אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קס/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קס א
(זהר דף קנ"ח ע"ב)
(דף ק"ס ע"א) וזאת ליהודה ויאמר שמע יהו"ק קול יהודה. בגין דנטיר מאי דמני ליה אבוי זכה למלכו והיינו דנטיר להאי ז"את אשר דבר להם אביהם כנ"ל דאיהי מלכות דאצי' דהיא סלקא ומתחברא במלכא קדישא בזווגא שלים דעלה איתמר זאת תורת העולה כמו שנרמז בזהר פרשת בהר סיני דף ק"ז ב' דאומר כנ"ל. ואיהי סליקת בעמודא דאמצעיתא לאתר דאתגזרת מתמן דאיהו אין סוף גבוה מכל ספירן וכד איהי סליקת אחידן בה כל ספירן ואינון סלקין עמה כמו שנרמז בר"מ פרשת פנחס דף רנ"ו ב' דאומר כנ"ל. ודוד בגינה אסתלק למלכו דטרח כל יומוי עלה בגין לסלקא לה לעילא ולקשרא לה בכל אינון דרגין עלאין ברזא דאומר קרא לריח שמניך טובים דהאי איהו ריח דקטורת כמו שנרמז בזהר פ' אחרי מות דף נ"ח ב' על פסוק ואל יבא בכל עת אל הקדש כי אם בההיא עת רצון והאי איהו בזאת יבא אהרן אל הקדש דהאי היא עת דאחידת בשמי בהאי ייעול ולא באחרא ואע"ג דיחמי עידן דאתמסר בידא אחרא לאתנהגא עלמא. כלומר דבגלותא שפחה שליטת בסוד ושפחה כי תירש גבירתה עכ"ד לא יחיד ביה לקרבא ליה לקודשא כלומר לקדש הקדשים לית ליה רשו לבא כי אם בהאי עת רצון דאיהי מלכות דאצי' מסטרא דיהו"ק דאצי' כמו שאומר דהא אנא ושמי חד הוא. אמר בוצינא קדישא עלה איתמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל כלומר דמשה שם לפני בני ישראל לאכללא לון דכר ונוק' כלל ופרט כחדא ועל דא כתיב וזאת התורה בתוספת וא"ו לאחזאה כלא ביחודא חד ולאכללא כנסת ישראל בקב"ה לאשתכחא כלא חד בג"ד וזאת התורה כמו שנרמז בזהר פ' חקת דף קע"ט ב' דאומר כנ"ל. ועל דא אמר בוצינא קדישא לר"מ בה ר"ל בהאי 'זאת אזהרת לישראל בשעת מיתתך בה ברכת לישראל בכל שבט ושבט הה"ד וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים וגו' ובגין חבריא מארי מתניתין כתיב זאת התורה אדם כי ימות באהל כלומר דבגיניהון דחברייא איתמר האי קרא אדם כי ימות באהל. בגין דאינון ממיתין עצמם עליה כדי להעלותה לעילא ובגין דא אדם דאינון ישראל אית לון יחודא באורייתא דאיתמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה ואיהי מטרוניתא מלכות דאצילות דמסטרהא אקרון ישראל בני מלכים כמו שנרמז בזהר פ' בראשית דף כ"ז ב' דאומר כנ"ל. ואמרו עלה מאי כי ימות באהל אלא אין התורה שהיא מלכות דאצי' מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ולית מיתה אלא עני כלומר דכיון שהשכינתא בגלות היא כעניה לכן בעי ב"נ למעבד גרמיה כעני כגוונא דדוד מלכא בגין דעני חשוב כמת דאיהו קרבן ור"ל דכשם דקרבן איהו כדי לקרבא שכינתא בבעלה הכי עני דאתחשיב כמת איהו כדי לקרבא שכינתא בבעלה ועולה מסטרא דעשיר עולה ודאי כלומר דאסתלק שכינתא עליה דהאי עשיר וזה אינו כל כך חשיבות כמו שיפרש לקמן דכל עתירין כל טיבו דעבדין כלהון לגרמייהו עבדין והיינו לזכאה להון לעלמא דאתי ותמן איהי תגא על רישייהו כתר עליהון דאיהי שליטת עלייהו וחשיבו יתיר איהו כד איהי אשתכח בגווייהו כגוונא דמשה כמו שיפרש לקמן דכבר אמרנו דכל בר נש דעביד פקודין דמאריה בגין לקבל עלייהו שכר לאו איהו שלימותא בגין דבר נש דא קאים בדרגא דעבד דכל מה דעביד איהו כדי לקבל פרס מניה ולכן הזהיר התנא ואמר אל תהיו כעבדים המשמשי' את הרב על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. כלומר שיהיה בגין מורא שמים שהיא מלכות דאצי' דאתקריאת יראה ודא יראה הפנימית יראת שמים יראה מסטרא דשמים ולכן אלין עשירים דכל טיבו דעבדין איהו כדי לזכאה להון לעלמא דאתי איהי תגא על רישיהו כלומר דקיימת על רישייהו בגין לאגנא עלייהו ולא קיימת בגווייהו בינוני דפלח לזכאה בתרין עלמין כלומר דפלח בגיניה ובגין השכינתא והאי איהו דאתקרי דפלח לזכאה בתרין עלמין עלמא דין ועלמא דאתי בפולחנא דיליה איהי מחצית השקל עמיה בעלמא דאתי ור"ל דדא איהו דזכי למהוי מחצית השקל דאיהי השכינתא דאתקריאת הכי מחצית השקל כנ"ל למהוי עמיה בעלמא דאתי דהאי איהו במעליותא יתיר מאחרא דקאמרן בגין דהאי בר נש עסק בגיניה ובגין השכינתא לכן איהו זכי למהוי שכינתא בהדיה ולא שתסתלק לעילא מניה כהאי אחרא דקאמרן והאי איהו כגון מצה דאתפליג חציה תחת המפה לאפיקומן בתר הסעודה כלומר בתר דיזכה לעלמא דאתי דאז איהו יזכה למהוי בהדי דשכינתא בשוה כיון דאיהו אתעסק אוף הכי בגינה כנ"ל וחציה למצוה קדם סעודה ר"ל בהאי עלמא ומסטרא דא נאמר באסתר מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש ואתרמיזו בקרא דא תרין עניינין דאינון שאלה ובקשה האי איהו רמז למה דאמרן על האי בר נש דפלח למזכי בתרין עלמין והאי איהו דשאל מעם קב"ה בגיניה ובקש אוף הכי בגין השכינתא והאי הוא דאומר עד חצי המלכות דביקש החצי בגין מלכות והחצי בגיניה כנ"ל ולכן זכי דמלכות איהי עמיה מחצי גופיה ולמעלה בסוד מחצית השקל כנ"ל. אבל מאן דאיהו עני דממית גרמיה בגינה כגון אנת כגוונא דילך רעיא מהימנא איהי קרבן יורד תחותך כ"ב יכול דאיהו סליק עלה ואמאי אלא איהו מהאי טעמא בגין דמאן דאשתדל גרמיה בגין שכינתיה דקב"ה כלומר דכל מחשבתיה הוי כדי לסלקא לה מן גלותא ולהעלותה לעילא איהו נחית עליה כלומר דקב"ה נחית עליה דבר נש והאי הוא דאמר הנביא כי רם יהו"ק ושפל יראה כלומר דאע"ג דאיהו רם עכ"ד שפל יראה ברזא דאומר קרא המשפילי לראות כ"ב יכול משפיל גרמיה כדי לראות כד זכאין אשתכחו בעלמא קב"ה נחית בדרגוי לקבלהון דתתאי לאשגחא על עלמא לאוטבא להו כמו שנרמז בזהר פ' מקץ דף קצ"ה א' דאומר כנ"ל. ועוד כי כה אמר ה' רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו' כלומר דשוכן בהאי אתר דאקרי 'עד ועל דא כתיב בטחו ביהו"ק עדי עד דיהא תוקפא דבר נש באתר דאקרי 'עד דאיהו קיומא וקישורא דכלא כמו שנרמז בזהר פ' וארא דף כ"ב א' דאומר כנ"ל ואומר והאי 'עד אתר דאחיד לכל סטרין לסטרא דא ולסטרא דא לאתקיימא ולאתקשרא קשרי דלא תעדי והאי 'עד תיאובתא דכלא ביה. ואומר ואת דכא ושפל רוח כלומר אף על גב דאיהו רם ונשא עכ"ד איהו אשתכח את דכא ושפל רוח כמו שאומר אף על גב דאנא מרום וקדוש עכ"ד אשכון לתתא ברזא דמשכנא בגין ההיא דאתעביד דכא ושפל רוח בגין שכינתי לסלקא לה משפלותא למהוי עטרה לביתיה אנא נחית בג"ד לדיירא עמיה ובתר דבעלה דשכינתא נחית על בר נש כלומר על רישיה דבר נש אז איהי השכינתא דהות ברישיה דבר נש נחיתת מעל רישא ויהיבת אתרא דרישא לבעלה ונחיתת לרגלוי דמלכא ואף על גב דמשמע דכל מה שמדבר כאן הוא על סתם בר נש דזכי