אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קנ/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קנ ב
(זהר דף כ"ה ע"א)
(דף ק"נ ע"ב) לא אשתלים כי אם בה במלכות קדישא מה דלאו הכי בכל שאר דוכתי דאורייתא כמו שנרמז בזהר חדש מדרש רות דף נ' א' דאומר כנ"ל. ואומר ודא שבחא דמהימנותא עלאה למנדע ורזא דא יהו"ק הוא האלקים כלומר דכלא אתעבידו חד דכורא אשתלים בנוק' ואתכלל חד בחד דכורא אתבני בנוקבא ודא איהו יחודא שלים ולא אית שלימו אלא דכורא ונוקבא כחדא. וכיון דבר נש אשתלים בהו על האי בכלל כלומר בתרין יחודין רזא דתריסר תיבין דאינון בארח כלל דאתרמיזו בהון תרין שמהן יקו"ק אלקים כנזכר לעיל כדין ינדע בארח פרט דדא איהו אסוותא לכלהו כלומר דתרי יחודי קדמאי דאינון רזא דפרשתא קדמאה כנ"ל איהו אסוותא לכלהו שאר אברין דכלילן בזעיר אנפין בגין דז"א התחלת התפשטותא דיליה מרישיה לסופיה לאו איהו כי אם מן ואהבת ותרין יחודין דאינון שמע ישראל וגו' ובשכמל"ו כיון שהם בארח כלל כנ"ל לכן הם רזא דיהו"ק אלקים כמ"ש בזהר פ' תרומה דף קס"א ב' ודף קס"ב א' דאומר על תורה שבכתב דאיהו יהו"ק אקרי כלל ותורה שבעל פה דאיהי אלקים אקרי פרט. ומגו דאתכלילו תרין יחודין אלין כחדא ימינא ושמאלא ברזא דשמא קדישא חד בארח כלל אצטריך לבתר לאפקא לון בארח פרט. וכבר אמרינן דבארח פרט אתכלילו כלהו בזעיר אנפין ואע"ג דז"א אקרי יהו"ק עכ"ד כיון דאחיד בנוקבא דיליה ברזא חדא בחבורא חדא כנ"ל לכן איתמר על יהו"ק דיליה כי יהו"ק הוא האלקים וינדע כל יומי שתא דמתחברן למיהב אסוותא לכל שייפין וצריך שתדע דאית יומי שתא לעילא ואית יומי שתא לתתא בגין דיומי שתא אינון שס"ה ואינון רזא דאקרון 'שנה ומלכות דאצילות היא אתקריאת 'שנה מאינון שנים קדמוניות כמו שנרמז בזהר פרשת פנחס דף רמ"ח א' דאומר כנ"ל ושנים קדמוניות אינון מסטרא דעתיק יומין בגין דאית שנות עולם דאינון מסטרא דז"א כמו שנרמז באדרת נשא דף קל"ח ב' דאומר כנ"ל. שנים קדמוניות אינון שית רזא דשית ספירן עלאין מדרגא דשיר כפול והם רזא דשית אלפי שנין כמו שנרמז ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנ"ג א' ע"ש. ושית ספירן אלין מדרגא דשיר כפול הם רזא דחג"ת ונה"י דאינון מתפשטין בדרגא דשיר משולש והם הם רזא דאת ו' דאצי' ממש שמתלבש בזעיר אנפין דאיהו כללא דרמ"ח פקודין דאינון רזא דדכורא ונוקבא מסטרא דגליפו דחותמא ואלין אינון רזא דשנות עולם רזא דבריאה דעלמא דפרודא שמלביש ליצירה דאצילות כידוע. ואת ה' בתראה מיהו"ק דאצי' ממש איהי אתקריאת שנה מאלין שנים קדמוניות דאינון שית ואיהי שביעית לון דאיהי חיותא חדא מאלין ארבע חיון דאינון קדמאי עתיקין דעתיקא קדישא כללא דשמא עלאה כמו שנרמז בזהר פרשת יתרו דף פ"ב ב' עיין שם. ומה דאומר על ארבע חיון אלין דאינון לגו בגו היכלא קדישא רוצה לומר בגו היכל קדש קדשים דאצילות וכן ארבע אתוון דגליפו דחותמא דהשתא בגלותא אינון לתתא בעלמא דפרודא כנודע כד סלקין לאתחברא סליקו דלהון איהו בהיכל קדש קדשים דבריאה דאיהו אוף הכי סליק להלביש לדרגא דשיר משולש דתמן איהו אתר דחבורא דזווגא לאתחברא שביעאה בשביעאה למהוי כלא חד שלימו כדקא חזי כמו שנרמז בזהר בראשית דף מ"ה א' דאומר כנ"ל ואומר האי קדש הקדשים איהו אתר מתתקנא לההוא נשמתא עלאה כללא דכלא עלמא דאתי וכו' דהא כלהו רוחי דאינון ארבע רוחין רזא דארבע אתוון יהו"ק מסטרא דגליפו דחותמא כד מתחברן דא עם דא כדקא חזי כדין יתער רוחא עלאה נשמתא דכלא לגבי סתימא דכל סתימין לאתערא על כלא לאנהרא לון מעילא לתתא ולאשלמא לון לאדלקא בוצינין וכד כלא בשלימו וכו' כדין האי היכלא שביעאה דאיהו היכלא סתימאה בסתימו דכלא אתתקן לקבלא ההוא קדש הקדשים דאיהו אוף הכי היכלא שביעאה מאלין שבע היכלין דאצילות דהיכלין תתאין אינון מאנין להיכלין עלאין כמו שנרמז בתקונים דף כ"ב א' דאומר כנ"ל ואומר אימא עלאה שהיא בינה איהי היכלא שביעאה אפיקת שית היכלין דאצילות דעלייהו איתמר בראשית. כלומר ברא שית וכגוונא דא אימא תתאה שהיא מלכות דאצילות אפיקת אוף הכי שית היכלין ואינון רזא דאיתמר עליהון את השמים ואת הארץ שהם רזא דהיכלין דבריאה דאינון רוא דלבושין. וכשם דאימא עלאה שהיא בינה היא היכלא שביעאה דאקרי קדש קדשים הכי אימא תתאה איהי היכלא שביעאה מאלין שבע היכלין דבריאה דאיהו היכל קדש קדשים דבריאה ואיהי כללא דשבע היכלין אלין כגוונא דעמודא דאמצעיתא דאיהו כליל שבעה רקיעין כמו שנרמז בתקונים דף י"ב א' דאומר כנ"ל וכן בתקונים דף י"ד א' ב' דאומר על פסוק ויהו"ק בהיכל קדשו דהיכליה איהו אדנ"י ואיהי כלילא משבעה היכלין ומשבעה ארעין ועמודא דאמצעיתא איהו כליל שבע רקיעין ועלייהו אמר דוד עליו השלום: השמים שמים ליהו"ק. והאי אדנ"י איהו רזא דמטרוניתא דכד איהי בהיכל דילה איתמר אז אדנ"י שפתי תפתח דאיהי היכלא כלילא משבעה היכלין כנ"ל וכמו שנרמז בתקונים דף ע"ח א' דאומר כנ"ל ושבעה היכלין עלאין הם רזא דדכורא לגבי שבעה היכלין תתאין דאינון רזא דנוקבא רזא דאדנ"י כנ"ל בגין דשבעה היכלין עלאין הם רזא דשבעה רקיעין דנפקו מגו עתיקא עלאה דאיהו חכמה עלאה כמו שנרמז בזהר פרשת בלק דף קפ"ט א' דאומר תנינן שבעה רקיעין אינון ואינון שבעה היכלין וכו' וכלהו נפקי מגו עתיקא עלאה ועל דא עקרא דכלא איהו לקשרא שביעאה בשביעאה לאתחברא דא בדא כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רס"א א' דאומר כנ"ל ואומר דהא מהאי דלתתא ר"ל מהיכל קדש קדשים דבריאה עייל מאן דעייל להיכלא עלאה. רוצה לומר על היכל קדש קדשים דאצילות כמו שאומר דאיהו היכלא קדמאה שירותא דכלא ואקרי מקורא דחיי וכד אתקשרן היכלין בהיכלין תתאין בעלאין ברזא דדכר ונוקבא כחדא כדין נהירו עלאה נהיר בנהירו דסתים וגניז יתיר ביה והאי איהו רמז לחכמה עלאה וההוא דגניז כליל במה דגניז יתיר האי איהו רמז לכתר וכלא איהו רמז דבעי לקשרא כלהו דרגין בכללא חדא וכמו שאומר עד דאשתכח כלא כדקא יאות ביחודא חדא כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רנ"ט ב' דאומר כנ"ל. וחבורא דהיכלין אלין איהו בצלותא שכן בצלותא איהו חבורא דזווגא לאתחברא שביעאה בשביעאה למהוי כלא חד שלימו כדקא חזי כמו שנרמז בזהר פרשת בראשית דף מ"ה א' ב' עיין שם. היכל קדש קדשים דבריאה כבר אמרנו שהוא רזא דמלכות דאצילות מטרוניתא דיתבא תמן ואיהי כללא דכל שבעה היכלין כנ"ל והיכל קדש קדשים דאצילות דאיהו כללא דכל שית אחרנין כדקאמרן האי איהו רזא דבינה כנ"ל והאי בינה איהו רזא דבן י"ה דאקרי הכי בינה ועל דא היכלא שביעאה דא אדכר לזמנין ברזא דמלכא עלאה כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רס"א א' דאומר תא חזי היכלא שביעאה דא רזא דמלכא עלאה דמתעטרן ביה אבהן ואתכלילו ביה. ושם בדף הנ"ל כל מה שמדבר איהו בצלותא כגון ברוך אתה ה' וגו' בגין דמן אמת ויציב עד גאל ישראל איהו לקבל היכל הרצון דאיהו היכל הששי דמהיכלא דא שראן כל דרגין עלאין ותתאין לאתחברא למהוי כלא חד וחבורא חד לאתייחדא שמא קדישא כדקא יאות כמו שנרמז בזהר הנ"ל דף רנ"ו א' דאומר כנ"ל. וכן בעמוד ב' דף הנ"ל דאומר כד נטיל יעקב בהאי היכלא שתיתאה כדין אקרי בשמא קדישא עלאה שלימא ואי תימא שלימא דכלא לאו הכי אלא כד אשתלימו כלהו היכלין אלין באלין כדין אקרי כלא בשמא שלים יהו"ק אלקים והאי איהו רזא דשבע היכלין דאצילות הם בסוד יהו"ק ושבע היכלין דבריאה הם בסוד אלקים וקיימין היכלין אלין דאצילות