אלשיך/תהילים/נז

אלשיך תהילים נז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח אל תשחת כו' הנה מהראוי היה יאמר בברחו מפני שאול אל המערה כי במערה אדרבה היה שאול ביד דוד וגם אמרו חנני ב' פעמים והשם בין שניהם. אך יאמר הנני מזמר ואומר למנצח למי שהיה כמעכב בידו בהשגחתו וכאומר לו אל תשחת את משיח ה' ועשה מכתם ומזמור כי עודנו דוד במערה עם אנשיו ושאול לבדו שם שהיה כמת תחת ידם עכ"ז היה כבורח דוד מפני שאול בהיותו במערה עם שהיה כנמסר בידו ואדרבה היה אז דוד כבורח מפניו פן ימות תחת יד שאול שהוא כן ימית את שאול ויסתכן דוד על שלחו יד במשיח ה' וימות תחת ידו ובבחינה זו היה במערה כבורח דוד משאול:

ב

ואמר חנני אלהים חנני לומר חנני מאתך שלא אהרגנו ואחטא כי צריך אני למצא חן בעיניך לעזרני וזהו חנני אלהים ושמא תאמר הלא זה בא להרגני ואם לא אהרגנו עתה בצאתו מן המערה ויהיה עם כל חילו ואתודע אליו כי אי אפשר להסתר ממנו כאשר הי' הלא יהרגני ומה בצע בבלתי שלוח בו עתה את ידי לזה חזר ואמר חנני כלומר תנני לחן בעיניו בל ימיתני וכן עשה לו אלהים כמפורש שם בכתובים שאדרבה פייס הוא את דוד וז"א אלהים בין חנני הא' לשני כי הא' הוא היות דוד לחן בעיני אלהים והשני בעיני שאול ונתן טעם על כל אחד על הראשון שיתנהו לחן בעיניו יתברך פן יחטא ויאבד נפשו בהרוג את שאול אמר הטעם הוא כי בך חסיה נפשי ויאות לך לסייעה ולהצילה מן החטא. ועל השנית שהיא חנני בעיני שאול פן יהרוג את גופי אני אומר הטעם שהוא כי ובצל כנפיך אלהים הנז' שאתה ממה"ד ומייסרני בצער בריחה וכיוצא בזה אחסה לנכות הוותי אסתופף בצל כנפיך עד יעבור הוות שעשיתי שיושלם ויעבור הוותי מלפניך שהוא כהתם גבול היסורין הצריך למרקם כי אחר תום העון אין פחד אויב:

ג

אקרא לאלהים כו' הלא אמרתי חנני אלהים שלא אהרוג את שאול במערה וחנני שלא יהרגני בצאתו ושמא תאמר כיון שהוא בא להרגך תניח שמדת הדין יהרגנו אחר שיחנך שלא יהרגך ושלא תהרגנו בידך כי איך תוכל לעכב ביד מדת אלהים שלא יעשה את שלו לז"א אקרא לאלהים הוא מדת הדין שיהיה עליון מסתלק למעלה מעל שאול בל יפקוד עליו רדיפתו אותי ויהרגהו ושמא תאמר אחר שמדת אלהים מתחיל לחון אותך כאמרך חנני אלהים שלא תהרגנו בידך הוא יגמור הדבר להצילך בצאתך ע"י הרוג אותו לזה אחלה פני אל הוא מדת החסד יגמור עלי הדבר כי אקרא לאל יהיה גומר עלי הדבר או שבחסד שהתחלתי אני לבלתי הורגו במערה יהיה גומר האל לבל המיתו גם הוא ויצילני:

ד

ואין לתמוה איך אמרתי כי שם אל אשר הוא עליון מאד הוא יבא עלי להצילני וגם איך ע"י חסד יצילני כי איך יניחני שאול כי איני אומר שיבא הוא כי אם שישלח משמים מאתו ויושיעני ותהיה ההצלה שלא ימית את שאול שהוא שואפי סלה כי אם ישלח לו גערה וחרף את שואפי סלה על דרך ואל זועם בכל יום שמדת אל זועם את מדת הדין כך ישלח חרף וזעימה בשאול ושמא תאמר אחר ששם אלהים מתחיל לחונן אותך תניחהו שיגמור ואם ירא אתה פן יעשה את שלו וימיתהו לזה ישלח אלהים חסדו ואמתו הם מלאכי בחינת חסדו הם הבלתי נוטים אל הרוגז כי אם אל בחינת חסד שבו כי גם הוא כלול מכל הבחינות ובהיותם כך לא יתמלאו רוגז על שאול רק שיגינו עלי:

ה

גם זה לא יתכן כי הלא עתה נפשי אשר היא בתוך לבאים הם עמי המתלוים אלי ובצער גדול אני יכול לעכבם בל יקומו להמית את שאול ומה גם במערה שהיו כלבאים קמים על שאול לולא עיכבם דוד בחזקה וגם בלשונם היו אומרים לו הבא להרגך השכם והורגו באופן שעתה נפשי בתוך לבאים ואם אשכבה לוהטים הם מלאכים שהם לוהטים כי גם שהמלאכים לא ימיתו את שאול בהיותי נעור הלא כאשר אשכבה יהיו לוהטים אותם שאהיה בלתי יכול לעכב בידם ועוד כי בני אדם שעמי אין כחם בפיהם כי אם שיניהם משל אל הידים אברי הפעולה אך הלוהטים הנז' נוסף עליהם כי ולשונם חרב חדה ובלשונם יהרגוהו ולא ארגיש כמעט עד אם כלו הדבר כי גם שהם מבחינת חסד ואמת שבמדת אלהים סוף סוף מכללות מדת אלהים הוא מדת דין המה:

ו

על כן בחרתי בחלוקה זו שהוא רומה על השמים אלהים שהוא אשר אמרתי אקרא לאלהים שיהיה עליון כמדובר ושיהיה האל גומר עלי במדת חסדו בל יהרגם ושמא תאמר אם לן אפוא איך אמרתי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות אם מסתלק למעלה הלא הוא כי גם בהסתלקך על השמים לא יבצר כי על כל הארץ כבודך הם כנפי השכינה המחופפים בעולם והשפע הנשפע על ידו בארץ לקיים העולם שאם לא כן היה העולם הווה ונפסד:

ז

רשת הכינו לפעמי כו' אחרי אמרו אלהים יחנהו ויצילהו משאול וסיעתו אשר השיגוהו והוא בסכנה עצומה וסיפר דרך הצלתו ראה והנה קושיא עומדת לעומתו והיא כי איזה הדרך יושיענו ה' והמה בעלי בחירה ואחד מפנות האמונה היא כי אין מציל מידם לבלתי יכרת איש מלהיות חפשי בבחירתו בל תבטל מדת שכר ועונש לזה אמר רשת הכינו לפעמי כו' והוא מאמרנו על פסוק אל תירא מפחד פתאם ומשואת רשעים כי תבא כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד שאומר מה שאמרתי אל תירא משואת רשעים ויקשה לך איך יבטל הוא יתברך בחירתם אינו ביטול בחירה כי הלא יניחם עד עשותם הלכד ללכדך ולא יעכבם אלא שאח"כ ישמור רגלך מליפול בלכד שעשו ועל דרך זה יאמר פה שהוא לומר אל תתמה על אמרי שיצילני יתברך מבעלי בחירה כי הלא זה דרכו ית' אשר התנהג עמי עד כה כי הנה רשת הכינו לפעמי ולא ביטל בחירתם כי אם הניחם עד הכינם הרשת שהוא עד תום הכנת מחשבת רשעם ואין מוחה על בחירתם ואח"כ על אשר כפף נפשי לפניך בראותי רעתם ושבתי עדיך אז אשר כרו לפני שיחה אין צ"ל ששמר רגלי מלהלכד כי אם שגם נפלו בתוכה וזה סלה בכל פעם כענין מאה ערלות פלשתים למען ימיתוני ונהפוך היה שאז נפל בשחתו כי על ידי כן נמצאת בתו מקודשת וכן כאשר וישמרו את הבית להמיתו הכין הרשת והוא נצול ונפלו בחטא שנשאר בידם וההיקש בכל פעם כענין התקוממות דואג על אומרו שהיה פסול לבא בקהל וקבץ סנהדרין לפוסלו ואדרבה עד אז היה הדבר רופף ואז נתחזק הכשרון וכן עתה נפל שאול בידו במערה:

ח

נכון לבי אלהים כו' אמר הנה עלי לשבח לאדון הכל כי עם היות הטרדה הזאת גדולה עד מאד שהשיגוני רודפי וכפשע ביני לבין המות כי לא יבצר מהתראות פנים קל מהרה ועם כל זה לא נתערב בלבבי ולא דבקה בו טרדה כי אם נכון לבי כו' לומר שכאשר הי' נכון לבי אלהים מקודם לצרה כך נכון לבי גם עתה וע"כ ראוי אשירה ואזמרה להודות גם על זה לה':

ט

ושמא תאמר ומי יגיד כי כן הוא הלא הוא כי הנה נס נא ה'ועורה כבודי היא שכינה שקראה כבודי ומרים ראשי וגם עורה הנבל וכנור שהוא על ידי רוח צפונית שמנשבת בהם ומנגנים מאליהם שהם התחלות השראת רוח הקדש גם מקודם לצרה ותראה כי ואני אעירה שחר כדרכי תמיד אחר ההכנות הנז' כי לא יהיה מצדי שום עיכוב כאשר קודם לצרה כי נכון לבי אלהים כמדובר. או יאמר כבודי על נפשו ואמר כל כך קנתה נפשי אורה והתעוררות על ידי הצלה זו שאעדיף על הקודם כי אומר לכבודי עורה ואומר עורה הנבל וכנור כדרכך לעוררני ועל כל זה אקדים אני על ידי כבודי כי אעירה שחר כי אהיה אני המעורר השחר קודם לנבל וכנור:

י

אודך בעמים כו' במזמור השמים מספרים הכרחנו כי לדעת רז"ל ששבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים כו' כי עולם הגלגלים כלול בשני ושחקים השלישי הוא התחלת עולם המלאכים מן הוא והלאה. ונבא אל הענין והוא כי הנה למעלה אמר שהיה מבקש משם אלהים הוא שכינה שירום על השמים כבודו שהוא על מדת דינו שיסתלק למעלה ולא ישאר בעולם השפל רק כבוד התפשטות כנפיו להשפיע בארץ וזהו רומה כו' על כל הארץ כבודך. והנה אשר לא תשיג ידו לדעת האמת הלא יקשה איך יתחלק שיהיה על השמים ושיהיה על כל הארץ כבודו ועוד כי אין כבודו יהיה על הארץ ועוד יקשה עליו אמרו רומה על השמים כי מי הביאו לארץ שיסתלק וירום ממנה על כן אמר הן זאת סברת גוים אשר יומרוהו למזמה כי על כן אם הייתי מודה ומשבח אותך בגוים אדני שהוא שכינה ואזמרך בלאמים לא אערב אל לבי לומר האמת כי לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי:

יא

כי אם אמור כי גדול עד שמים הוא עולם הגלגלים חסדך ולא עד בכלל כי העולם מתנהג על ידי הוברי השמים כי רם ה' מהשפיע בארץ וגם היותו בא מערבות עד שם הוא חסדך כי ועד שחקים בלבד הוא אמתך בבחינת האמת והצדק שאינו רק מזבול ומעלה שהוא עיקר עולם המלאכים כי יומרוהו למזמה ושהארץ תתנהג על ידי הוברי השמים:

יב

אך שקר נחלו אבותם כי האמת הוא אשר אמרתי רומה על השמים כי שכינה בתחתונים וגם כשתרום על השמים על כל כבודה המתפשט ומשגיח כמדובר ועל כן חזר לומר רומה כו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.