אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"ב ודף ב' ע"א)

דְּאִיהוּ מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, מִן הַקָּצֶה קַדְמָאָה דְאִיהוּ מִ"י, אֶל הַקָּצֶה בַתְרָאָה דְאִיהוּ מַ"ה, בְּגִין דְּקָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא. וְעַל דָּא מִי בָרָא אֵלֶּה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי פְסוֹק מִילָךְ וְיִתְגְּלֵי סְתִימָא דְרָזָא עִלָּאָה דִבְנֵי עָלְמָא לָא יָדְעִין. שָׁתִיק רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָאִים שְׁעָתָא חָדָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר מָאי אֵלֶּה. אִי תֵימָא כֹכְבַיָא וּמַזָּלֵי, הָא אִתְחֲזָאָן תַּמָּן תָּדִיר וּבְמָּ"ה אִתְבְּרִיאוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. אִי עַל מִלִּין סְתִימִין לָא לִכְתּוֹב אֵלֶּה דְהָא אִיתְגַּלְּיָא אִיהוּ. אֶלָּא רָזָא דָא לָא אִתְגַּלְּיָא בַר יוֹמָא חַד דַּהֲוֵינָא עַל כֵּיף יַמָּא, וְאָתָא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לִי רִבִּי, יָדַעְתְּ מַה הוּא, מִי בָרָא אֵלֶּה. אֲמִינָא לֵיהּ אִלֵּין שְׁמַיָּא וְחֵילֵהוֹן, עוֹבָדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בְהוּ וּלְבָרְכָא לֵיהּ, דִּכְתִּיב כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה (דף ב' ע"א) אֶצְבְּעוֹתֶיךְ וְגו' ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ. אָמַר לִי רִבִּי מִלָּה סְתִימָא הֲוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְגָלֵי בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה וְדָא הוּא. בְּשַׁעְתָּא דִּסְתִימָא דְכָל סְתִימִין בָּעָא לְאִתְגַּלְּיָא, עֲבַד בְּרֵישָׁא נְקוּדָ"ה חֲדָא וְדָא סָלִיק לְמֶהוֵי מַחֲשָׁבָה. צִיֵּיר בָּהּ כָּל צִיּוּרִין, חָקַק בָּהּ כָּל גְּלִיפִין. וְאַגְלִיף גּוֹ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא סְתִימָא גְּלִיפוּ דְּחַד צִיּוּרָא סְתִימָאָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, בִּנְיָינָא עֲמִיקָא דְּנָפַק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה, וְאִקְרֵי מִ"י שֵׁירוּתָא לְבִנְיָנָא, קַיָּימָא וְלָא קַיָּימָא, עָמִיק וְסָתִים בִּשְׁמָא לָא אִתְקְרֵי, אֶלָּא מִ"י בָּעָא לְאִתְגַּלְיָיא וּלְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא (דָא), וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשׁ יְקָר דְּנָהִיר וּבָרָא אֵלֶּה.


אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף נ"ד ע"א)

דְּאִיהוּ מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, מִן הַקָּצֶה קַדְמָאָה דְאִיהוּ מִ"י, אֶל הַקָּצֶה בַתְרָאָה דְאִיהוּ מַ"ה, בְּגִין דְּיַעֲקֹב קָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא. וְעַל דָּא אִתְּמַר מִי בָרָא אֵלֶּה. שהם התרין דרגין משולש דאקרון בכללא חדא מ"ה, ואינון בסוד אל"ה כנ"ל. וכיון דר' אלעזר פירש על אלין תרין דרגין שהם ברזא דאלה, לכן: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי פְסוֹק מִילָךְ וְיִתְגְּלֵי סְתִימָא דְרָזָא עִלָּאָה דִבְנֵי עָלְמָא לָא יָדְעִין. שָׁתִיק רִבִּי אֶלְעָזָר. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן על שהוא הוה ידע עיקרא דמלה דאית אל"ה ואית אל"ה ולאו אינון שוין, אית אל"ה שהוא רזא דת"ת ומלכות דבריאה דאינון מלבישין ליצירה דאצילות, והאי איהו רזא דאדם דבריאה דאיהו אילנא דחיי דבריאה ואיהו רזא דיקו"ק, ואית אל"ה דאיהו אדם דיצירה, והאי איהו רזא דעץ הדעת טוב ורע רזא דאלקים, ועל רזא דנא ישראל חבו בעגלא דאמרו אלה אלקיך ישראל, וכמו שיפרט לון לקמן דאינון תלת ואינון שריין כחד, אבל תפארת ומלכות דאינון אצילות ממש לאו אינון בסוד אל"ה, בגין דאינון רזא דחכמה ובינה תתאין דאקרון מ"י דלתתא כמו שיפרש לקמן, וְקָאִים שְׁעָתָא חָדָא ואמר אֶלְעָזָר מָאי אֵלֶּה, אִי תֵימָא כֹכְבַיָא וּמַזָּלֵי, הָא אִתְחֲזָאָן תַּמָּן תָּדִיר, וכיון שהם דברים דאתחזיין לעין כל בְמָּ"ה אִתְבְּרִיאוּ, והיינו ע"י ת"ת ומלכות אתבריאו כל הדברים דאתחזיין, וכיון דככביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר לכן בהכרח דבמ"ה אתבריאו, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. ר"ל ע"י דבר ה' שהיא מלכות עם ת"ת, שמים נעשו דאינון שמים תתאין, כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ט ב' דאומר: ורזא דאלקים עלאה עבד שמים וארץ לקיומא ואפיק לון כחדא בחילא דלעילא, ראשיתא דכלא כגוונא דא רזא עלאה נחית לתתא, והאי בתראה עביד שמים וארץ לתתא, לכן בדבר ה' דאיהו מ"ה - שמים תתאין נעשו, וא"כ קשה דאיך אומר קרא דמ"י שהיא בינה עלאה דברא אל"ה כיון דאתבריאו ע"י מ"ה כדקאמרן, ואי על מילין סתימין לא לכתוב אל"ה, שהרי תיבת אל"ה משמע שהיא דבר דאתגליא, וכבר אמרנו דדבר דאתגליא לא נברא ע"י מ"י אלא ע"י מ"ה כנ"ל, ומתרץ ואומר אֶלָּא רָזָא דָא לָא אִתְגַּלְּיָא בַר יוֹמָא חַד דַּהֲוֵינָא עַל כֵּיף יַמָּא, וְאָתָא אֵלִיָּהוּ וכו' עד בְּשַׁעְתָּא דִּסְתִימָא דְכָל סְתִימִין בָּעָא לְאִתְגַּלְּיָא, והיינו שמדבר על שיר פשוט דכד בעא לאתגליא עבד ברישא נקודה חדא, ודא חכמה דאיהו נקודת יו"ד דקאים בדרגא דשיר כפול, וְדָא סָלִיק לְמֶהוֵי מַחֲשָׁבָה, היינו חש"ב-מ"ה, דאיהו חכמה עלאה דאקרי מ"ה, בסוד ישראל עלה במחשבה. כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ד א' ע"ש. ולכן האי נקודה חדא דקאמרן שהיא רזא דאת י', חכמה עלאה דא סָלִיק לְמֶהוֵי מַחֲשָׁבָה, צִיֵּיר בָּהּ כָּל צִיּוּרִין רמז לכל דרגין דאינון רזא דציורין דשעוה, חָקַק בָּהּ כָּל גְּלִיפִין רמז לכל דרגין ושמהן מסטרא דגליפו דחותמא, שכן כלהו נפקו בהדי דחכמה, כד"א כלם בחכמה עשית. רק דהוה הכל בכח ולא בפועל, וְאַגְלִיף גּוֹ בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא סְתִימָא שהיא בינה של חכמה, בינה דיליה אגליף בתוכה גְּלִיפוּ דְּחַד צִיּוּרָא סְתִימָאָה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, ודא איהו בינה של הכללות דאתקריאת הכי קדש הקדשים, בִּנְיָינָא עֲמִיקָא דְּנָפַק מִגּוֹ מַחֲשָׁבָה דאיהו חכמה, ובינה דא אִקְרֵי שֵׁירוּתָא לְבִנְיָנָא, דאע"ג דחכמה עלאה איהו דאקרי שירותא כמ"ש בזהר ויקרא דף י' ב' דאומר קדמאה י"ה וכו'. עם כל דא בינה עלאה איהי אתקרי שירותא לבניינא, ר"ל להאי בניינא דלתתא משיר כפול, שכן בניינא אינו מתחיל כי אם מחסד, כד"א אמרתי עולם חסד יבנה. כמו שנרמז ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנ"ז א' דאומר כנ"ל. ולהאי בניינא שמתחיל משיר משולש אתקרי בינה שירותא, קַיָּימָא וְלָא קַיָּימָא, עָמִיק וְסָתִים בִּשְׁמָא לָא אִתְקְרֵי, שאפילו דשמא דילה היא יהו"ק, שכן לית יהו"ק אלא באתר דא כמו שכן נרמז בזהר פ' בא דף מ"ג ב' ע"ש. עכ"ד לא אתקרי בשמא, אֶלָּא מִ"י בָּעָא לְאִתְגַּלְיָיא וּלְאִתְקְרֵי בִּשְׁמָא דאלקי', שכן שמא דא איהו שמא דאתגליא, וכדי לאתקריא בשמא דאלקים אתלבשת בִּלְבוּשׁ יְקָר דְּנָהִיר, ורצה לומר דאתלבשת בבינה תתאה דאקרי תבונה, וּבָרָא אֵלֶּה, בגין דהאי אל"ה איהו כבוד נברא, אדם דבריאה כללא דאור וחשך. וידוע דאדם דבריאה אתברי ע"י בינה תתאה דאקרי תבונה כנ"ל, ואקרי אימא עלאה לגבי מלכות כמו שנרמז בזהר פרשת בראשית דף כ"ב ב' דאומר בזמנא דתב אריך ליה ותריך אימא עמיה, ולא יתכן דקאי על בינה עלאה בגין דבינה עלאה לית לה פירוד מן חכמה דאינון לא מתפרשן לעלמין. ועוד דכבר אמר בדף הנ"ל בעמוד א' על שנעשו ע"י מלכא ואומנא תתאין וכמו שמובן בפי' המאמר הנ"ל בדף כ"ב ב' דאומר דנעשה אדם אתמר על אדם דבריאה דאיהו אור וחשך רזא דאל"ה, והאי איהו דהוה עתיד למחטי, וכן בדף כ"ג א' דאומר דאמרת שכינתא לקב"ה נעשה אדם ע"ש. וכיון דהאי אדם דבריאה איהו קאים בעלמא דפרודא, שכן איהו רזא דכבוד נברא וכולל בהדיה אור וחשך כנ"ל, ונעשה ע"י מלכא ואומנא תתאין ואיך אומר קרא מ"י ברא אל"ה דמשמע דבינה עלאה ברא אותו אלא דכיון דבינה עלאה אתלבשת בבינה תתאה וברא אותו כמו שאומר ואתלבשת בלבוש יקר דנהיר וברא אלה, לכן בין שאני אומר בינה עלאה ברא אותו, ובין שאני אומר בינה תתאה ברא אותו כלא הוא חד בגין דהא והא איתא, וכשם דבינה עלאה אקרי מ"י כך בינה תתאה אקרי מ"י, וע"ד האי בינה תתאה דאקרי מ"י ומלכות אקרון אחות, ועליהון אתמר מ"י זאת עולה מן המדבר כמו שנרמז בזהר פרשת תרומה דף קכ"ו ב' דאומר מ"י זא"ת רזא דתרין עלמין דמתחברן כחדא ואתקרון אחתן בגין דאינון באחוה וברחימו ואקרון אימא וברתא, וכלא הוא אמת אקרון אימא וברתא בגין דבינה תתאה עשה אותה, וכיון דבינה תתאה כד עבר אותה אז בינה עלאה אתכלילת בהדה, ולכן אקרון אחתן בגין דבינה עלאה עשה אותה, וכן בינה עלאה עשה את בינה תתאה, ולכן מסטרא דבינה עלאה אקרון אחות תרין ההי"ן אלין דאינון מיהו"ק דאיהי גליפו דחותמא, ותרין אתוון י"ו מהאי יהו"ק הנ"ל אקרון אוף הכי אחים דעליהון אתמר קרא כי ישבו אחים יחדיו כמ"ש בתקו' דף ט' ב' דאומר כנ"ל. וידוע דאת י' אקרי אבא ואת ו' איהו ברא דיליה, ואמאי אקרון אחים, אלא האי איהו מטעם הנ"ל. ואת י' דא אקרי אבא תתאה דעליה אתמר יהי אור כמו שמובן במאמר של נעשה אדם שאין כאן מקומו רק צריך שתדע דאע"ג שפירשנו שם דהאי אל"ה איהו אדם דבריאה דאיהו רזא דדכר ונוק' כחדא דעליה אתמר נעשה אדם, עכ"ד האי איהו בארח כלל שכשאני זוכר אדם דבריאה איהו כולל כל מה דלתתא מניה, והיינו דכולל אדם דיצירה ואדם דעשיה דתלת אלין אזלין כחדא כד בעון למעבד עבידתא, אבל באורח פרט כל חד וחד מאלין תלת איהו רזא דאל"ה, וכד חבורא אשתכח אשתכח בכלהו תלת, והיינו כל חד וחד בדרגיה דאינון רזא דתלת אלקי', והיינו אלקי' חיים ואלקי' דפחד יצחק ואלקי' בתראה, ואינון לקבל תלת דרגין כפול משולש מרובע, כפול תמן בינה תתאה דמלבש' לבינה עלאה, ושניהם כחדא אקרון מ"י ובראו אל"ה, והאי אלה דאיהו אדם דבריאה רזא דנשמתא דמלביש לדרגא דשיר משולש כד חבורא אשתכח סליק מעלמא דפרודא לעלמא דחבורא בדרגא דיליה לאתחברא במ"י דאיהי בינה רזא דים הקדמוני והאי איהו רזא דאלקי' חיים ומלך עולם ואתחברותא דא האי איהו דקאים בדרגא דיליה שיר משולש כנ"ל ואתחברת במ"י דאיהו אתפשטת לתתא בדרגא דא והאי איהו דאתחברת מ"י ואל"ה דא לעילא מן דא ודא לגו מן דא, ואז סליק אוף הכי האי אל"ה דאיהו רזא דאדם דיצי' דאיהו רוח לאתחברא בדרגא דשיר משולש רזא דת"ת דכליל ו' ספי' ואיהו אוף הכי אתחבר כגוונא דא כדקאמרן באלקי' עלאה, וכן אדם דעשי' דאיהו רזא דנפש סליק לאתחבר במלכות דאיהי ים האחרון כמ"ש בז"ח פ' יתרו דף נ"ה א' ע"ש. נמצא דג' אל"ה דאינון מסטרא דג' אלקי' מתחברן בג' דרגין ומתמן מתפרשין לכמה



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף