אמרי בינה/דיני גביית חוב/כג
|
< הקודם · הבא > |
אם עשה שדהו אפותקי אין המלוה יכול לכופו ללוה לשלם לו בזוזי אף אם אית ליה זוזי כן מבואר מדברי הראב"ד בריטב"א ב"מ (דף ס"ו) ובש"מ שם בהא דקאמר הש"ס אלא אפותקי דקאמר ר"פ מ"ה דא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזו וז"ל ואע"ג דה"נ דאי הוי דהא קיי"ל דמצי לסלוקי בזוזי אלא כיון דאיהו לא מצי למתבעיה זוזי וכבר מחל כל שעיבודו חוץ מקרקע כמאן דנחית מעיקרא אדעתא דארעא הוא כו' וטעמא מעליא הוא דהיכי מצי לשנויי לארעא אחריתי והוא מחל לשיעבודי שאר ארעתיה ואפילו זוזי לא בעי למתבעיה כו' עיין שם דמבואר להדיא אף באית ליה זוזי סלוקי סליק ליה מכל חיוב ובתשלומין לבר מאפותקי הזו. ובסמ"ע (סי' קי"ז ס"ק ט') משם תשובת רשב"א באם כתב לו אפותקי מפורש אע"פ ששיעבד לו גם כן שאר נכסיו בשטר אפ"ה דינו כשאר אפותקי מפורש ולא יוכל לסלקו בשאר נכסים וכ' האורים שם ובתשובת רשב"א (תתקמ"ב) דגם אי שטפו נהר אינו גובה משאר נכסים וצריך לומר הא דשיעבד לו שאר נכסים נמי לאיזה צורך חל השיעבוד הא אינו יכול לסלקו כלל בשאר נכסי ואם נשטף הפסיד דנ"מ אם ימצא אפותקי אינו שלו וגזילה הוא ביד הלוה דנשאר חובו כמו שכ' הרמ"א (ס"א) ועל זה שיעבד לו כל נכסיו אבל זולת זה אין כאן שיעבוד כלל על שאר נכסים עיין שם. ולענ"ד הרשב"א לא יחלוק על רבו הרמב"ן דסובר דאם נמצא שאינו שלו גובה משאר נכסיו כמובא בתומים שם אם כן לאיזה צורך שיעבד לו כל נכסיו דבשביל זה אם ימצא שאינו שלו אף אם לא שיעבד לו כל נכסיו גם כן חוזר עליו ברם בתשובת רשב"א שם מבואר דהמלוה יכול לכופו לפרעו במעו' אם אית לי' זוזי וקאי על השאלה הנז' דשיעבד לו כל נכסי ובזה סובר הרשב"א דמה דשיעבד לו כל נכסיו לטפויי אתי להוסיף לו שיעבוד נגד שאר אפותקי דלא יכול לכוף אותו לסלק בזוזי אף באית ליה כמו שכ' הראב"ד וריטב"א בפשיטות מה"ת נעשה מחלוק' בזה ובודאי גם הרשב"א סובר כן רק בשיעבד לו כל נכסיו בזה אמרינן דלטפויי לי' זכות אתי אם יהי' לו זוזי שיסלקו בזוזי ואדרבא הרשב"א סובר בנמצא שאינו שלו חוזר עליו כרמב"ן דאם לא כן נימא יד בעל השטר על התחתונה ונאמר דבשביל זה הוסיף לו שיעבוד כל נכסים גם כן אם ימצא שא"ש וכמו שכ' האורים ואם כן למה יכוף אותו לסלקו במעות אם יש לו אלא ודאי דסובר כרמב"ן דלזה לא צריך להוסיף לו שעבוד ואם כן לא נשאר זכות בהוספ' השיעבוד מכל נכסיו רק אם יהיה לו זוזי דיכוף אותו לסלקו בזוזי אבל באם לא שיעבד לו כל נכסיו אינו יכול לכוף אותו אף באית ליה זוזי ולא נאמר דחולק בזה על הראב"ד וז"פ. וכן משמע מדברי הש"ע (סי' פ"ח ס' י"ג) דבאפותקי אף באית ליה זוזי אינו יכול לכוף אותו דאם לא כן בהודה לו חמשים אפותקי הוי הודאה ממין הטענה דאף הודאת אפותקי הוי כמודה בחמשים כיון דאם אית ליה זוזי חייב לשלם וכן בתובע לו אפותקי במנה והלה מודה בחמשים בהלואה גרידתא יהיה גם כן הודאה ממין הטענה אם יהיה הדין שיש לכוף לשלם בזוזי אם יש לו אלא ודאי דסילק כל שיעבודו מכל וא"י לבקש ממנו לסלק בזוזי רק הברירה ביד הלוה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |