ביאור הגר"א/אבן העזר/ל
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המקדש כולי. מתני' רפ"ח דגיטין וגמרא שם ומתני' שם ע"ח א' וכן לענין קדושין וקאי אכולה מתני' וכמ"ש בגמרא שם ב' שאני התם דכתב כולי וכן מ"ש וכן לענין החוב כולי וכמש"ש בגמרא דא"ל כולי בתור' גיטין ולא מסיים קרוב כולי אלא לאשמעי' דבע"מ יחלוקו ולא אמרי' המע"ה וכמ"ש תוספת שם ובקידושין ח' ב' ואם היה סלע כו' וערש"י ד"ה ואם כולי וכן פירש הרמב"ם וכמ"ש בס"ב.
(ב) כיון שרצתה כולי. לשון הרמב"ם וכמ"ש הטור והרב בסימן כ"ח ס"ד וכמ"ש בסימן זה ס"י:
(ג) בין כולי. מתני' שם ר"פ:
(ד) או לתוך שדה כולי. מ' ואפילו אינה משתמרת דשדה אינה משתמרת ואינו עומד בצד שדהו ועיין בב"מ י"א א' והוא כדעת תוספות שם י"ב א' ד"ה חצר כו' ובמידי דזכות כולי וכ"ד הרא"ש וכתי' דר"פ ור"א שם אלא שהרמב"ם פ' גם במתנה כמו מציאה וכתי' קמא דגמ' שם מטלטלי אג"ק כולי וכמ"ש בחשן משפט סימן רמ"ג סכ"א ועבה"ג:
(ה) היתה כולי. עבה"ג וכפרש"י שם ועתוס' שם ד"ה אם כולי ועס"ט ושם בהג"ה והרשב"א פירש גם כן כפירש"י אלא שפירש דודאי איהו מושיל לה מקומו והספק הוא אם רצונה מ"ש תנם כולי לשם קדושין א"ד שאינו רוצה וה"ק תנם ע"ג שלך א"כ אין הספק אלא בא"ל הנח אבל מפירש"י מ' כהרמב"ם שלא פירש כלום אצל הבעיא:
(ו) היתה כולי. לשון הטור וכמ"ש בב"מ יוד ב' רב ששת כולי ועתו' דגיטין שם ד"ה ר' יוחנן ועוד קשה כולי אי נמי י"ל כולי. וכתב הרא"ש שם דר' יוחנן ל"פ אדרב אלא בחוץ לד"א השיעור בשמירתה או בשמירתו משום דמ' לר' יוחנן קרוב כולי אפילו מאה אמה כמש"ש ועוד דמחצה על מחצה לא אתי שפיר לרב לכן אוקים ר' יוחנן כן ועתוס' הנ"ל ד"ה ר' יוחנן וק' כולי ועוד נ"מ בדר' יוחנן דאין צריך לדחוקי למתני' בסמטא אלא אפילו בר"ה ומילתא דשמואל שם שיננא כו' לא קאי אלא אגטין ולא אקדושין דמשום חומרא בעלמא קאמר כמש"ש הרא"ש וש"פ וז"ש היתה כולי. ואם נשארו כולי. כיון כולי. שם כגון שהיה כו' וליחזי כולי וכתב הרשב"א שם דלכן אמרו במתני' שם קרוב לו אע"ג דכל חוץ לד"א שלה אינה מגורשת אפילו חוץ לד"א שלו אלא בכה"ג ובס"ה העתיק לשון הרמב"ם וכן כתב הטור בשמו ואמר ברה"ר וברשות כו' דשם אינן קונין ד"א כמ"ש בב"מ שם רפ"א כולי בשדה דבע"ה כולי רב ששת כו' וכנ"ל ולא שייך כאן אלא מילתיה דר' יוחנן וז"ש כיצד כו' ומ"ש או שהי' ספק כו'. שם הכא בשני כיתי כולי ועתוס' שם ד"ה והא כולי ומ"ש או שניהם אינו כולי כ' ל' הגמרא וע' תוספת שם שניהם כו' וכמ"ש בח"מ סימן ק"ך ס"א ועמש"ש והרמב"ם השמי' מ"ש בס"ד דין דד"א שאין דרכו לכתוב אלא מ"ש בגמרא להדיא לכן לא כ' אלא מילתיה דר' יוחנן שהוא דינא דמתני' כן בקדושין אבל מילתיה דרב סמך על מ"ש בה' גרושין וכן בס"א לא כ' אלא דין חצירה שמפורש בגמרא קדושין ואם היה סלע שלה כו'. אבל שאר החילוקים שאמרו בגיטין שם ושם ע"ט א' לא הזכיר וסמך על מ"ש בה' גרושין:
(ז) וזרק כו'. טור סימן כ"ח ב' הרמ"ה וכמ"ש בסי' כ"ח ס"ד בהג"ה ועמש"ש:
(ח) אף ע"פ שא"ל כו'. עתוס' ד"ה תנם כו' ובתן מנה לפלוני ע"כ בא"ל התקדשי כמ"ש בסי' כ"ט ס"ב:
(ט) אפילו כו'. דהא הוי כאלו קבלה בעצמה:
(י) וי"א דוקא כו'. כשיטת התוספת שם ד"ה אם כו' ותליא באמירתה וכמ"ש בהג"ה למטה והרא"ש והתו' כו' אבל שיטת רש"י והרמב"ם משום דקניא חצירה כמ"ש בס"ג:
(יא) וג"ז כו' וג"ז כו'. כ"כ הרא"ש שם ספי"ג וג"ז כו' וכשיטת תוספת הנ"ל ובחדא ברייתא מיתני' וטעם א' לכולה ועח"מ ס"ק י"ד ט"ו ט"ז י"ז:
(יב) אמרה היא כו'. רא"ש שם איכא לאספוקי כולי וראוי להחמיר בדבר. והרשב"א כ' בתן לאבא ולאביך ולפלוני ולעני דאמרינן אינה מקודשת דוקא בדלא אמרה ואתקדש לך אבל בכלב וסלע אפילו אמרה ואתקדש לך אינה מקודשת כיון דאינה בעי זכיה ודעת הרמב"ן דכלב ג"כ מקודשת באמרה ואתקדש לך ודוקא בסלע אינה מקודשת בכ"ע ועמ"ש בח"מ סימן ש"פ ס"א בהג"ה ונראה דעתם לתרץ קושית תוספת ד"ה תנם כו' דכאן מיירי בלא אמרה ואתקדש לך וכ"פ הריטב"א ומ"מ נ"מ בזה הדין אף לשיטת תוספת באמרה בתחלה תן לכלב ועל הסלע ואתקדש לך וז"ש הרב אמרה היא מתחלה וכ"ה בדברי הרא"ש שם ע"ש. אבל בכל הני דתני בברייתא בסיפא דכולהו בבי מקודשת אפי' לא אמרה ואתקדש לך מקודשת ועמ"ש בח"מ שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |