אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מז/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"א)

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח: כְּתִיב כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (שה"ש ב, ב). מַאי שׁוֹשַׁנָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה. מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּור, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי. מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. אוּף אֱלֹקִים דְּהָכָא מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ. וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִקְרוּן חָמֵשׁ תַּרְעִין. וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא (תהלים קט"ז). דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה:
כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן. וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה:
מֵאֱלֹקִים תִּנְיָנָא עַד אֱלֹקִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית הַהוּא דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא. וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ. וְהַהוּא זֶרַע קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ. וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא
(נ"א דההוא) זַרְעָא, כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

(דף מ"ז ע"א)

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח:

טרם כל צריך שתדע דהרשב"י זלה"ה מה שדבר בהקדמת הזהר והתיקונים הוא הכל ברמז והם כגוונא דכללים, שדבר כמה סודות ורמזים וכלא איהו כמו דברים סתומים, ובמקומות אחרות כמו באמצע של הזהר והתיקונים הם מפורשים, ולכן כאן שמתחיל לדבר בשושנה ונותן רמז באומרו: בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה, וכיון דשושנה איהו רזא דשם של יקו"ק כמו שנפרש לקמן, לכן צריך שתדע דאית יהו"ק ואית יהו"ק ולאו אינון שוין, אית יהו"ק דאיהי קדש ואית יהו"ק דאיהי קדש הקדשים, ואית יהו"ק דאיהי כגוונא דחול כמו שנרמז בזהר חדש פ' אחרי מות מדרש הנעלם דף ע"ז א' דאומר כנ"ל. בגין דשמא קדישא דאיהו אצילות ממש מסטרא דעשר ספירן דאצילות איהו רזא דאקרי "קדש הקדשים", ואיהו בכנוייה חד בגין דמניה אשתכח כנוייה, אבל שמא קדישא דאיהו מסטרא דעשר ספירן דבריאה לאו שם יהו"ק וכנוייה חד, הדא הוא דכתיב: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו (ישעיה מג, ז) וכו'. כמו שנרמז בתקונים דף ה' א' דאומר כנ"ל. ואומר הרי ספירות אתקריאו בשם יהו"ק ובשם אדנ"י, ואינון [דאדנ"י] אתבריאו, ובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא ובהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא, ציורא ממש, ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה וכו'. וכללא דא נקוט בידך ולא תשכח ואיהו דא, דבספירן דאצילות איהו דיוקנא דמלכא ממש, ובספירן דבריאה חותמא דמלכא, ובספירן דיצירה ובמלאכין דאינון חיון איהו ציורא דחותמא בשעוא כמו שנרמז בתקונים דף ד' א' דאומר כנ"ל. עשר ספירן דאצילות דאינון דיוקנא דמלכא ממש, מלכא בהון, איהו וגרמיה חד בהון, איהו וחיוהי חד בהון, מה דלאו הכי בעשר ספירן דבריאה דלאו אינון וחייהון חד, ולאו אינון וגרמיהון חד כמו שנרמז בתקונים דף ג' ב' דאומר כנ"ל. ספירן דאינון דיוקנא דמלכא ממש אתקריאו לפני ולפנים בגין דאינון פנימיים דפנימי', וספירן דבריאה אתקריאו פנימיים, וספירן דיצירה אתקריאו חיצוניים, בגין דאינון אחוריים כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב ב' ע"ש. וכבר נודע דספירן תלת אלין חכמה חסד נצח אינון לימינא, ובינה גבורה הוד לשמאלא, וכתר ת"ת יסוד באמצעיתא כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' בהעלותך דף קנ"ג ב' דאומר כנ"ל. וּסְפִירָן אִקְרוּן הָכִי סְפִירוֹת בְּגִין דְּנָהֲרִין גְּוָונִין דִּילְּהוֹן כְּסַפִּירִין יַקִּירִין, וְלָא כְּסַפִּירִים דְּהַאי עָלְמָא שְׁפָלָא, אֶלָּא כְּאַבְנִין יַקִּירִין וּמַרְגְּלָאן דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן, דִּנְהוֹרָא דִּלְהוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ג א' דאומר כנ"ל. ואומר ואלין אינון ספירן דנהרין לב"נ באורייתא כולא עד דלית שיעורא לנהורא דלהון. ומשמע דספירן אלין דלית שיעורא לנהורא דלהון הם רזא דעשר ספירן דאצילות מהאי טעמא דקא מפרש ואומר דאית מרגלאן ואבנים יקירין דאינון מנשמתא ורוחא ונפשא דכרסייא יקירא, ונהורא דאלין מרגלאן אית לון שיעורא ואית לון רישא וסופא, אבל לנהורא דנשמתא ורוחא ונפשא דאינון בארח אצילות מבינה ות"ת ומלכות לית לון שיעורא ואלין אינון בארח אצילות. ומלת "אלין" דקא חשיב נשמתא ורוחא ונפשא איהו לקבל תלת דרגין: כפול משולש מרובע, כפול איהו רזא דנשמתא דאקרי מחשבה, משולש איהו רזא דרוחא דאקרי דיבור, מרובע איהו רזא דנפשא דאקרי מעשה, ובאלין תלת דרגין דאינון בסוד מחשבה דבור ומעשה לית קצוץ ופירוד, כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה א' דאומר כנ"ל. ואומר בינה איהי כלילא תלת ספירן ות"ת שית הא אינון תשע, ומלכות דאיהי רזא דנפשא איהי עשירית לון, בינה דכוללת תלת ספירן, תלת ספירן אלין הם רזא דחב"ד, שכן כללא דאב ואם ובן אקרי בינה כמו שנרמז באדרת האזינו דף רצ"א א' דאומר כנ"ל. ות"ת דכלית שית ספירן הם רזא דחג"ת נה"י כנודע, ומלכות דאיהי נפשא היא עשירית לון מליאה מכלהו תשע ספירן דאתרמיזו בתרין תיבין אלין 'בראשית 'ברא. דאית בהון תשע אתוון דאינון רזא דתשע ספירן, ואלקים היא עשיראה מליאה מכלהו תשע כנ"ל כמו שנרמז בתקונים דף ק"י א' דאומר כנ"ל. וספירן אלין דאינון אצילות ממש, כלהו אתקריאו בכורים, ואפילו מלכות מתמן אתקריאת בכורה כמו שנרמז בתקונים דף כ"ו א' דאומר כנ"ל. ועל דא ספירן אלין דאקרון "בכורים", דאתפשטותא דלהון איהו בתלת דרגין, כפול משולש מרובע כנ"ל, לית בהון בריאה ויצירה ועשיה כלל, ואי אית בהון בריאה ויצירה ועשיה בלבושא מלבר איהו ולאו איהו מלגאו כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד א' דאומר כנ"ל. ואומר ובגין דא כתיב ויברא אלקים את האדם בצלמו. הכא רזא אחרא בגופא. ור"ל דעשר ספירן דאצילות הם רזא דנשמתא לגבי עשר ספירן דבריאה שהם בסוד גופא, ואפילו דעשר ספירן דבריאה דאתמר עליהון ויברא אלקים את האדם בצלמו, איהו רזא דיהו"ק דאקרי נשמתא, והאי איהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א דאיהו אדם דבריאה כמו שנרמז בזהר חדש מדרש רות דף ל"א א' דאומר כנ"ל. ואיך אומר כאן על ויברא אלקים את האדם בצלמו דאיהו רזא דגופא, אין זה תימא בגין דנשמתא עילאה איהו באצילות, ונשמתא אחרא איהו בבריאה, רזא דכרסייא יקרא, והאי נשמתא דבריאה אתעביד גופא לנשמתא דאצילות כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ג א' דאומר כנ"ל. ועל דא אית אדם דבריאה ויצירה ועשיה בלבושין וגופא דלבר. דבאצילות הא אתמר דלית ביה בריאה ויצירה ועשיה כלל כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד א' דאומר כנ"ל. וספירן אלין דבריאה דאקרון גופא לגבי ספירן דאצילות כנ"ל, לזמנין אקרון גופא ולזמנין אקרון לבושא כמו שנרמז בתקונים דף ג' ב' דאומר, קב"ה ביומי דשבתות וימים טובים איהו לביש עשר ספירות דבריאה. נראה מכאן דלעשר ספירן דבריאה קורא לון "לבושין", ומדף קי"ד א' משמע דאינון רזא דגופא כנ"ל. והענין הוא שתדע דעשר ספירן דאצילות שהם דיוקנא דמלכא ממש כנ"ל, אלין אינון מדרגא דשיר כפול, רק דאינון מתפשטין בתרין דרגין אחרנין דאינון משולש ומרובע, והיינו חב"ד דלהון הם בדרגא דשיר כפול, וחג"ת קיימין בדרגא דשיר משולש, ונהי"ם קיימין בדרגא דשיר מרובע, וכיון דתרין דרגין אלין משולש ומרובע דתמן חג"ת נהי"ם כנ"ל, מתלבשין בספירה דבריאה, והיינו כד סלקין לעילא אלין ספירן דבריאה בשבתות וי"ט דקב"ה מתלבש בהון כנ"ל, לכן אינם נזכרים מכל ספירן דאצילות כי אם חב"ד דילהון ולא יתיר כמו שנרמז בתקונים דף צ"ב ב' דאומר, דבספירן תשכח אב ואם ובן כחדא, בבינה בן י"ה ולית תמן ערוה וכו'. נמצא דלא הזכיר מכל ספירן אלין כי אם תלת דאינון אב ואם ובן בסוד בינה, כלומר דתלת אלין בכללא חדא אקרון בינה כנ"ל. ואינון קיימין בסוד ראש לשבע ספירן אחרנין דאינון חג"ת נהי"ם, דשבע ספירן אלין אינון דמתלבשין, מה שאין כן תלת ספירן עלאין דלאו אינון מתלבשין, שכן הראש אינו מתלבש כי אם בכובע ישועות דאיהו כתר עליון דאיהו קאים על הראש בסוד חפיפה, ואיהו אוף הכי קאים מלגאו כמו שכבר נכתב במקומו. וכתר עליון דא דקאמרן איהו אוף הכי כליל עשר ספירן, וכלהו אקרון אין סוף, ועל דא לא אדכרו כי אם כלהו בכללא חדא אקרון בסוד כתר עליון, ובגין דאינון מכתר אקרון אין סוף לרמוז שאין להם סוף, שכן כתר אין סוף אקרי כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רנ"ח ב' דאומר כנ"ל. ועל דא לית אנן מדכירין ספירן אלין עשר מדרגא דשיר פשוט כלל וכלל, בגין דאינון אין סוף ובאין סוף אין לנו רשות לדבר, שכן בכתר עליון אתמר (חגיגה י"ג.) במופלא ממך אל תחקור. כמו שנרמז בזהר פ' בא דף מ"ב ב' דאומר כנ"ל. ודא איהו דלא אתייהיב אפילו למשה, כמו שנרמז בתקונים דף ס"ז א' דאומר כנ"ל. ועל דא חכמה מדרגא דשיר כפול כיון דשירותא אשתכח מניה ולא מן כתר, לכן איהו אקרי קדמאה כמו שנרמז בזהר פ' ויקרא דף י' ב' דאומר, קדמאה י"ה וכו', ואע"ג דאתכסייא עם כל דא אקרי את"ה. והוא אב לאבהן כמו שנרמז באדרת האזינו דף ר"צ א' דאומר כנ"ל. ובגין דכתר עליון אשתכח בי' ספירן אלין דאקרון אצילות, והיינו דאיהו קאים מלגאו, לכן מאן דאפריד שום ספירה מחברתה מאלין עשר ספירן דאתקריאו יו"ד ה"א וא"ו ה"א כאלו אפריד ביה כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה ב' דאומר כנ"ל. ואומר וספירן אלין דאצילות אע"ג דכלא ברא ויצא ועבד בהון, עם כל דא לא אתקרי בהו בריאה ויצירה ועשיה בתתאין אלא אינון בארח אצילות, וכיון דאיהי קאים בתוך עשר ספירן אלין דאצילות כנ"ל, לכן עשר ספירן דבריאה אע"ג דאקרון גופא לגבי י' ספירן דאצילות, עם כל דא לגבי עשר ספירן דאינון מסטרא דכתר דאקרון אין סוף כנ"ל אקרון הכי, ספירן אלין דבריאה לבושין לגביה, ולכן כשאומר שם בתקונים דף ג' ב' ביומי דשבתות וי"ט איהו לבוש לבושי מלכותא אע"ג דקב"ה דאיהו כללא דעשר ספירן דאצילות איהו דקא לביש עשר ספירן אלין דבריאה, עם כל דא מה דקרי לון לבושין האי איהו לגבי כתר עליון כנ"ל. ולכן אומר ועלת על כלא נהיר



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף