באר הגולה/יורה דעה/רכח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מימרא דרבא א"ר נחמן הלכתא פותחין בחרטה וכו' נדרים דף כ"ב ע"ב וכן פסק הרא"ש שם והרמב"ם בפ' ו':
(ב) מימרא דרבי חייא בר אבא אמר רב עמרם בכורות דף ל"ו ול"ז הביאו הרא"ש בפ"ד דנדרים:
(ג) טור ממימרא דרבינא שם וכ"פ הרא"ש בפסקיו ורבינו ירוחם בשם הרמ"ה:
(ד) שם מירושלמי:
(ה) שם והרא"ש בפסקיו מהא דאמרינן בבכורות דף ל"ז ע"א כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא ומי הוא בדורות הללו דגמיר וסביר כרב נחמן:
(ו) מסקנת הגמרא אעובדא דרבינא שם דף ח' ע"ב:
(ז) רמב"ם בפ"ו מהלכו' שבועות מההוא עובדא דהא רבינא הוה תלמיד חבר לרב אשי כדאיתא שם:
(ח) טור:
(ט) הרמב"ם בפ"ז מה"ש דין ה':
(י) מימרא דאביי שם דף ע"ו ע"א:
(יא) משנה שבת דף קנ"ז ע"א ונדרים דף ע"ז ע"ב:
(יב) מסקנת הגמ' בנדרים שם:
(יג) רבינו ירוחם כיון דבשבת כולם מקובצים ואם לא יתירו אז לא יוכלו להתירן (וב"י בא"ח סי' שמ"א בשם תשובת רשב"א ואגור):
(יד) לשון טור מדברי הרא"ש שם בפסקיו מברייתא דר"ג ירד מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו ומפרש בגמ' דר"ג סבר אין פותחין בחרטה דמעקר נדרא בעינן ובעי עיונא אהכי ישב:
(טו) לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות נדרים מהירושלמי פרק ה' דנדרים והתוספתא:
(טז) תשו' הרשב"א וסיים שם כיון שהוא נהנה שהוא מן הדברים שאין מתמני' עליהם עובדי כוכבים והגרים וגם הצבור נהנין ממנו ממלאכתן שנעשית ע"י וכיון שהוא נהנה אינו נשאל לחכם שבעיר:
(יז) מסקנת הגמ' שם בנדרים דף ע"ז ע"א:
(יח) הרא"ש והר"ן שם והכריחו כן מהגמרא:
(יט) כ"כ הרא"ש בפ"ג דנדרים:
(כ) מעובדא דההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא וכו' שם דף כ"א ע"ב וכ' שם הרא"ש דפתח זה לא הוי נולד כי מצוי הוא שיקפידו קרוביו ואוהביו של אדם על מה שנדר:
(כא) מעובדא דביתהו דאביי וברייתא מעשה באדם א' וכו' שם דף כ"ג ע"א:
(כב) בפי' רש"י בעירובין דף ס"ד ע"ב ובכמה דוכתי והמרדכי בפ"ב דשבועות בשם הר"מ שהסכים לדברי רש"י ור' יוסף בכור שור שלא להתיר שום נדר בלא פתח וחרטה:
(כג) הרמב"ן במשפטי החרם וכרשב"א בתשובה וש"פ מעובדא דרב הונא דאפקה ההיא איתתא הזכרת ה' וכו' שם בנדרים דף ז' ע"ב:
(כד) משנה שם דף ס"ו ע"א:
(כה) משנה שם דף ס"ה ע"ב:
(כו) משנה שם:
(כז) משנה שם דף ס"ד ע"ב וכטעמיה דאביי שם בגמרא דכללא הלכ' כרבא לא איתמר אלא כי פליגי לענין דינא אבל לא היכא דפליגי בטעמא דמילתא ומשום דטעמיה מסתברא:
(כח) ב"י מהספרי דאילו משום מצוה אחת לא חמיר לאינשי כולי האי וכמ"ש הרא"ש והר"ן
(כט) מסקנת הגמ' שם דף כ"ב ע"א:
(ל) משנה שם וכרבא:
(לא) שם דף ס"ד ע"ב כחכמים ור' צדוק:
(לב) ירושלמ' כתבוהו שם הרא"ש והר"ן:
(לג) שם במשנה ומפרש שם בגמ' ע"ב כיון דאחציף לפניו להדירם גם בשעת חרטה אם אין לו חרטה גמורה יחציף פניו:
(לד) שם במשנה וכחכמים:
(לה) כפי' הרא"ש שם:
(לו) טור ממימרא דרב נזיר דף ל"ב ע"ב וכ"פ הסמ"ג:
(לז) כרב הונא ורב פפא גיטין דף ל"ה ע"ב תוספות שם והרשב"א וש"פ מהירושל' בההוא עובדא דאתא קמי דר' בון וכו' א"ל לשחק בקוביא קאמינא:
(לח) מפי' רש"י שם בגיטין וכן משמע מהירושלמי:
(לט) הרשב"א בתשובה וכ"כ הרא"ש שם והריב"ש בתשובה:
(מ) הרשב"א בתשובה:
(מא) הריב"ש בח"א סי' ל"ו מהירושלמי הנזכר:
(מב) בקיצור תשובת הרשב"א:
(מג) שם בשם הרש"ט והוכיח בראיות (ור' ירוחם):
(מד) טור בשם הרמב"ם בפ"ו מהלכות שבועות מעובדא דרבינא דהוה ליה נדרא לדביתהו וכו' נדרים דף ח' ע"ב והכי מוכח בירושלמי מדבעי בפ"י דנדרים מהו להתיר ע"י תורגמן וכו' ומסיק דע"י תורגמן שרי משום דבעל דבר נמי תמן קאי וכן הכריע הרשב"א בתשובה ועובדא דבת יפתח יוכיח וכ"כ הריב"ש בשם הרא"ה והגמ"יי שם ברמב"ם והגמר"ד דקידושין:
(מה) כרב פפא דאמר בשאלה ד"ה אין חכם וכו' נדרים דף צ' ע"א הסכמת הפוסקים:
(מו) לשון הרמב"ם שם בפ"ז מה"ש דין י"ד:
(מז) ר"ן בתשובה סימן נ':
(מח) תשו' הרמב"ן סימן רמ"א ותשו' הרשב"א:
(מט) ריב"ש בח"ב סי' ל"ו:
(נ) ברייתא נדרי' דף ס"ה ע"א ובפי' המשנה שכתבתי עם מסקנת הדין וקצת שאר דינים הנלוים אליהם שחברתי פה בגלותי וקראתיו כלי גולה השי"ת יזכני לגמרו הוכחתי שנשמט בהעתק דין זה תיבה אחת וכצ"ל לאותו שנדר על דעתו ומדעתו פי' ומרצונו וכו' כיון שנדר לו בשביל טובה שקיבל ממנו וכמו שכתב בכ"מ בפ"ז מה"ש ובב"י בסי' זה לדעת הרמב"ם ולדעת הרא"ש ובשם רא"מ והראב"ד וכ"כ התוספות שם בשם ר"ת והרשב"א והמרדכי והטור והר"ן וסמ"ג ומהרי"ק בתשובה וש"פ זולת הרמב"ן ולחד תירוצא בתוספות דגיטין כנזכר לקמן וכן מוכח מדברי המחבר שכ' אבל אם מעצמו וכו' בלא דעתו משמע שא"צ דעתו ורצונו אבל צריך להודיע לו כמ"ד בירושלמי מפני החשד כמ"ש הרמב"ם ושאר פוסקים וראיתי עכשיו בחיבור הרב ט"ז שכת' שמה שכ' בש"ע אלא אם כן הודיעו וכו' פירושו שיהיה רצונו בכך ולענ"ד דלא בא המחבר לסתום אלא לפרש אף שהרב הגאון רמ"א כ' שני הדינים בשם י"א מ"מ הדבר מוכרח כמ"ש לענ"ד וכמ"ש ג"כ הרב ט"ז:
(נא) תוספות בגיטין דף ל"ה ע"ב וכן כתב הרא"ש והר"ן בשם ר"ת שם בנדרי' וכ"כ הטור וכ"נ מדברי הרא"ש שהסכים לדברי ר"ת וכ"כ הסמ"ג והריב"ש בתשו':
(נב) שם בריב"ש וכנזכר לעיל סעיף י"ד וציינתיו שם:
(נג) הראב"ד והרשב"א בתשובה ומהרי"ק בסי' נ"ב:
(נד) הר"ן בתשובה מדברי התוס' בגיטין דף ל"ה ע"ב וכן כתב הרשב"א בתשובה:
(נה) שם בתוספות לתירוצא בתרא וכ"כ בתשובות להרמב"ם סי' רמ"ח רמ"ט ור"ן וכדעת רשב"ל דאמר בירושלמי מפני החשד:
(נו) מימרא דאמימר גיטין דף ל"ו ע"א:
(נז) שם ומייתי שם כי ההוא מקרי דרדקי וכו':
(נח) כרב נחמן גיטין דף מ"ו ע"א הרא"ש והרשב"א והר"ן וש"פ:
(נט) תוס' והרא"ש והר"ן וש"פ:
(ס) טור בשם סמ"ג בשם ר"ת וכ"כ מהרי"ק בסי' נ"ב בשם התוס':
(סא) טור מדברי התוס' שבועות דף כ"ט ע"ב ומדברי אביו הרא"ש שם מהא דגיטין וציינתיו בסעיף דלעיל ומההיא דנזיר דף נ"ז ע"א:
(סב) שם מהתוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי על מימרא דאמימר וציינתיו לעיל ריש סעיף כ"א וסמ"ג בשם הגאונים והרשב"א בתשובה וכן נראה מדברי הרמב"ם:
(סג) ר"ן בפ"ד דגיטין:
(סד) מדברי התוס' והרא"ש בשבועות דף כ"ט ע"ב:
(סה) שם:
(סו) לשון הטור:
(סז) הר"ן בתשו' וכ"כ הרשב"א בתשובה:
(סח) שם בתשובת הרשב"א בשם הרא"ה:
(סט) תשו' הרשב"א וסיים שם דהיתר צבור מיגז גייז לה וכהפרת הבעל כדלקמן סי' רל"ד וכתבה מהרי"ק בשורש נ"א (ולקמן רכ"ט סעיף ב'):
(ע) תשובת הרשב"א וסיים שם שהרי הם כאלו התנו לעשות כך:
(עא) שם מפני שכאלו התנו וכענין הפרת הבעל שא"צ להמתין עד שיחול:
(עב) ריב"ש בח"ג סי' קע"ח מהירושלמי וציינתיו לעיל סעיף י"ד:
(עג) הר"ר דוד כהן בתשובה:
(עד) בתשובות להרמב"ן:
(עה) הרא"ש בכלל ה' סי' ד' וכלל ז' סי' ה' והריב"ש בח"א סי' ע"ג:
(עו) הר"ן בתשובה וכ"כ הרשב"א בתשובה:
(עז) סמ"ג בסי' רל"ח בשם שהורה גאון ותשובת הגאונים ושכן ראה בתשובות ר' יוסף ט"ע והמרדכי בשם תשובת רש"י ותשו' להרמב"ן סי' ר"פ וש"פ:
(עח) שם:
(עט) הרא"ש בתשובה כלל ה' סי' ד' ממדרש ילמדנו שכן היתה שבועת יהושע ושבועת פילגש בגבעה ושבועת שאול גזירה ונידוי:
(פ) תשובת הרא"ש כלל י"ב (מהגהת מיי'):
(פא) תשובת הרשב"א ודוקא שלא היתה לתועלת חבירו אבל אם היתה לתועלת חבירו כגון שנשבע ליתן לו מנה די כשיאמר הרי אני כאלו התקבלתי ב"י והוכיח בראיות כדלקמן סי' רל"ב:
(פב) תשובת הרשב"א וכתב שם שא"צ רשות פה אל פה אלא אפילו בכתב ידו כל שהוא מכיר חותם ידו (ורמב"ן סי' רנ"ד):
(פג) הרשב"א בתשו':
(פד) תשובת הרשב"א וכר' יונתן דאמר משמע שניהם כאחד ומשמע כל אחד בפני עצמו סנהדרין דף פ"ה ע"ב ובכמה דוכתי:
(פה) תשובת הרשב"א (וריב"ש לדעת הרא"ש ורמב"ן סי' רנ"ט וסוף ספר כל בו):
(פו) כדעת הריב"ש בח"א בסי' צ"ט ובח"ב סימן קנ"ח והביאם הרב ב"י בסי' זה:
(פז) שם:
(פח) שם לדעת הרא"ש ולדעת הריב"ש וכתב שם עוד שאפילו לדעת הרא"ש אם אין בשבועה תביעת ממון כיון שאין כאן חיוב ממון אין השבועה אלא עד הזמן ולא יותר:
(פט) הרשב"א בתשובה וכן כתוב בתשובות להרמב"ן סי' רע"ה:
(צ) שם בתשובות להרמב"ן וע"ש:
(צא) תשובת הרשב"א מהא דאמרינן בב"ק לא נתכוונה זו אלא להגון לה וציינתיו לעיל ריש סי' רי"ט:
(צב) הרא"ש בתשובה כלל ח':
(צג) בתשו' להרמב"ן והיא בתשו' הרשב"א וסיים שם וענין יהודה דאיתא (בב"ק דף צ"ב ע"א) מפני שהיה סובר דנדוי על תנאי אם נתקיים התנאי א"צ הפרה וע"כ לא שאל על נדויו וכו' ואמרי' במכות י"א ע"ב נידוי על תנאי צריך הפרה מנ"ל מיהודה כו':
(צד) מרדכי פ"ז דמציעא בשם ה"ר פרץ ורבינו ירותם בנתיב י"ד שקבל מרבותיו ולפיכך לא התירו ליהודה לא יעקב ולא מרע"ה עד שהתפלל עליו משה רע"ה:
(צה) בתשובת הרמב"ן סי' רע"ד:
(צו) כן משמע מתשובה הנזכרת וכ"נ מתשובת הר"ן סי' י"ז מטעם דכל שלא התיר הראשונה לא חלה השניה ואין מתירין הנדר עד שיחול וכמ"ש בסי' רכ"ט סעיף ג':
(צז) תשובת הרשב"א:
(צח) תשובת הרשב"א: (וכפול בח"מ סי' ע"ג סעיף ט') משום דבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם והוי ספיקא דאורייתא ואזלינן לחומרא:
(צט) תשובת הרשב"א מההיא דמחצה לאהרן ומחצה לבניו ב"ב דף קמ"ג ע"א:
(ק) הריב"ש בח"ב בסי' קמ"ה:
(קא) שם בח"ג סי' צ"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |