אמרי בינה/דיני בשר בחלב ותערובות/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמרי בינה TriangleArrow-Left.png דיני בשר בחלב ותערובות TriangleArrow-Left.png כז

סימן כז[1]

הא דתולין איסור לתוך איסור נפל הוא דוקא אם נפל קודם הנפילה הזאת איסור ידוע לקדירה ידוע אבל אם נפל אח"כ איסור ידוע לתוך א' מהן אין תולין למפרע לומר שאיסור הראשון נפל ג"כ לקדירה הזאת כן מבואר בש"ע והוא מתוספתא וירושלמי דלא נוציא כ"א מהן מחזקתה בשביל האיסור שנפל באחרונה ובפ"מ בש"ד מסתפק אם לא נודע נפילה הראשונה עד אחר נפילה השניה די"ל כיון דלא נתחזק עדיין שניהם לאיסור דלא נודע בזה תולין. ולענ"ד יש להוכיח כן מדברי רשב"א בתוה"ב (בית ז' ש"ד) דכ' שם דעת הצרפתים דעד שאינו בדוקה כל שלא בדקה סמוך לבדיקת עצמה והא דשתי נשים שלבשה חלוק אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות הוא משום דבאמת מה"ד היה לטהר את כולן אלא כיון דכולן תלויות בחלוק זה הו"ל כשני שבילין בבאו לשאול בב"א והקשה א"כ אם ראתה כתם אחת מן השתי נשים אח"ז נטהר את האחרות והא איכא חדא מיניהו דאינה באות לשאול וכן נכריות שלא ראתה לכך כתב דמאחר שהיה בדוק מתחלה ה"ה לעולם בחזקת בדוקין עד שתדעו שיצאו מחזקתן שאין תולין לעולם במקרה שא"י ולכאורה מה קאמר הרשב"א דאם ראתה אחת מהן כתם לאחר זו. הא מ"מ כיון דמקודם לכן נולד הספק על כולן וכולן תלויות בחלוק זה והו"ל כבאו לשאול בב"א ואין תולין במקולקל רק אם נתקלקל קודם לכן שנולד הס' ולא אח"כ א"כ בזה אף שנתקלקלה אחת אח"כ ע"י כתם שפיר דאין תולין ויותר היה לו לרשב"א להקשות דהא אף אם ראתה מכבר כתם אין תולין כמבואר ש"ס נדה (דף ס') וכן פסקינן ברמב"ם וש"ע (סי' ק"צ) דאף ביושבת על הכתם כיון דלא ראתה מגופה אין תולין בה. אלא הוא הדבר דהרשב"א בא להשמיענו דין זה דכ"ז שלא נודע הספק וקודם לכן נתודע נפילה שניה דאז במקום דתולין הקלקלה במקולקל תולין גם בזה כיון דלא הוחזק לאיסור ולדעת הצרפתים דרק מטעם דהוי כבאו לשאול בב"א טמאין כולן היו לנו לתלות אם אחת מצאה כתם אח"ז היינו אחר שהחזירה ונודע הס' מן דם החלוק הזה:

עוד מסופק בפ"מ אם ע"י שתולין הקלקלה במקולקל נאסר ביותר הקדירה האסורה כגון ב' קדירות א' בשר עוף וא' בשר נבילה ונפל חלב וא"י לאיזה אם תתלה שנפלה לבשר נבלה יהיה אסור בהנאה י"ל בכה"ג אין תולין עוד מסופק באם בקדירה אחת הוא ס' איסור תורה כגון ב"ק בא' בשר עוף ובא' בשר בהמה וכיון דבזה הוא ספיקא דאורייתא לחומרא תולין בה א"ד כל שאתה מוציא א' מן חזקה אין תולין והניח בצ"ע וספק הראשון הוא ע"ד את"ל בס' השני דאין תולין. ולא אבין מה זה ספק הא לא גרע מתרנגולת שנולד בה ס' בשחיט' דאסורה וס' נבילה ואעפ"כ הביצה מותר כמבואר (סי' פ"ו) בש"ך ואף דאתחזק איסורה מ"מ בשני גופין אמרינן מה שהוא דאורייתא ספיקא דאורייתא לחומרא והביצה הואיל דביצת נבלה הוא רק איסור דרבנן אזלינן לקולא ול"א בזה דהוי כחוכא דע"י ס' אחד הנולד על דאורייתא ודרבנן ואי אפשר להפרידם נאסור התרנגול' והביצה נתיר. כיון דכל אחד הוא כדינו וכך הוא המידה וא"ד לב' שבילין דמטמאינן לתרוויהו כיון דאם נולד הס' בכל חד באפי נפשו היו טהור רק דאי אפשר להתיר לתרוויהו אמרי' מה חזית לטהר זה מזה אבל אם נולד הס' במה שאם היה נולד הספק לאחד היינו אסרינן אותו בשביל שהוא ס' תורה וכיון דאם היה נולד הס' על הדרבנן בלבד היינו מתירין לו כיצד נאסר בשביל מה שנולד גם על דאוריית' כיון דבכ"מ כך הוא המידה לומר ס' דאורייתא לחומרא וסד"ר לקולא ממיל' אמרינן בזה ג"כ לתלות דנפל לקדירה האסורה מדאוריית' ולהתיר הקדירה של בשר עוף ולמה נחמיר בזה יותר מביצה ס' נבילה ולפי"ז גם בס' הראשון כיון דאיסור הנאה הוא איסור דאוריית' ומס' אסרינן למה לא נתלה בו ולהתיר את הקדירה מבשר עוף דעי"ז שנתלה בהאסורה אין אנו מוסיפין איסור לאסור בודאי רק מספק בהנאה ולמה יהיה זה גרעון שלא לתלות ולהתיר הקדירה המותרת וז"פ וברור.

ובח"ד העיר ג"כ בקיצור בספיקו' הללו וכ' ואין ללמוד מהא דנד' דתולה בספרת ז' שלא טבלה אף שאתה מקלקלה יותר שסותרת מנינה דשם הוא משום דמעיינה פתוח אבל בלא טעם זה אפילו באיסור גמור אין תולין דהא אין תולין בנכריות שלא ראתה אף דנכרית ודאי דאסורה על ישראל אפ"ה א"ת בה וכאן ודאי דתולין בגבינות נכרי וכיוצא וכן א"ת כתם בכתם והכא תולין אפילו באיסור דרבנן אלא דשם א"ת רק במעיין פתוח וכמ"ש שם וראיתי שם הלכות נדה (סי' ק"צ) שהאריך בזה ודבריו תמוהין דבאמת גם שם תולין כ"ז שלא טבלה וכמו שכתב שם להדיא בלבוש וגם הא מבואר שם בש"ס וש"ע שתולין בנכרית שהגיע זמנה לראות וראתה פ"א אף דהיתה אח"כ בימי השאלה בחזקת שלא ראתה הרי דתולין אף דאין מעיינה פתוח ובתורת הבית שם מבואר להדיא דרק מטעם תולין הקלקלה במקולקל הוא הואיל דכתמים מדרבנן תולין ומ"ש מדאין תולין בנכרית שלא ראתה אינו ראיה דהא מזה הוכיח הרשב"א שם בתוה"ב דכל זמן שלא ידענו ממקרה העד בחזקת בדוק עומד ולכך בלא הגיע זמנה לראות הוי לבושתה בחזקתה ובחזקת בדוק וכשראתה פ"א תלינן בה ובספרות אף אם נאמר דאין תולין רק כשהוא תוך ימי ספירתה ולא כשכבר ספרה רק שלא טבלה היינו משום דמקלקלין שתספור מחדש והוי כחוכא לכך מחמרינן בתרוויהו אבל מוכח משם דלאו מטעם מעיינה פתוח הוא דתולין ואכ"מ בזה:



שולי הגליון


  1. הבהרה: במקור נדפסו בטעות בזה אחר זה שני סימנים כז, במהדורת אוצר הספרים היהודי השיתופי הפך סימן כז בתרא לסימן כח. אם לא מצאתם מבוקשכם בסימן זה, עיינו שם.
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף