באר הגולה/חושן משפט/רעג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הטור זה פשוט ומבואר בהרבה מקומות:
ב) ל' הרמב"ם בפ"ב מהלכות נדרים דין י"ד פשוט בספ"ד דנדרים דף מ"ד ע"א:
ג) שם:
ד) שם:
ה) פשוט בגמרא שם בנדרים ד' ע"ד ע"ב:
ו) שם בפ"ב דנדרים דט"ו משנה רפ"ו דפא' וכב"ה:
ז) שם מברייתא בפ"ק דקידושין ריש דף כ"ג גבי גר שמת וכאבא שאול:
ח) שם דט"ז ופשוט שם בנדרים:
ט) פסק כר' יהושע בן לוי שם דף מ"ה ע"א וכ"פ הרא"ש ווהר"ן והתוס' בפרק בני העיר כ"ד שם:
י) כתב הרא"ש הטעם כדי שיהא זוכה השני עדים ומתוך זה ירא בעל הבית להפקיר כדי להפקיע ממעשר:
כ) וכתב בנ"י ונפקא מינה לענין אם השאיל בהמתו לעכו"ם ולא החזירה לו קודם שבת שיפקירנ' בינו לבין עצמו ודיו וכ"ב התוס' שם ועיין בכ"מ שכ' שאינו נראה מדברי רבינו הרמב"ם כן והכי דייק לישנא דריב"ל דאמר דין תורה אפי' באחד הוי הפקר וכו' והאריך בזה ע"ש:
ל) שם בפ"ק דנדרים דף ז' ע"א בעיא ולא נפשט':
מ) פשוט שם בגמ':
נ) שם די"ג ומברייתא שם סוף דף מ"ג:
ס) כפי פירושו שם בברייתא וכן פירש הרא"ש:
ע) פי' והוי כאלו לא הפקירה וחייבת במעשרות כ"מ שם:
פ) ופטור' מן המעשרות:
צ) שם די"ח ושם בבריי' ריש דף מ"ד וכדמפרש עולא טעמא שם:
ק) שם די"ט ופסק כלישנא בתרא דרבא בספ"י דב"מ דף קי"ח ע"א:
ר) לשון הרמב"ם רפ"א מהלכות זכייה ומתנה וכתב ה"ה זה פשוט ומבואר בהרבה מקומות בגמ' (ומהן בפ"ז דב"ק דף פ"א ע"א):
ש) שם ד"ב וכתב ה"ה ג"ז פשוט:
ת) כתב ה"ה לפי שהוא חצר שאינה משתמר' ובעינן עומד בתוך שדהו וכמ"ש (בס' י"ד) ומ"מ לכתחלה לא יצוד שם שאין לו רשות ליכנס בתוך של חבירו שלא מדעתו:
א2) כתב הר' במ' הביבר הוא חצר המשתמר' זכו בו בעלים וכיוצא בזה אמרינן גבי שליח הקן פי"ב דחולין (דף קמ"א ע"ב) וכ' דכל היכא דבאו לחצר המשתמר' מצרו קונה לו אפילו שלא מדעתו וק"ו הוא מן הכלי שיתבאר (בסמוך):
ב2) שם דין ג' משנה פ"ה דגיטין דף נ"ט ע"ב וכדמוקי לה שם בגמ' ריש דף ס"א בלחי וקורה ופירש רש"י מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזים בו מחטים על פני כולם ופסק כת"ק דאינו יוצא בדיינים:
ג2) פשוט זה דגמרא לכ"ע וכן דעת ההלכות ומוסכם:
ד2) שם דין ד' כתב ה"ה והענין שזה פרס מצודה ונצוד בו חיה או עוף ואחר שנצוד קודם שבא זה ונטלו אמר הלה זכתה לי שדי וכיון שהוא עומד בתוך שדהו זכה בו לפי שזה שפרס מצודה בשדה חבירו שלא ברשות לא תקנו חכמים שיהיה בהן גזל מפני דרכי שלום ואו' ואפילו יש למצודה תוך קנה בעל הקרקע אם היא חצר המשתמרת וכו' (וכמ"ש הרמ"א בהגה) ואם אינה משתמרת בעומד בתוך שדהו ואמר זכתה לי שדי קנה וכו' ושזה נראה לדעת המחבר והענין נכון בעצמו:
ה2) שם דין ה' מבואר בפ"ק דב"מ דף ט' ע"ב וכדא"ל רבא שם:
ו2) לשון הטור סי"ד ממשנה בפ"ה דגיטין דף נ"ט ע"ב ומברייתא שם דף ס"ח ע"א:
ז2) נלע"ד שכוונת הטור לפרש הברייתא כמ"ש התוס' שם בתולשן בידו ומפילן אף על פי שלא נתעכבו בידו ולא אחז בהן אלא להפילן
פי' כגון שהשירן במקל:
ח2) פסק כת"ק שם במשנה:
ט2) שם סט"ו מימרא דרב יהודה בפ"ט דב"מ דף ק"ז ע"א וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות גזילה ד"ד:
י2) שם סט"ז ממשנה ריש שקלים ובריש מ"ק (דף ו' ע"א):
כ2) ל' המחבר וכ"כ הרמב"ם בפ"ב דכלאים דין ט"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |