באר הגולה/חושן משפט/שלג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפ"ט מה"ש ד"ד משנה ובריי' שם [בפ"ו דב"מ דף עה ע"ב ודף עו ע"ב]
פירוש שחזרו בהם ואמרו לו שכור אחרים:
ב) שם בברייתא:
ג) מפורש בגמ' שם וכמימרא דרבא האי מאן דאוגיר וכו' וכפי פירושו דמפרש דסיירי לארעא מאורת' קאי לב"ה כלו' שהוא עצמו ביקר שדהו וכ"כ הטור בסי' שלד בשמו בשם הרמ"ה וכ"כ ה"ה בשם הרמב"ן בשם הרשב"א
ועמ"ש בסי' רסה מה שפירשו עוד במ"ש כפועל בטל:
ד) כ"כ ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א ושכל זה מוכרח בראיות ברורות:
ה) מבואר במ"ש בס' דלעיל:
ו) ברמב"ם מימרא דרב שם דף ע"ז ע"א:
ז) ב"י בשם מהרי"ק שורש קפ"ב מס"א:
ח) כ' הריטב"א בתשו' שלא אמרו שפועל יכול לחזור בו אלא בשוכר עצמו באמירה ☜אבל כל שנשתעבד לטפויי מלתא אתא שלא יכול נחזור בו ב"י סי' של"ד ולפי זה אם חזר בו ידו על התחתונה כקבלן:
ט) דג' שנים שם עבד ושכיר עליו דכתיב בישעיה מקצה ג' שנים כשני שכיר ולפי מ"ש התוס' בפ"ק דמציעא דף י' ע"א היכא דיכול לחזור בו בתוך הזמן מותר:
י) שם ברמב"ם וכתב ה"ה מפורש בגמ' (שם דף עז ע"ב) דרב פליג עלי' דר' דוסא בחדא וכו' ובהלכות ששכיר יום שחזר בו שמין לו מה שעשה
(פי' שאינו שכיר זמן ידוע אלא למלא כ' ידוע' שמין מה שעתיד לעשות וכו' כר' דוסא (שם בברייתא דף עו ע"ב) וכרב דפסיק הכין (שם דף עז ע"א) ומבואר בהלכות ה"ה:
כ) מפורש בברייתא שם
ע"ש כי כ' שם הרבה מדיני שכירות:
ל) דהיינו ב' דינרין כדי שתגמור מלאכתו בח' דינרין כמו שהתנה:
מ) פי' ויטלו ב' סלעים וכן לשון הברייתא ופריך בגמרא שם (דף ע"ז ע"א) פשיטא דמתרץ דין חדש בא לאשמועינן כגון שהוזלה המלאכה וכו' ה"ה (וכתבו המחבר בסימן דלעיל ס"ה):
נ) ג"ז מוכרח שם ושם בברייתא שמין להם מה שעשו:
ס) שם ומפורש שם במשנה וברייתא
פי' מים ששורין בהן קנבוס ופשתן כשהן בגבעולין:
ע) ברייתא שם וכדמוקי לה רב נחמן בר יצחק שם ע"ב בדבר האבוד ודברי הכל:
פ) וביאר שם כגון שבא להם האונס בחצי היום הראשון ואחר שעבר אונס קבלן הב"ה למלאכתן סתם:
צ) בפ"ק דקידושין דף יז ע"א:
ק) עיין בב"י שם שד' כל אלו דיני' של מלמד וכ' בשם תשובת הרא"ש כלל ק"דס"ד מי ששכר מלמד לבנו לשנה ובתוך השנה מצא טוב ממנו שאינו יכול להוציאו מתחת ידו תוך זמנו כיון שהתחיל במלאכתו אם אינו פושע בה ואם חזר בו בעל הבית צריך לשלם לו כל שכרו כמבואר לקמן סי' של"ה סעי' ה' בהגה והביאו ג"כ הסמ"ע:
ר) כ"כ ה"ה בשם הרשב"א:
ש) כן הוא בטור:
ת) כ"כ בפסקיו אהא דמסיים בבריית' שם דף עו ע"ב בד"ח בזמן שאין שם פועלים לשכור וכו' והקש' שם פשיטא וכ' שנ"ל דקאי אמטען דאם ימצא אחרים לשכור וא"ל צא ושכור ואם הטען צריך ליתן להם התוס' עכ"ל וכן כתב ה"ה שם בשם הרשב"א ז"ל:
א2) שם ברמב"ם ושם בבריית':
ב2) כ' ה"ה זה פשוט בבריית' בין בנותן יותר בין בפוסק היא וק"ל ואומר משוכר עליהן:
ג2) שם ושם במשנה ובבריי':
ד2) כדמפרש רב נחמן שם דף עח ע"א:
ה2) ברייתא שם וכדמוקי לה רב נחמן כי תניא ההוא שבחת חבילה לידו ופרש"י כלי אומנתם וכתב ה"ה יש מי שכ' דבכה"ג שכלי אומנות' בידו ☜אפי' בדבר שאינו אבד שוכר עליהם עד כדי שכר המלאכה אע"פ שנתייקרה בינתים ולא יותר וזה דעת הרשב"א ז"ל וכן נראה דעת הרמב"ן ז"ל ע"כ:
ו2) כתב ה"ה ל' הברייתא (שם) עד ארבעים וחמשים ורבינו פי' שהכוונה לפועל א' ביום א' ודרך גוזמא אחזו ונכון הוא
(כלומר שהענין אבד אבל מ"מ אין לו הפסד ממון כגון השוכר את הפועל להביא לו חלילין ופרפרין לכלה ולא הביא לו ועכשיו א"צ לחלילין ולפרפרין וכן מלמד שהענין אבד ואין הפסד ממון סמ"ע בשם ת"ה):
ז2) שם ושם בבריי' דף קו ע"ב:
ח2) וידו על התחתונה כמש"ל ס"ד:
ט2) ואינו יכול להטעותן וכמ"ש הרמ"א לעיל ס"ו בהגה:
י2) טור ס"ה בשם תשו' הרא"ש כלל קד סי' ו' מדינא דגרמי מידי דהוה אהלכו חמרין ולא מצאו תבואה וכו' ומבואר במ"ש לעיל ס"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |