אלשיך/תהילים/ק

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png ק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מזמור לתודה כו'. הנה התודה היא על שמחת טובה אשר היטיב הוא יתברך לאיש ומביא לפניו קרבן תודה והנה זה דרך מביאי תודה להביאה בשמחה כי שמחהו ה' במה שהיטיב לו ובאמרו כי אשריו שאינו מביא קרבן על חטא והוא קרבן רצוי לפניו יתברך כי זובח תודה יכבדנני על כן אפשר כי רוב שמחה תהוללנו ותביאנו לידי חטא על כן אמר הנה מזמור ללמד איזו דרך התודה והוא הריעו והכנעו לפניו כל הארץ כי גם ראוי תבא בהכנעה לבל הפליג שמחה ואמר כל הארץ לכלול גם הצדיקים כי מי הוא אשר לא חטא וראוי יהיו חטאיו נגדו תמיד וימעט בשמחה:

ב[עריכה]

אך אמנה זאת אודיע אתכם כ"א מדה אחת תהיה לכם לא תצטרכו בתודה להורות הכנעה והיא עבדו את ה' בשמחה תמיד כמוצאי שלל רב ואם כה תעשו שהורגלה שמחתכם להיות על עבודת שמים לא תזיק אתכם שמחה אשר תשמחו בתודה כי גם היא ככל שאר מצות הנעשות בשמחה כי לא יגבה לבכם בה לחטוא וא"כ הוא גם בה תשמחו ולא תריעו וזהו עבדו את ה' בשמחה וע"י מה שתעבדוהו בשמחה בואו לפניו למקדש בתודה ברננה ולא תחושו במה שלא תריעו לפניו כי אין בטוח שהשמחה לא תהוללנו אם לא העובד את ה' בשמחה והיא מדה היותר רצויה לפניו יתב' כמד"א תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך כו':

ג[עריכה]

ואם יאמר נא ישראל איך אעבוד את ה' תמיד בשמחה אם אני בעל יסורין כי מדת הדין נמצאת אתי ולא תניחני לשמוח בעבוד את ה' לזה אני מוסיף ואומר שיתו לבכם אל דברי אלה ותוסר דאגה מכם ותשמחו בו יתברך והוא דעו כי ה' הוא אלהים לומר מדת הדין שעמכם דעו אותו כי רחמים גדולים הוא כי לטובתכם הוא יתברך מייסר אתכם לטהר אתכם וזהו דעו כי ה' שהוא רחמים הוא דין הוא אלהים אשר אתכם הוא מדת הדין ואל תקוצו בידעכם דבר זה כי אדרבא תאמרו אולי העושר היה מהוללנו ושמור לרעתנו וא"כ רחמים לנו הוא אלהים ואם תהרהר לומר כי צדיק אתה ולמה תתייסר כי זאת היתה תלונת איוב זאת תשיב אל לבך והוא כי הוא עשנו כלומר כי אין יודע מה שאני צריך לתקון עצמי כאשר יודע מי שעשאני ולכן אחר שהוא עשאנו ודאי שיודע מה הוא התיקון שצריך לשלמות מעשהו יותר מהמעשה עצמו ולמה אקפיד ואם בכל זה יכבד עליך הצער ולא תוכל שאתו לזה שית לבך כי לו אנחנו כלומר לא שלנו אנחנו כ"א שלו יתברך וכאשר בכל צרת העבד לרבו בה יותר כי ממון שלו הוא ולא של העבד מעצמי גם אנחנו אין אנו מעצמנו כ"א לו יתברך אנחנו ומי יחוש חוץ ממנו וגם לא נטריד עצמנו בבקשת דרכים והמצאות להתפרנס באופן שלא נוכל לעבוד את ה' תמיד בשמחה כי הלא עמו וצאן מרעיתו אנחנו עמו מצד האלהות בבחינת הנפש שהוא העיקר כי בבחינת החומר הדומה לצאן אנו צאן מרעיתו כי הוא מאכילנו ומשקנו ומפרנסנו שלא ע"י שר כאומות מ"ה וכאשר אין בקשת המרעה מוטלת על הצאן כ"א על המרעה אותם כך הוא יתברך שאנו צאן מרעיתו עליו נשליך יהבנו כי הוא היודע באיזה מרעה ירענו שייטב לנו כרועה עדרו צאן מרעיתו והוא יבחר ולא אנו כי הוא יודע איזה דרך נתפרנס בו והוא יתקננו בעצה טובה מלפניו מאליו וזהו וצאן מרעיתו. או על דרך זה כי גם אם תראה דרכים אחרים גדולי הריוח אל תאמר למה אתמיד בעבוד את ה' כ"כ ולא יהיה טוב אתבטל יותר ממה שאני מתבטל עד כה לפרנסתי ואלכה לי אל דרך אחרת גדול הריוח דע אפוא כי עמו אתה והוא אלהיך ומחוייב אתה לעשות עיקר מעבודתו ככל עבד איש שעושה מלאכת רבו עיקר ומזונו טפל ולא עוד אלא שאינו מטיל מזונותיך עליך לומר עשה עמי ואיני זנך כ"א וצאן מרעיתו אתה ולא צאן מרעית עצמך כי אין השתדלותך ומשאך ומתנך מפרנסך וכמאמרם ז"ל אין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים ללמדך שאין אומנות מוריש ואין אומנות מעשיר וזהו צאן מרעיתו יתברך אנו ואם כן מה שרצונו יתב' להאכילך באומנות זה הוא מה שירעך ויאכילך בזולת ואם כן למה תיגע לריק ועשה אשר תהיה בו יותר עובד את ה' בשמחה כי הוא יכלכלך כל הראוי לך לתקונך כי אין יתברך מבקש רק שלא תהיה יושב ובטל כמאזכ יכול יושב ובטל ת"ל בכל מעשה ידך אשר תעשה:

ד[עריכה]

באו שעריו כו' אחר כל ההכנה הטובה הזאת כשתבאו שעריו הם שערי ירושלים שערי ציון אל יעלה על רוחכם שיש לו יתברך להחזיק לכם טובה שתטרחו לבא שעריו להביא לו קרבן תודה כי אדרבא באו שעריו בתודה לה' שזיכה אתכם לבא שעריו וכשתבאו אחרי כן לחצרותיו היא העזרה תוסיפו על ההודאה תהלה וזהו חצרותיו בתהלה ולא עוד אלא שעל מה שזיכה אתכם להודות לו כי החשיב אתכם לרצות הודאה מפיכם חייבים אתם להודות לו והוא אשר סידרו לנו קדמונינו באמור מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך שהוא הודאה אנו נותנים לך על שזכיתנו להיות מודים לך וזה יאמר הודו לו ברכו שמו כי על מה שתבאו שעריו בהודאה כו' על זה הודו לו וכו' שרצה בהודאתכם כי מה אנו לפניו יתברך שיחשיב הודאת פינו:

ה[עריכה]

כי טוב ה' כו' הנה כתבנו כי מזמור זה ידבר על טובה שהוא יתברך היטיב לאדם ומביא לפניו תודה ועד כה דבר דרך התנהגו בענין עתה אמר מה המה דברי ההודאה שיודה לה' על מה שהיטיב לי ואומר כי טוב ה' כו' והוא כי הנה הצריכין להודות על נס שנעשה לו צריך לברך ברכה לה' כאשר סידרו לנו ברוך אתה ה' הגומל כו' שנית צריך להודות שאין אנו כדאים אל הנס ההוא כ"א שהוא יתברך עשה בתורת חסד והוא הנוסח המסודר אצלנו שהוא הגומל לחייבים טובות שלישית שאפילו נס של יחיד צריך הוא ובנו ובן בנו לומר ברוך שעשה נס לפלוני במקום הזה וזה יהיה ענין הכתוב והוא כי אחרי אומרו הודו לו כמפורש בסמוך שהוא כי יודה לו על שזיכהו להודות לו פירוש דרך ההודאה והוא ברכו שמו שהוא לומר ברוך אתה ה' ועל השנית והוא להורות כי לא בצדקתנו עשה הוא יתברך כ"א בחסדו שהוא ענין הגומל לחייבם טובות אמר כי טוב ה' כלומר לא בזכותנו רק למה שהוא טוב וגומל לחייבים טובות ואל יאמר איש אשר הוא צדיק למה אייחס הדבר אל חסדו וטובו ולא אל צדקתי לזה אמר כי לעולם חסדו לומר אפילו לצדיק או לאיש בזמן שעשה איזה מצוה או צדקה כבת רבי עקיבא ונצולה גם אז יש חסד וזהו לעולם חסדו כי עושה יותר מהראוי לעושה הטובה ומה גם למה שיצא ודרש רבי עקיבא וצדקה תציל כו' ולא ממיתה משונה אלא אפילו ממיתה עצמה והוא כי היה די תגן הצדקה להצילה מהנחש שהיה עתיד לנושכה ותמות מיתת עצמה כי אם גם ממציאות מיתה ואין זה רק חסד טובו יתברך ועל הג' אמר ועד דור ודור שהם שתי דורות אחרים שהם אב ובנו ובן בנו צריך להודות אמונתו יתברך שהוא נאמן לעשות חסד לאוהביו:

(ג) או יאמר דעו כי ה' כו' הלא אמרתי שאם תעבדו את ה' בשמחה אל תפחדו ולא תעריצו בבואכם לפניו כ"א בואו לפניו ברננה אמר עכ"ז לפחות דעו כי ה' הוא אלהים באופן שעם הרננה לא יבצר מכם צד יראת מדת הדין וא"כ מה תהיה הרננה שנשמת בה הלא היא כי הבדילנו מן העמים כי העמים היו עושים את אלהיהם ולמעשה ידם ישתחוו אך אנחנו הוא עשנו ולא אנחנו ועוד כי הם אינם עמו וגם לא צאן מרעיתו כ"א מתפרנסים על ידי שר משא"כ אנחנו:

(ד) וע"י שתעבדו את ה' בשמחה לא יקרכם חטא להביא חטאות ואשמות כ"א באו שעריו בתודה בלי חטא כי זובח תודה יכבדנני. וגם חצרותיו בתהלה להללו ברגלים ולא בקרבנות על עון ובבואכם שמה הודו לו שזכיתם לבא בחצרות ה' כי גם שאין השם הגדול שוכן שם ברכו שמו השוכן שם כמאמר התורה המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם הוא שכינה שעל ידי מה שתודו לו יבורך שמו שתתמלא שכינה משפע עליון שיורק בה ועם שאינכם זוכים כעת לראות את מי תהללו ותברכו אין העכוב ממנו יתברך:

(ה) כי הנה טוב ה' ולא ימנע כבודו מכם אלא שלא תוכלו לסבול אך חסדו שהוא להיות כאשר ברא העולם בחסד שהיה עם אדם הראשון פנים בפנים טרם יחטא לעולם הוא כי כך הוא חפצו תמיד אך עד דור ודור הוא זמן מלחמה לה' מדור דור נדבר באמונה ולא עין בעין אך אחרי כן יהיה בחוש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.