ן יש להם שם שיטה אחרת ע"ש שאף במעכשיו או ע"מ יש דרך לבטלו ומ"מ לא למדו ממתני' אלא לפי גי' בברייתא ע"מ שאעבור כו' אבל ראיתי להרמב"ם פ"ט ה"י דכל שברצונ' יכולה למחול וז"ש שמא פייס ובמתני' ל"ח שאין דרך כו' וכמש"ל סימן קמ"ד ס"ז אבל ראייתו ממש"ש ל"ט ב' שמא פייס וה"ה כאן כיון שאינו חל כו'. כנ"ל. עתוס' י"ח ב' ד"ה שמא כו' ומ"מ דעתו שם כדעת הרמב"ם: (ליקוט) לפיכך א"י לבטל כו' ומש"ש ע"ו ב'. אמתני' מעכשיו כו' שמא פייס ואפי' מאן דמתני אברייתא כו' משום שאין דרך ב"א לבא בצנעא ממ"ש בפ"ט ה"ט כבר פי' הרמב"ם שם דכל תנאי שהוא לטובתה יכולה למחול וכמש"ל סי' קמ"ד. סו"ז ומ"ש ברישא באם דיכול לבטל כו' ממש"ש ך"ט ב' שמא פייס וכפי' הרי"ף ותוס' הנ"ל שביטל והטעם כיון שלא חל עד לאחר שלשים יום יכול לבטל ושם ל"ד א' ואמר אביי מנא אמינא לה דההוא כו' רבא אטו כו' מ' דאי בטיל בהדיא לכ"ע בטל וע' מרדכי פ' מי שאחזו סימן תר"ט ועוד כ' רי"ף כו'. וכן כאן כיון שלא חל עד קיום התנאי כנ"ל יכול לבטל ודוקא כ' מי שאחזו שהוא בע"מ אומר דוקא שהוא ברצונה וכ"ד תוס' י"ח ב' ד"ה שמא כו' אבל הראב"ד פ"ט ה"ט בהשגות ס"ל דאפילו במעכשיו יכול לבטל וכדעת בע"ה וכ"ד הרא"ש כלל מ"ו ס"ב ע"ש שהאריך והביא ראיה מהא דפרק המדיר ל"ת טעמיה דרב אחולי כו'. וכ' דבגרושין אפילו דבר שהוא לטובתה יכול לבטל כיון שמגרש בע"כ וע"ל סי' ל"ח והביאו הטור גם כן בסי' זה וזה שכתוב בהגה וי"א כו' ועב"ש בס"ס קמ"ד ועוד שיטות אחרות ועמ"ש בסי' ט"ז:
(ה) או להוסיף כו' או כו'. שם ע"ו א' ת"ר א"ל כו' אבל כו' ורש"י פירש שלא מסר לה ע"ש בד"ה אמר לה בפני כו' והר"ן כ' דאלו בפני שנים האחרונים ג"כ לא מסר דאל"כ ודאי ביטל דבריו האחרונים את הראשונים וכ' אבל אחרים פי' כשמסר לה בפעם ראשון והאי תנא ס"ל ע"מ לאו כאומר מעכשיו דמי:
(ו) ואם מת כו'. מתני' ע"ו ב' הרי זה גיטיך אם כו":
(ז) או אבד כו'. שם ע"ד א' פלוגתא דר"ה ור"י ובכה"ג מודה ר"ה כו':
(ח) ואם נשאת תצא. כ' המפרשים דלא כהרמב"ם ועמ"מ וכ"מ שם:
(ט) ואם א"ל כו'. מתני' ע"ו וגמ' בכמה מקומות:
(י) או מהיום כו'. גמרא שם ומתני' ע"ב א':
(יא) או שא"ל כו'. עתוס' ע"ד א' ד"ה ר"ה כו' וכן הסוגייא שם ע"ז א' שם:
(יב) לפיכך כו'. כנ"ל כמאן דתני אברייתא וכ"כ הרי"ף בתשובה והשאילתות כיון שאם נקרע הגט או אבד כשר כ"ש שא"י לבטלו הביאו הר"ן שם וכ"ד תוספת כנ"ל ולרמב"ן יש בזה שיטה אחרת ע"ש בר"ן:
(יג) ואם אבד כו' כר"ה שם וכנ"ל:
(יד) ואפילו מת כו' מתני' ע"ו ב' ושם ע"ד א' ועוד תניא הרי זה גיטך כו':
(טו) לכתחלה כו' שם והקשו ממש"ש פ"ג א' אפילו בכולהו תנאין כו' וכתב בזה כמה שיטות ועיין בר"ן כאן ושם וכתב הר"ן והמחוור שבכולן שיטת הרמב"ן לחלק בין קום ועשה לשב וא"ת וז"ש ומיהו כו' וע' ח"מ סימן רמ"א סי' י':
(טז) וי"א כו'. כמש"ש ע"ו ב' תנא ובפ"ט דב"ב פ' בהדיא כר"י אבל ס' הראשונה ס"ל דבגיטין אין הל' כר"י כמש"ש פ"ד ב' לאפוקי כו' וערש"י שם ד"ה מן יומא כו' תוס' ע"ב א' ד"ה הכי כו' וזהו דעת ס' האחרונה וע"ל ס"ס קל"ז:
(יז) וי"א דאפי' כו'. ממ"ש ע"ו ב' ואיכא דמתני אמתני' ושם א' ת"ר אמר לה בפני כו' וכ"כ הר"ן שם בשם אחרים וכ"כ הראב"ד פ"ט הל"ט וכ"כ הרא"ש כלל מ"ו ס"ב והביאו הטור בסי' זה והגה בשם בע"ה וכ' אבל כבר הכריעו הרמב"ן והרשב"א ז"ל כדברי רבינו בראיות ברורות:
(יח) וכיון שכן כו'. שם לא נתנה זקוקה ליבם:
(יט) ואם א"ל כו'. עבה"ג וכמ"ש ע"ו ב' מעכשיו א"ל כו' ובעיא שם בגמ' לאלתר כ"ש דהא אוקים כו' ולא איפשטא וכ"ה מחלוקת בירושלמי ואזלינן בתר המחמיר וכמש"ל סימן קמ"ד ס"ג אלמא שאע"פ שא"א שיתבטל התנאי אין מחזיקין הגט בבעל עד שיהיה התנאי מבוטל בפועל וכאן א"א כו':
(כ) ה"ז גט כו' עבה"ג ונ"ל חשש לדברי ר"פ דפריך ודלמא כו'
(כא) וי"א כו' כמש"ש פ"ב א' כיצד יעשה כו' ושם פ"ד ב' מאן תנא כו' שאני הכא כו' משא"כ כאן כמ"ש בס"א וואע"ג דתניא בתוספתא ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר ה"ז גיטך מעכשיו לא אמר כלום כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ואומר לה הא גיטיך מעכשיו ההיא כרשב"א ואנן קי"ל כרבי:
(כב) ויש מי כו' ערא"ש שם ועתוס' ע"ה ב' סד"ה מתני':
(כג) ואם מתו לאחר כו'. עתוס' שם ד"ה מת כו' אבל הרא"ש הסכים לפרש"י וכ' שכ"ה בירושלמי:
(כד) מת כו' ערש"י שם ד"ה אלא לרב אשי כו' וא"כ לפי דברי רב אשי אפילו בכה"ג הוי גט וכ"כ המפרשים אבל הרמב"ם מפ' לה דאף לרב אשי צריך שיתקיים התנאי בהנקה וה"פ אלא לר"א כו' דע"כ גם ברישא שקיימה התנאי מ"ש רישא דתני ה"ז גט ובסיפא אינו גט דבנתקיים בשניהם הוא גט ולא נתקיים בשניהם אינו גט ועמש"ל דלדעת תוס' אף לרבא א"צ להנקה כלל:
(כה) או שאמר כו' כמ"ש הרי"ף בפ' ג"פ דהאי כללא כ"מ ששנה רשב"ג כו' ל"ד:
(כו) י"א כו'. עתוס' שם ד"ה ורמינהו כו' וכ"כ ש"פ:
(כז) וי"מ כו' טור ב' הרמ"ה אבל לפי' דהרמ"ה כתב שאם התנה בהדיא יום א':
(כח) וי"א כו'. הר"נ שם וכנ"ל:
(כט) ה"ז כו' כ' ב' ע"ה א':
(ל) א"ל כו'. מדקאמר אין חוששין וכמ"ש אבל כו' ועתו"ס פ"ג א' ד"ה ועמדה כו':
(לא) ואם נשאת לו כו' כמש"ש וכ"ת אפשר כו' ואינו אסור אלא לכתחלה כמש"ש:
(לב) נשאת לאחר כו' שם כאוקימתא דרבא ות"כ:
(לג) ולא יחזיר עולמית ר"ל אפילו אחר מיתת הבעל דהיא כסוטה שאסורה לבועל אפילו אחר מיתת הבעל וה"נ כ"ז שלא נתקיים התנאי ה"ה אשת איש:
(לד) והולד כו'. אם לא יתקיים התנאי וכ"ז לדעת הראב"ד וטור ב' הרמ"ה אבל לרמב"ם שיטה אחרת והשיגו הראב"ד וכמ"ש בהג"ה:
(לה) נשאת כו'. דהא קי"ל כר"ה דלמפרע הוי גט כנ"ל ס"ב:
(לו) נתקדשה כו'. דאם אינה כסוטה כיון שלא נבעלה וכמ"ש בפ' האשה רבה א"ל כו' ונתקדשה ומ"ש ולא תחזור לו ר"ל אפילו אם נשאת לאותו פלוני משום דהוי כמחזיר גרושתו מן האירוסין ועכ"ז בטור בשם הרמ"ה:
(לז) א"ל ע"מ כו'. כמש"ל ריש סי' קל"ז:
(לח) עד זמן פלוני דוקא זמן רמב"ם ועיין סעיף כ"ב:
