ב"ח/אבן העזר/קא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלמנה כל זמן ששטר כתובתה בידה גובה כתובתה לעולם כו' הכי אסיקנא ס"פ הנושא דלא פליגי ר"מ וחכמים במשנה אלא כשאין כתובתה בידה התם הוא דאמרינן דמחלה בכ"ה שנה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל כששטר כתובה בידה הכל מודים דגובה כתובתה לעולם וכו':
ומ"ש ואפי' לאחר שתינשא ונשבעה אע"פ שהיא נשואה כלומר אבל אינה נודרת כשהיא נשואה דהבעל יפר לה כדאיתא בפ' השולח ומביאו ב"י וכדלעיל בסימן צ"ו. ואיכא לתמוה על מ"ש בעה"ת והעיטור דאינה נאמנת בשבועה לאחר שנשאת שכתבו כנגד הגמרא ונראה ליישב דס"ל דדוקא היכא דהאשה תפסה מטלטלין תחת ידיה ולא הוציאם מתחת ידיה ליד בעלה השני או לא תפסה כלל או לא הניח בעלה מטלטלין כלל אלא קרקע דהם בחזקת היורשים התם הוא דנאמנת בשבועה אף לאחר שנשאת אבל בתפסה מטלטלין ונשאת ונתנה מידה כל מה שתחת ידיה לבעלה שלא מדעת ב"ד התם ודאי הויא גזלנית כיון ששלחה בהן יד מקמי שבועה דממון יורשים הוא ושוב אינה נאמנת בשבועה וכ"כ בהגהות מרדכי דכתובות ע"ש רב צמח גאון אבל ה"ר אביגדור חולק וס"ל דאינה נחשבת בכך גזלנית ונאמנת בשבועה ע"ש ודעת בעה"ת והעיטור כדעת ר"צ גאון:
ואפי' עברה עליה שמיטה וכו' בפ' שני דגיטין (דף יח) איתמר מאימתי כתובתה משמטת רב אמר משתפגום ותזקוף ושמואל אמר פגמה אעפ"י שלא זקפה זקפה אעפ"י שלא פגמה ופירש"י מאימתי תהא כתובה כשאר ש"ח ומשמטתה שביעית משתפגום שתפרע קצת דגליא דעתה דעומדת ליגוש דליפרע ותזקוף עליו המותר במלוה דנפקא ליה משם כתובה ומעשה ב"ד שאינו משמט וחל עליה שם ש"ח עכ"ל ובריש אעפ"י קאמר תלמודא דתנאי כתובה ככתובה דמי נ"מ לשביעית ופירש"י שאין שביעית משמטת כתובה כשאר שטרות ותוספת נמי לא משמט עכ"ל והקשו התוס' לשם ובפ' שני דגיטין בשם ר"י הא אפי' לא הוה התוספת ככתובה דהוי כמעשה ב"ד נמי אינו משמט כיון דלאו הלואה היא ולא משמט אלא מלוה ופי' ר"י איפכא דאתא לאשמועינן דהיכא דפגמה או זקפה עיקר הכתובה דמשמט לשמואל דמשמט נמי התוס' כאילו פגמה או זקפה התוס' עכ"ל ורבי' כתב כאן בסתם דשביעית אינו משמט הכתובה אא"כ פגמה או זקפה ולא פירש דהתוספת ככתובה דמי לענין שמיטה ואיכא לתמוה אמ"ש ב"י הך דריש פ' אע"פ ושהרי"ף כתב כפר"י דאתא ללמד דפגמה או זקפה משמט הכל כתובה ותוספת ולא ללמד דבלא זקפה ופגמה אינו משמט לא עיקר ולא תוספת כמו שפירש"י משום דקשה כמו שהקשה הר"ן והיא קושיית התוספות שהבאתי ואח"כ כתב רבי' שכתב אינה נשמטת מפני שהוא מעשה ב"ד הוא ע"פ פירש"י עכ"ל הלא במה שנחלקו רש"י אשאר גדולים אינו אלא בפי' נ"מ לשביעית דלרש"י פי' דתוספת הוי ככתובה דאינו משמט בלא פגמה וזקפה ולשאר גדולים לא איצטריך לאשמועינן דהא פשיטא היא אפילו לא הוי ככתובה דהוי מעשה ב"ד נמי אינו משמט דלאו הלואה היא אלא אתא לאשמועינן דבפגמה או זקפה משמט נמי התוספת ובדבר זה לא גילה רבינו דעתו היאך הוא מפרש ואם דעת ב"י הוא שמ"ש רבינו דכתובה אינה נשמטת מפני שהוא מעשה ב"ד הוא ע"פ פירש"י הוא ג"כ תימה גדולה דהדבר ברור דאין בזה שום חולק בפוסקים ובמפרשים דטעמא דהכתובה נשמטת הוא לפי שאינה כש"ח אלא שם כתובה עליה דתקנו ב"ד לבתולה ר' ולאלמנה ק' אפילו לא הכניסה לו שום דבר ומעשה ב"ד הוא ואין ספק דתקפה עליו משנתו כשכתב זה:
ואם אין כתובה בידה ובאה לגבות בתנאי ב"ד כגון במקום שאין כותבין אם נותנין לה מזונות בבית בעלה גובה לעולם ואם נותנין לה מזונות בבית אביה וכו' כך צריך להיות וברוב ספרי רבינו השמיט הסופר בבא ראשונה: ומ"ש רבי' כגון במקום שאין כותבין טעמו דאילו במקום שכותבין טענינן ליורשים דאתפסה צררי ופרע לה סמוך למיתה והחזירה לו הכתובה ונראה דס"ל לרבינו דרישא היכא דכתובתה בידה דגובה כתובתה לעולם וכו' אפילו במקום שאין כותבין דאי איתא דמחלה היתה מחזרת כתובה ליורשים ומש"ה כתב רבינו ברישא בסתם ולא כתב כגון במקום שכותבין כמ"ש בסיפא כגון במקום שאין כותבין אלמא דברישא דכתובה בידה גובה לעולם אפי' במקום שאין כותבין וכן מ"ש ברישא בין אם נותנין לה מזונות בבית אביה או בבית בעלה ה"ה נמי אם אין נותנין לה מזונות כלל נמי גובה לעולם כיון ששטר כתובתה בידה אלא לפי שבסיפא מחלק בין בית אביה לבית בעלה כתב ברישא דאין חילוק:
ומ"ש ואם שתקה יותר מכ"ה שנים מחלה כתב ב"י דט"ס הוא וצריך להגיה ואם שתקו יותר מכ"ה שנים מחלו עכ"ל ויש ליישב הנוסחא דבתחלה כתב בשתקה כ"ה שנים אחר מיתת בעלה ולא תבעה מחלה ואם תבעה תוך כ"ה שנים מונין לה עשרים וחמשה שנים מיום שתבעה ואין מצרפים השנים שקודם התביעה עם השנים שאחר התביעה וכדאיתא בגמרא תבעה כתובתה הרי היא כבתחלה ואמר עוד וכן יורשים אין מצרפין השנים שקודם מיתתה עם השנים שלאחר מיתתה אלא מונין כ"ה שנים למיתתה ואח"כ אמר דזו שתבעה תוך כ"ה שנים למיתת בעלה דמונין לה כ"ה שנים שתבעה אם חזרה ושתקה יותר מכ"ה שנים מחלה ואעפ"ישמקודם תבעה תוך כ"ה מ"מ מאחר שעכשיו לא תבעה תוך כ"ה אלא שתקה עד לאחר כ"ה אמרינן דמחלה שמעינן מכללא דאם עכשיו היתה ג"כ תובעת תוך כ"ה אמרינן דלא מחלה:
כתב הרא"ש ס"פ הנושא הא דקתני יורשין מזכירין כתובתה עד כ"ה שנה אוקימנא בפרק הנשבעין כשנשבעה ומתה דאין אדם מוריש שבועה לבניו וכ"כ רבינו לעיל סי' צ"ו וכתב המרדכי פי' ראב"ן דלאו דוקא בבית אביה דלאו בביתא תליא מילתא אלא כל זמן שאין לה מזונות גובה עד כ"ה שנים ואפי' נשאת נשבעת מדלא מפליג הכא בין נשאת ללא נשאת וכו' עכ"ל וכ"כ הרא"ש ע"ש ר"י דבבית אביה דאמרינן דמחלה בכ"ה שנה היינו דוקא דאינה ניזונית אבל מסקנת הרא"ש דאפי' ניזונית בבית אביה או נותנין לה דמי מזונות נמי מחלה כיון דלא תבעה דהא לא כסיפא לה מילתא לתבוע כיון שהיא בבית אביה אלא ודאי מחלה אם לא שנושאין לה המזונות דרך כבוד וכמ"ש רבינו וכ"כ הרמב"ם מביאו ב"י וקצת קשה דבפירש"י פ' הנשבעין (דף מ"ד) כתב וז"ל מתה אלמנה שלא גבתה כתובתה ויורשיה מזכירין ותובעין וגובין כתובתה עד כ"ה שנה משמת בעלה ורבינו כתב כאן עד כ"ה שנה למיתתה ויש ליישב דלשון המשנה משמע ודאי כדברי רבי' דיורשיה עומדים במקומה דמונין כ"ה שנים רצופים לאחר שמתה האשה אלא דרש"י בפרק הנשבעין מפרש הני כ"ה שנים דיורשיה מאי עבידתייהו ואמר שהם במקום כ"ה שנים דקבעו חכמים לאלמנה דאם עברו כ"ה שנים משמת בעלה ולא תבעוה הפסידה דהכי תנן בכתובות בהנושא כל זמן שהיא בבית אביה וכו' דכן הדין ביורשיה שמונין כ"ה שנים למיתתה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |