באר הגולה/חושן משפט/רנ

באר הגולה ‏ חושן משפט רנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) פלוגתא דר' אלעזר וחכמים ור' יהושע בפ"ט דב"ב ד' קנ"ו ע"ב וידוע דהל' כרבנן ורבי יהושע והכי פסק רב נחמן בעובדא דמלוג' דשטרי שם דף קנ"א ע"א וכ"כ הרמב"ם בפ' ח' מהל' זכיי' דין ב':

ב) שם דין י"ד וכתב ה' המגיד משנה שם (דף קמ"ו ע"ב) ולשון המשנה לא שייר קרקע כל שהוא ומבואר בגמרא שם (דף ק"נ ע"ב) דקרקע לאו דוקא וכ"כ הטור ס"ו בשם הרי"ף:

ג) מימרא דשמואל שם דף קנ"א ע"ב:

ד) ל' הטור ס"ב:

ה) שם דכ"ה מימרא דרבי אלעזר משמיה דרב בפ"ז דגיטין דף ע"ב ע"א ודברי המחבר כדברי ההלכות בפ' מי שמת אין בהם חלוף ה"ה וכ"כ הטור שם בשמם:

ו) לשון הטור ס"ג וכ"כ הרמב"ם שם פ"ט ד"ט בעי' דאיפשטא מעובדא דאיסור גיורא בפ"ט דב"ב (ד' קמ"ט ע"א) וכתב הרמב"ם שם שאמר ג"כ תנוהו לו וכתב ה"ה והכ"מ שם שאל"כ אין נותנים לו דאיכא למימר שמא שלא להשביע את בניו אמר כן ואם היתה הודאה זו בפני בעל דבר אין כאן טענת שלא להשביע אפי' תבעו אין צריך לומר אתם עדים דאין אדם משטה בשעת מיתה ואפילו לא אמר תני נותנים והתוספות שם כתבו שהבעיא היתה כשהודה בדבר שאנו מוחזקים שהם של ש"מ ופשוט דקני לגמרי וכן פירש ר"ח וכ"כ הרא"ש:

ז) שם פרק ט' די"ט וכ' הרב המגיד כולם שאלות בגמ' (שם דף קמ"ח ע"ב) ועלו בתיקו ולפיכך כתב ואם עמד חוזר שאין מוציאין מידו אלא בראיה ברורה:

ח) שם ד"כ וכ' הרב המגיד מפורש שם (דף קמ"ט ע"א):

ט) שם דין כ"א וכ"כ הטור ס"ה בעיא שם ונפשטא ממימרא דרב יהודה אמר רב וכו' ולא פליגי וכו' וכתב הרב המגיד ופי' המחבר הוא הנכון וכן פי' ר"ח ושאר מפרשים (וכן פי' רשב"ם שם) והטעם כשהמעות הם בעין הרי זה כמי שמכר חצירו ופירש על דעת לקרות חטים מכר שאע"פ שלא התנה ממש אם לא נצרך לחטים חוזר וכמ"ש לעיל (סי' ר"ז):

י) ל' הטור ס"ו וכן כ' הרמב"ם בפ' ח' דט"ו מבואר שם במשנה ומסקנת הגמרא שם סוף דף קנ"א והלכתא מתנת שכ"מ וכו':

כ) שם מסקנת הגמרא:

ל) מבואר כמ"ש לעיל ס"ב לדעת הרי"ף והרמב"ם ממימרא דרבא א"ר נחמן חמשה עד שיכתבו כל נכסיהן וכו' שם ד' ק"נ ע"ב:

מ) וכתב בשמו שאם הוא עובד אדמה שישייר קרקע כדי פרנסתו ובני ביתו ואם הוא מתעסק בסחורות או בריבית שישייר כדי שיוכל להתפרנס מן הריוח כמ"ש בעל העיטור אלא שנסתפק בשיעורו:

נ) ל' הרמב"ם ריש פ"ח מהל' זכייה וכתב ה"ה זה פשוט וא"צ ביאור והוא מ"ש כדקציר ורמי בערסיה פירוש חולה ומוטל על המטה:

ס) טור ס"ט ברייתא בפ"ז דגיטין ד' ע"א ע"א כשם שבודקין איתו לגיטין כך בודקין אותו למשאות ומתנות:

ע) שם ס"י בשם ר"י ורשב"ם ושזה היא מסקנת הרא"ש ז"ל כ"כ תוספות בפ"ד דקידושין דף ע"ח ע"ב והרא"ש שם בפסקיו וכן דעת הרשב"א והר"ן בפ' מי שאחזו וכ"כ הסמ"ג סמ"ק ועיין בטור א"ה סי' קכ"א:

פ) שם סי"א ממסקנת הגמרא שם בב"ב סוף דף קנ"א אמר רבא והלכתא וכו':

צ) מעובדא דאחתיה דרב דימי בר יוסי שם ריש ע"ב וכ' הרא"ש אע"ג דלא הזכירה מיתה בשעת המתנה דבגילוי מילתא בעלמא סגי וכ"כ הרמב"ם בפ"ח ה"ג:

ק) ל' הרמב"ם שם דכ"ד כתב הרב המגיד כ"כ הרי"ף בגיטין אהא דא"ר הונא גיטו כמתנתו שם בפ"ו דף ס"ו ע"א דהני ד' דתנינן במתני' שם דף ס"ה ע"ב כולהו כשכיב מרע מצוה מחמת מיתה נינהו וכ"כ הרמב"ן וכתב הב"י שהר"ן שם בגיטין ובפ' מי שמת האריך בזה והסכים לדעת הרי"ף והרמב"ם:

ר) שם דט"ז וי"ז ממסקנת הגמ' סוף ד' קנ"א וציינתיו לעיל ס"ז:

ש) כמימרא דשמואל שם ד' קנ"ב ע"א שמא לא גמר להקנות אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

ת) מימרא דרב יהודה אמר שמואל וכדמוקי לה בגמרא שם:

א2) שם פ"ה די"ח וכתב ה"ה זה פשוט שש"מ יכול לתת נכסיו כדרך הבריאים ובכמה מקומות נזכר בגמרא הרי הוא כמתנת בריא:

ב2) שם פ"ח ד"כ וכתב ה"ה ל' הגמרא (שם דף קמ"ח ע"ב) א"ר נחמן ש"מ שכתב כל נכסיו לאחרים וכו' חיישינן שמא יש לו וכו' ופירוש שכתב כל נכסיו לא שאמר כל נכסי אלא שנתן כל נכסיו הידועים לו כאן וחיישינן שמא יש לו וכו' ופי' המחבר בשקנו מידו שאם לא קנו מידו ודאי שיכול לחזור שאם תאמר שיש לו נכסים אחרים ה"ז מתנת ש"מ במקצת ובלא קנין אינו כלום ואם תאמר שאין לו נכסים אחרים ה"ז מתנת ש"מ בכל דאם עמד חוזר ומ"מ נראה שאף בלא קנין אם מת זכו ואין היורשים יכולים להוציא מידו וכו' עד שיברר בראיה ברורה שיש לו נכסים במקום אחר שלא אמרו חיישינן אלא לתועלת המקבלים:

ג2) כדמפרש רב חמא שם:

ד2) כגירסא ההלכות וכמ"ש הכ"מ שם:

ה2) כדמפרש רב אשי שם:

ו2) לשון הטור סי"ז מימרא דרב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן שם וכדמפרש שם דסתמיה דשכ"מ מידק דייק והדר יהיב:

ז2) לשון הרמב"ם שם דין כ"א וכן הוא שם בגמרא:

ח2) לשון הטור:

ט2) וכ"כ ה"ה שם:

י2) שם ס"ח בעיא שם בגמ' ונפשטא:

כ2) כתב בת"ה כלל י"ג סט"ו דראובן ☜שהיה בידו ספרים של שמעון ושמעון נתן במתנת ש"מ כל אשר לו לבתו וראובן אמר שצויוהו להקדיש הספרים ופסק דבתו זכתה בהספרים סמ"ע בשם ד"מ:

ל2) בברייתא שם ומסקנת הגמ' והלכתא חזרה במקצת הוי חזרה רישא משכחת לה וכו' וכמ"ש הרא"ש דרישא בין כשמת בין כשעמד ראשון לא קנה דחזרה במקצת הוי חזרה בכולה ושני קנה אפילו עמד דה"ל מתנת שכ"מ במקצת בקנין וסיפא לא משכחת לה אלא כשעמד דאי כשמת שני נמי קנה וכיוצא בזה כ' הרמב"ם שם בפ"ט דין י"ז וי"ח אלא שכ' ברישא ותן כל נכסיו לראשון וקנו מידו וכ' ה' המ' פי' ואפילו קנו מידו ומבואר הוא בגמ' במימרא דשמואל אע"פ שקנו מידו שם (דף קנ"א ע"ב):

מ2) לשון הרמב"ם פ' ט' מהלכות זכיי' דין ט"ו מפורש בד' קפ"א ע"ב ודף קנ"ב ע"ב דייתקי מבטלת דייתקי:

נ2) פלוגתא דרב ושמואל שם ופסק כשמואל וכתב ה"ה ופי' כ' וזיכה פי' הגאונים דא"ל לך חזק וקנה ע"כ וכן כתבו התוספות שם ולא כפירוש רשב"ם הביאו ה' המ' וכתבו תו' עוד ואם הם מטלטלין כתב לו בשטר שזיכה לו ע"י אחר וכן כתב הטור בשם ר"י והרא"ש בסכ"ב

ע' במ"ש בס"ק פ':

ס2) שם דט"ז ושם בגמרא שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו וכו' וכ' ה"ה והוא דאיכא תרתי אבל האחד בלא חבירו לא:

ע2) שם רב חסדא כי רב הונא וכו' ריש דף קנ"ג:

פ2) הטור תמה בזה שהצריך הרמב"ם למתנה במקצת קנין וזכייה וה"ה כתב בפ"ח ד"י שריוא במגל' דעתו שרחמת מיתה נותנן ובב"י ובכ"מ נדחק לתרץ כגון שבשעת המתנה אמר שהוא נותן לו בתורת מתנת שכ"מ:

צ2) כ"כ ה"ה שם:

ק2) טור סכ"ה בשם הרמ"ה:

ר2) שם סכ"ו מימרא דרב נחמן בפ"ק דגיטין דף ט' ע"א וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ח דף כ"ב וכתב ה"ה בשם הרשב"א הטעם שהרי הוא יודע שיצא עליו שם בן חורין ואין בן חורין חוזר ויעשה עבד לפיכך גמר וזכהו לעצמו מעכשיו וכ"כ הב"י בשם הר"ן:

ש2) כ"כ הר"ן:

ת2) כיון שהתנה בפירו':

א3) טור סכ"ז בשם תשו' הרא"ש כלל מ' סי' ה':

ב3) וביאר שם כי לא זיכה להם בחייו כלום:

ג3) שם סכ"ח פלוגתא דרב ושמואל שם בבא בתרא דף קצ"ב ע"א והלכתא כוותיה דשמואל בדיני וכפירוש רשב"ם שם וכן כתב הרמב"ם שם בפ"ח דין י' וי"א:

ד3) אוקימתא דגמרא שם:

ה3) מימרא דרב חסדא ריש דף קצ"ה:

ו3) שם סכ"ט בשם הראב"ד

פי' שהרי לא קנה הקרקע אלא לאחר מותו ואין קנין אגב קרקע משני אלא כשקנין שניהם אתו ליד המקבל יחד וכן כתב הסמ"ע:

ז3) שם סל"ד וכ"כ הרמב"ם שם די"ב וי"ג מימרא דרבי יוחנן ודר' אליעזר שם דף קל"ה ע"ב:

ח3) שם בגמ' כי אתא רב דימי וכו' ואוקימת' דגמ' שם:

ט3) שם בשם הראב"ד וכ"כ הרב המגיד שם בפשיטות וביאר שם לדעת הראב"ד אפילו נמסר מחיים המתנה בטלה ובב"י ובכ"מ כ' שגם הראב"ד לא אמר אלא כשכתבו השטר מחיים ולא מסרוהו עד לאחר מיתה אבל מסרוהו מחיים כבר עשו שליחותן ושכן דעת הטור:

י3) עמ"ש לעיל בסעיף י"ז:

כ3) ל' רבינו ירוחם נתיב כ"ד הביאו המחבר בסעיף זה ושכן ראה בתוס' כתיבת יד ר"פ אע"פ חילוק זה בשם הרבה פוסקים:

ל3) שם סעיף נ"ב בשם מהר"ם מרוטנבורק:

מ3) כתב ב"י בסימן ז' בשם הרשב"א ☜יעקב שנתן קרקע אחד לבנו ראובן במתנת בריא מהיום ולאחר מיתה ולאחר כמה שנים ציוה יעקב מחמת מיתה וחילק נכסיו ונתן אותו קרקע לשמעון בנו וציוה לכתוב בסוף הצוואה שכל מי שיבא לערער על הצוואה לא יטול בנכסיו וכו' ופסק דשמעון לא זכה כלום ואף דראובן אין יכול להחזיק בקרקע מכח התנאי דאביו כל ימי חייו מ"מ יזכו בה יורשי ראובן הביאו הסמ"ע בשם ד"מ ע"ש והאריך בזה בסעיף י"ז:

נ3) שם סל"ה וכ"כ רבי' ירוחם בשם ספר המצות וגם בתשובת הרשב"א שם אלף ומ"ד בשם סה"מ וש"פ:

ס3) שם סל"ד בשם רש"י:

ע3) שם סל"ה וסל"ו בשם ה"ר יונה:

פ3) שם סל"ז גם זה בשם ה"ר יונה וכל דברי ה"ר יונה כתב הנ"י פ' י"נ גבי הכותב כל נכסיו לאשתו:

צ3) וביאר שם דמשמע בשעה שאמר להם תנו מנה לפלוני אמר להם כתבו ותנו ומבואר דחיישינן בזה שמא לא גמר להקנות לו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

ק3) שם סל"ח ברייתא שם סוף דף קנ"ה וכדמפרש לה רב אבא בר ממל שם וכמו שפי' הרשב"ם שם:

ר3) שם בשם ר"י:

ש3) שם ס"מ בשם הרמ"ה כ"כ התוס' בשם ר"ת בספ"ו דכתובות ריש דף ע' ובספ"ק דגיטין דף י"ד ע"ב:

ת3) שם סמ"א בשם הרמ"ה

דסתם קנין הוא במעכשיו בשעת קנין הוא קנוי לו ומה שכותבין אינו אלא לראיה:

א4) ל' הרמב"ם בפ"ט מה' זכייה ד' כ"ד משנה בכ"ח דב"ב ד' קל"ה ע"ב:

ב4) כתב ה"ה הוא במתנת כל הנכסים הא במקצתן ודאי לא אלא זכה בהן כיון שיש בהם קנין אע"ג דלא מטא שטרא לידיה ושכ"כ הרמ"ה ז"ל וכ"כ הכ"מ שהריב"ש בס' קס"ח הסכים לדברי ה"ה והכריע ממ"ש רבינו בפ"ח די"ח שכתב שם שאם הגיע השטר ליד המקבל או שקנו מיד הנותן קנה וכו':

ג4) שם ד' כ"ה ושם במשנה ופי' רשב"ם זיכה לו מחיים:

ד4) כתב ה"ה נראה שהמחבר פירש שאם זיכה במקצת לאחד כל השאר קיים שהרי גילה דעתו שהוא רוצה בה ולא ראיתי לאחד מן המפרשים שפירש כן ע"כ ובס' בד"ה כ' שהנ"י חולק והריב"ש בס' שס"ד הכריח מדברי הרמב"ם פ"ח כדברי ה"ה עכ"ל וכתב הרב ב"ח ומשמע דהכי נקטינן כפי ה"ה להרמב"ם אבל הרשב"ם פי' אע"פ שלא נכתב לשם אותו האיש אלא כך א"ל נכסי' שבשטר זה אני מקנה לך בקבלת השטר שתקבל ממני הרי זה קנה דלא גרע מצוואת פיו ורבות' קתני לאחר ובשם הראב"ד כתב הטור סמ"ג פי' זיכה בה לאחר שאמר לראובן זכה בשטר זה לצורך שמעון קנה ואפי' ראובן הזוכה בשביל שמעון הוא היורש ולא אמרינן כיון שהוא יורשו כאלו לא יצא מתחת ידו

פירש בלא קנין דדברי ש"מ ככתובים ומסורי' דמו:

ה4) שם דכ"ה וכ' ה"ה שם מפורש זה גם כן והכ"מ כתב ואני אומר שלא מצאתי דבר זה בגמ' ולענ"ד שלמדו ממשנה ספ"ק דמציעא דף נ' ע"א מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהא מונח וכו' דחיישינן שהלוה הפקידו אצלו לזמן מה עד שיאמר לו מה יעשה וכמ"ש הטור בשם הרא"ש לפי שכותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו:

ו4) ב"י בשם הרשב"א מח"ס י"ד:

ז4) שפסק המחבר על התובע להביא ראיה וצ"ל דשאני התם שטוען שמעון הנתבע ודאי וכן כ' הסמ"ע שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---