אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קסט/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קסט ב
(זהר דף קפ"א ע"א)
(דף קס"ט ע"ב) ימינא ומשה איהו ברזא דגופא שכן איהו רזא דאת ו' דאיהו גופא כנודע ואת בניו אתו אלין כל אינון רתיכין וסמכין דיליה רתיכין וסמכין הם רזא דנצח הוד ויסוד דיליה והכי נצח והוד אקרון בנוי דישראל סבא דאיהו עמודא דאמצעיתא כמו שנרמז בתקונים דף פ"ח א' דאומר כנ"ל. ומנא לן דאתכליל אוף הכי דרועא שמאלא לגביה דכתיב קח את הלוים. וכבר נודע דלוים אינון מסטרא דשמאלא ואשתכחת ו' דאיהו גופא דכליל כלא בחד פשיטו דאיהו יסוד כנ"ל למהוי חד שכן גוף וברית חשבינן חד כנרמז בתקונים דף ל"ד א' עיין שם. ועל דא אשתכח יחודא בהאי דקאמרן ימינא ושמאלא ואמצעיתא כלא איהו חד שכן גופא איהו כללא דתרין דרועין ועל דא אתעביד חד פשיטו' דאיהו היסוד דקאמרן ואקרי אחד שכן ויהי ערב ויהי בקר יום אחד איתמר על עמודא דאמצעיתא וצדיק דחשבינן חד כמו שנרמז בתקונים דף ע"ז א' דאומר וכמה דנצח אתקשר בימינא הכי הוד אתקשר בשמאלא דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. ערב דא ערב דיצחק כלו' שוקא שמאלא דאחיד ביצחק דאיהו דרועא שמאלא בקר דא בקר דאברהם כלו' שוקא ימינא דאחיד באברהם דאיהו דרועא ימינא יום אחד עמודא דאמצעיתא וצדיק דחשבינן חד. נמצא דשית סטרין עלאין כלהו אתכלילו כחדא ולא תשכח בר פשיטו חד בלחודוי ודא הוא חד רמז לגוף וברית דאינון פשיטו חד תרין ווי"ן בגין דאתחשיבו חד והכי סלקין לחושבן 'חד בגין דכלהו נהורין דאינון לגבי עילא כלילן בסטרא דימינא וכלהו חד וכלא ברזא דאת ו"ו כמו שנרמז בזהר חדש פ' בראשית דף ד' א' עיין שם. וכיון שדבר בתלת אתוון דשמא קדישא דאינון יה"ו מדבר אוף הכי באת רביעית ואומר ה' בתראה דשמא קדישא אתעביד חד גופא קאי על את ד' דאינון סוד רגמ"ן כנודע ובגין דאינון משלבאן דא בדא אתעביד מנייהו חד גופא כמ"ש בזהר פרשת תרומה דף קמ"ז ב' דאומר כנ"ל כההיא נקודה באמציעתא כלומר ההיא נקודה בתראה דשריא עלייהו אתקריאת אחרון ואיתמר בה ואני אחרון דאתכליל באלין ארבעה דאקרון אחרונים דאלין ארבע לא מתפרשן דא מן דא לעלמין ובכל אתר דישתכח מיכא"ל דאיהו רישא לאלין תמן איהו שכינתא וכלא אתקשר דא בדא ואינון מתקשרן גו ההיא נקודה וכלא איהו ה' כמו שנרמז בזהר חדש בראשית דף ב' א"ב דאומר כנ"ל. נמצא דאת ה' בתראה דא אתעביד חד גופא בההיא נקודה דאמצעיתא ואעיל בה ו' דאיהו ו' זעירא רזא דברית קדישא ואשתכח ו' בין ב' נקודין בין שתאמר דהאי ו' דאשתכח בין תרין נקודין דאיהו רזא דברית קדישא ו' זעירא ובין שתאמר דאיהי ו' רזא דגופא כלא איהו חד כיון שכבר אמרנו דגוף וברית חשבינן חד וכלא איהו עמודא דאמצעיתא דמבריח מן הקצה דלעילא דאיהו מ"י אל הקצה דלתתא דאיהו מ"ה. וכבר אמרנו דישראל סבא איהו אתרמיז ברישא דאת ו דאיהו רזא דנקודה חדא כלילא מעשר ספירן ואת ו בגרמא היא רזא דחמש נקודין אחרנין דאינון רזא דחמש ספירן חג"ת נצח הוד כנ"ל. וההוא פשיטו דאתפשט מניה איהו רזא דברית קדישא לעיילא בנוקבא כנ"ל וכיון דנוקבא העיקרית מלכות דאצילות אתרמיזת באות י' שבתוך את ה' בתראה דשמא קדישא שהיא נקודה חדא אשתכח את ו' דקאים בין תרין נקודין דאינון חד לעילא וחד לתתא האי נקודה דלעילא איהו רמז לחכמה ועל דא איהי גניזא וטמירא והאי נקודה דלתתא איהי רמז למלכות דקיימא באתגליא בגין דלית להו פרודא אקרון ראשית חד ולא תרין מאן דנטיל האי נטיל האי וכלא חד כמ"ש בזהר בראשית דף ז"ב דאומר כנ"ל. וכד האי ו' אחיד בין תרין נקודין אלין דאינון בסוד חכמה בראש וחכמה בסוף כדין אתאחיד עלמא עלאה דאיהו רזא דגופא דדכורא בעלמא תתאה דאיהו רזא דגופא דנוקבא ואיהו חד בגין דדכורא מסטרא דגופא איהו רזא דאת ח' משום דאיהו כליל תמניא ספירן מחכמה עד יסוד ונוקבא מסטרא דגופא איהי בסוד ד' שכן את י' שהיא רמז למלכות דאצילות היא קיימת בסוד נשמתא בחלל דילה דאיהו ד' ביומין דחול כמו שנרמז בתקונים דף ע"ו א' עיין שם. ולכן תרווייהו דכורא ונוקבא אינון חד וכד את א דאיהו כתר דאקרי אין סוף אשתכח בין תרווייהו אינון אחד כמו שנרמז ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנ"ז א' דאומר א"ח איהו ט' ספירן דאיהו א' אין סוף ח' תמניא ספירן מחכמה עד יסוד ד' מלכות וכו' ואוקימנא דא בכמה אתרין ודוכתין. בכה ר' אבא וכו' עד אמר רבי אלעזר ירכין לתתא שהם שית פרקין דתרין שוקין לקבל שית תיבין דבשכמל"ו כמ"ש בת"ח דף כ"ה א' דאומר כנ"ל אינון ברזא דא ו' דאיהו ו' תניינא דאיהו צדיק כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת משפטים דף קט"ו א' דאומר שית תיבין דברוך שם ו' תניינא צדיק מנא לן דאתכלילו תרין ירכין אלין שהם שית סטרין תתאין רזא דשית קני המנורה בהאי את כלו' מנא לן דאתכלילו בהאי את ו' עלאה שהיא רזא דשית סטרין עלאין דאינון רזא דשית נרות דאתכלילו בתפארת דאיהו ו' עלאה כללא דשית תיבין דיחודא קדמאה דאיהו שמע ישראל וגו' כמו שנרמז ברעיא מהימנא פרשת משפטים דף הנ"ל דאומר כנ"ל. אמר ליה דכתיב זכרו תורת משה עבדי ור"ל דמשה דאיהו רזא דאת ו' עלאה רזא דגופא עלאה דאיהו רזא דבן כנודע ואמאי זוכר אותו ברזא דעבד כיון שאומר תורת משה עבדי ולא כתיב נביאי כלו' דאע"ג דאתרמיז לזמנין בשוקא דדכורא כמו שנרמז בזהר חדש פרשת תולדות דף מ"ב א' ע"ש. הוה ליה לומר נביאי דהוה משמע דאיהו בשוקא מסטרא דדכורא דכליל שבעה יומין עלאין כמו שנרמז בדף הנ"ל ואמאי לא כתיב נביאי אלא לאחזאה דכלא אתכליל ברזא דו' כלומר דכלא אתכליל ברזא דאת ו' עלאה ועל דא ו"ו חד שמים וחד מתחת השמים ו' עלאה עמודא דאמצעיתא ו' תתאה צדיק דתרווייהו אינון חד כמו שנרמז בזהר בראשית דף י"ח א' ובתקונים דף ל"ד א' דאומר כנ"ל. ואומר ודא איהו גופא וברית דחשבינן חד ואת ו' אקרי חד כלו' אע"ג דאינון תרין שכן ו' משיך בתריה ו' אחרא שאינם יכולים לומר ו' אם לאו אינון תרין ווי"ן כחדא ועכ"ד אקרי חד ואיהו חד בלחודהא ופשיטו חדא כלו' ו' עלאה ו' זעירא איהו פשיטו חדא וכלא איהו חד כמו שנרמז בזהר חדש פרשת ואתחנן דף צ"ב דאומר כנ"ל ואומר על שמע ישראל אוקמוה ישראל דהכא דא ישראל סבא ומאן דאמר ישראל זוטא כלא חד ישראל זוטא שפיר דעין סמיך ביה ומאן איהו דכתיב לא יגרע מצדיק עינו. ודא ו' זעירא ו' עלאה ו' זעירא כלא חד והא איתמר דאת ו' זעירא איהו מבועא דבירא דלא אפסיק מניה לעלמין כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל ועל רזא דתרין יחודין אלין דאינון יחודא קדמאה שמע ישראל וגו' דאיהו לקבל ו' עלאה ויחודא תניינא בשכמל"ו דאיהו לקבל ו' תניינא כנ"ל איתמר יהו"ה הוא האלקים. שכן יחודא קדמאה איהו לקבל שמא דיהו"ק ויחודא תניינא איהו לקבל שמא דאלקים כמו שנרמז בזהר פרשת תרומה דף קס"א ב' דאומר כנ"ל ואומר דכד מתייחדין תרין שמהן אלין דא ביחודא חד ודא ביחודא חד כדין תרין שמהן אלין אתעבידו חד ואתכלילו דא בדא והוי כלא שמא שלים ביחודא חדא. ואומר ובגין דאורייתא איהי רזא דשמא קדישא אקרי הכי תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב דא איהו דכתיב יהו"ה ותורה שבעל פה דא הוא דכתיב האלקים דא כלל ודא פרט כלל אצטריך לפרט ופרט אצטריך לכלל ועל דא כללא דאורייתא איהו כללא דעילא ותתא בגין דשמא דא לעילא ושמא דא לתתא דא רזא דעלמא עלאה ודא