(לט) ויש מי כו'. ע"ל ס"ב מ"ש בשם הר"נ וכתב שם דאחרים ס"ל דבכל תנאי אפילו בשב וא"ת חוששין ומ"ש פ"ז א' א"ה בכולהו תנאין כו' ה"פ דלר"ע דאמר אין זה כריתות כיון שיש לחוש לביטולו א"ה בכולהו כו' והוא הי"א כאן ועוד כ' ואחרים מקילין דאפילו בקום עשה אין חוששין אלא דכל שתלוי ברשות אחרים חוששין אבל בתנאי שבידה אין חוששין וכ' וכ"ד הרמב"ם כו' וכ"כ הרא"ש פ"ח ס"ב וז"ש ויש מי כו' כיון שבידה כו':
(מ) ואין תקנה כו'. הרא"ש כלל מ"ה סנ"ו ועמש"ל ס"ח ונהי דמתני' י"ל דדוקא בחוץ שאינו גט כלל או בע"מ לס"ד אבל ההיא דתוספתא שכ' שם פירכיה וע"ש כלל מ"ו ס"ב שכ' שיכול לבטל התנאי והביאו הטור ס"ס זה והביא ראיה ממ"ש בכתובות ע"ג א' ל"ת טעמיה דרב כו'. וכ' דבגרושין אף תנאי שהוא טובת האשה יכול לבטלו וע"ל סי' ל"ח סל"ח וע"ש בתשובה שהאריך בזה וצ"ע וכבר נתקשו בזה האחרוני' ע"ש ואע"ג שבס"ב כ' שא"י לבטלה תנאי היינו התנאי אבל יכול לגרשה עוד בלא תנאי וכמ"ש במתני' הנ"ל ותוספתא הנ"ל וכו' כיון שאינה מגורשת בלא קיום התנאי עדיין יכול לגרשה:
(מא) ואם נשאת כו'. גמ' פ"ג א':
(מב) בין כו' רש"י שם ד"ה שתבעל כו' ועתוס' פ"ג א' סד"ה ועמדה. א"נ כו':
(מג) ולכתחלה כו' ירושלמי א"ר שמאי מצינו אשה בתחל' חייבין עליה משום ערוה ולבסוף אין חייבין עליה משום ערוה א"ר מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחלה אסור הוא לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע כו':
(מד) ע"מ כו'. רש"י שם ד"ה אין חוששין כו' ותוס' פ"ג א' ד"ה הנ"ל. ותוספתא הביא הרא"ש שם ס"ב ונפי' בה"ג דחיישינן שמא כו' כמש"ש וכנ"ל הט"ז לשיטת הרא"ש וכ"כ תוס' שם פ"ב ב' ד"ה שר"א כו':
(מה) ויש מי כו'. ומ"ש כל חיי פלוני אף שהיא זקנה והוא ילדה וכ' הרשב"ץ שכ"ה דעת הרמב"ם ונקט שנה זמן היותר רחוק כו' עכ"ל שם:
(מו) עד זמן פלו' דאל"ה אינו גט כמש"ש:
(מז) אמר לה ע"מ כו' ממש"ש שלא תלכי לבית כו' אע"פ שאם מת מותר כמ"ש בנדרים מ"ו א' אלא כיון שנאסרה לו לעולם וה"נ ועבה"ג סק"י:
(מח) וי"א כו'. כמש"ש פ"ג א' דבע"מ מודה מ"מ אפי' בסתם שהוא לעולם אבל הרמב"ם מוקי לה לזמן ועוד הביאו ראיה מהתוספתא ע"מ שלא תעלי באילן זה וע"מ שלא תעלה בכותל זה נקצץ האילן ונסתר הכותל ה"ז גט וכמ"ש בס"ב ג'. ומיהו צ"ע די"א אלו ל"ל נקצץ האילן כו' והא אין חוששין שמא יתקיים התנאי ואפשר דהתוספתא ר"ע היא דאמר אין זה כריתות כ"ז דחיישינן לביטול התנאי וכמ"ש הר"ן בשם אחרים כנ"ל בסט"ז. וההיא שלא תלכי לבית אביך כבר תירץ בקדושין ה' א' ד"ה ע"מ כו' ובגיטין דף א"ב וש"מ והרשב"א והר"ן תי' דלבית אביך ל"ד אלא לבית זה שהוא של אביך דלבית זה אסור לעולם כמ"ש בנדרים שם אבל המ"מ כ' שהוא דוחק דהל"ל איסור בלשון היתר וכן על תירץ תוס' הקשה הר"נ ע"ש:
(מט) א"ל ע"מ כו'. רמב"ם שם הלכה י"א ולמד הטור דה"ה דס"ל באילן וכותל:
(נ) וי"א כו'. וכנ"ל דאפילו לא נקצץ האילן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |