אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש על זהר שמות/קמה/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש על זהר שמות קמה ב
(זהר דף כ"ד ע"א)
(דף קמ"ה ע"ב) 'רוח בחינת 'חם 'ולח כמו גירסא אחרא וא"כ 'מזרח איהו אוף הכי כהאי גוונא 'חם 'ולח כמו שמפרש לקמן דאומר דחמימותא דדרום אתאחיד ביה בחמימותא דמזרח נמצא 'דמזרח איהו 'חם מצד אחד ומצד אחד איהו 'לח שכן אומר דמזרח אתאחיד בצפון מסטרא דאיהו 'לח דלחותא דמזרח אתאחיד בלחותא דצפון וכיון דמזרח איהו 'חם 'ולח צריך שיהיה 'רוח "קר 'ויבש כגוונא דדרום ומים דאינון בהיפוכא דא מן דא והיינו דרום איהו 'חם 'ויבש ומים אינון 'קרים 'ולחים והיינו בהפוכא דיליה וכן צפון 'ואש אינון ג"כ בהפוכא דא מן דא והיינו דצפון איהו 'קר 'ולח ואש איהו 'חם 'ויבש בהפוכא דיליה דכדין אתמזיג חד בחד ואיהו חד כמו שכבר פירש ואמאי רוח ומזרח יהיו שוים בטבעם ויהיו פחותים מכולם כיון שלא יהיה להם כי אם שתי בחינות אלין דאינון 'חם 'ולח ויהיו נחסרים מתרין בחינות אחרות שהם 'קר 'ויבש ואיך יוכל למזג לכל חד וחד כדקא חזי ליה אם לא יהיה לו ארבע בחינות אלין כיון דאחיד לתרין סטרין ואפריש מחלוקת דקאים באמצע משא"כ עפר דקאים תחותייהו ועל דא מקבל עליה כלהו וכלהו עבדי ביה עבידתייהו ומקבלא מכלהו שאינו הכרח שתהיה כגוונא דלהון ממש שלעולם הנוקבא חסרה מן דכורא איזה דבר שלכן דעתה קלה ולכן פירש מעבר לדף ואמר ועפר דקאמרן כד איהו בלחודוי בלחודוי דווקא והיינו ביבישו וקרירו דילה דלית לה מגרמה תרין אלין בחינות אחרות שהם 'חם 'ולח כגוונא דרוח ומזרח דאע"ג דרוח איהו קר ויבש עכ"ד מסטרא דמזרח איהו חם ולח כגוונא דתרין סטרין אחרנין כדקאמרן שכולם הם שוים בבחינת אלין כנזכר לעיל מה שאין כן מערב דאתאחיד בעפר דאיהו קר ויבש וכו' עד ומקבלא מכלהו לאפקא בחילהון מזונא לעלמא וכיון דכל מה שמקבלת הנוקבא איהו ע"י דכורא דאקרי רוח כידוע לכן אינו מפרש קריבו דלהון כלל כגוונא שפירש בכל אחרנין איך אית לון קריבו דא בדא ולאו דווקא קריבו אלא דאחידן דא בדא ולא יתיר. שהעיקר של הקריבו אינו כי אם דכורא בנוקבא דאינון רזא דרוח ועפר משא"כ דרום וצפון דאינון ברזא דימינא ושמאלא דאינון מחבקי' לה ולא יתיר כגוונא דאברהם כד חמא לשרה מחבק לה ולא יתיר וכן יצחק שוי דרועא תחות רישא דכתיב (שה"ש ב, ו): שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. משא"כ יעקב דהוא רזא דרוח כנודע שמש ערסא כדקא יאות כמו שנרמז בזהר פרשת חיי שרה דף קל"ג א' דאומר כנ"ל. ועל דא יעקב אקרי איש תם בעלה דמלכות דאצילות דאתקריאת תם כמו שנרמז בזהר פרשת שלח לך דף קס"ד א' ב' על פסוק (דברים יח, יג): תמים תהיה עם יהו"ק אלקיך. דאומר דביעקב דווקא הוה ביה פריעה דאיהו סוד זווג ע"י בכור שורו דאיהו יוסף עאל להאי תם ע"ש. ולכן אומר כאן מעבר לדף ורוחא אתקריב ביה בעפר בגין אלין תרין דאינון אשא ומיא דאינון רזא דתרין דרועין כנ"ל ורוחא דאיהו גופא עביד ביה עבידתא איהו דווקא אתקריב בעפר בסוד דכורא ונוקבא ועביד ביה עבידתא אבל בתרין אחרנין לא אית לה כל כך קריבו כי אם אחידו לאתכללא דא בדא ולא יתיר בסוד (שה"ש ב, ו): שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני כנ"ל. וזהו מה שאומר בגין דבמערב אתאחיד עפרא דאיהו קר ויבש והיינו סטרא דאיהו קר אחיד בצפון דאיהו 'קר 'ולח והיינו דאחיד 'קר 'בקר כמו שאומר דהא קרירא אתאחיד בקרירא בג"כ צפון אתאחיד במערב בסטרא דא והיינו בסטרא דקרירו וכן דרום דאיהו חם ויבש בההוא יבשותא דיליה אחיד ליבשותא דמערב בסטרא אחרא ואתאחיד מערב בתרין סטרין אתאחיד ולא אתקריב כגוונא 'דרוח דאתקריב בהדה כנ"ל משום דכל קריבו איהו מסטרא דחמימו ולכן ביעקב דווקא כתיב (בראשית ל, לח): ויחמנה הצאן. משום דאיהו קאים לאתקנא תפילת ערבית בגין דאיהו תושבחתא דאבהן כללא דכלהו כמו