אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קסג/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קסג א
(דף קס"ג ע"א) דהאי עלמא דאיהו רזא דמטטרון כנ"ל דבעי למעבד ביה פירוד בין טוב לרע הה"ד ויבדל אלקים בין האור ובין החשך כמו שנרמז בת"ח דף י"ח א' דאומר כנ"ל. וכיון דאית פלוגתא בין טוב לרע דהאי איהו פלוגתא מסטרא דמ"ט פנים טהור דכלילן במט"ט מסטרא דימינא דיליה ומ"ט פנים טמא מסטרא דשמאלא דילי' כמ"ש בדף הנ"ל דאומר כנ"ל ואית פלוגתא דאילנא דחיי דאיהו מים עליוני' זכרים מים תחתוני' נקבות דכלהו אינון אחד כמ"ש בת"ח דף י"ט א' דאומר כנ"ל לכן דיו לעבד דאיהו מטטרו' לאתעסקא במ"ט פנים דיליה להיות כרבו כלומר להיות כל כך חיוב לאתעסקא בפנים דיליה כמו החיוב המוטל לאתעסקא בפנים דרביה דאיהו קב"ה דפנים דיליה אינון שבעין כחושבן סו"ד לאפוקי לאתעסק הכל בפנים דהאי עבד ולהניח לגמרי מלהתעסק בפנים דקב"ה ודא איהו דכתב בר נש בידו בדיו כנ"ל:
פרשת תצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
(זהר דף קע"ט ע"ב)
ואתה תצוה את בני ישראל וגו' אמר ר' חייא מאי שנא הכא בכל אתר דכתיב ואתה וכו' אלא כלא ברזא עלאה איהו לאכללא שכינתא בהדיה ר"ל כגוונא דלעילא דאית אספקלריא דלא נהרא דאקרי אתה ודא דרגא תתאה דאתחזי בגויה כל אינון גוונין עלאין כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רכ"א א' דאומר כנ"ל ובעי לאכללא להאי דרגא תתאה בדרגא עלאה דאיהו רזא דאת ו' דאקרי אות אמת אספקלריא דנהרא בגין דביה שריין חיין כמו שנרמז בזהר פ' ויחי דף רמ"א ב' ע"ש. הכי לתתא דהוה משה בהאי עלמא כתיב ביה ואתה בגין לאכללא שכינתא בהדיה וכיון דר' חייא סתים מלה לכן בא ר' יצחק ומפרש ואומר נהורא עלאה ונהורא תתאה כליל כחדא אקרי ואתה דהאי איהו רמז לתרין דרגין דקאמרן דאינון רזא דשיר משולש ושיר מרובע כד"א ואתה מחיה את כלם את ה' מחיה את כ"ב אתוון תתאין ואת ו' מחיה את כ"ב אתוון עלאין בגין דתיבת 'ואתה תקונא דדכר ונוקבא כחדא איהו דכורא אתבני ברזא דעשרים ותרין אתוון עלאין ונוקבא אתבני אוף הכי בכ"ב אתוון זעירין כמו שנרמז בזהר פרשת בראשית דף ט"ו ב' וז"ח שיר השירים דף כ"ד ב' דאומר כנ"ל. ועל דא לא כתיב והקרבת את אהרן אחיך וכן וצוית את בני ישראל ודברת אל כל חכמי לב אלא כתיב ואתה ואתה בגין דההוא זמנא שריא שמשא בסיהרא כלומר תפארת ומלכות דאתחברו כחדא ואשתתף כלא כחדא לשריא על אומנותא דעובדא דכד זווגא אשתכח בה משתכחי אלין דרגין דקיימי עלה כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף צ"ה ב' דאומר כנ"ל. אמר ר' אלעזר מהכא אוליפנא דשמשא אתחבר בסיהרא דכתיב אשר נתן יקו"ק חכמה ותבונה בהמה 'חכמה 'ותבונה הם בסוד יו"ד ק"א תתאין דסלקין לחושבן יקו"ק לקבל שמשא דאיהו יקו"ק כנודע 'בהמה סליק לחושבן ב"ן ודא לקבל סיהרא רזא דההיא בהמה דרביעא על אלף טורין וכלהו אקרון בהמות וכלהו לחיך לון ההיא בהמה בלחיכא חדא הה"ד כי יקו"ק אלקיך אש אוכלה הוא כמו שנרמז בזהר פ' פנחס דף רי"ז א' ודף ר"מ ב' דאומר כנ"ל. רבי שמעון אמר מהכא אוליפנא דההוא זמנא שריא שמשא בסיהרא דכתיב ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה. אשר מלאתים מיבעי ליה שהוא לשון רבים אלא דאומר אשר מלאתיו לשון יחיד דקאי על ההוא לבא כלומר דמלא לההוא לבא דלתתא דאיהו כההוא מדידו דלעילא ל"ב שבילין דנפקין מלעילא כד אתעביד משחתא דארכא בהאי מדידו דלתתא איהו לארבע סטרין ההוא ארכא וכל סטרא שבעה אמין דאינון תמניא ועשרים באמה דדא איהו ארכא ופותיה ארבע באמה סליק כלא לחושבן ל"ב והאי איהו דקאים לגו בגין דאית משחתא אחרא דסליק לחושבן ד"ל וקיימא לבר כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רל"ג א"ב דאומר כנ"ל והאי איהו מלאתיו רוח חכמה לההוא לבא כד"א ונחה עליו רוח יקו"ק רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה וגו דאינון ארבע רוחין דאיתמר בהון כה אמר יקו"ק מארבע רוחות באי הרוח. דאיהו רוחו דמשיח דאיתמר ביה ונחה עליו רוח יקו"ק כנ"ל כמו שנרמז בר"מ פרשת פנחס דף רכ"ז ב' דאומר כנ"ל. ועל דא אשר מלאתיו רוח חכמה דשריא שמשא בסיהרא באשלמותא דכלא כד אתקריאת כלה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בתריסר ירחין דאינון רזא דתריסר בקר והים עלייהו ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתן דילה דאינון אוף הכי תריסר וכלא איהו רזא דשנה כמו שנרמז בר"מ פרשת כי תצא סוף דף רע"ז ב' וריש דף רע"ח א' דאומר כנ"ל. ועל דא אתרשים כלא בכל אתר דכתיב ואתה ואתה. וכבר אמרנו דבתיבת 'ואתה אתרשים כלא תמן דכיון דדכורא אשתכח בנוקבא כלא אשתכח תמן דכד קיימא שעתא דרעותא קמי קב"ה ליחדא רתיכא עלאה למהוי כלא חד כדין קלא נפיק מההוא אתר עלאה קדישא דאקרי שמים וכניש כל אלין קדישין דלתתא וכל אינון רברבין קדישין ומשריין עלאין למהוי כלהו זמינין כחדא כמו שנרמז בזהר פ' ויקהל דף קצ"ז ב' דאומר כנ"ל ואומר הה"ד ויקהל משה דא רזא דשמים את כל עדת בני ישראל אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין ויאמר אליהם מאי קאמר זה הדבר וגו' קחו מאתכם תרומה. כלומר אתתקנו כלכון לסלקא עלייכו ולמיטל עלייכו יקרא דכרסייא קדישא לסלקא לעילא אפרישו מנייכו אינון יקירין רברבין עלאין לסלקא לההיא תרומה רזא דכרסיא קדישא לאתחברא באבהן דהא מטרוניתא לא אתחזי' למיתי לבעלה אלא באינון בתולתן עולימתהא דייתון עמה ומדברן לה עד דמטת לבעלה כד"א בתולות אחריה רעותיה וגו'. וכל כך למה למיתא לאתחברא בבעלה כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל. אמר רבי אלעזר אי הכי דהאי קרא ואתה תדבר אל כל חכמי לב מרמז לתרין דרגין אלין משולש ומרובע רזא דקב"ה ושכינתיה תינח האי קרא בגין דכתיב אשר מלאתיו רוח חכמה דקאי על ההיא לבא דמלא אותו מחכמה ותבונה ודעת וכל מלאכה דאינון רזא דארבע אותיות יקו"ק רזא דארבע רוחות דשריין בהאי לבא דאיהו גופא דאקרי משכנא כמו שנרמז בתקונים דף ע"ב ב' דאומר כנ"ל. אבל האי ואתה ואתה אחרנין דלא אית בהון רמיזו כהאי גוונא דאית בקרא דא ואתה תדבר איך מתישבן בקראי שיהיה אוף הכי רמז להאי דקאמרן. אמר ליה כלהו מתיישבן נינהו כגון ואתה הקרב אליך ליחדא בהדיה ולקרבא בהדיה רזא דשמא קדישא כדקא יאות דכיון דמשה איהו רזא דאת ו' כנודע וכמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רמ"ז ב' דאומר ו' בן י"ה דרגא דרעיא מהימנא לכן הוה יכיל למימר הקרב אליך וכן קח לך בשמים ראש מר דרור אמאי כתיב ואתה ואתה אלא לקרבא בהדיה רזא דשמא קדישא כדקא יאות דמשה אחיד בעמודא דאמצעיתא דביה כפל שמיה תרי זמנא יקו"ק יקו"ק הכי כפל שמיה תרי זמנא משה משה בגין דאיהו מרכבתא שלימתא עלאה ותתאה כמו שנרמז בתקונים דף ק"ט א' ודף קכ"ו א' דאומר כנ"ל ואומר ובגין דא ואדעך בשם בתרין שמהן ועל דא כתיב ביה במשה דאיהו רזא דאת ו' ואתה בגין דתיבת אתה מרמז לאילנא דחיי מרישא ועד סופא כגוונא דא יהודה אתה יודוך אחיך אתר דאצטריך דא איהו אתה והיינו דאנן אמרין ברוך אתה שמא דא יודוך אחיך כלהו אודן על שמא דא דיהו"ק דאתרמיז ביהוד"ה ואקרי את"ה כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף ק"ד א"ב דאומר כנ"ל ואומר על שמא דא אסתלק ואתכפיא סטרא אחרא ואת ו' איהו דנטיל שמא דא יקו"ק כמו שנרמז בזהר חדש