אלשיך/תהילים/צד

אלשיך תהילים צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אל נקמות ה' כו' הנה יש ריבוי וכפל ניכר בתיבות הכתוב ויתכן יאמר הנה ידעתי שלרשעת הגוים האלה מדת אל של חסד ומדת ה' של רחמים יהפכו להם לאויבים וזהו אל נקמות ה' והנה ראה חליתי פניך שתהיה אל נקמות בשם א' שהוא בשם אל בלבד עם שהוא חסד שאינו כל כך קשה כמדת רחמים ולא אחוש על קלות הרוגז שתדינם בשם אל במה שתעשה הדבר מיד וזהו אל נקמות הופיע שאתנחם במה שתהיה אל נקמות בלבד ולא תייחל עד מלאת סאתם לדונם בשני השמות במה שתופיע מיד וזהו הופיע:

ב

והטעם מפני כבודך כי הלא נתגאו הרבה והוא כי אמרו רז"ל על פסוק גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל שאומר הוא יתברך כביכול אני והגאה אין אנו יכולין לדור יחד בעולם לכן הנשא שופט הארץ ולא ינשאו המה גם כן שאי אפשר להיות שני גאים בעולם כלומר ולכן תצמיתם מן העולם:

(א) או יאמר הנה ידענו שאל שני נקמות על ב' חרבנות ה' אך מה שאחלה פניך הוא שגם שלא תעשה הנקמות כעת לפחות הופיע הופעה מה ביני וביני:

(ב) ואם אין אנו זוכים עדיין בדין על מה שהרעו לנו הנשא והסתלק מבחינת היותך שופט הארץ בינינו לבינם ובלבד שעל גאותם נגדך השב גמול על גאים מה שראוי להם על גאותם נגדך בלבד כי עד מתי כו' יביעו כו':

(א) או יאמר הנה נקמות הגליות מסורה לשם השם כמד"א ויאמר ה' כתוב כו' מלחמה לה' בעמלק כו'. אמנם בהיות הנקמה מסורה אל שם ה' מאריך שמתנהג בחסד אל על כן אל נקמות הופיע שכמו שבנקמות אתה מתנהג בחסד לגוים הופיע:

(ב) ומה שתופיע הוא לומר הנשא שופט הארץ הוא האלהים הוא שכינה מהגלות כ"י הוא האלהים מדת הדין והשב גמול על גאים שבאמור לה כך מיד שופט כל הארץ יעשה כי אין לו עכוב רק עד תרום ותנשא מהגלות:

ג

עד מתי דשעים ה' עד כו' מה שאמרתי כי טוב להיות נקמות הגליות על ידי מדת אלהים הוא כי עד מתי רשעים ה' כלומר כי הלא להיות אתה ה' הפוקד עד מתי רשעים יהיו בעולם כלומר כי תאריך להם בשם ה' ועל כן טוב הוא יהיה בשם אלהים ושמא תאמר כי ראוי הוא אהיה מאריך על כי אין זכות כעת ישראל הלא יש טענה גם על זה והיא עד מתי רשעים יעלוזו והוא כי הלא דרכך ה' שבשמוח איש על נפילת שונאו אתה משיב אפך מעל הנופל ושמו על השמח כמה ד"א בנפול כו' פן יראה ה' כו' והשיב כו' והלא בזה תראה רשעים יעלוזו על נפילת ישראל ומהראוי תשיב מעלינו אפך ותשב עליהם גמולם:

(א) או יאמר חסד אל יהיו הנקמות כי על ידן תהיה ה' בכל הד' אותיות כי הנה יד על כס יה שלא יזדווג לשתים האחרונות עד יום נקם שבלבו יתברך וזהו אל נקמות ה' ואחלה פני אל הנוקם נקמת ה' לומר לו יעשה חסד גם עם שם אלהים שהוא אל נקמות הופיע והאר שפע:

(ב) שינשא בו שופט הארץ משפלות הגלות היא סוכת דוד הנופלת היא שכינה שבגלות כ"י וזהו אל מדת חסד נקמות הופיע והאיר שעל ידי כן הנשא שופט הארץ מהיותך נופלת והשב גמול על גאים:

(ג) עד מתי כו' עוד טענה אחרת לבל האריך להם כי הנה עד מתי יש רשעים בעולם ה' הלא הוא עד מתי רשעים יעלוזו שאם היית מונע עליזותם ומייסרם ופוקד על עלילותם ויעצבו היו שבים בתשובה ולא יהיו רשעים ואינם מסוג שתייחל עד ישובו כי אדרבה הם מתפקרים במחשבה ובדבור ובמעשה ואחרי כן יוציאו נפקותא שאין קץ לרעתם והוא במחשבה עד מתי רשעים יעלוזו:

ד

ובדבור יביעו ידברו עתק ובמעשה יתאמרו בפועל כל פועלי און שעל ידי ראותם שלא תפקוד הרהור ודבור יתאמרו לפעול הפועלי און בפועל:

ה

וגם בפועל הרע נסו אל בהדרגה ראשונה עמך ה' הם הבלתי קרובים בעצם אליך רק היותם נקראים על שמך ידכאו ובראותם שלא תפקוד נכנסו יותר ונחלתך הם הקרובים אליך קדושים אשר בארץ הנקראים נחלה הנשאר בציון והנותר בירושלים שהם הצדיקים יענו:

ו

ובראותם שעל אלה לא תפקוד יגעו גם במי שנתייחדת לדיין היא אלמנה כי אתה ה' דיין אלמנות ובראותם שלא תחוש יגעו במי שתאהב הוא הגר כמד"א ואוהב גר כו' ובראותם שלא תפקוד עליהם יגעו גם במי שאתה מיוחד לו לאב הוא היתום וזהו ויתומים ירצחו אשר אתה ה' אבי יתומים:

ז

ובראותם שלא תפקוד בם אז נמנו וגמרו ויאמרו לא יראה יה לומר שעם שבשם זה ברא שני העולמות עם כל זה עביות העולם הזה שנברא באחד מהאותיות יעצרנו מראות בו ושמא תאמר הלא שם בעולם העליון יעקב אבינו ואמרו רז"ל באיכה רבתי על ותבער ביעקב כו' שכל צרה שעל ישראל מרגיש יעקב ומצטער ואם יאמרו שעכירות העולם הזה ימנע השגחתו ממנו הלא נפש יעקב למעלה מרגשת הצער ולמה לא יחוש עליו ולא יראה הוא יתברך בעולם העליון מה שמרגיש יעקב שהוא שם עמו יתברך ועל ידי כן מתוך מה שיראה שירגיש יעקב למענה יבין מה למטה בזרעו בעולם הגשמי אך ע"כ יוציאו נפקותא ויאמרו ולא יבין אלהי יעקב והנה על כל החלול הזה מהראוי שתפקוד עודם בעה"ז ולא אחר מותן למען הראות השגחתך בעולם:

(ג) או יאמר עד מתי רשעים כו' לומר אם תאמר נא ה' שמה שלא תפקוד כעת הוא על שיש רשעים בישראל ע"כ הנני משיב הנה עד מתי רשעים ה' כלומר בישראל הלא הוא עד מתי רשעים של אומות יעלוזו:

(ד) כי על ידי מה שיביעו ידברו עתק הגוים יתאמרו כל פועלי און שבישראל לעשות רע:

(ה) בראות כי הנה הגוים עמך ה' ידכאו כו' ככל הכתוב למעלה:

(ז) ויאמרו העושים כל הרעות לא יראה יה ולא יבין כו' על כן לא ישובו רשעי עמך שימצא יצרם מקום לקושי ערפם:

ח

בינו בוערים כו' הנה מהגוים איני חושש על רוע סברתם ודואג אני עליכם עמי פן תדבק בידכם מאומה מן החרם היא רוע סברתם ועל כן אני אומר בינו בוערים בעם והנה באפשריים לטעות יש ב' סוגים אחד בוערים מחוסרי ידעה ב'. מואסי לימוד התורה עם היותם בני דעת והענין אם הגוים הדוברים רע לא יבינו השגחתו יתברן בינו הבוערים שבעם לבל תטעו ואשר אינם בוערים רק כסילים שונאי התורה ורחוקים מלמודה כמד"א וכסילים ישנאו דעת שכמעט אין להם תקוה כי הלא כסילים ישנאו דעת וזהו מתי תשכילו כי תקוה לבוערים מהכסילים.

ט

הנוטע און כו' אל תחושו במה שתראו גוים מדברים ועושים נגד ה' וה' שותק כי הלא לא מן העדר השגחה חלילה הם מאריכים ברעתם כמאמר הגוים הלא הנוטע אזן האם לא ישמע הדבור כאשר יביעו ידברו עתק הגוים ההם. אם יוצר עין האם לא יביט המעשה מה שעמך ה' ידכאו ואמר יוצר על הצורה כי הראיה מעין רוחניות. או יאמר הלא מרחיקי ההשגחה הוא מטעם כי רם ה' מהגשמיות לזה אמר אי זה הוא יותר גשמי גוף האוזן או מציאות השמיעה הוי אומר האוזן ואם כן אמור מעתה הנוטע אוזן גשמית האם לא ישמע ויבין וכן אם יוצר עין שאין גוון כל העינים שוה זה שחור וזה כתכלת וזה ככרתי הלא יביט לעשותו כרצונו בתוך גשמות קרב בטן המלאה ואם כן ודאי שיראה וישגיח בעולם השפל ואם נשים לב אל אומרו לשון נטיעה שלא תצדק בגוף האזן כי אם עשיה כמד"א אוזן שומעת וכו' ה' עשה גם שניהם אך ידבר על חוש השמע ואמר הנוטע אזן שנטע חוש שמע שהוא מעין רוחניות בחומר הלא ישמע כי אין גדר נטיעה אלא שום אדם יחור עץ שבידו בקרקע ואיך נטע חוש שמע ואיננו בידו וכן היוצר עין שראייתה היא על ידי הבטה באור שתכה הבטת לטישתה באור ושואבת המשכת אור לראות ובכן יאמר היוצר צורת העין לראות על ידי הבטה והוא צא יביט באופן שיבערו ויכסלו האומרים לא יראה יה ולא יבין כו:

י

ושמא תאמר אם כן למה יסבול את חושבי און וידברו עתק ופועלי רע את ישראל הגולים ביניהם ולא ייסרם אל תתמהו כי הלא היוסר גוים את פרעה וזולתו הם לא יוכיח את אלו תוכחת לפחות גם שלא יהיו גדר יסורין ובהני כבשי דרחמנא למה לכו כי המלמד אדם דעת את קונו:

יא

כי הלא לא מחשבותיו מחשבותיכם כי דעו לכם מה מחשבותיכם אשר תשיגו במחשבות עיוניכם כי הלא ה' יודע מחשבות אדם כאשר המה הבל שהוא טרם בא המחשבות אל הלב בזמן שעדיין המה הבל כי מלת כי כמו כאשר כמד"א כי תבא כי תצא וכיוצא ואם כן מה ידעתם ולא אדע כי תאמרו אלי למה אאריך לרשעים האם תעבור הסיבה במחשבות שכלכם.

או יאמר אחרי אמרי שיביט בממשות האדם ובמעשיו הגשמיים מכל שכן שה' יודע מחשבות אדם כי הלא המה הבל בלתי ממשיים כי יותר קל הוא לרוחני לדעת מה שאין בו ממש ממה שיש כו ממש:

(י) או יאמר על מה שיאמרו ולא יבין אלהי יעקב אמר המלמד אדם דעת כלומר כי הוא יתברך המלמד את האדם הוא עצמו דעת כי אינו כאדם שדעתו נפרד מאיכותו כי אם הוא יתברך ודעתו דבר א' וזהו המלמד אדם הוא דעת כי המלמדו עצמו הוא דעת ובזה יתכן מה שלא אמר לאדם:

(יא) ולא עוד אלא שה' יודע מחשבות אדם עם היותם הבל מחמת חומריותם ולא יעצרנו הגשמות אשר לאדם ומה גם עתה יעקב שהוא נפש רוחנית למעלה שמכל שכן שיבין הוא יתברך צערו שיצטער עלינו:

יב

אשרי הגבר כו' הנה הנקמות העתידות הם בעמלק שעליהם נאמר כי יום נקם בלבי והנה שם יה הוא הפוקד כמה ד"א כי יד על כס יה כמאמרם ז"ל שנשבע שלא יהיה כביכול שמו שלם עד ינקם מעמלק ובמה תלוי הדבר בזכות הדורות וזהו מדור דור ע"כ אמר משה אשר עשה את המזמור הזה ברוח קדשו כמאמרם ז"ל כמדבר עם שם יה ואומר מה יתלונן איש הישראלי כי הלא אשרי הגבר עם היותו גובר ביצרו אשר תיסרנו אתה שם יה המעוכב מלהתחבר עם שאר שתי אותיות השם למענם ויקבלו מוסר ממך כי אתה כביכול סובל הפרד ב' אותיותיך עד יתקנו מעשיהם להיות ראויים לינקם מעמלק שהיא תלונתם באמרם אל נקמות ה' אל נקמות הופיע כו' ואם יסוער לבו על היסורין בגלות מתורתך תלמדנו:

יג

להשקיט לו מימי רע היסורין ומה כתיב בתורתך הלא הוא כי הדבר תלוי עד כי יכרה לרשע שחת הוא עמלק שתלויה נפילתו מדור דור והוא מקרא שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור שהוא כי תלוי מלחמתו מדור דור עד בא דור זכאי שעל ידי זכותם יחפרו לו שחת יפול בה והוא כי אין גוי נופל עד יפול שרו והנה שרו הוא סמאל הוא שטן הוא יצר הרע וכל עוד שיש בישראל דברי עונות הוא חזק ואמיץ כי כל עוד שיש עון ופשע אשר נחטא אנו מוסיפין בו כח ואומץ ואי אפשר לו ליפול עד נשוב מכל אשמותינו כי אז יותש כחו ונגביר צור ילדנו על ידי מצות ומעשים טובים באופן שבתשובה נכרה לרשע שחת ועל כן למען מרק כחות הטומאה המחזיקים אותו צריך יסורין איש על אשמותיו ואיש על עון הדור:

יד

ועוד תלמדנו מתורתך והוא כי שם תראה כי לא יטוש ה' את עמו והוא כי הלא נראה כתוב בתורה כי יד על כם יה כו' שהוא כי נשבע ה' שלא לחבר שתי אותיות י"ה עם ו"ה עד בא נקם עמלק התלויה מדור דור כמדובר והלא אם כן תשא ק"ו ומה אם הוא יתברך אינו חושש על שמו בשביל עמו ולא יהפך ליטוש עמו בשביל שמו כל שכן איש ישראל על עמו וזהו כי לא יטוש כו' כלומר בעבור היותו ה' שהוא מלא בארבע אותיותיו לא יטוש עמו בעבור שמו ונחלתו לא יעזוב ומה גם עתה איש ישראל על עמך שתסבול עליהם יסורין וזה אחשוב פירשו הנביא יותר באמרו כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכו' שהוא שלא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול שלא יהיה נפרד קצתו מקצתו והטעם הוא כי הואיל ה' לו לעם:

טו

ואם יאמר איש עד היכן גדר היסורין אשר תחפוץ לא נקוץ בם הלא הוא כי עד צדק ישוב משפט שהוא כי עד גדר עשות אדם צדק שהוא צדקה ישוב משפט הוא היסורין שינוכו כל אשמותיו וישובו יסוריו אחרי כן צדקה שיהיו בעיניו כעושה צדק עמו הוא יתברך בתת לו משפט אך עדיין לא הגיע לגדר שיהיה הוא רודף ומבקש את המשפט הם היסורין שהוא גדר גדול מהיותו חושב שעושים לו צדק בתת לו משפט כי העושים כך יקראו ישרי לב וזהו ואחריו כו' שאחר אומרו שעד צדק ישוב משפט אמר כי ואחריו של משפט הם יסורין כי רדוף האדם אחריו של משפט הוא גדר כל ישרי לב שאחריו של משפט ירדפו כל ישרי לב שיבקשו משפט הוא יסורין לבקש ולומר בואו אחי בואו רעי:

טז

ובאה רוח הקדש בשמו יתברך כאלו הוא יתברך המדבר ואומר מי יקום לי כו' לומר כל זה שנאמר עד כה שצריך תשובה בישראל ויסורין למרק אשמותם כדי שאל נקמות יופיע הוא כי מי יקום לי שעל ידי זכותו אקרב יום נקמות עם היות בישראל מרעים ומי מצדיקים יתיצב לי עם היות בישראל פועלי און על כן צריך יסורין ותשובה כמדובר:

(ח) או יאמר בינו בוערים כו' לומר הלא קצתם ביסורין ותשאלו נקמות מהמצרים אתכם הנה זאת עשו ותבא שאלתכם והוא בינו הבוערים אשר בעם בינו בבינת התורה וכסילים אשר תשנאו דעת מתי תשכילו אותה כי זכות תורה היא תעמוד לכם והוא מאמר רעיא מהימנא עצמו על מאמר הנביא הנה מלכך יבא לך עני ורוכב על חמור שהוא כי בהיות עוני מזכיות יבא על זכות תורה כמה ד"א יששכר חמור גרם שיהיה רוכב וסומך על זכות תורה:

(ט) כי אשר התרעמתם מהגוים אינו כלום כי מה שדברו רעה הנוטע אזן הלא ישמע ואשר עשו רעה היוצר עין הלא יביט:

(י) ומה שאיני מוכיחם לא מהעדר השגחה חלילה כי היוסר גוים כפרעה וזולתו הלא יוכיח לפחות שהוא גדר קל ממוסר אך אין זה רק מהעדר זכותם ואשר אמרתי שהזכות אשר תעשו הוא עסק התורה הלא שתי טענות הן אשר תתנצלו בהן אחד כי דעה חסרתם להשיג חכמת התורה כי רבה היא מאד שינת כי יסוריכם מעכבים אתכם ומה גם בהיות בגליות על כן על האחד אני אומר כמתמיה המלמד אדם דעת לומר האם אדם הוא המלמד ליגע בתורה דעת שלא יעצר כח להקנות בכם דעת קדושים כלומר הלא אנכי ה' המלמד דעת ליגע בתורת אל ולא אדם כי על כן אמרו יגעת ומצאת האמן:

(יא) ועל היסורין ומה גם כי התורה היא אחד מהדברים שאין באים אלא על ידי יסורין והלא יתחמץ לבב אנוש לומר למה יעשה לחושק בתורה ליסרם בחסרון כיס ושאר יסורין ושמעתא בעיא צילותא אך הוא מאז"ל שאמרה תורה לפני הקב"ה כתיב בשמאלה עושר וכבוד למה בני עמים א"ל שלא יניחו התורה ויעסקו בדברים אחרים וזה יאמר פה הנה ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל כי כל יצר מחשבות אדם הם הבלי העולם כמשא ומתן ושטופו של ממון:

(יב) על כן אומרת רוח הקדש אשרי הגבר אשר תיסרנו יה שהוא בזמן הגלות ששם י"ה נפרד מו"ה שדיו לעבד להיות כרבו שעל ידי יסורין יכנע ויהביל עניני העולם ועל ידי יסורין אלו ומתורתך תלמדנו שהיא תורה ביסורין ולא אמר ותורתך שהיה נראה כלה ואי אפשר כי אם מקצתה:

(יג) ושמא תאמר כי הלא לעומת זה אמרו רז"ל שהתורה מגינה מן היסורין וכל העוסק בתורה יסורין בדלין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף לזה אמר הן אמת כי התורה היא להשקיט לו מימי רע הם ימי יסורין שהיו בו מתחלה שעל ידי התורה בדלין ממנו כי תועיל לו להשקיט לו מימי רע אך לא מיד כי אם עד יכרה לרשע שחת הוא יצר הרע כמד"א צופה רשע לצדיק שאמרו רז"ל שאומרו רשע הוא היצר הרע על דרך זה אומר מתי יהיה ההשקט מימי רע היסורין הלא הוא עד יכנע יצרו כ"כ על ידי התורה עד יכרה לו שחת יפול בה ולא יקום ומאז ישקוט מן היסורין . ובמדדש רבה אשרי הגבר כו' אמר ר' אלכסנדרי אין לך אדם שאין לו יסורין ואשריו של מי שיסורין באין עליו שנאמר ומתורתך תלמדנו ע"כ. ויראו דבריו משוללי הבנה כי מאמרו אין אדם בלא יסורין יראה שהכל מאושרים ואיך יוצא בלשון יחיד ואמר ואשריו כו' וגם היכן אושרו ואיך לומד מאמרו ומתורתך תלמדנו. אך פירושו בכתוב הוא כי הנה יסורין כוללים לא יחסרו מכל אדם כי אדם לעמל יולד וגם לספק צרכיו וחלאים כוללים המתרגשים דרך כלל והנה על זה אין אושר מיוחד כי אם לכל אחד לפי ענינו אך אשרי הגבר אשר מלבד היסורין הכוללים יסורין עודפים באים עליו ביחוד מה שאין כן לזולת העם כי אשריו ומה יהיה האושר לזה הלא הוא שיזכה לתורה והוא יתברך ישפיע בו למוד תורתו:

(יב) עוד יתכן בביאור הכתוב שאומר מאמרם זל בתת הפרש מה בין יסורין של תוכחות על עון ליסורין של אהבה ואומרים יסורין של עון הם כשיש בהם ביטול תורה ויסורין של אהבה כשאין בהם ביטול תורה וזה אחשוב יאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה באי אלו יסורין אמרתי כשמתורתך תלמדנו שאין בהם ביטול תורה. או דרך אחרת מה שידענו כי אחד מהג' דברים שהן על ידי יסורין היא התורה יאמר מאושר הוא אשר תיסרנו יה בהיות הריוח שעל ידן ומתורתך תלמדנו כי היא אחד מג' דברים שנתנו על ידי יסורין:

(יג) ועוד כי גם יסוריו לא יתמידו כי אם אדרבה תועיל התורה להשקיט לו מימי רע הם יסורין שבדלין ממנו ולא בלבד מיסורין שעל ידי בלתי בעלי בחירה כי אם אפילו אם רשע עומד לנגדו שלהיותו בעל בחירה קשה מאד לינצל ממנו כנודע עם כל זה ישקיטנו ה' עד יכרה לרשע שכנגדו שחת והוא מאמר שלמה כמפורש אצלנו במקומו בני אל ילוזו מעיניך כו' אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא כי גם מרשעים בחיריים ינצל ע"י עסק התורה כמפורש שם איך יצילנו מבעל בחירה:

(יד) כי לא יטוש כו' זולת הכתוב למעלה בדרך הראשון יאמר הלא התלוננתם כי אל נקמות יופיע להשב גמול על גאים כי רבה רעת הגאים אשר היינו בגלות ביניהם אלמנה וגר יהרוגו כו' עמך ה' ידכאו כו' והנה אמרתי כי לא מהעדר השגחה אני שותק רק על העדר זכותכם והדבקו בתורה ותעמוד לכם כמפורש עד כה אמר עתה הנה כלל הדברים הוא כי לא יטוש ה' את עמו ישראל וגם נחלתו זה ירושלים ובית המקדש כד"א כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ואמרו רבותינו ז"ל מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים והוא יתברך נחלתו גם היא לא יעזוב אך שימו לבבכם כי הנה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה שהוא כי ציון פדיונה הוא דין ובמשפט להפדות כי היא לא חטאה אך שביה הם ישראל צריך בתורת צדקה כי אינן ראויים כי חטאתם מנעו הטוב מהם:

(טו) ואומר הוא יתברך כי עד זמן שהצדק שאין להם זכות לישראל בדין כי אם בצדק עד שהצדק ישוב ויהיה משפט שיעשה תשובה עד שיהיו ראויים ליגאל במשפט ואחריו של תשובה זו הנקראת משפט יהיו גם כן כל ישרי לב הם אשר היו ישרי לב ולא הוצרכו לעשות תשובה עד הזמן ההוא:

(טז) מי יקום לי עם מרעים הם האומות ההם שגליתם אצלם זכות מי יעמוד אצלי על כן צריך תשובו עדי כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כו' אין זכות כי גם שיהיה זכות קצת צדיקים מי יתיצב לי עם היות בישראל פועלי און:

(טו) או יאמר כי עד צדק כו' כי הנה הוא יתברך תלה גאולתנו בצדקה ומשפט כדא כי ידעתיו למען אשר יצוה כו' לעשות צדקה ומשפט למען הביא כו' שהוא הטוב המקווה וכן הנביא דבר וארשתיך לי בצדק ובמשפט והנה הצדק משמים נשקף כי זכות צדקה רבה בישראל כאשר הביא מונבז ראיה מפסוק זה לומר שהוא גנז למעלה אך משפט איננו ועל כן הגאולה תלויה עד יעשו משפט ויעלה זכותו השמימה עם הצדק והוא מאמר הנביא והוסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד שיהיה פירושו כי החלו לעשות משפט והיה זכותו עולה ואחר כך ביטלוהו והוסג אחור וצדקה מרחוק תעמוד כו' על כן וירא ה' וירע בעיניו כי אין משפט ובזה יאמר כי עד צדק ישוב משפט כי המשפט ישוב למעלה עד הצדק אשר משמים נשקף ואחריו גם כן כל ישרי לב סובלי יסורין הנז' למעלה ועד הזמן ההוא מי יקום לי כו' כבקודם.

או יאמר כי אמרו רבותינו ז"ל כי בבריאת אדם צדק היה אומר יברא שעושה צדקות שלום אומר אל יברא שעושה קטטות נמצא שעם היות צדק לא יחוייב שלום אבל במשפט הראוי יש שלום כד"א ומשפט שלום שפטו ואומר על המשפט איש על מקומו יבא בשלום אמר כי המשפט לא היו עושים אותו עד שלום כי אם לא היה שלם רק שב עד גדר צדק שעדיין יש קטטות וישרי לב אשר ישרם מגיע אל חסידות שב אחריו של צדק בלבד שהוא לאחור.

(טז) ועל כן מי יקום לי עם מרעים כי אלו אין זכותם מספקת נגד המרעים:

יז

לולי ה' עזרתה כו' הנה כתבנו מרבותינו ז"ל כי זה המזמור עד סוף מזמור לתודה משה אמרם והנה עד כה הוא מצטער על צרת הגליות וכתבנו כי מאמר רוח הקדש בשמו יתברך היה לומר כי צריך תשובה ותורה ויסורין ומשפט שאם לא כן באיזה זכות יפיל האומות ההם משיב משה לפניו יתברך ואומר רבון העולמים עשה למענך כי מבשרי אחזה כי גם שלא היו לי עונות לולי ה' עזרתה לי ויצילני מחרב פרעה כמעט שכנה דומה נפשי ועם היות כי יראה שאדרבה אני עם היותי צדיק הוצרכתי עזרתך מה יעשו ישראל שבין הגוים עם היות כי אני לא הייתי צריך תשובות על עון:

יח

ואם הייתי אומר לפניך מטה רגלי כלומר הושיעני ידעתי כי חסדך ה' יסעדני עם כל זה להיות בלי תפלה ופרעה בעל בחירה הוצרכתי עזרתה לי ומה יעשו ישראל אשר בגלות ובידם עונות שצריך עזרתך למו:

(יז) או יאמר עם כל צדקתי לולי ה' עזרתה לי נגד יצרי כמעט וכו':

(יח) ואם אמרתי לפעמים מטה רגלי באיזה שוגג ואני מצטער על חטאי חסדך ה' הוא שמסעידני להצטער שאל"כ לא הייתי שם על לב ואם כן אין לתמוה על המון ישראל ועשה למענך:

יט

ברב שרעפי כו' חוזר מרע"ה על דבר מה שהיתה מצרה נפשו על צרת ישראל שבגלות ואמר הנה ברוב שרעפי ומחשבותי בקרבי מתי אל נקמות תופיע לנקום נקם. תנחומיך על כעסך בעמלק שכתבת בתורה כי יד על כס יה כו' ישעשעו נפשי כי אמרת כי לא תחבר אותיות יה משמך עם אותיות ו"ה להיות השם שלם עד תנקום נקמתנו שהורית שבטוחים אנו בדור דור לעשות זכיות מספיקים לחבר אותיות ה':

כ

ובזה ישעשעו נפשי באמור היחברך כסא הוות כו'. לומר כי ודאי לא תחליפנו בשום אומה זולת ישראל כי היחברך מקצת שמך במקצתו כסא הוות של אומה זולחנו כאשר נעשה אנחנו והוא כי ישראל על ידי צדק ומשפט יכינו כסאו יתברך ונתקנה אל"ף של כס ועל ידי כן מתחבר ו"ה עם יה אך כסא הוות האם יחברו שמך והלא כסא האומות ומשפטו הוא היותו יוצר עמל עלי חוק כי יצרו וימציאו לעמך עמל על שמרם חקיך ואתה אדרבא שמירת חקיך היא העומדת לחברך ומי יתן טהור מטמא:

כא

וראה נא ה' משפטם כי יגודו על נפש צדיק יחד יבואו גדודים עליו להחטיאו לאבד נפשו לאמר לו שיעבוד ע"א וכיוצא שהוא לאבד נפש צדיק ואם לא יאבד דם נקי ירשיעו כי יהרגוהו אם לא יעבור שהוא כי זה דרכם שאומרים לישראל אבד נפשך או נהרוג גופך וזהו יגודו על נפש ואם לא יאבה דם גופו ירשיעו ויחייבו:

כב

וישוב וידבר על לב בני ישראל הגולים ואומר הנה בה' בטחתי ייטיב אתכם מאשר ראו עיני כי הנה ויהי ה' לי למשגב שהצילני מחרב פרעה והוא מאמרנו על פסוק מגדל עוז שם ה' כו' שהוא כי החוסה במגדל בנין מאויבו הוא כלוא כבסוהר אך החוסה בשם ה' בו ירוץ לפני הכל ונשגב וזה יאמר ויהי ה' לי למשגב שבו רצתי וברחתי מלפני פרעה ועבדיו ונשגבתי ועד שלא ברחתי הייתי ביד בעלי בחירה היה אלהי היא שכינה לצור הוא סלע והוא אמרם שנעשה צוארו כשיש וזה עשה להיות מחסי:

כג

וגם וישב עליהם את אונם אשר התחכמו על ישראל בהשליך אותם אל המים באמרם כי לא יביא מבול וישב את אונם עצמו עליהם כי הם הלכו אל המבול וישב ה' עליהם את מי הים כך הגוים האלה גם הם וברעתם יצמיתם. משיבה רוח הקדש בשם כל ישראל כאלו הם המדברים ואומרים יצמיתם ה' אלהינו כמחזקים ועונים אמן על הדבר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.