אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קנט/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קנט א
(זהר דף קנ"ח ע"א)
(דף קנ"ט ע"א) מלאכה אתלבשת בשית סדרי משנה איתמר עלה ותלבש אסתר מלכות. דאינון שתין מלכות ומלכות דא דאיהי ה' בתראה מסטרא דגליפו דחותמא אסתר דקאמרן אתקריאת אתרוג וכד אתלבשת באלין שתין מלכות דאינון מסטרא דדינא רזא דשבעה מיני דהבא מתמן איהי ירקרקת ועל דא אתרוג איהו ירוקא כמו שנרמז בתקו' דף כ"ה א' ודף קל"ג א' דאומר אתרוג דא שכינתא ברזא דאומר קרא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר דא אתרוג דאתקריאת לבא בגין דאיהי עקרא דכל אברין דגופא דאינון תלת הדסים רזא דחג"ת מסטרא דנרות ולולב דאיהו צדיק חי עלמין ותרי בדי ערבה דאינון נצח והוד ואינון ארבע מינים לקבל ארבע אתוון יהו"ק מסטרא דגליפו דחותמא. ולכן אומר על לולב דאיהו יסוד ואיהו קשורא ויחודא דכלא ועליה איתמר צדיק כתמר יפרח ודא איהו כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא ובארעא. ועל אתרוג איתמר זאת קומתך דמתה לתמר מאי לתמר אלא דמתה לההוא דאיתמר ביה צדיק כתמר יפרח ושיעור קומה דילה איהו כשעור קומה דיליה כמו שנרמז בתקונים דף קמ"ד ב' דאומר כנ"ל. וכן עיין בתקוני' דף ט"ו ב' על נקודת י' דקוצא דילה לעילא וגיו באמצע וכו' וכן בדף י"ו א' על שעור קומה דילה מעילא לתתא ודא רזא דקרא אמרתי אעלה בתמר אעל"ה א' אתרוג ע' ערבה ל' לולב ה' הדס לקבל שבעה נרות שכן כלהו אלין אינון רזא דמרכבתא עלאה והרוכב עלייהו איהו יהו"ק כמו שנרמז בתקונים דף כ"ה ב' דאומר כנ"ל. ושעורא דאתרוג איהו כביצה ועל ביצה דא אמרו ברמיזו דביצה אחת אפילת שיתין כרכין דאינון שתין מלכות דאינון כריכין בה כגון כיצד כורכין את שמע שם מלכות דסליקת לגבי ע' רברבא ואינון שתין אמרינן דאינון לקבל שתין מסכתות דנפלו כד איהי נפלת כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רי"ו א' דאומר כנ"ל ואומר דהכי ארח מארי רזין אמרין מרגלית לתלמידיהון ברמיזא וכו'. כלל העולה דשיתין אלין הם רזא דשית סדרי משנה דאינון מסטרא דמטטרו' דאיהו רזא דדינא שית קני המנורה ואינון חג"ת נה"י דאקרון סגול כנ"ל ועל דא סגול אפי' דאיהו לימינא עכ"ד האי איהו ימינא מסטרא דדינא כנ"ל שכבר ידוע שכל דרגא ודרגא איהו כללא דטעמים נקודות תגין אותיות ובאורח כלל אינון בסוד סגול וסגולתא סגולתא איהו ימינא רזא דעילא סטרא דרחמי וסגול איהו סטרא דדינא ימינא מסטרא דדינא דאקרי אהבה זוטא כנ"ל ומלכות דאצי' מסטרא דלעילא אתקריאת סגולתא חלם על צרי כדקאמרן. ועלה איתמר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון. עלי לך בנקודה עלאה מן סגולתא כמו שנרמז בתקו' חדשים דף כ"ב ב' דאומר כנ"ל. ועל דא 'מקף 'שופר 'הולך 'סגולתא דהאי תגא דזרקא דאיהי י' האי את י' אתקריאת סגולתא בגין דאיהי סגולת מלכים כנ"ל ואיהי כלילא מעשר ספירן הנרמזים באת י' מן לב"י ואיהי אוף הכי כלילא מל"ב אלקי' הנרמזים בל"ב מן לבי כמו שנרמז בתקוני' דף מ"א א' על בת מן בראשית דאיהי נקודה בת עין ואיהי י' מן לב"י ע"ש. וכבר נודע דשבע שמהן אבגית"ץ וכו' הם לבושין לעשר אמירן ול"ב אלקים דאקרון 'לבי כנ"ל כמו שנרמז בת"ח דף כ"ו ב' דאומר כנ"ל. ונקודה דא י' מן 'לבי דאיהי כלילא דעשר ספירן ול"ב אלקי' כנ"ל איהי כלילא מעלאין ותתאין עד דלית סוף ותכלית מסטרא דשמא מפרש כמו שנרמז בתקוני' חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל ואומר דשרייא עלה עלת כל עלאין וביה שולטנותא על כלא וביה אשתמודע קב"ה דאיהו ראשון לעילא בתגא דהיינו סגולתא כנ"ל. וכלא ביה אשתמודע לתתא כלומר דמהאי דרגא תתאה דאיהו בסוד משכנא אשתמודע מה דאית לעילא בגין דכלא אתרשים תמן במשכנא כמו שכבר פירשנו במאמר זהר בראשית דף א' ב' על פסוק שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה עיין שם. ולכן אומר כאן מאן דאתדבק בה לתתא כלומר מאן דאית ליה סוכלתנו לאתדבקא בה לתתא באתר דאיהי שריא השתא בגלותא במשכנא באלין ארבע מלאכין רגמ"ן דאינון בסוד ד' דאתעבידו גופא לה כנודע איהי מסלקא ליה להאי בר נש לעילא כלומר דאיהי עביד להאי בר נש דאית ליה סליקו בגינה ומאן דבעי לאסתלקא עלה לאתדבקא לעילא מינה כלומר דמתעסק הכל באילנא דחיי דאיהו רזא דאת ו' ואינו משגיח בה איהי משפילתו לתתא מינה ולית ליה חולקא בה ובגין דיעקב אשתמודע בה אוליף ליה לבנוי דלא יבקשון לסלקא לדרגא לעילא מינה דאיהי כלא עילא ותתא ואמצעיתא בסוד מנורה שקלים החדש כנ"ל רישא דילה לעילא גיוה באמצעיתא סופה לתתא כמו שנרמז בתקו' דף ט"ו ב' דאומר כנ"ל הה"ד זאת קומתך דמתה לתמר. דאיהו צדיק דאיתמר ביה צדיק כתמר יפרח. וצדיק איהו שעור קומה כמו שנרמז בתקונים דף קמ"ד ב' דאומר כנ"ל. והאי איהו כמו שפירשנו במאמר זהר בראשית דף ג' ב' ע"ש. דדכורא איהו לסטר ימין בסוד תלת יודי"ן דא לעילא מן דא ונוקבא לסטר שמאל בסוד תלת ההי"ן דא לעילא מן דא והכי צדיק בסוד תלת ווי"ן באמצע ואוף אינון דא לעילא מן דא. כלל העולה דשעור קומה דילה איהו כגוונא דאת ו' מעילא לתתא ומתתא לעילא מקצה השמים דלעילא ועד קצה השמים דלתתא כמו שנרמז בתקו' דף י"ו א' דאומר כנ"ל. ולכן מאן דאחיד בה אחיד בכלא בגין דאיהי כלא עילא ותתא ואמצעיתא כנ"ל. ועוד דכל ישראל דאינון בכללא דתריסר שבטין אחידן בה הה"ד וזאת אשר דבר להם