באר הגולה/יורה דעה/רכא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לשון הטור ממשנה נדרים דף ל"ב ע"ב:
(ב) מדברי הרא"ש שם בפסקיו וכסתם מתניתין דמוקים לה רב אדא בר אהבה שם כרבי אליעזר בברייתא דאפילו ויתר אסור במודר הנאה פירוש מה שדרך בני אדם לותר משלו וכ"פ הרמב"ם והרמב"ן:
(ג) שם במשנה:
(ד) שם במשנ' וגמרא שם דף ל"ג ע"א:
(ה) שם בגמרא כאוקימתא דריש לקיש:
(ו) שם במשנה כאוקימתא דרבא שם בגמרא:
(ז) כפירוש הר"ן שם:
(ח) טור ובפירוש הרא"ש שם:
(ט) שם במשנה:
(י) מימרא דרב פפא שם דף ל"ג ע"א:
(יא) בעיא דרב פפא שם ולא נפשטא ולחומרא:
(°) פי' ובשביל זה שיראה כאדם חשוב יתנו לו מנה יפה:
(יב) ג"ז בעיא דרב פפא שם מפני שהוא הקרבת המאכל אליו:
(יג) בירוש' מבעיא ולא איפשטא ולחומרא והביאו הטור ועס"ק ד':
(°) קאי אתחלת הסעיף שאסר נכסיו סתם ואדין הנאת מאכלך עלי והיא מהירושלמי מבעיא ולא איפשטא ולחומרא:
(יד) משנה שם דף ל"ג ע"א וכרב אושעיא דאמר זו דברי חנן (כתובות דף ק"ז ע"ב) וכדעת רש"י וריב"ש והרי"ף והרמב"ם בפ' כ"ז מהל' מלוה ופ"ו מה"נ דסברי דאף בשאר חובות איירי חנן ולא בהלואת אשתו למזונות בלבד וכמ"ש הטור בשמם וסיים שם הרמב"ם שהרי לא הגיע ליד הנאסר כלום אלא מנע ממנו התביעה:
(טו) ירושלמי הביאו הרי"ף בסוף כתובות וכתב הרב ב"ח כיון דדברי ר"ח דברי קבלה נינהו ופי' דאיירי בהלואת אשתו למזונות ועמו הסכים ר"ת והרא"ש והטור נראה הלכה דאסור במודר לפרוע חובו כשהוא בשטר או במשכון וכו' מיהו כשהחוב הוא שלא יכוף אותו לפרוע אלא כשירצה הלוה יפרענו מדעתו יכול לפרוע במודר כרבא שם בנדרים דף ל"ג ע"ב:
(טז) משנה שם דף ל"ח ע"א:
(יז) ברייתא שם ע"ב:
(יח) שם במשנה ומפרש שם בגמרא דבהמה לפטומא עבידא וכל שמוסיף בבשרה היא הנייה שמגיע ליד הנאסר רמב"ם שם:
(יט) משנה שם דף ל"ה ע"ב:
(כ) טור בשם הרמב"ם:
(כא) שם בשם אביו הרא"ש:
(כב) שם במשנה:
(כג) מימרא דרבי ירמיה וכו' שם דף ל"ח ע"ב
(°) פי' הרא"ש כוס מים חמין שרפואה היא לו כדאמרינן בשבת דף מ"א ע"א:
(כד) ברייתא שם דף ל"ח ע"ב ובגמרא שם
(כה) פשיטותיה דרבי זירא שם
(°) פי' שמעון מותר לישא בתו של ראובן:
(כו) משנה שם דף ל"ג ע"א:
(כז) פלוגתא דרבי אמי ורבי אסי שם ע"ב וכדברי המתיר הרמב"ם ריש פ"ז מה"נ וכ"פ הר"ן והרא"ש שם:
(כח) שם במשנה וכפי' הרא"ש והר"ן שם:
(כט) משנה שם דף ל"ח ע"ב וכדמפרש שם בגמרא דף נ"ט ע"א:
(ל) משנה שם דף מ"א ע"ב וכפי' הרא"ש שם:
(לא) שם בשם הירושלמי דלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות:
(לב) שם במשנה וגמרא וכפירש הרא"ש:
(לג) מימרא דרב זוטרא וכו' שם:
(לד) הרא"ש שם משום דהוה כמחזיר אבידתו
(לה) תוספתא מפני שאין הנאה למתים וכתבה הרא"ש שם:
(לו) טור שלא נאסר מבקר זה להנות את בן שמעון
(°) הטור לא כתב מעומד והב"י כתב שהדין עמו והש"ך כתב שט"ס הוא וצריך למחקו:
(לז) ברייתא שם דף ל"ט ע"א דמחיותיה לא אדריה:
(לח) שם דאפשר דאפי' מחיותיה דבריה אדריה:
(לט) תוספת' כתבה הרא"ש שם:
(מ) משנה שם דף מ"א ע"ב וכרבי יהודה שם ובברייתא שם:
(מא) שם וכר' יהודה:
(מב) שם במשנה וברייתא שם:
(מג) שם בברייתא:
(מד) שם במשנה ושם בברייתא ופירש הרא"ש ולא חיישינן שמא יישן אצלו או שמא יאכל עמו דכיון שהדירו מסתמא שונאים זה את זה טפי מב' אכסנאים שאוכלים על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה לעיל סי' פ"ח:
(מה) שם במשנה ובברייתא וכפירוש הרא"ש:
(מו) משנה שם וכחכמים:
(מז) משנה שם דף מ"ב ע"ב:
(מח) כדמפרש אביי שם דף מ"ג ע"א גזירה לשאול אטו להשאיל כו':
(מט) משנה שם דף מ"ו ע"א:
(נ) כאביי שם ע"ב דאפילו בהניח כל שהוא לעצמו ולא שכרו אסור וכ"פ הרמב"ם בפ"י מה"נ וש"פ:
(נא) טור בשם ר"ת והביאו הרא"ש אביו שם מהא דערכין המשכיר בית וכו' דף כ"א ע"א:
(נב) שם בשם ר"ת לתירוצא קמא:
(נג) טור בשם י"א וכ"פ הרא"ש בפ"ד דב"ק בפסקיו שם וכתירוץ הב' של ר"ת מטעם דשכירות ליומא ממכר הוא אבל ההקדש חל על גוף הקרקע:
(נד) בתשובות להרמב"ן סי' רמ"ב:
(נה) הרא"ש בתשובה כלל י"ב סי' י' ומפרש שם משום דאין אומן קונה בשבת כלי ועוד דצייר בסימנים ואין בהם ממש:
(נו) משנה נדרים דף מ"ג ע"א וכפירוש הרא"ש דאורחא דמלתא נקט ואין לו מה יאכל:
(נז) כפי' הרא"ש והר"ן שם דאי הוה מחייב מדינא אלמא שליחותיה קא עביד ואסור:
(נח) שם במשנה:
(נט) מסקנת הגמרא כתובות דף ע' ע"ב:
(ס) ממשמעות הגמרא שם:
(סא) טור בשם הרשב"א וכ"כ שם התוספות והרא"ש והר"ן:
(סב) שם במשנה בנדרים וכת"ק:
(סג) משנה שם דף מ"ח ע"א:
(סד) לשון הרמב"ם בפ"ז מה"נ (דין ט"ו) וכלישנא בתרא דרבא דסעודתו מוכחת עליו:
(סה) רמב"ם שם (ספ"ט) [ספ"ו] מת' הגאונים שהביא הב"י והרב הגדול מוהר"ר שאול הלוי מורטירה ז"ל ר"מ ואב"ד דק"ק ספרדיים פה פסק דאסור לכתוב לו רק יכתוב על הכותל ממשמעות תשובת הגאונים הנזכר וכן נראה מנוסח הרמב"ם שלפנינו דאיתא שם שמותר לו לכתוב בכתב אבל לא כתב שמותר לכתוב לו ושפתים ישק וגו':
(סו) תשובות הגהות מיימוני:
(סז) ברייתא ביצה דף ל"ט ע"א:
(°) פי' להדליק נר בשלהבת חבירו:
(סח) מימרא דרבא ר"ה דף כ"ה ע"א:
(סט) שם:
(ע) שם:
(עא) הרשב"א בתשובה (סי' תשמ"ו) משום דמצות לאו ליהנות ניתנו וביום ראשון לא יצא דבעינן ולקחתם לכם ולא משל איסורי הנאה אף על פי שנתנה לו אסור כדלעיל בסי' רט"ז סעיף ח':
(°) אם אחד נתן כל אשר לו לחבירו במתנה גמורה ותלוי בדעת המקבל אם ירצה להחזיר לו אם יוכלו שניהם לישבע זה שאין לו וזה שהוא שלו עיין בתשוב' הרא"ש כלל ט' והביאו ב"י בס"ס זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |