ביאור הגר"א/אבן העזר/לה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ויאמר לה כו'. עתוס' נ"ח ב' ד"ה האומר כו':
(ב) אבל כו'. ערש"י שם ד"ה בהא איסורא כו':
(ג) ומ"מ כו'. עתוס' שם ד"ה אי אתמר כו' וז"ל הר"ן וכי איתמר כו' דמרישא לא שמעינן אלא מסיפא איכא למילף דמצוה בו יותר מבשלוחו כו' דא"ל טב כו' ואפ"ה מצוה בה יותר מבשלוחה ואע"ג דהאשה אינה מצווה אפו"ר כו':
(ד) השליח כו'. מ"ג א' והלכתא כו':
(ה) לפיכך כו'. שם אר"נ כו':
(ו) בד"א כו'. עתוס' שם ד"ה וכן בשם הירושלמי וכ"כ הרא"ש והרמב"ם סתם דבכ"ע נאמר וכר"י שם וז"ל הירושלמי א"ר בא בר חייא נראין הדברים בשקדשה בשטר אבל בשקדשה בכסף נעשה כנוגע בעדותו א"ר יוסי מכיון שהאמינתו תורה אפילו קדשה בכסף אינו כנוגע בעדותו אר"ב אתא עובדא קמיה דרב ועשה שליח עד מ' דמסיק כר"י וכ"ד בה"ג וכ' הר"ן דיש להחמיר בדבר ע"ש ובמרדכי:
(ז) או אפי' כו'. הרא"ש שם בשם ר"י הכהן וכמ"ש בשליש בגטין ס"ד א' ר"ח אמר כו' ואע"ג דאם הכחשה ביניהם בסך המעות עצמן אינו נאמן כמ"ש בח"מ סימן נ"ז ס"א:
(ח) או שטר כו'. כמ"ש בירושלמי והביאה הרי"ף בריש קדושין ובשטר הדא דתימא בשטר שאין בו ש"פ אבל בשטר שיש בו ש"פ כסף הוא:
(ט) א"צ כו' אבל כו'. רמב"ם וכ"פ הרשב"א וכמו בגירושין ובקבלה מתני' שם ס"ג ב' ובהולכה א"צ וכמש"ש בעל אומר לפקדון כו' אלמא א"צ עדים בנתינת הגט לידו. הג"ע בפ"ג מה' אישות וראיה דגם בקדושין א"צ ממ"ש בקדושין מ"ה ב' ודלמא ארצוייה כו' וכ"כ הרא"ש שם מכאן כו' ובירושלמי רפ"ג לא הוחזק השלוח בעדים הוא אומר כו' והביאו הרשב"א והר"ן שם וכמ"ש בסט"ו אבל הראב"ד והר"ן חולקים עליו ואו' כיון דבעינן עדים כקידושין משום דילפינן דבר דבר מממון אין חילוק ומגט אין ראיה דגטו מוכיח עליו אבל בטור סימן קמ"א כ' דגם בהולכה בגט צריך עדים וכמ"ש בירושלמי פ"ד דגיטין עשה שליח להוליך גט לאשה צריך להחזיקו בפני ב' עדים אין השליח מן השנים וכ"כ בהג"מ בפ"ו מה' גירושין ע"ש ומ"ש בירושלמי הנ"ל לא הוחזק ופי' הרמב"ם בפ"ט שלא עשאו בעדים אבל הראב"ד חלק עליו ואמר שה"פ שעשה בעדים אלא שאין מפורסם במקום האשה וז"ש לא הוחזק וז"ש וי"א כו' ועסי' קמ"א סי"א:
(י) ולא מיקרי כו'. כמ"ש בפ"ג דסנהדרין:
(יא) וי"א כו' ואם לא כו'. הרא"ש שם מ"ה ב' מפקפק על דברי רמב"ם וכ' צריך לדקדק מ"ש דמהני הודאתו ושלוחו ולא מהני הודאת אשה ושלוחה והביאו הטור:
(יב) ואם אין עדים כו' וי"א כו' וי"א כו'. מרדכי פ"ב והג"מ פ"ג ב' הדעות והביאו ראיה לס' אחרונה ממ"ש בגיטין ס"ד א' מי קנפיק גיטא מתותי ידה כו':
(יג) יש מי כו'. כפיר' הרא"ש ב"ש הרמב"ן מש"ש ודלמא ארצויי כו' ע"ש:
(יד) הכל כו'. דשליחות דקדושין ילפינן מגרושין ברפ"ב ועספ"ב דגיטין כ"ג במתני' וגמ' ועסי' קמ"א סל"א:
(טו) וי"א דשליח כו' אם כו'. כמ"ש ברפ"ב ושלחה כו' וילפינן שם קדושין מגירושין ואע"ג דאמרינן בספ"ו דגיטין ושם כ"ט א' דמילי לא ממסר לשליח מסירת הקדושין הוי מעשה כמו בגט דוקא דתיבת הגט שאין נגמר עד נתינת הגט הוי מילי ואע"ג שעשאה שלוחים על הכל מכל מקום הכתיבה הוי מילי:
(טז) וי"א כו'. כנ"ל משום דמילי נינהו ול"ד לנתינת הגט משום דשם מיד שמגיע לשליח נגמר הדבר שיכול לגרש בע"כ משא"כ בקדושין וע"ע ושם:
(יז) השולח כו'. וי"ח כו' ערא"ש ספ"ב דגטין סכ"ז ועבש"ע סימן קמ"א סל"ח ועמש"ש:
(יח) וי"א כו'. דאף המחמירים שם דוקא שלא תנשא לכתחילה כו' ב"י ועח"מ:
(יט) וכן בכל כו'. עס"י קמ"א סמ"ה ובקדושין מ"ח ב' הב"ע כו' הב"ע כו':
(כ) אפילו כו' ובשעת כו'. תוספת שם ד"ה האומר כו' והרא"ש שם:
(כא) ודוקא כו' אבל כו'. הרא"ש שם:
(כב) דהקדש כו'. דקדושין מטעם הקדש כמ"ש ב' ב' ושם ז' א' ובטעות לא כו' כמ"ש ברפ"ה דנזיר ובפ"ג דתרומות המתכוין לומר תרומה כו':
(כג) ונאמן כו'. מהנ"ל דסמכינן עליו ויוציא לחולין:
(כד) ויש מי כו'. דהשליח אינו נאמן דדברים שבלב אין דברים כמש"ש נ"א וא"ל דליהמנה במגו דאיבעיא מגרש כמ"ש בב"ב קל"ה א' הא אמרינן שם חוש לה. אבל הר"מ כ' דנאמן דע"א נאמן היכא שבידו כמ"ש ס"פ האשה רבה וה"נ בידו לגרשה כמ"ש בב"ב שם ואע"ג דהבעל אינו נאמן לומר שגרשה כנ"ל שאני התם דהוי כמגו במקום עדים דאם איתא דגירשה קלא אית לה כמ"ש בפ"ב דכתובות ולכך זה בני נאמן מפני שבידו לגרשה כמש"ש וערא"ש פ"ג דקדושין סי"א ואמרינן חזקה שליח עושה שליחתו ומסתמא שארית ישראל כו' כמ"ש בפ"ב ועתשו' מיימוני ס"ג ובמרדכי שם:
(כה) וכן באם באו כו'. עתוס' דגטין ס"ד א' ד"ה אסור בו' ואפילו באות כל הקרובות כו' והרמב"ן חולק עליהם ואמר דסמכינן אדיבורא דידהו דע"א נאמן באיסורין כו' והר"ן הכריע שם כדברי תוספת וכ' ומ"מ כל שהקרובות נתקדשו לאחרים מותר בה דלא הוי חוזרות ומתקדשות כמ"ש תוס' וז"ש וכן כו' וכ' ואמרו כו' ר"ל אפילו באמרו לא מהני וצריך עמדו ונישאו:
(כו) ו"א דה"ה כו'. ריב"ש סימן פ"ב ולמד מהנ"ל הש"ע:
(כז) וי"מ בזה. ד"מ כ' דהיינו דוקא להרמב"ם שהביא הר"ן שם והמ"מ שכ' שמה שאסור בכל הנשים שכעולם לא משום קנסא אלא מדינא דאי משום קנסא מאי ס"ד דגמ' שם דאף לקולא ועוד מאי מוכח מהא דחזקה שליח עושה שליחותו אבל תוס' הנ"ל פירש משום קנסא כמש"ש וא"ת כו' ונראה דקנסא כו' לפ"ז כה"ג מותר דליכא למקנסיה ועבר"ן שם בשם רמב"ן שתי' קושית תוספת אבל הר"ן הכריע כדברי תוספת ע"ש ועח"מ שחולק על הרב וכ' שאף לתוספת כה"ג מדינא אסור ע"ש:
(כח) העושה כו'. כמ"ש בקדושין ע"ח ב' שנתן רשות כו' וכמ"ש ג"כ בפסח בספ"ק דפסחים מרדכי:
(כט) אין לבטל כו'. עבה"ג וע' בגיטין ל"ג א':
(ל) ואם כו'. כמש"ש ת"ר בטלו כו' ושם ב' אר"נ הלכה כו'.
(לא) לא הוחזק כו'. תוספתא וירושלמי רפ"ג והביאה הראב"ד בהשגות והרשב"א והר"ן.
(לב) ואפ"ה השני כו'. דהא שויה עליה חתיכה דאיסורא כמ"ש במתניתין ס"ה א' והג"מ והגמ"ר בשם הר"מ כ' דודאי כה"ג אסור בקרובותי' אלא דהירושלמי מיירי דהדר ביה ואמר כסבור הייתי שקדשתי לעצמי ועכשיו נזכרתי שקדשתיה למשלח דמותר בקרובתיה דחזקה שליח עושה שליחתו וז"ש בהג"ה מיהו אם אח"כ כו'.
(לג) וי"א כו'. זה כי מדברי הרא"ש בפ"ג סי"ג כ' הרמב"ם כו' אינן מובנים לי דבריו והעתיקו הטור ועח"מ וב"ש וער"ן רפ"ג:
(לד) שליח שאמר כו'. דחזקה שליח עושה שליחותו וכמה שכתוב בסי"א וכל שכן בכה"ג ובגטין ס"ד א' בעל אומר לפקדון כו' וקי"ל כר"ח אף שהבעל מכחישו ואף ר"ה ל"פ אלא בשניהם בעיר אחת כמ"ש תוספת שם מטעמא דאם איתא לדידיה כו' ונאמן להוציאה מחזקת אשת איש כ"ש כאן ריב"ש סימן פ"ב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |