אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קסא/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קסא ב
(זהר דף קנ"ח ע"ב)
(דף קס"א ע"ב) ועל דא כלהו משניין אלין מאלין ואקרי בכל כמו שנרמז בזהר פרשת תרומה דף קס"ג א' דאומר כנ"ל. וכוונתו הוא על דרגא דבריאה דאיהי בסוד נשמתא כנ"ל והאי נשמתא איהי אוף הכי כלילא מנר"ן ח"י וכלהו בארח כלל אינון רזא דנשמתא והיינו נשמתא מסטרא דבריאה דעלמא דפרודא דאיהי גופא לנשמתא עלאה דאיהי בארח אצילות כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ג א' דאומר כנ"ל. והאי גופא איהו אוף הכי רזא דצדיק כגוונא דתרין דרגין אחרנין יצירה ועשיה ועל דא אתרמיז בכלהו תיבת 'בכל והיינו בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והאי 'בכל מסטרא דבריאה איהו רזא דגופא עלאה קדישא דאיתמר עליה וגוייתו כתרשיש. רזא דאקרי אדם דכליל כלא דעטרין וכתרין קדישין מתחברן תמן וכלהו מתאחדן דא בדא כמו שנרמז באדרת נשא דף קמ"ג א' דאומר כנ"ל והאי איהו אתפשטותי' דת"ת דגוונין ביה מתחברן כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף קכ"ג א' דאומר כנ"ל. והאי איהו רזא דיעקב דאיהו אחיד לכל סטרין ועליה איתמר ובכל מאדך כמו שנרמז בזהר פרשת וארא דף כ"ז א' דאומר כנ"ל ואומר וכל האי דאמרינן בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך איהו רזא דיחודא שלים ור"ל דקרא דא איהו דקא מרמז ליחודא והיינו לתלת דרגין אלין עשיה ויצירה ובריאה אתייחדו ואתכלילו בקב"ה ושכינתי' דאינון אצילות ממש רזא דלגו. ולכן אמר כאן ברמז ובכל מאדך בכל ממונא דילך קב"ה ושכינתי' לא יזוז מינך בכל אלין ר"ל בכל אלין דרגין דקחשיב. ומה שאומר ובכל מאדך בכל ממונא דילך האי איהו רמז דכיון דובכל מאדך קאי על דרגא דבריאה כנ"ל ורעיא מהימנא איהו הוה מסטרא דבריאה לכן אומר בכל ממונא דילך דילך דייקא דאיהו הוה מתמן ולכן קב"ה ושכינתי' לא יזוז מינך בגין דאיהו כגוונא דגופא לון ומה שאומר בכל אלין קאי על יצירה ועשיה כיון דאיהו בסוד בריאה ואע"ג דאמרנו דבעי לאכללא כל אלין דרגין בריאה ויצירה ועשיה בקב"ה ושכינתי' עכ"ד עיקרא דכלא תליא בקב"ה ושכינתי' ולא בכל אלין דרגין דאינון רזא דלבושין לקב"ה ושכינתי' ובג"ד מאן דרחי' לקב"ה מגו נפשיה או גופיה או ממוניה דינטיר ליה קב"ה הא רחימו דיליה תלויה בההיא דרגא דיהיב ליה ורחימו דא לא אקרי רחימו כמו שנרמז בתקונים דף י' א' דאומר כנ"ל. והענין הוא דגופא דבר נש בניינא דיליה הכי אתבני מסטרא דטוב ורע סטרא אחרא יהבת בשרא ורתיכין דילה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא ורתיכין דרוח דקודשא יהבין גרמין ועל דא חשיבו דגופא גרמין ובג"ד כתיב ועצמותיך יחליץ. ובשרא לא כתיב ביה הכי כמו שנרמז בזהר פרשת שלח לך דף ק"ע א' דאומר כנ"ל. נמצא דגופא דיליה איהו אתבני מטוב ורע בגין דאתיא מסטרא דהאי גופא עלאה דאיהו רזא דעשיה דעלמא דפרודא רזא דעץ הדעת טוב ורע כנ"ל. ונפשא דבני נשא אתיא מההוא חיה דאתקריאת ארץ דעלה איתמר תוצא הארץ נפש חיה למינה כנ"ל ונשמתא דב"נ אתיא מגו אילנא דחיי כמו שנרמז בזהר פרשת שלח לך דף הנ"ל. וכבר נודע דאית אילנא דחיי דבריאה ואית אילנא דחיי דאצילות וכד בר נש זכי לנשמתא בקדמיתא יהבין ליה נשמתא מסטרא דכורסייא דאיהי בבריאה כידוע וכמו שנרמז בתקונים חדשים דף ל"ב א' דאומר כנ"ל ואילנא דחיי דבריאה איהו לבוש לקב"ה ושכינתי' כנ"ל ולבוש דא איהו אור ונשמתא דב"נ איהו מאור לבושו של הקב"ה כמו שנרמז בז"ח מדרש רות דף מ"ח א' דאומר כנ"ל. ועל דא ואהבת את יהו"ק אלקיך בכל לבבך דאיהו גופא דאית ביה תרין לבין ואתיא אוף הכי מסטרא דתרין לבין דאינון יצר הטוב ויצר הרע דרגא דעשיה דעלמא דפרודא כנ"ל. ובכל נפשך דאתיא מסטרא דיצירה ובכל מאדך דהאי איהו מסטרא דבריאה כדקאמרן. וכלא בעי לאכללא באהבה דאיהי מלכות דאצי' דאתקריאת הכי אהבה מסטרא דימינא והאי איהו רזא 'את יהו"ק אלהיך דאיהי מלכות כלילא מכל ספירן ואיהי ראשית לנבראים ואיהי אחרית לחכמה עלאה ובגינה איתמר מגיד מראשית אחרית כמו שנרמז בתקו' דף י' א' ודף י"א א' דאומר כנ"ל ואומר דלית נביא וחכם יכיל לאעלא לעילא פחות מן דא ובג"ד אתקריאת מפתחות החיצוני' מסטרא דאנפין דלבר ומסטרא דאנפין דלגאו אתקריאת מפתחות הפנימיי' ובגין דלית השגה לנביא וחוזה וחכם פחות מינה אמר הנביא אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' כי אם בזאת יתהלל וכו' כנ"ל ועל דא אמר הרשב"י זלה"ה לרעיא מהימנא אנת חשבת דאפי' הוו כל עמין תחות רשותך הוית יהיב לון לאקמא לשכינתא בקב"ה ולאמלכא ליה בשכינתי' על כל ממנן דאומין דעלמא וכלא אתרמיז בייחודא דא דקאמרן דבהאי יחודא כד עבדין ליה בכוונה וברעותא דלבא אמליכין ליה על כל אומין דעלמא. ומה שאומר ולבתר לסלקא ליה ושכינתי' בדיוקנא דילך האי איהו רמז דדיוקנא דמשה הוה דיוקנא דעמודא דאמצעיתא כמו שנרמז בתקונים דף כ"ד א' דאומר כנ"ל ודיוקנא דא איהי כלילא מכל מדות טבין דאינון לבושי יקר דמלכא אתלבש בהו הה"ד שיורד על פי מדותיו דאינון כתרי מלכא דשמא קדישא אשתכח בהו וההוא משח רבות קדישא דנגיד ונפיק מעתיקא קדישא ברישא דמלכא כד"א כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן דאיהו יקירו דדיקנא קדישא ומתמן נגיד על פי מדותיו דאינון לבושי יקר דמלכא אתלבש בהו כנ"ל כמו שנרמז בזהר פרשת ויקרא דף ז' ב' דאומר כנ"ל ואומר ת"ח כל נגידו וכל חידו דעלמין לא נחית לברכא אלא על ידא דאלין כתרין קדישין דאינון שמא דמלכא קדישא ולכן לבתר דאמר כאן בדיוקנא דילך כלילא מכל מדות טבין דאינון כתרין קדישין. אומר ובכל עלמין ובמשריין עלאין ותתאין ועל כל ישראל רמז ליחודא עלאה קדישא דבקדמיתא בעי לסלקא לון במחשבתי' מתתא לעילא ולבתר מעילא לתתא וכיון דעיקרא דכלא תליא במחשבה לכן אומר מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה והאי איהו רמז לדרגא דשיר כפול דתמן לא שייך עבודה דרזא דקרבנא קריבו דכל אלין דרגין ושייפין לאו איהו כי אם בתרין דרגין משולש ומרובע מסטרא דכל אינון כתרין דאקרון לבושין כנ"ל. אבל בדרגא דשיר כפול לא תליא תמן כי אם מחשבה ולא יתיר לכן אומר מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה דבדרגא דשיר כפול לית תמן גופא וכ"ש לבושין כמו שנרמז בז"ח פרשת יתרו דף נ"ג א' ע"ש. ואמר ליה רשב"י זלה"ה עוד לרעיא מהימנא בתר דאנת בריה על כל מה דחשבת למרך והיינו דחשב לאקמא לשכינתא בקב"ה ולאמלכא ליה בשכינתי' על כל ממנן דאומין דעלמא כנ"ל יקים זאת המחשבה על ידך וקב"ה יקים לשכינתי' ולא תזוז מניה לעלמין אלא תהא בדיוקנא דיליה האי איהו מה דקאמרן דאיהו קאים בדיוקנא דעמודא דאמצעיתא ותיבת 'לכלא איהו רמז דכלהו אתכלילו בהאי דיוקנא והאי דיוקנא כליל לון והאי איהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא כנ"ל. ואומר ואנת בגלותא גניז בבני נשא והיינו דאתי בגלגולא בכל דרא ודרא כמו שנרמז בתקוני' דף ק"ג א' ע"ש. ואנא מעלמא דא שליחא דקב"ה ר"ל דרשב"י איהו שליחא דקב"ה ואיהו דהוה מדבר לר"מ דנשמתיה הוה ממליל עמיה ולכן הוה אמר ליה רשב"י ואנא מעלמא דא שליחא דקב"ה למימר מלין אלין קדמך וכו' עד פתח ואמר: