ביאור הגר"א/אבן העזר/י
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המגרש כו'. עבה"ג וכ"כ הגמ' ותוספת ק"ח ב' ד"ה אלמא כו' ורי"ף ורא"ש בפ"א דיבמות כ' דהויה ואישות כתיב ופירש בהג' ע' בפי"א מדלא מוקים אף לרבנן אלא בסוט' שזינת' תחת בעלה ע"ש. ליקוט המגרש כו' כתב הרי"ף משום דהויה ואישות כתיב בה ולכאורה תמוה דהא אליבא דר"י בן כיפר אתמר שם אבל מצאתי בהג' מ' שם והא דמסיק אפילו זנאי לא דהויה ואישות כתיב בה זו היא מדברי ר"י אבל ר"ת פירש בשם הגאון דה"ג הבא על הגרושה אפילו זנאי אינה אסורה לבעלה שגירשה הויה ואישות כתיב בה ע"כ ולפ"ז אתיא אפילו לרבנן וכן אמרינן בספ"ג דסוטה הכל מודים שאינו כו' זה הכלל כו' וההוא דפרק קמא דמגילה מתחלה באונס כו' ע"ש ט"ו א' ד"ה בשם כו' ועיין תוספת ביבמות ק"ח ב' ד"ה אלמא כו' ע"כ:
(ב) וכן אם כו'. שם ק"ח מתני' נתן לה גט כו' מותרת כו' אף על פי שהיתה מיוחדת לו:
(ג) וגירשה או כו'. מתני' ומפורש בתור':
(ד) ואפי' לא כו'. גיטין פ"ט ב' אבל מגרש שני כו':
(ה) חרש כו'. ירושלמי פ"ד דיבמות הלכה א' ור"א שאל לר' יוחנן אשתו של חרש ושל שוטה אפילו אשם תלוי אין בה מכיון דאת אמר אפילו אשם תלוי אין בה בא אחר וקידש' נתפסו בה קידושין גירשה מותרת להנשא לראשון הדא היא דתני ר"ח אשתו של חרש שגירשה חרש והלכה ונשאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אשתו של פיקח שגירשה והלכה ונשאת לחרש או לפיקח קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה והרמב"ם גורס אחת או לפיקח איני קורא עליה כו' והביא המ"מ ראיה לגירסתם ממ"ש שם אשתו של חרש שהלך לו בעלה למד"ה ובאו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונשאת לחרש או לפיקח ואח"כ בא בעלה תצא מזה ומזה אשתו של פיקח שהלך בעלה למד"ה ובאו ואמרו לה מת בעליך והלכה ונשאת לחרש ואח"כ בא הפיקח הוין סברין מימר יוציא החרש ויקיים הפיקח ואמר עוד הוא באילן קנסייא וס"ד מפני הגירושין מותרת לחזור לראשון וא"כ ליכא למגזר שמא יאמרו גירש זה כו' כמ"ש ברפ"י דיבמות ועברא"ש שם ועברמב"ם פ"ד מהלכות אישות הלכ' ט' ונתעלם שם מהמפ' הירושלמי הנ"ל:
(ו) ברמיז' כו'. כמ"ש ברפי"ד דיבמות:
(ז) וי"א דוקא כו'. שם ב' מאן חכמים כו' וכמ"ש הרא"ש שם:
(ח) וי"א שאם כו'. כ"ד הרמב"ן והרשב"א כמ"ש המ"מ בשמם וכ"ד הרי"ף שכ' המתני' כפשטן וכ' על מתני' דש"ר ונדר בדאמר לה ומתני' דאיילונית ג' כלשונ' ומ' הלכה כחכמי' משום דלא אמר לה ולכאורה תמוה דהא בגמרא מוקי דוקא בדכפליה ועב"י שדחק עצמו דגמרא מוקי לפום ס"ד דשמואל ואביי דתרתי מתני' בדאמר אבל האמת די"ל בדלא כפלי' ושם בדאמר וכאן בדלא אמר ודבריו תמוהין לאוקים מתני' דלא כמ"ש בגמרא ולא אהני לן מידי דאי הלכה כר"מ אף בלא אוקימתא דגמ' דוקא בדכפלי' ואי אין הלכה כר"מ אף לאוקימתא דגמ' א"צ לכפילה דמתני' ר"מ ולא קי"ל אבל א"צ לכ"ז דהפוסקי' אזלו לשיטתייהו וערמב"ם פ"ו מה' אישות הלכה י"ד שחלק על הגאונים דס"ל דוקא בגיטין וקידושין קי"ל כר"מ והוא הקשה עליהם דהא עיקר תנאי כפול גמרינן מב"ג ומב"ר ובממונא וכ"כ הרא"ש וראייתו והא בס"פ שבועות העדות אמרינן להיפך כי ל"ל בממונא כו' אבל המ"מ שם בשם כרמב"ן ורשב"א הסכימו לפסק הגאוני' וכ' אע"ג דר"מ ס"ל בכ"מ בעינן תנאי כפול אנן לא ס"ל כוותיה אלא לחומרא כ' הרי דאתקין שמואל בגיטא כו' דמשם נשמע דקי"ל כר"מ אבל לקולא לא ולכן פ' כאן דא"צ תנאי כפול והרא"ש אזיל לשיטתו כנ"ל:
(ט) ויש מי כו'. שהר"ן פ' מי שאחזו הוכיח כס' הרמב"ן ורשב"א דלא קי"ל כר"מ אלא לחומרא מהא דקידושין נ"א בעובדא דההוא גברא כו' דא"ר אשי איבעי כו' וע"כ מיירי שלא היה מתנה עמו דא"כ יכול לחזור ממכירתו כ"ז שלא קיים התנאי אפילו מרצונו כמ"ש בפ"ה ובפ"ט דב"ב ופ"א דקידושין זכו בשדה כו' ע"מ כו' אע"כ מיירי בגילוי דעת בעלמא ודוקא משום דאיבעי כו' אבל בלא"ה אע"ג דלא אמר כלום וכ"ש דלא בעינן תנאי כפול וא"ל דבגילוי דעת מודה ר"מ דהא כאן באיילונית וש"ר ונדר הוא גלוי דעת ואפ"ה אמרינן דוקא בכפליה אלא דלא קי"ל כר"מ אלא כההיא דאתקין שמואל בגיטא כו' כנ"ל ולהרמב"ם שפ' לגמרי כר"מ ודלא כב"י שכ' שפ' כלי' בתרא לחומרא וליתא דבאיילונית ל"ל לי' בתרא וק' הא דר' אשי דבתראה הוא וכמ"ש הוא עצמו שם כרב אשי וצ"ל אע"ג דר"מ ס"ל כן אנן לא קיי"ל כר"מ במקום גילוי דעת ואפילו אמר א"צ כמו בעובדא דשם וסוגיא דכאן דבעי אמירה כר"מ ובדכפליה ולהכי לא מוקי רבא כחכמים וכאן באמר וכאן בלא אמר דלחכמים אפילו אמירה א"צ ואנן קי"ל בהא כחכמים כרב אשי:
(י) המוציא כו'. כאן אפילו לדעת הרמב"ן ורשב"א א"צ אמירה דסתמו שפירושו כיון שא"י לקיימה. מ"מ:
(יא) כל אלו כו'. עבה"ג וה"ה לאיילונית ורואה דם מה"ט שאמרו שם:
(יב) ואם הוציא כו'. ירושלמי יבמות שם קידש כו' גירש מהו שיחזור אם אומר את כן לא נמצאת לי זה על בניה:
(יג) המוציא כו'. כא"ד דלישנא קמא דסוגיא שם כלישנא קמא מדפריך רבנן אדרבנן אהדדי ולפי לישנא בתרא ליכא למיפרך אבל הרמב"ם פ' כתרתי לישנא כשיטתו בכ"מ ליפסוק כלישנא בתרא וסובר דלישנא בתרא כאן ס"ל ג"כ טעמא דלישנא קמא ומוסיף עליה מדפריך דרבנן אהדדי כנ"ל ובאיילונית ורואה דם ל"ל לישנא בתרא ולא כ' אף טעמא דלישנא קמא דצ"ל דע כו' כפי' דצ"ל דע שלא יהא כמגרש על תנאי כמש"ש וזה לא שייך ברואה ואיילונית וע"ל שסמך על מה שקדם שכ' וכן כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |