אלשיך/תהילים/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png קכט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שיר המעלות רבת וכו' הנה במצרים נקראו ישראל נער כד"א כי נער ישראל וכו' וממצרים קראתי לבני ואמר זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר שהוא ביציאת מצרים. ונבא אל הענין והוא שאומרת רוח הקדש על ישראל שבגלות החיל הזה בעד ישראל שבזמן הזה הנה רבת צררוני כו' לומר אין הצרה המגעת מאויבינו בזמן הזה דומה לצרתם שבזמן גלות מצרים עם היות שיש לי להחזיק טובה אליו יתברך על ענין מצרים והוא כי היה מקום לעלות על רוח בני אדם כי לא אלינו בני הגלות הלזה יתייחסו צרות זמן אשר בגלות מצרים או קודם באופן כי בזמן הזה לא נוכל לומר כי אלינו צררו בזמן ההוא אך אמנה כלל גדול בידנו כי לעולם יראה אדם את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים ועל כן אומרת רוח הקדש בזמן הגלות הלזה אל יעלה על רוח איש שאם תצטערו בזמן הזה על צרת ישראל במצרים או אשר הצר להם לבן שבקש לעקור את הכל או עשו את יעקב ואת נשיו ואת ילדיו שתאמרו רבת צררו את אבותינו כי אם רבת צררוני כאלו אותנו ממש צררו ולומר רבת צררוני כי אין בין הזמן ההוא לזמן הזה אלא כאלו אז הייתם בזמן נערות ועתה הם ימי זקנה וזהו מנעורי והוא מטעם אחדות הנשמות של ישראל וגלגולן כרשב"י ונוסח זה יאמר נא ישראל כלומר עתה בזמן הזה עם שעברו כמה דורות מן הטעם האמור ופסוק זה יאמר על תחלת הנעורים בהיות בני יעקב עדיין קטנים ובקשו לבן ועשו לאבדם:

ב[עריכה]

ועל גלות מצרים חוזר ואומר רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי כלומר גם מה שלא יכלו כמו שהיה על זכות האבות ומשה ואהרן גם כן היה לי בשבילי שאם היו מכלים את ישראל גם אנו היינו אבודים ובלתי באים לעולם וה' מטיב לאבות גם בזכות הבנים העתידים לבא כנודע וזהו גם לא יכלו לי וז"א גם שלא בלבד לא יכלו למו כי אם גם לי:

ג[עריכה]

ואין צ"ל לגדולים אשר חטאו כי גם אפי' לילודים אשר לא חטאו כי הנה על גבי חרשו חורשים כמאמרם ז"ל שהיתה האשה יוצאת ויולדת בשדה ונפתחה הארץ ובאים המצריים וחורשים עליהם והקב"ה עושה להם חלל למטה ומוציא ב' עוקצי צורים נובעות דבש וחלב. ואפשר על פי דבריהם לתת טעם אל כפל אומרו חרשו חרשים ואומר האריכו למעניתם והוא כי בראותם שנפל הילד בארץ ולא היה נראה חרשו פעם אחת כדי שאם יהיה טמון בעפר יומת במחרישה ובראותם כי אין היו חורשים שנית על החרישה הקודמת להעמיק יותר. עוד שנית יעשו באמרו אולי הילד איננו טמון בתהום התלם הלז רק מן הוא והלאה על כן האריכו למעניתם לבל ימלט מקטל ולא השליטם ה':

ד[עריכה]

אך גדולה תהיה תשועתנו עתה מאשר היתה אז והוא כי הנה אז ה' צדיק קצץ עבות רשעים והוא כי למה שהוא צדיק ואינו ותרן לא כלה את אויבינו לגמרי כי אם שקצץ עבות רשעים הם השרים של מעלה כד"א וירא ישראל את מצרים מת מתים לא נאמר אלא מת הוא שרו של מצרים וכן שאר העבים שבהם הם אשר רדפו אחרי ישראל בים כל רכב בחור ושלישים על כלו אך שאר העם עם שדרך כלל כלם היו שונאי ישראל לא כלה אותם ה' והוא על כי ישראל לא היו אז שלמים על כן לא קצץ רק עבות שלהם לבד:

ה[עריכה]

אך עתה בגלות החיל הזה המר והנמהר לא יהיה כן כי אם אין צריך לומר עבות רשעים אשר הצרו לנו בפועל כי אם אשר אינם מצרים בפועל כי אם שהם שונאי ציון בלב בלבד ילקו וזהו יבושו ויסוגו אחור משנאתם בראות ישועתנו כל שונאי ציון:

ו[עריכה]

ואחר שיסוגו אחור מלשנא אותנו מחמת בושתם יכלו מן העולם ולא ימלאו ימיהם ולא עד גמר גידול גופם בנעוריהם שהוא עד עשרים שנה ששיעור קומתם נשלמת לא יגיעו לכך כי יהיו כחציר גגות שקדמת שלף העשב שיעור קומת גדולתה תיבש:

ז[עריכה]

ועד איזה גדר יהיו נקראים שונאי ציון שיכלו הלא הוא עד אותם שראו במיעוט טובתנו קרוב לחרבן ומשנאתם לא דברו שלום לנו והוא כי קודם החרבן הקלה טובתנו עד גדר שלא היה ממלא כפו קוצר בעת הקציר ולא חצנו מעמר:

ח[עריכה]

ודרך העוברים לפני השדה ורואים כך לדבר על לבם לברך ולנחמם מדאגתם אך לנו היו אומות עוברים ורואים ומשנאת לבם גם שלא היו מהמצרים אותנו בפועל לא אמרו אל תצרו על מיעוט תבואתכם כי ברכת ה' אליכם כי ברכת ה' אבר היתה ראויה להיות בתבואה תהיה אליכם בעצמכם שתשתלח ברכה בכם והוא כענין רות שעל מלא שלש ראשי אצבעות קלי נשתלחה במעיה ברכה עד שאכלה ושבעה והותירה כן היה להם לומר ברכת ה' אליכם והנה גם שלא היו אומרים כן לאהבתנו היה להם לאמר כך בשביל הברכה שהיינו משיבים להם כענין בועז שעבר בשדה ויאמר לקוצרים ה' עמכם וברכוהו בשם ה' ואמרו לו יברכך ה' וזה יאמר ולא אמרו העוברים ברכת ה' אליכם שהיינו מברכים אותם בשם ה' לומר ואומרים להם ברכנו אתכם בשם ה' אך מאשר לא עשו כן הורו שנאת לבם וגם על אלה אמרתי שיבושו ויסוגו אחור כו' גם שלא עשו רעה בפועל מה שלא היה כאשר צררוני מנעורי שלא מתו רק עבות רשעים וכל שאר שונאי ישראל נשארו בחיים:

(א) או יאמר רבת צררוני כו' ידבר עלינו בני הגלות הזה הצר וארוך ומר אוי לנו על אריכות גלותנו כי מאשר נתישנו יכולים אנו לקרא את הגליות הראשונים זמן נעורים וזהו אומרו רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל שעתה יכולים אנו לומר על גלות א' וב' ימי נעורינו כ"כ נתישנו פה וע"כ על גלות בבל אומר רבת צררוני מנעורי כו':

(ב) ועל מדי אומר פעם שנית רבת צררוני מנעורי כלומר וברוך ה' כי כל משלוח ידם לא היה רק בי כי בבית ראשון אמרו רבותינו ז"ל שלא השליט יתברך את הגוים במקדש כי אם ששלח ארבע מלאכים בארבע לפידי אש והציתו בו האש כמפורש בפסיקתא על פסוק פתיתני ה' וכו' ובאיכה רבתי אלא ששם אומר שב' מלאכים היו והצד השוה הוא שלא שלטו במקדש וגם לא בציון וירושלים כאדום ששמוה לעיים ובגלות יון הן אמת שפשטו ידם בהיכל ופרצו בו פרצות הנה שתים רעות עשו אחד על כבודו יתברך ב' עלי בבנות ובנכסים אך קצת נתנחם שאין צריך לומר שלא יכלו לכלות רעה במקדש כי אם גם לי לא יכלו וזהו גם לא יכלו לי:

(ג) אך על הד' הלז המר לי מאד כי על גבי שהוא גבהותי שהוא ציון חרשו חורשים כי בחרבן בית שני נתקיים ציון שדה תחרש על ידי טורנוסרופוס וזהו על גבי כו' כלומר כי על זה דוה לבנו מה שלא וכו':

(ד) ומי שהראה בראשונים יראה באחרונים כי ה' צדיק קצץ עבות רשעים נבוכדנאצר המן אנטיוכוס טיטוס:

(ה) גם עתה תחת מה שציון שדה נחרש לא בלבד החורשים כי אם גם יבושו כו' כל שונאי ציון והוא ענין מאמר רשב"י על פסוק אשר צבאו על ירושלים אשר יצבאו היה צריך לומר אלא מלמד שכל אשר צבאו על ירושלים והצרו את ישראל ומתו מיתת עצמם יקימם ה' ויביאם לינקם מהם ואז יבושו כל השונאים גם שלא היו מהחורשים רק שונאים בלבד מאשר יראו הנעשה בהם:

(ו) ואחר שיבושו לא ילכו ריקם כי אם יהיו כחציר גגות שעל ידי המטר צומח חציר ובהעדר המטר טרם ישלוט שיעור שהיה גדל ייבש כך טרם הגיעה עד גדל שיעור קומתם ייבשו:

(ז) וזאת להם תחת גאונם מדה כנגד מדה שראו שלא מלא כו'

(ח) והעוברים להיותם שונאי ציון לא אמרו ברכת וכו' ככתוב בדרך הקודם שאין צריך לומר שלא אמרו יברככם ה' כי אם אפילו ברכת ה' אליכם לא אמרו אפי' אחר שהקדמנו להם שלום ואמרנו להם ברכנו אתכם בשם ה' לא השיבו ברכת ה' אליכם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.