אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קסח/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קסח א
(זהר דף ק"ף ע"ב)
(דף קס"ח ע"א) וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. כנרמז בדף הנ"ל ואע"ג דרזין אחרנין אינון ברזא דה' והיינו כמו שנרמז בזהר חדש בראשית דף א' ב' בסתרי אותיות דשם אוף הכי מדבר באתוון יהו"ה דשמא קדישא אבל מה שנרמז כאן על האי את ה' כדקאמרן דא איהו ברזין דספרא דחנוך כלומר שדבר באת ה' שהיא מדרגא דשיר משולש שכן על ספרא דחנוך נער איתמר זה ספר תולדת אדם כמו שנרמז בתקונים דף קל"ה ב' דאומר כנ"ל והאי איהו רמז דחנוך נער הוה מעיין בזה הספר של אדם דלעילא דכליל תריסר מזלות כחושבן 'זה דאיתמר עלייהו שבטי י"ה עדות לישראל כמו שנרמז בתקוני' דף ק"כ א' דאומר כנ"ל ואומר 'זה ודאי ארבעה אנפין 'דאריה ארבע אנפין 'דשור ארבע אנפין 'דנשר וכלהו אנפין אינון רשימין בארבע אתוון דאינון יהו"ה ואומר מאי אדם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועליה איתמר כתפארת אדם לשבת 'בית דאיהי נוקבא דיליה דאתעביד כבית ליה ועל דא זה 'ספר איהו כללא דדכר ונוקבא תרין דרגין דאינון חד ודא איהו כללא דכל אינון נשמתין ורוחין דפרחין בבני נשא כללא דכל תולדות אינון תולדות אדם ודאי כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע' א' דאומר כנ"ל ואומר בדף הנ"ל על פסוק זה ספר תולדת אדם. דא ספר מאינון ספרין סתימין ועמיקין 'זה דתליא ביה כלא 'זה אילנא דחיי 'זה ולא אחרא מאי זה כד"א החדש הזה לכם ראש חדשים זה ניסן ולא אחרא. זה ספר לאשגחא ולגלאה תולדות אדם אילנא דגלי תולדות אדם ועביד איבין לאפקא לעלמא ואומר זה ספר למנדע חכמתא סתימא ועמיקא דאתמסר לאדם קדמאה בדיוקנא דבני נשא דכד הוה אדם בגנתא דעדן נחית ליה קב"ה ספרא על ידא דרזיא"ל מלאכא קדישא על רזי עלאין קדישין וביה גליפין גלופי עלאין וחכמה קדישא ושבעין ותרין זיני דחכמתא הוה מתפרשן מניה לשית מאה ושבעין גליפין דרזי עלאי כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ה ב' דאומר כנ"ל ואומר באמצעיתא דספרא גליפא דחכמתא למנדע אלף וחמש מאה מפתחן דלא אתמסרן לעלאי קדישי וכלהו אסתימו ביה בספרא עד דמטי לגבי דאדם והוו מתכנשי מלאכי עלאי למנדע ולמשמע והוה משתמש בכל יומא בגינזא דמאריה ואתגליין ליה רזין עלאין מה דלא ידעו שמשי עלאי כיון דחטא ועבר על פקודא דמאריה פרח האי ספרא מניה והוה אדם טפח על רישוי ובכי ועאל במי גיחון עד קדליה ומיא עבידין גופיה חלודין חלודין ואשתני זיויה עד דקב"ה רימז לרפא"ל ואתיב ליה ההוא ספרא וביה הוה משתדל אדם ואנח ליה לשת בריה וכן לכל אינון תולדות עד דמטא לאברהם וביה הוה ידע לאסתכלא ביקרא דמאריה. ואומר וכן לחנוך אתייהיב ליה ספרא דא ואסתכל מניה ביקרא עלאה והיינו בכל אינון רזין דאתרמיזו באת ה' כדקאמרן דאיהי כדיוקנא דתרין נוני"ן וכד אתתקנת באינון חמשין בלחודייהו והיינו באינון חמשין דקיימין מסטרא דילה כנ"ל איהי נקודא חדא דקיימא ברזא דנ' כגוונא דא ה' דאיהי חמש ואיהי רזא דנו"ן כלומר דמתפשטת מחמש לחמשין ולזמנין אתהדרת מרזא דנו"ן לגו רזא דה"א ואלין אקרון נ' פלאות ועל רזא דחמש רתיכין אלין בעא דוד מלכא למיקם כד"א גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך כמו שנרמז בזהר חדש בראשית דף א' ב' ודף ב' א' בסתרי תורה ע"ש. ובאת ה' דא דאיהו בסוד חמש ואיהי בסוד חמשין כנ"ל וחד נקודה באמצעיתא דאיהי שלטא עלייהו דא הוא רמז לנקודת י' דקיימא בתוך את ה' כנרמז בזהר חדש בראשית דף א"ב ע"ש. וכלא רזא חדא האי איהו רמז דבין שמדבר בבינה תתאה ובין שמדבר בבינה עלאה דאיהי ה' עלאה וכן אם מדבר בחכמה תתאה ולזמנין בחכמה עלאה כלא איהו רזא חדא כלומר דדא אחיד בדא ודא בדא וכלא איהו קשורא חדא וחבורא חדא ויחודא חדא זכאין אינון דידעי אורחי דאורייתא למיהך בארחי קשוט וכו' עד רזא תליתאה ו' והיינו כיון שדבר בתרין אתוון י"ה מדבר עכשיו באת ו' ואומר האי את דיוקנא דרזא דאדם כמה דאיתמר ור"ל דאת ו' דאיהו דיוקנא דרזא דאדם איהו דאתעביד גופא לאת ה' עלאה דאתקריאת ספר ואתקריאת תורה שבכתב בגין דקיימא בתוך את ו' דאיהו אתעביד כגוונא דהיכלא לגבי בינה דאתקריאת תורה כנ"ל וכמו שנרמז בזהר פ' ויקהל דף ר' א' דאומר כנ"ל ועל דא את ו' דא אקרי גופא ואתקרי דיוקנא דאת ה' דאיהו עלמא דאתי רזא דנשמתא דאתלבשת בכורסייא דאיהו אדם כמ"ש בז"ח פ' יתרו דף נ"ג א' ע"ש. והא אוקימנא דהאי את קיימא על י"ב רתיכין דאינון רזא דב' ההי"ן מגליפו דחותמא ה"א עלאה איהי רזא דשית וה"א תתאה איהי אוף הכי רזא דשית דתרין ההי"ן אלין ה"א ה"א אינון רזא דתריסר שעתי כמו שנרמז בתקוני' דף ק"ג ב' דאומר כנ"ל. ותריסר שעתי אלין אינון רזא דתריסר רתיכין וכד מתפרשן כלומר כד מתפרשן תריסר רתיכין אלין אינון כ"ד רתיכין דכלילן בהאי את ו' דאיהו פשיטו דיוקנא דבר נש תראה מכאן ומכמה מקומות דמשמע דמדבר בבר נש ממש ולאו הכי הוא אלא דקאי על ההוא אדם עלאה וקורא ליה הכי בר נש דאית ליה כ"ד רתיכין לקבל 'דרועין וירכין וגופא שייפין דלהון כ"ד אינון דאע"ג דבבר נש אית אוף הכי שייפין כגוונא דאלין אבל עיקר כוונתו האי איהו על שייפין עלאין דאינון כ"ד רתיכין דדרועין וירכין וגופא והא איתמר כלו' דאיתמר באתר אחרא תריסר כבר אמרנו דאתרמיזו בתרין ההי"ן דאינון בתרין דרועין ותרין שוקין כמו שנרמז בתקוני' דף ס"ז א"ב דאומר דאתקשר שוקא ימינא דאית ביה תלת פרקין עם דרועא ימינא לשריא ביה ה"א וכן דרועא שמאלא אתקשר עם שוקא שמאלא לשריא ביה ה"א אחרא ואומר וכן גוף וברית אינון ו"ו ושריא בהון א ומשמע מכאן דתרין ווי"ן אלין דאינון בחושבן תריסר דאלין אינון תריסר רתיכין אחרנין שכן תרין ווי"ן אלין אינון רזא דתריסר מזלות דממנן על תריסר שעתיה ואקרון י"ב עינות מים דנפקין מן צינורא דאיהו א כמו שנרמז בתקוני' דף ק"ג ב' ותקונים חדשים דף כ"ה א' דאומר כנ"ל עכ"ד כאן באתר דא אין כוונתו על תרין ווי"ן אלין דאינון בסוד גוף וברית כי אם בתרין ווי"ן דאינון רזא דישראל ויעקב ישראל קאים בסוד רישא ויעקב קאים בסוד גופא כמו שנפרש לקמן. אבל כלהו כ"ד רתיכין אלין סתימין בגופא וגופא קיימא בכלהו כ"ד דאינון תריסר בתרין דרועין ותרין שוקין ותריסר בגופא והיינו שית ברישא ושית בגופא כמו שנפרש לקמן. וכלהו רתיכין כלילן ביה בגופא שכן הוא הסדר דכל אברים בין דדרועין ובין דירכין והכי רישא כלהו כלילן ביה בגופא ובגין דכלילן כולהו ביה בגופא כנ"ל קיימא ו' פשיטו חד דפשיטו דא איהו רזא דגופא חד כליל בכ"ד רתיכין ואלין אינון רישא בשית גופא בי"ח מה דאומר רישא בשית האי איהו רמז לאת ו' דמרמז לישראל סבא דאיהו אקרי רישא לגופא כיון דכליל חכמה ובינה בסוד פנים דיליה ואיהו קאים בסוד 'פה כמו שכבר פירשנו אותו במקומו לכן איהו קאים בסוד ראש לגוף היינו רישא בוכרא ר' מן תיבת 'אמר דאיהו א' אבא מ' בינה ר' רישא בוכרא כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קל"ו ב' דאומר כנ"ל. ואע"ג דכל רתיכין אינון תריסר לכל סטר כמו שפירש לעיל דאמר ומהכא נחתין לתתא בתריסר לשית סטרין בכלא קיימא גופא כלו' דגופא איהו כולל כלא ורמז איהו דקא מרמז דאינון שפירש לעיל דאמר ומהכא נחתין לתתא בתריסר לשית סטרין אינון רזא דשבעין ותרין שמהן כנזכר לעיל דכלילן אוף הכי בגופא אבל עשרים וארבע אלין דקאמרן אינון שית דרישא דאינון שייפין לאענאה רישא והאי רישא איהו רמז לרישא בוכרא דאתרמיזת 'בפה בסוד ישקני מנשיקות פיהו דאיתמר לגבי ישראל סבא כמו שנרמז