אביהם כלומר 'וזאת שהיא מלכות דאצי' אתחברא בהדייהו כד"א כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזא"ת דאינון שנים עשר קשרין דתקוני מטרוניתא דאתחברת בהדייהו הה"ד שנים עשר וזא"ת כמו שנרמז בזהר פרשת ויחי דף רמ"ח א' דאומר כנ"ל. ואיהו אוף הכי רמז דהאי 'זאת אחידת לעילא באת ו' היינו 'וזאת כמו שנפרש לקמן. ואחידת לתתא בתריסר שבטין כנ"ל נביא דאיהו ירמיה דהוה אשתמודע ביה צווח ואמר למארי תורה חכמים באורייתא אלין דידעין בסתרי אורייתא ועתירין בה ושמחים בחלקם אלין אינון דאקרון חכמים לאפוקי האי מאן דאכיל טבל דאורייתא חמו"ר דאורייתא דאיהו 'חכם 'מופלא 'ורב 'רבנן ולא ידע בסתרי אורייתא דהאי לא אקרי חכם כמ"ש בר"מ פ' כי תצא דף רע"ה ב' דאומר כנ"ל. וכמו כן בספר הקנה דף י"ד א' דאומר על פסוק והדרת פני זקן זקן זה שקנה חכמה. ואומר שאינו נקרא חכם אלא מי שהוא בעל קבלה ולכן אלין דידעין בסתרי אורייתא הם שמחים בחלקם ועל דא אקרון עתירין כיון שהם חכמים באורייתא ובג"ד אוקמוה אין עני אלא מן התורה ומן המצות. דשאר עני לאו איהו אלא עינוי כמו שנרמז בר"מ פרשת עקב דף רע"ג ב' דאומר כנ"ל וכן בתקוני' דף קי"ח א' דאומר ולית עניותא קמי קב"ה כעניותא דאורייתא וכו' ועל דא הזהיר קרא ואמר וכי ימכור איש את בתו דאיהי נשמתא קדישא לאמה דאיהו גופא דאקרי הכי אמה לגבי נשמתא כד תיפוק מן גופא נשמתא דא לא תצא כצאת העבדים אלין אינון דאחידן בהאי עבד ולא יתיר. כלומר אלין דלא ידעין בסתרי אורייתא אקרון עבדים דפשטין דאורייתא אינון מסטרא דעבד אבל רזין דאורייתא אינון מסטרא דמלכא כמ"ש בתקו' חדשי' דף י"ח ב' דאומר כנ"ל. ובג"ד נשמתא דאשתדלא באורייתא לא תצא מן גופא כצאת העבדים דהנאה דילהון לאו איהו לעלמא דאתי לאשתדלא באורייתא דאיהי חירו אלא לירתא לעלמא דין כמ"ש בתקוני' דף קמ"ה א' דאומר כנ"ל. ומה שאומר לאשתדלא באורייתא דאיהי חירו האי איהו רמז על רזין דאורייתא דאינון מסטרא דעץ החיים מה שאין כן פשטין דאורייתא דאינון מסטרא דעץ הדעת טוב ורע ונמשלי' למים מכונסי' למקוה ומים מכונסי' אינון אלין מסטרא דטוב ואלין מסטרא דרע דעיקר דמחלוקת דאיהו לשם שמים האי איהו לאפרשא בין מים דכורין ובין מים נוקבין דכלהו הם אחד כמ"ש בתקוני' חדשי' דף י"ט א' דאומר כנ"ל ואומר זכאה איהו האי עץ דאיהו שתול על פלגי מים דאינון רזין דאורייתא דבעל פה ואתקריאו דברי אלקים חיים מסטרא דאילנא דחיי ואוקמוה מארי מתניתין דאיהי אורייתא דאיתמר בה שתה מים מבורך. שהם באר מים חיים הה"ד מעיין גנים באר מים חיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע אקרון מים מכונסי' וכיון דאינם יודעים לכוונא לבא ורעותא אתחשיב