אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קנב/א
|
|
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קנב א
(זהר דף כ"ה ע"א)
(דף קנ"ב ע"א) דכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכן יראת ה' ראשית דעת דאית עליה דבר נש לדחלא מקמי קב"ה תדיר כד"א ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלקיך. בגין דתמן שריא דחלא דקב"ה ואיהו יראה ממש ודא איהו רזא דכתיב וממקדשי תיראו כמו שנרמז בזהר בראשית דף י"א ב' בר"מ פ' ואתחנן דף רס"ג ב' דאומר כנ"ל ואומר בהאי יראה שריא שתין פולסי דנורא לאלקאה לון לחייביא דלא נטרין פקודי אורייתא וכיון דהאי יראה עביד לנטרא כל פקודי דאורייתא למהוי בר נש עבד נאמן לגבי קב"ה כדקא יאות לכן אוצרא דכלא איהו יראה כד"א יראת ה' היא אוצרו. ודא איהו פתחא קדמאה מאן דנטיל האי נטיל כלא ומאן דלית ביה דחילו דאיהו אוצר לית תמן חכמה שכן ראשית חכמה יראת ה' איהו כדקאמרן דאי לא ייעול בר נש בהאי תרעא לא ייעול לעלמין כמו שנרמז בזהר בראשית דף ז' ב' ובתקונים דף ע"ה ב' דאומר כנ"ל. ועל דא אוקמוה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וגו'. כלומר דיתבא חכמה על כנה דאקרי כבוד אל כמו שנרמז בזהר חדש פ' כי תשא דף ע"ג א' דאומר כנ"ל. ואומר ואם בר נש לא דחיל מינה כלומר מן מלכות איהי יסרת ליה בגין דאתמנא איהי ליסרא בני נשא הה"ד ודרך חיים תוכחות מוסר. מאן הוא דרך לאילנא דחיי ההוא דאתמנא על עלמא ליסרא בני נשא דלא יטעון מאורחיה ועל רזא דא כתיב ירא את ה' בני ומלך. בקדמיתא ירא את ה' לחברא 'יראה בקב"ה ועם שונים אל תתערב כלומר דלא ישנה מסדרא דמהימנותא דהא בקדמיתא בעי לאשתדלא בהאי יראה דאיהי פתחא דכלא דכל בר נש דלא דחיל חטאה לית ליה רשו למיעל להאי פתחא דמהימנותא דכיון דמהאי פתחא דחיין ליה מכלא דחיין ליה דלית ליה במאי ייעול לכלא הה"ד זה השער ליהו"ק. ואי בר נש אשתדל בקדמיתא בהאי אתרא דאקרי יראת ה' כדין אורייתא עומדת לעד כד"א יראת ה' טהורה עומדת לעד. בגין דמהאי פתחא ייעול למהימנותא. ועל דא אמר שלמה סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ולבתר ואת מצותיו שמור כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל ואומר ועכ"ד בעי לקשרא לה לעילא בגין דאתקרי גופא וכו' ור"ל דהאי כורסייא תתאה דתליין מינה שס"ה פקודין וקיימת ברזא דשמור בעי לסלקא לה לעילא בהדי גופא עלאה דקאים ברזא דזכור כמו שנרמז בז"ח פ' יתרו דף ס"ה ב' דאומר כנ"ל. ומה דאומר ועכ"ד בעי לקשרא לה לעילא לא קאי על מלכות דאצי' דאי הוה קאי עלה מאי רבותא איהו דקמשמע לן באומרו ועכ"ד בעי לקשרא לה לעילא דפשיטא דבעי לקשרא למלכות דאצי' לעילא ומה הוא ועכ"ד אלא דקאי על סתם מלכות מסטרא דרשימו דחותמא דאיהי לשמאלא דגבורה דתמן פקודין דלא תעשה דאינון שס"ה ותמן נידונין רשעים גמורים כמו שנרמז בר"מ פ' שלח לך דף קע"ד א' דאומר כנ"ל. והאי איהו דאקרי שנה מסטרא דשית סדרי משנה כמו שנרמז בז"ח פ' ואתחנן דף צ"ג א' ע"ש. דמלכות דאצי' איהי שנה מאינון שנים קדמוניות דאקרון ימי קדם דתליין בעתיקא קדישא כמו שנרמז באדרת נשא דף קל"ח ב' וזהר פ' פנחס דף רמ"ח א' דאומר כנ"ל. וכיון דהאי שנה תתאה איהו מסטרא דשית סדרי משנה דאיהו מטטרו' דמניה אתייהיבו שית סדרי משנה באיסור והיתר ואיהו גופני כמו שנרמז בתקו' חדשי' דף י"ח א' דאומר כנ"ל ובג"ד הוה משמע דלא בעי לקשרא לה לעילא בזכור דרזא דיליה איהו יהו"ק לכן אומר עכ"ד בעי לקשרא לה לעילא כיון דאלקים יהו"ק כלא איהו חד כנודע אע"ג דדא איהו רזא דגופא ודא רזא דנשמתא עכ"ד בעי לקשרא דא בדא תרין שמהן אלין יהו"ק אלקים. כלל העולה דשנה אית ביה שס"ה יומין כחושבן לא תעשה וכלא איהו רזא דאקרי שנה כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רמ"ח א' דאומר כנ"ל. ולכן אומר כאן יומא שתא אינון חד כלומר חד גופא רזא דאקרי שנה מסטרא דשית סדרי משנה דאיהו רזא דאדם זעירא וכמה דאתברכאן דרגין קדישין עלאין מלעילא מרזא דאדם דקאים בדרגא דשיר כפול הכי אתברכאן מתתא אלין דרגין קדישין דקיימין לתתא מרזא דאדם דקאים בדרגא דשיר משולש. ואם תרצה לפרשו כגוונא דא כמה דאתברכאן דרגין קדישין עלאין מלעילא מרזא דאדם כלומר בגין זכותיה דהאי אדם עלאה דאיתמר עליה ועתה שמע אלקינו את תפלת עבדך ואל תחנוניו דהאי עבד איהו רזא עלאה דלא שכיך לעלמין תדיר וקא משבחא ומנגנא תדיר ואיהו עבד למפלח בכל זיני פולחנא בצלותא דאקרי עבודה כמו שנרמז בזהר פרשת ויקרא דף כ"א ב' ובר"מ פ' בהר סיני דף קי"א ב' דאומר כנ"ל. הכי נמי אלין דרגין קדישין דקאמרן אתברכאן מתתא מרזא דאדם כלומר בגין זכותיה דהאי אדם תחתון וכמו שאומר זכאין אינון ישראל בהאי עלמא באלין פקודין דאורייתא דאקרון אדם האי דאקרון אדם קאי על ישראל דאקרון 'אדם וקאי על אלין פקודין דאורייתא דאקרון הכי אדם שכן כל אלין רמ"ח פקודין דאינון רמ"ח שייפין עלאין כלהו בכללא חדא אקרון אדם כמו שנרמז בפרשת וירא דף ק"ט א' בסתרי תורה דאומר כנ"ל. וכבר נודע דאינון כתרין עלאין קדישין אקרון הכי תורה כמו שנרמז בזהר פ' נשא דף קמ"ו ב' דאומר כנ"ל. וכיון דכל אינון כתרין עלאין אינון רזא דאדם כנודע לכן ישראל דמקיימין אורייתא אקרון אדם דכתיב אדם אתם אתם קרויים אדם ועע"ז לא אקרון אדם ובגין דישראל אקרון אדם אית לון לאשתדלא באינון פקודין דאורייתא דאיהו רזא עלאה תקונא דאדם עלאה כנ"ל למהוי כלא חד ברזא דאדם קב"ה לעילא איהו ברזא דאדם אוף הכי לתתא ב"נ בהאי עלמא איהו ברזא דאדם כד יהב קב"ה אורייתא לישראל על טורא דסיני מלה קדמאה דאמר איהו אנכי ואמר אנכי סלקא לרזין עלאין כלומר דתיבת 'אנכי איהו כללא דעילא ותתא כללא דעלאין ותתאין וכללא דחיון קדישין דכלילין ביה כלא הוא ברזא דאנכ"י כמו שנרמז בזהר פרשת יתרו דף צ"א א' דאומר כנ"ל. ואומר דאת א מרמז ליחדא רזא דשמא קדישא בדרגוי למהוי חד וכיון דאת דא איהי רמז ליחודא לכן דרגא דילה איהו שיר כפול שכן עיקר הייחוד איהו תמן בדרגא דשיר כפול. ואת נ' אומר דרזא דילה איהו ה' תתאה והאי איהו דרגא דשיר מרובע דאיהו כרסייא תתאה כרסייא דדינא ולכן אומר נ' רזא דילה למדחל מקמי קב"ה ולמנדע דאית דין ואית דיין ואית אגר טב לצדיקייא ופורענות לרשיעייא בגין דאיהי כרסייא דדינא כנ"ל וכמו כן נרמז בזהר פ ' וירא דף קי"ב ב' על דרגא תתאה דקיימת למדחל מקמי קב"ה וכו' ואת כ' הוא רמז לדרגא דשיר משולש כמו שאומר דרזא דילה איהו ה' עלאה כתרא עלאה ע"ג חיון עלאין ואת י' אומר דאיהו רזא עלאה כללא דאורייתא ור"ל על דרגא דשיר פשוט דאיהו כולל כלא וכולהו עלאין ותתאין תליין מניה וכמו שנרמז בז"ח פ' יתרו דף ס"ו ב' דאומר על תיבת אנכי דאת י' לעילא לעילא ראשיתא דכל מהימנותא ותרין אלין נ"כ דאינון תרי נוקבי עלאה ותתאה האי איהו רמז לתרין עלמין נוקבין כמו שאומר תרין עלמין עילא ותתא. ואת א אומר דאיהי רזא דקו דאמצעיתא דנטיל מכל סטרין מעילא ומסטרוי והאי איהו רמז לדרגא דשיר כפול ועל דא אומר הכא אשתכח כל רזא דמהימנותא. נמצא דבמלת אנכי אשתכח כל רזא דמהימנותא כללא דעילא ותתא כלא בחבורא חדא בכללא חדא ובג"כ שארי בהאי מלה לאעטרא רזא דאורייתא במלה דא 'אנכי ולכן אנכי סלקא לרזין עלאין כדקאמרן. והכא איהו רזא דפקודא קדמאה למנדע ליה בכללא בגין דכתיב 'אנכי דתיבת אנכי היא מלה דלא אתגליא כלומר אנא מאן דאנא כמו שנרמז בזהר פרשת יתרו דף צ"א א' דאומר 'אנכי רזא סתימא וגניז בכל אינון דרגין דעלמא עלאה בכללא חדא. דכיון דאיתמר אנכי אתחבר כלא כחדא ברזא חדא וכיון דאומר וגניז