אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמו/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קמו ב
תלתין אחרנין דנפקי מגו אלין סטרין עלאין דקאמרן דאינון ימינא ושמאלא ואמצעיתא ואינון גם כן כגוונא דלהון חד אקרי ימינא וחד אקרי שמאלא וחד דקאי באמצעיתא וכלהו כלילן בהני תלת סטרין עלאין דקאמרן וכלהו כלילן ברזא דאת ו' והיינו ו' עלאה ו' תתאה וכלהו אקרון כנויין דקב"ה ואלין תתאין קיימין כגוונא דעלאין והכי כנויין תתאין אחידן בעלאין ואע"ג דאחידן אלין באלין עכ"ד אלין כנויין תתאין לאו אינון עלאין בגינייהו כמו שנרמז בז"ח פרשת בראשית בסתרי אותיות דף ה' א' ב' ודף ו' א' דאומר כנ"ל ובדף ד' א' אומר על תרין שמהן אלין 'חסיד 'וסולח דברזא דספרא דחנוך האי אקרי 'טוב והאי אקרי 'ישר וסימנך (תהלים כה, ח): טוב וישר יקו"ק. ובדף ד' א' אומר דכל הני שמהן עלאין ור"ל על אלין עשר שמהן דלאו אינון נמחקין כגון:
אינון קיימין כגופא לנשמתא עלאה דלא אתיידע ולא אתגליא ואלין כינויין היינו שלשים שמות הנ"ל מסטרא דשיר משולש ושלשים מדרגא דשיר מרובע כלהו אינון לבושא לגופא והיינו לאלין עשר פנימיי' דאינון ברזא דגופא כנ"ל ולהאי גופא לבושא דיליה איהו כינויין אלין דקאמרן והיינו דווקא לבושא מסטרא דלבר בגין דמסטרא דלגאו אית ליה ע' שמהן אחרנין דאינון מן ויס"ע ויב"א וי"ט דאקרון יין דאינון נהורין טמירין וקיימין ברזא דחג"ת ואית שבעין שמהן אחרנין דקיימין ברזא דנה"י ואלין תתאין סחרנין לכרסייא קדישא וכלהו נהירין מאלין ע' שמהן עלאין שהם שבעין שמהן דאתקרי בהו קב"ה והוא אינון וכלא חד כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף ט"ו ב' דאומר כנ"ל. רק דאלין עשר הם יותר פנימיי' דאינון רזא דגופא עלאה קדישא דאקרי אדם וכלהו שאר שמהן סחרין ליה אלין לגו ואלין לבר ובפרט אלין תלתין שמהן דקיימין בסוד חג"ת ותלתין אחרים דאינון בסוד נה"י דכלהו שתין אלין אקרון כנויים ואינון רזא דמרכבות דקב"ה ושכינתיה. וכבר נודע דמרכבתא תתאה דתמן חיון תתאין סדורא דלהון אינון כגוונא דא הוי"ה שור נשר אריה אדם אלין דאינון מרזא דנה"י ברזא דשנא"ן ואלין דלעילא דאינון ברזא דחג"ת סדורא דלהון איהו כהאי גוונא יהו"ק 'אריה 'שור 'נשר 'אדם כמו שנרמז בתקו' חדשים דף כ"ה ב' דאומר ומשה הוה שליט בארבע חיון ושם יהו"ק עליה וכו' ש' מן משה תלת חיון אריה שור נשר מ"ה דמשה איהו אדם והאי איהו מרכבה דימינא דאיהו מרכבה דקב"ה אבל מרכבה דמטטרו' שר הפנים איהי ברזא דשנא"ן 'שור 'נשר 'אריה 'אדם כמו שנרמז בזהר פ' בראשית דף י"ט א' ע"ש. מרכבה עלאה היא ברזא דחג"ת דאיהו גדולה גבורה ת"ת מרכבה תתאה היא ברזא דנה"י דאקרי מרכבת המשנה כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ז ב' דאומר כנ"ל. ולקבל תרין מרכבות אלין אית תרין מרכבות אחרנין ואינון חד מרכבה דארבע יסודין טבין דעלמא ותניינא מרכבה דסמא"ל כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' נשא דף קכ"ג א' דאומר הכרת פניהם ענתה בם בדיוקנא אשתמודע פרצופא דההיא חיה דשריא עליה אם הוא 'אריה או 'שור או 'נשר או 'אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתי' או מהמרכבה דמלאך שר הפנים או מהמרכבה בישא דסמא"ל או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא ולית בהו לא יצה"ט ולא יצה"ר אלא כבעירן דעלמא והאי איהו רזא דאופנים דלית בהו סוכלתנו כי אם כד רוח החיה באופנים אז אית לון ואי לא לית לון בגין דאינון כגוונא דגופי' כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רמ"א ב' דאומר על פסוק בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו. כלומר בלכתם דחיות כד אינון אזלין אופנים אז אוף אינון ילכו דכל מטלניהון דאופנים לאו אינון אלא במטלנון דחיות וקיומא דלהון לא קיימי באתרייהו אלא כלא תליא בחיות וכו' והא דאמרינן דסידורא דתרין מרכבות אלין מסטרא דקדושה חד דימינא דאיהו מרכבה עלאה דקב"ה ושכינתי' דסידורא דילה איהי כגוונא דא יהו"ק 'אריה 'שור 'נשר 'אדם ומרכבה תניינא דמלאך שר הפנים דאיהי ברזא דשנא"ן 'שור 'נשר 'אריה 'אדם האי איהו דווקא כד אינון לתתא בעלמא דפרודא דמרכבה עלאה היא בבריאה דעלמא דפרודא ומרכבה תניינא דמלאך שר הפנים היא ביצירה דעלמא דפרודא משא"כ כד סלקין לעילא בעלמא דחבורא לקבל שפע שאז מרכבה עלאה מלביש ליצירה דעלמא דחבורא ומרכבה תניינא מלביש לעשיה דעלמא דחבורא שאז סדורא דמרכבה עלאה היא כגוונא דא 'אדם 'אריה 'נשר 'שור כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' משפטי' דף קי"ח א' דאומר דהא מסטרא דימינא דתמן ארבע חיון הכי איהו סדורא דלהון אדם אריה נשר שור אבל מסטרא דמרכבה דמטטרו' כפום יסודא דאקדים הכי מתחילין אלין ארבע חיון דיליה דלזמנין אקדים אריה ולזמנין אקדים אדם ולזמנין שור ולזמנין נשר כמ"ש בזהר פ' בא דף מ"ב א' ע"ש אבל