באר הגולה/יורה דעה/רלב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משנה נדרים דף כ' ע"ב:
(ב) ציינתיו לקמן בסעיף י"ט:
(ג) שם במשנה:
(ד) לשון הטור מדברי הרא"ש בפסקיו שם בשם הירושלמי:
(ה) שם ושם בשם הירושלמי:
(ו) גם זו שם ושם בשם רא"מ בפירוש הירו' וכן פי' הר"ן:
(ז) בעיא דרבינא מרכב אשי שם בבלי בנדרים דף כ"א ע"א וע"ב ולא נפשטא וכתבו הרא"ש והר"ן דלחומרא נקטינן:
(ח) משנה שם דף כ"ז ע"א וכדמפרש שם בגמרא:
(ט) ברייתא שם דף כ"ד ע"א:
(י) שם בגמ' זמינא אדריה למזמנא וכפי' הרא"ש שם (ולא כב"ח לדעת הרא"ש):
(יא) משנה שם ע"ב ופי' הבאי גוזמא ושפת יתר:
(יב) לשון הרמב"ם בפ"ג מהלכות שבועות:
(יג) טור בשם ר"פ וכ"כ הרא"ש בשמו בפסקיו בפ"ז דכתובות ובפ"ג דשבועות וכתב בתשו' מיימוני בסוף ס' הפלאה דיכול להיות דכל דבר הגדל בעולם הוי בכלל פירות עולם כגון דגים ופשתן וקנבוס וצמר ומשי ועצים וכמה דברים הנולדים וגדלים זה מזה וכו':
(יד) מדברי המרדכי בפרק ג' דשבועות וסמ"ג:
(טו) משנה נדרים דף כ"ה ע"ב:
(טז) משנה שם דף ס"ז ע"א:
(יז) משנה שם דף כ"ה ע"ב:
(יח) שם במשנה וכב"ה:
(יט) כאוקימתא דרבה שם בגמ' ולחומרא וכ"פ הרמב"ם בפ"ח מה"נ וכ"כ הרא"ש והר"ן ובשם הרמב"ן ובפי' התוס' והרא"ש שם דכיון שהחליף דבריו הורע כח הנדר ואמרינן הואיל והותר מקצתו הותר כולו:
(כ) שם:
(כא) לשון הרמב"ם שם ממשנה דנדרים דף ס"ו ע"א (ורבינו ירוחם):
(כב) שם מאוקימתא דגמ' שם דכ"ו ע"ב ואע"ג שהיא אליבא דרבא כתב הר"ן שגם אליבא דרבה צריך לאוקמי הכי ומשם למד הרמב"ם לדין היין:
(כג) רבינו ירוחם:
(כד) תשו' הרא"ש כלל ח':
(כה) משנה שם דף כ"ז ע"א:
(°) ע"ש שהמעשה הי' שראובן היה במצוק ושמעון היה מתעסק עבורו והוציא הוצאו' על הדבר ואע"פ שחשדו ראובן לשמעון בלבו מ"מ הוצרך להבטיח כרצונו לפרוע לו כל אשר יחשוב לו ונתן כתב הודא' על זה שנשבע בשבועת התורה שלא יטעון כנגדו וכו' וכ' שם שאונס ממון לא מקרי אונס ומ"ש רמ"א וכ"ש אם האמת שלא נשבע פירושו שגם התובע מודה שלא נשבע רק כתב וכן הוא שם בתשובה ודין מי שנשבע בכתב ידו ולא הוציא בשפתיו ראיתי בתשו' הר"מ מודינא טור י"ד בשאלה פ' בשם ר' יוסף הלוי על אחד שנשבע בכת"י שלא יתקוטט עם חבירו ועבר שהשיב שחייב הוא לקיים מה שנשבע ואע"פ שלא הוציא מפיו ואם לא קיים דינו מסור לשמים אבל אין לחייבו דבר בדיני אדם:
(כו) רמב"ם בפ"ד מה"נ וסיים שם ת"ל לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין והוא מהתוספתא פ"ד וכתבה הרא"ש בפרק ג' דנדרים וגם סמ"ג כתבה וכ' דהכי נמי איתא בירושלמי פ"ב דנדרים:
(כז) משנה נדרים דף כ"ז ע"ב:
(כח) כאוקימתא דבי רבי ינאי שם בגמ' דכ"ח ע"א:
(כט) כאוקימת' דרב חיננא וכו' שם:
(ל) שם בגמ':
(לא) שם במשנה וכדמפרש שם בגמ':
(לב) תשו' הגמי"י ומרדכי בסוף ספר הפללאה בשם הר"מ וסיים שם אף ע"פ שקבל עליו החרם ע"ד המקום וע"ד הקהל חלילה שתהא דעת המקום מסכמת זולתי לטובה ולא לרעה ואע"פ שתלו דעתן בדעת אחרים כיון דאנוסין היו בטלו דעתן:
(לג) הרא"ש בתשובה כלל ט' סי' ד':
(לד) בתשובו' להרמב"ן סי' ער"ב וסיים שם ואם הרופאים מוחי' בו שהאויר שם סכנה לו אם הוא מדרך האמת הוי אונס:
(לה) הרשב"ץ וסיים שם שאין זה בכלל נדרי אונסין כיון שלא היו מכריחים אותו לקבל פסק דינם:
(לו) משנה נדרים דף ס"ח ע"א:
(לז) משנה שם דף ס"ג ע"ב:
(לח) לשון הטור מדברי הרא"ש אביו בשם הירושלמי שם:
(לט) שם במשנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |