באר הגולה/חושן משפט/רכח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הטור משנה בפ"ד דב"מ דף ע"ח ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפי"ד די"ב:
ב) מימרא דר' שמואל בר נחמני שם:
ג) מימרא דרב חסדא שם דף נ"ט ע"א:
ד) ממימרא דרב חנינא בר אידי לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ומצות אל תוניהו שם בגמ' וכ"כ הב"ח בשם המרדכי מדקתני אם היה בעל תשו' לא יאמר לו' וכו' (משנה שם ד' נה ע"ב) משמע דאם אינו בעל תשו' אין בו משום אונאת דברים מספר החכמה עכ"ל:
ה) ע"ש ששם כ' אם הונ' עצמך ונלע"ד פשוט שפירושו דאם הונה אותך גם אתה מותר להוניהו:
ו) שם במשנה וברייתא דף נט ע"ב:
ז) מימרא דרב שם ע"א:
ח) שם במשנה:
ט) ברייתא שם:
י) שם במשנה ושם בברייתא:
כ) שם בבריית':
ל) כ"כ הרמב"ם בפי"ד דין ד' וכ' ה"ה זה אינו מבואר אבל יש ללמוד דבר מדבר ופשוט הוא:
מ) מימרא דרבי חנינא שם:
נ) כדמפרש בגמרא שם ופירוש רש"י ואין פניו מתלבנות:
ס) ל' הרמב"ם שם ריש פי"ח וטור ס"ה וביאר הרמב"ם שם ☜שאחד ישראל ואחד עכו"ם שוים בדבר זה:
ע) ל' הטור ס"ו בעובדא דשמואל חולין ד' צד ע"א וביאר הרמב"ם שם ד"ג אע"פ שהנבילה אצלו כשחוט:
פ) בברייתא משמיה דר"מ שם:
צ) כתב הסמ"ע שנ"ל שדוקא להפציר בו ולהרבו' שלא כנהוג הוא דאסור ☜אבל לדבר לו פעם א' ושתים בא אכול עמי מותר שאם לא ידבר עמו כן יתבזה חבירו בפני הרואים שיאמרו מפני שפלותו נמנע לומר כן כי אין הכל יודעין שאינו סועד עכ"ל:
ק) בנוסחאות הגמ' שלפנינו המכורות לחנוני ופי' רש"י כל חביותיהם מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו פותח לו חבית של יין חזק ואם מכר חבית לחנוני שלימה ועדיין הוא אצלו לא יפתחנו לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה הפסד גדול נפסד ע"י שהרי תשאר החבית זו חסר' ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שימכרנה:
ר) מעובד' דמר זוטרא בריה דרב נחמן ורבא ורב ספרא דהיו פגעו אהדדי וכו' וכדאמר ליה רבא לרב ספרא שם ע"ב:
ש) טור שם וברייתא שם:
ת) שם בבריית' שם ומפרש שם ב' טעמים א' מפני שמתעהו ואחד מפני הסכנה ופי' רש"י שמתעהו שאין עורה של מתה מאליה חזק כשל בריאה שחוטה א"נ מפני הסכנה שמא מחמת נשיכת נחש מתה והארס נבלע בעור:
א2) משנה פ"ב דב"מ דף ס' ע"א וכדמפרש לה בגמ' שם ע"ב.:
ב2) שם משנה וברייתא שם וכדמפרש לה שם בגמ':
ג2) כדמפרש לה זעירא א"ר כהנא שם:
ד2) שם במשנה וכדמפרש לה בגמ' שם:
ה2) שם בבריית':
ו2) משנה סוף דף כ"ט:
ז2) לשון הטור ס"ט אבל הרמב"ם פי"ח ד"ה כ' סתם אין מערבין פירות בפירות וכפי' רש"י שם במשנה בעל הבית שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבם בפירות שדה אחר וכ"כ הכ"מ שם:
ח2) ברייתא שם ד"מ ע"א:
ט2) לשון הרמב"ם שם ושם במשנה:
י2) וכדמפרש רב נחמן שם ופי' רש"י שתופסין זה עם זה ונעשה בין הכל טעם א' אבל לאחר הגיתות שכבר קלט כ"א ריחו וטעמו אין משביחו אלא פגמו:
כ2) ושלא כדעת רש"י שכ' אבל רך בקשה לא:
ל2) בריית' משמיה דרב אחא שם:
מ2) לשון הטור סי"א:
נ2) שם ושם ברמב"ם ד"ו:
ס2) שם במשנה:
ע2) וימכרנו בחנות:
פ2) שם ושם במשנה וכדמפרש לה רב שם וכ' ה"ה והטעם שבזמן הגתות קולטין המים טעם היין אבל שלא בין הגתות הוא נחשב כאלו הוא מזוג:
צ2) בריית' שם:
ק2) ל' הטור סי"ב מימר' דר' אחא בריה דרב איק' ובריית' שם ואע"ג דבגמ' אמערב יין קשה ברך אתמר כתבה רבינו גבי עירוב מים משום דה"ה והוא הטעם
פי' דוקא מים רבים דכל מי שיטעום ידע שיש בו מים כעובד' דרבא שם דודאי היה במקום שנהגו לטעום ולא התירו שם אלא על חד תלת וכ"כ ה"ה ד"ו ושלא כתבו הרמב"ם לפנ שאינן מצוי שיתערב מים כ"כ ביין ע"כ כן ראיתי בב"ח:
ר2) שם במשנה:
ש2) לשון הטור סי"ג אוקימת' דמתני' שם וברייתא משמיה דר' יהודה וכפירש"י שם דיום אמש לאו דוקא אלא חלוק הכלים הוא שיש להקפיד מחבית לחבית:
ת2) לשון הטור סי"ד ושש במשנה וכפירש"י שם:
א3) שם סט"ו משנה שם וכחכמים:
ב3) שם סח"ז ושם במשנה כחכמים וכדמפרשי בגמ' טעמייהו דאמרי ליה אנא מפלגינ' אמגוזי ואת פליג שיסקי:
ג3) במשנה וכחכמים וזכור לטוב וכדמפרש בגמ' שאוצרי הפירות יראו שהוזלו וימכרו בזול:
ד3) ל' הרמב"ם שם פי"ח מה' מכירה ד"ח שם במשנה ושם בברייתא וכפי' רש"י שם וכמ"ש בסעיף ט"ז ומבואר עוד בסעיף שאחריו:
ה3) שם דף ט' משנה שם דף מ"א ע"א וכת"ק דר' יהודה וכאוקימת' דאביי שם ע"ב דאמר לדברי חכמים אסור לערב השמרי' ה"ה:
ו3) זה מתבאר שם במשנה ובגמ' ע"ב:
ז3) ברמב"ם איתא כשאר שמרים:
ח3) כ' ה"ה זה פי' פקטין האמור בגמ' שם ע"ב ורש"י ז"ל פי' פקטין פסולת גרעיני' הצפים על פני השמן:
ט3) אוקימתא דגמ' שם וכ' ה"ה ל' הגמ' וההלכות הא דיהיב ליה וכו' בניסן כמדה דתשרי וכו' ומתוך ל' המחבר נראה שהוא סובר שאין העדות שוות בשיעור ורש"י ז"ל פי' מדה שער הדמים ולא מדה ממש פי"ו ומנכה לו השמרים וכ"כ התוס' שם בד"ה לא אמרו וכו' וז"ל וכשמוכר שמן עכור נותן מאה לוגין שלמין עכור ומפסיד השמרים ע"י מה שמכר כשהוא עכור וכשמוכר מזוקק לא קרי הפסד לוקח אע"פ שהפסיד שמרים משום דב"ה ניחא ליה בציצא:
י3) כן כ' הרא"ש בפסקיו שם דהלכתא כרב פפא שם דבתראה הוא:
כ3) משנה וברייתא שם דף ס' ע"א וכדמפרש לה שם בגמ' וכ"כ הרמב"ם דהביאו המחבר לעיל סט"ו:
ל3) פירש"י כיון דשקיל מיני' בניסן כשער של ניסן ביוקר דדרך כל השמני' להיות מוזקקי' והלוקח סתם ומוכר סתם אינו מוכר אלא מזוקק וכ"כ הרא"ש שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |