ביאור הגר"א/אבן העזר/צב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם כ' כו'. עתו"ס שם ד"ה קנו כו':
(ב) אם התנה כו'. עתו"ס ע"א ב' ד"ה לא והא דמשמע כו' וכן תירץ הרא"ש בר"פ הכותב אבל הר"ן וריטב"א סתרו דבריהם דאמרו לפני ר"ג בעיא בעלמא הוא ולא דס"ל כן וראיה ממש"ש כמאן כו' ולא אוקמוהו באמרו לו ותי' דהתנאי מהני כה"ג דלכ"ע מכרה בטל:
(ג) ויש מי כו'. כתי' תוס' ורא"ש הנ"ל וקושית הריטב"א והר"נ נזהרו תו' שם מזה וכ' בד"ה הנ"ל פי' לא נאמרו כו' וראיה מירושלמי ר' ירמיה בעי קומי ר"ז כ' לה דין ודברים אין לי בנכסייך ונפלו לה לאחר מכאן מהו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו אבל הרמב"ן תירץ דשם מיירי שכ' לה אחר הנשואין וכ"כ הרא"ש שם:
(ד) סלק כו'. וכ"כ בהג"א שם וכמש"ש בגמרא ב' ותימא ליה מכל מילי כו'.
(ה) כשא"ל כו' ויש כו'. ערא"ש שם ורב אלפס כו' ופירש"י כו':
(ו) אבל מוכרים כו'. תוספתא וירושלמי הביאו הרא"ש שם. ופ' כר"י דסתם אח"כ כר"י ועתוס' שם ד"ה דין כו' ועוד מדשקלו וטרו אליביה דאמרי' שם דת"ר אלו כו' איבעיא להו כו' וערא"ש שם ובהג"א שם ד"ה פסק כו':
(ז) ואם כו'. מתני' שם:
(ח) וי"ח כו'. דגמרא דידן פליגא על התוספתא וירושלמי דאמרי' שם אלא בדשיירא וערא"ש שם:
(ט) לוקחין הפירות כו'. פשיטתם:
(י) וי"א שגם כו'. עבה"ג וטעמא דס"ל דמש"ש ולטעמיך דיחויא הוא דל"ק על ר' יהודא כלום כמ"ש בתוספת' וירושלמי הנ"ל דמוכרין הפירות ולוקחין קרקע:
(יא) התנה כו'. כת"ק דמש"ש פ"ד א' הלכה כרשב"ג ולא מטעמיה וכל המתנה כו' וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה ואנן קיי"ל כר"י דאף בשל תורה תנאו קיים ואף דרבי יהודה ס"ל שם נ"ו א' דעשו יותר חיזוק משל תורה לא קי"ל כוותייה דר' יוסי פליג עליה שם ועמש"ל סי' ס"ו ס"ג. וע' בה"ג וכן דרב כהנא אתיא כת"ק דאמר נחלה כו' וראיה מירושלמי הביאו הרי"ף אמר ר"י אילין דכתבין לנשי' אי מיתת בלא בני כל מאי דילה תהדר לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים ואף דאמרי' בירושלמי ר' ירמי' בשם רב הלכה כרשב"ג ולא מטעמי' כו' והביאו הרא"ש שם הירושלמי מוקי למתניתין בכותב לה לאחר שנשאת אבל לגמרא שלנו דאוקמי בכותב בעודה ארוסה הלכה כת"ק והירושלמי הנ"ל אילין דכתבי כו' מיירי בכותב לה ועודה ארוסה או בכותב לה בכתובתה קודם כניסת' לחופה או אפי' משנישאת ואינו מתנה שלא יירשנה אלא שאחר שירשנה יחזור הממון ליורשיה. הרמב"ן וע' ריב"ש סימן ק"ב וז"ש וכן כו' או כו' והא כו':
(יב) סלק כו'. כמש"ש פ"ט ב' שהמגרש כו' וערשב"ם בב"ב ס"ג א' ד"ה מ"ר שלו כו' וכמש"ש בגמרא דוקא שא"ל כ"ז שהשדה כול' וערשב"א סימן תתקס"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |