באר הגולה/חושן משפט/רכד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפ"כ מהלכות מכירה דין י"ד וכתב ה"ה מימרא דרב יהודה אמר שמואל בכתובות פרק המדיר (דף ע"ו ע"א) ולזה נוטה דעת הרי"ף וכ' הכ"מ דאין לנו בזה אלא מ"ש הר"ן בשם הר"ז שפי' דרב יהודה ס"ל דאותו שנולד הספק בממונו עליו הראיה וחמור ממונו של בעל החמור מקרי וכו' ואלו לרמי בר יחזקאל שם ע"ב כיון שלא נולד הספק ברשותו אלא ברשות בעל הפרה על בעל הפרה להביא ראיה משום דאמרינן כאן נמצא וכאן מת וכו' וכאן שמת בבית בעל החמור כולהו מודו דעליו הראיה כו' וכ"כ ה"ה בשם קצת מפורשים דלא אמרי' הכי אלא כשמת החמור ברשות בעל החמור ובעל החמור אינו טוען ברי שהיה חי בשעת משיכת הפרה הא אם היה טוען ברי או שהיה החמור באגם על בעל הפרס להביא ראיה וכתבו הרשב"א והרמב"ן שצ"ע על הרי"ף ז"ל שלא חלק בזה כלל:
ב) שם דט"ו ברייתא שם ובאלו טריפות סוף דף נ':
ג) כתב ה"ה זה מבואר בסוגיא שם אליבא דשמואל דכי אמרי' בברייתא לא הוגלד פי המכה המע"ה דוקא כשנתן הטבח המעות וקאמר שאם בא להוציא מהמוכר על הטבח להביא ראיה אבל לא נתן הטבח מעות אין על המוכר להביא ראיה אלא מוציאין מן הטבח בלא ראיה וכן נתבאר בהלכות ע"כ וכ"כ התוס' והרא"ש אע"פ שלא נתן מעות עדיין כאן נמצאו וכאן היו והא דקרי ליה מוציא משום דמסתמא כל כמה דלא יהיב זוזי לא יהביה ליה חיותא ועיין בסי' רל"ב סי"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |