באר הגולה/חושן משפט/קו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הרמב"ם ריש פ"ג מהל' מלוה
(ב) וכ"כ הרי"ף בפרק הכותב כ"כ הטור בשמו בס"ד
(ג) טור שם שכן פי' הרא"ש דברי הרי"ף מ"ש אי מצי לשדורי ליה ולאודועי'
(ד) שם בשמו כ"כ בפרק הנזכר ובתשובה כלל ע"ג סימן ג' לפי שהוא לטובת הלוה לפי שמן הדין היה לירד לנכסיו מיד משום נעילת דלת משא"כ הוצאת שער אדרכתא ואחלטתא של המלוה לשלם שהוא לתועלתו אם לא שהתנא ממ"ש בשם רבי ירוחם נ"ג ח"ד בשם ד"מ ☜ואם נפטר הנתבע התובעו לדין צריך לשלם שכר השליחות ב"י בס"ד בשם תשובת הרא"ש סמ"ע
(ה) כרבא אמר רב נחמן אפי' ב"ח שלא יהא כל א' נוטל מעותיו של חבירו והולך למ"ה ואתה נועל דנת בפני לווין וכן פסק הרי"ף דקי"ל כרב נחמן בדיני והביא עוד ראיות לזה וכתב הרא"ש וכן עמא דבר
(ו) לשון הרמב"ם שם
(ז) מפני התקנה ה"ה שם
(ח) טור ס"ב בשם הרמ"ה
(ט) שם בשם בה"ת שער ט"ו דב"ד בכלל באי כחו הן
(י) ל' הרמב"ם שם דין ב' וכתב ה"ה שכל דבר שנאמן הנתבע לומר עליו פרעתי בלא ראיה אע"פ שצריך שבועה אין גובין אותו שלא בפניו שמא יבא ויטעון פרעתי
(כ) כדאמרינן קיימו שטרייכו וחותו לדינא (כתובות דף י"ט ע"א) וכן עיקר וכן העלו מקצת המפרשים ז"ל ה"ה
(ל) שאם לא היו יודעין כן לא היו יכולין להזקק לנכסיו בלא ידיעתו
(מ) כפירוש הרא"ש בדברי הרי"ף וכמ"ש בסעיף דלעיל
(נ) גם כן פשוט הוא ה"ה שם
(ס) טור סעיף י בשם תשו' הרא"ש כלל פ"א סימן ז':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |