אלשיך/תהילים/צט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png צט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ה' מלך ירגזו עמים כו'. הנה במזמורים הקודמים הפליג משרע"ה בעל י"א מזמורים אלו לדבר על מלכותו יתברך ואמר כמה פעמים ה' מלך וב' פעמים אמר לפני ה' כי בא כו' שהוא לעתיד והוא להשרות שכינתו בבית המקדש בין ב' הכרובים וכל ענינים אלו לא אמרם כמדבר עם ישראל כי אם עם כל העמים והנה אין ספק כי אפי' באמור ה' מלך ירגזו עמים כי הלא כמו זר יחשב להם כי במי שאין בו שנוי הלא כמו זר נחשב איך נאמר שימלוך שיורה היות זמן משולל מלכות וזמן במלכות. ועוד כי יוצר הכל הוא והכל תחת רגליו ומה צורך אליו למלוך ביוצריו ובידו נפש כלם ואם על אמור ה' מלך ירגזו עמים מה יעשו באמור שהוא יושב הכרובים כי הלא תנוט הארץ שהיא תמיהא והרעשה יתירה מהרגזה הנז' כי הלא מאשר יאמרו למזמה ירעשו בשמוע כי ישב אלהים על הארץ ומה גם מי ששמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ישב במקום צר בארץ וז"א ה' מלך על זה ירגזו עמים כ"ש באמור ישב הכרובים כי מזה תנוט הארץ:

ב[עריכה]

אך לא יבינו כי הנה מה שהוא יושב הכרובים כו' אינה קושיא כי הנה ה' בציון גדול כו' והוא כי אשר עולה על רוח המקשים איך ישב אלהים על הארץ הוא חשבם שגשמות הארץ מעכבת מבוא בה רוחניות ית' והן אמת כי במלאכי השרת יצדק ענינם כי על כן בבא המלאך אל העולם השפל מתלבש מכח העולם הלז התלבשות דק מעין העולם ובו מתראה לפני בני האדם כדמות איש אך אין זה רק למי שלא ברא את העולם שאין העולם משועבד אליו אך הוא יתברך שהעולם משועבד אליו לא יעצר כח לעכבו מהיותו יתב' בו בקדושת רוחניות מבלי יתלבש חלילה מעין העולם כמלאך הבא כי על כן לא נמנע מהיות גם העולם הגשמי הלז מעשה ידיו כמקרא שכתוב ויבשת ידיו יצרו ויהיה המצאו בארץ כבריאתו אותה וזה יהיה מאמר הכתוב ה' בציון שהיא ארץ גשמית אינו כמלאך שמתמעט מאיכות גדולתו כי מתלבש מעין העולם כי הוא יתב' בהיותו בציון הוא גדול באיכות גדולת רוחניות קדושתו בלי שנוי חלילה וגם כוון באמרו גדול שהוא בגדולתו על רכב אלהים וזהו ה' בציון גדול אך אמנה זה הוא לנו בני ישראל אך ורם הוא על כל העמים כי סברא שעל כל העמים הוא כי רם הוא יתברך כי על השמים בלבד הוא ולא על הארץ הלזו העכורה וזהו ורם הוא על כל העמים:

ג[עריכה]

כי הנה מה שיודו העמים שמך אשר הוא גדול ונורא הוא אמרם קדוש הוא והענין כי אלו היה יתברך על השמים כבודו ומשולל שייכות בארץ לא יראוהו אנשים ולא יפחדו ממנו כי תשולל השגחתו בהם באופן כי היה נקרא גדול באיכות אך לא נורא כי מוראו לא יהיה על בני העולם אך לפי האמת הוא גדול ונורא גדול הרוחניות וגם נורא מבני העולם שלא יעצרנו הגשם אשר לעולם מהמצא רוחניותו יתברך בו להשגיח ולהטיל מורא על עוברי רצונו אך הגוים לא יודו רק לומר קדוש הוא כלומר כי להיותו קדוש אין לו שייכות בעולם השפל כי רם הוא ועל השמים כבודו. ושיעור הכתוב כי העמים הנז' מה שיודו שמך אשר הוא באמת גדול ונורא אינו אלא אמרם קדוש הוא:

ד[עריכה]

ועז מלך וכו' הנה כתבנו כי על שני דברים יתחמץ לב העמים א' על אמור ה' מלך כי אין בו שינוי ואיך נאמר שמלך שיורה שהיה זמן משולל מלכות והוא שינוי ומה גם כי מאליו הוא היוצר הוא הבורא הוא הכל ומה יתחדש לו במלכו והשני הוא איך נאמר שהוא יושב הכרובים והנה על זאת השנית דסליק מניה כבר דבר ויישב הענין עתה בא למאי דפתח ביה ואמר ועז מלך משפט אהב כו' והוא לומר כי הן אמת כי לא יבצר מהיותו יתברך מאליו מולך בעולם אך הנה דרכו להתנהג בחסידות וגם כי יעשה משפט יצרפנה עם צדקה ויש זמן שלא יהיה רק משפט לבדו שהוא לעתיד בקום למשפט אלהים כי יבא לשפוט את הארץ. והנה ידוע כי תואר מלך הלא יאמר על מציאות משפט לבדו כי זה הוא עוז המתואר לכל מלך ועל כן על העתיד שיהיה משפט לבדו נתאר אותו בתואר מלך לומר על הזמן ההוא ה' מלך משא"כ עתה כי מתנהג בחסד ובצדקה עם המשפט עם שלא יבצר כי מלכותו עולם ועד וזה מאמר הכתוב ועוז מלך כו' לומר הנה עוז המתואר למלך שעליו יקרא מלך הוא היותו משפט אהב שהוא משפט לבדו כלומר ועל כן על זמן המיוחד למשפט נקרא מלך אליו יתברך לומר ה' מלך על העתיד משא"כ עד כה כי הנה אתה כוננת מישרים להתנהג בחסידות הנקרא מישרים כד"א ועשית הישר ואמרו רז"ל זו לפנים משורת הדין וכן בכל הימים אשר תעשה לנו משפט הוא משותף עם צדקה כי משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ע"כ לא תארנו תואר מלך על מה שעד כה כ"א לעתיד לומר ה' מלך כמדובר:

ה[עריכה]

רוממו ה' כו' אחרי דברו נגד העמים אשר יאמרו למזמה באמרם כי רם ה' ועל השמים כבודו ולא בארץ אמר עתה לישראל אתם המאמינים כי לא ימנעהו יתברך הגשם של העולם הזה מלהשרות בו אל יעלה על רוחכם להרהר סלוקו מלמעלה כשהוא למטה או לחשוב שנוי חלילה מהבחינה אשר למטה מאשר ישנה למעלה כי הנה רוממו ה' אלהינו לומר הודו והאמינו כי רם הוא יתברך על השמים אך לא שבהיותו רם למעלה יעדר מלמטה חלילה כ"א והשתחוו להדם רגליו בבית המקדש הנקרא הדום רגליו כי קדוש הוא מה שלמעלה ומה שמתפשט למטה הכל קדוש יאמר לו וזהו קדוש הוא כי כאחת הוא למעלה ולמטה והכל בבחינת קדוש ורוחני עד אין קץ:

ו[עריכה]

והנה עדיין אפשר לומר כי גם שנודה כי הוא יתברך למעלה ולמטה כאחת הוא בבית המקדש הנקרא הדום רגליו שהוא נגד שער השמים מכון לשבתו יתברך נגד ב"ה של מעלה אך לא בשאר מקומות שבעולם הזה לז"א הנה אעידה לי עדים נאמנים והם משה ואהרן ולא שלא יש זולתם בשבטי ישראל שיהיה להם כן כ"א שאלו נתייחדו בכהניו וכן שמואל בקוראי שמו הנה שלש אלה היה להם כי בהיותם קוראים אל ה' והוא בעצמו יענם מיד שלא עלי די אמצעי:

ז[עריכה]

ושמא תאמר הנה בשמואל ניחא שנאמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ומיד בקראו נענה לעיני כל ישראל וכן משה אמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ויהי כן אך אהרן היכן הוא על כן אמר לא אמרתי באהרן בהיותו לבדו כ"א בהיותו עם משה ואז היה יותר מבלי יקראו שהוא כי בעמוד ענן ידבר אליהם יחד בעצמו יתברך כמפורש בכתובים והוא כאשר דברו אהרן ומרים במשה נאמר להם יחד בעמוד ענן צאו שלשתכם וכו' ואלו היתה שכינה על השמים ולא על הארץ איך ענם מיד אם לא ישגיח בעולם השפל אך הוי אומר כי מלא כל הארץ כבודו והיה זה שלא במקדש הנקרא הדום רגליו כ"א במקומות רחוקים מהקדושה ושמא תאמר למה לא יעשה כן לכל כ"א לאלו לז"א שמרו עדותיו יתברך וחק נתן למו והוא כי אין איש ישראל בא אל העוה"ז שלא יהיה לו חק מוגבל אל כל השגת השלמות הראוי לו לפי בחינת נפשו אלא שמי שיעשנו בפעם הראשונה לא יגולגל עוד כ"א ינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין ומי שלא ישלים חוקו יתגלגל עד ישלימנו ואמר כי כל א' משלשתן שמרו עדותיו יתברך וגם החק שנתן למו כי כל א' אשר הושם לו חק מאתו יתברך שמרו ועשאו שהוא תכלית השלמות ועכ"ז הוצרך עמוד ענן אך הוא על גודל קדושתו יתברך גם על הארץ הלזו כמדובר ואמרו חק הוא כד"א חק עולם ולא יעברנהו שהוא לשון גבול וכן אשלים חוקי:

ח[עריכה]

ואם יאמר אולי העונה אותם היה מלאך אך הוא יתברך רם הוא ועל השמים כבודו לז"א לא כן הוא כי אם ה' אלהינו אתה עניתם בעצמך והראיה כי במה שעניתם היית אל נושא להם כלומר בשבילם לישראל כאמרו סלחתי כדברך וכיוצא בזה והנה אם היה מלאך הדובר בם לא היה יכול למחול כי לא ישא לפשעכם כתיב כי אין כח ביד מלאך לישא מה שחוטאים לרבו ית' א"כ ודאי שאתה בעצמך עניתם וכן ראיה כי בכלל מענה שהיה עונה אותם היה נוקם על עלילותם כענין אם בריאה יברא ה' ומיד נענה בעשות נקמת ה' על עלילותם וכן בשמואל כאמרו אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר כו' שהיה סימן קללה על קציר חטים ודרך נקימה על עלילותם ענהו ה' מיד משא"כ במלאך לעשות אך הוי אומר כי ה' היה העונה אותם וזהו אתה עניתם כו' ונוקם כו' וכל זה היה חוץ לביהמ"ק:

ט[עריכה]

נמצא כלל הדברים כי הראוי הוא לומר רוממו ה' אלהינו כלומר רוממוהו ואמרו כי רם ה' על השמים עד אין קץ הוא ועם כל זה לא יבצר מעל הארץ כי אם והשתחוו ולא בלבד בבית המקדש הנקרא הדום רגליו כמו שאמרתי למעלה כ"א להר קדשו גם שלא יהיה בית המקדש כאשר למדנו ממשה ואהרן ושמואל כי הנה קדוש ה' אלהינו בהחלט בכל מקום ולא יעצרנו הגשם של הארץ גם בהר שאין שם בית:

(ו) ואם באנו לשים לב אל אומרו ושמואל בקוראי שמו מה ענין קוראי שמו ולמה מזכירם. ועוד כי גם משה ואהרן בקוראי שמו ראוי לכוללם ואפשר יובן במה שאמרו בגמרא שאמר אליהו ז"ל שאם היו ג' האבות מתפללים יחד לא היו צריכים שאלה כי אם בהזכיר שבחיו של מקום היו נענים ואמרו לו יש כיוצא בהם בעולם הזה אמר הן ומי הם ר' חייא ובניו אז העמידום להתפלל יחד אמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא באו לומר מחיה מתים רגש עלמא וכו' וענין זה יאמר פה אם משה או אהרן יתחבר בכהניו שהם אלעזר ואיתמר שהם ג' או שמואל עם ב' קוראי שמו שבדורו לא היו צריכים שאלה כ"א שמיד בהיותם קוראים אל ה' בלבד שהוא בשלש ראשונות שהם כקוראים בלבד אל ה' והוא יענם או יכוין שאפילו לא יצטרכו לספר שבחיו מוריד הגשם וכיוצא כי אם בקראם בלבד אל ה' באמור ברוך אתה ה' מיד יענם בכל ענין התפלה והדרך הראשון נכון מדובר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.