אלשיך/תהילים/נו

אלשיך תהילים נו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח על יוגת אלם כו' משבח בשיר ולמנצח לה' על מה שנפשו היתה יונה תמה נאלמת מלהרהר אחר מדותיו ית' אחר המשחו מאתו ית' למלך ומה גם שיש לשבח על היותה יונת אלם למה שעתה לה שני רחוקים א' מיד שאול ב' מיד פלשתים שנראה כאלו היה הוא ית' רחוק ממנו בשני הענינים ואין צ"ל שהיה נאלם רק היה מכתם וכתר לדוד מחשב לו יתברך למעטיר אותו כי את אשר יאהב ה' יוכיח ואיך היו שתי רחוקים באחוז אותו כו' כי נס מתוך פחד שאול וילכד בפח פלשתים להמיתו:

ב

ואמר חנני ה' בתורת חן כי אינני רואה יהיה לי שום זכות ומליץ בשמים בעדי כי הלא עד כה כאשר שאפני אנוש הוא שאול גם שהייתי כנבלע בידו כי שאפני אין רע כ"כ כי הנה גם כי היה כל היום לוחם היו תרתי לטיבותא א' שלא היה לי רק לוחם א' ועוד כי לא היה רק שילחצני בלבד בצער אך בסוף לא היה ממית כי אם אדרבה מדבר על לבי כי הלא את ה' הוא ירא.

ג

אך עתה שאפו שוררי כל היום כי גדר שאיפה ובליעה כל היום תהיה ולא כאשר בשאול כי לא היתה השאיפה רק כמו רגע ומה שהיה כל היום: לוחם לא היה רק שילחצני על כן אגזור אומר כי אין זה כי אם שרבים לוחמים לי מרום כי בשמים רבו מקטרגי ועל כן נמשך שגם בארץ קמים עלי כנודע כי אין אדם נוקף אצבעו כו' ועל זה נוחם יסתר כי אראה הסתר פנים מלפניך חלילה כי אינו כשאול שלא היה לי רק לוחם א':

ד

יום אירא וכו' ראוי לשים לב שהל"ל בך אבטח או עליך אבטח אך יאמר אין צרה זו כזולתה כי הנה דרכי הוא שיום אירא במה שאני אליך שאיני כזולתי שעושים עיקר מעניני העולם אך אני אליך כי אליך אני מקודש לשמים ובזה אבטח ויוסר מוראי:

ה

ואם אני באלהים שלא בלבד אירא אלא שכבר אני במדת אלהים שהצרה ויסורין כבר עלי איני מהרהר על דבר אלהים אשר דבר עלי ידך בעורף אויביך כי עלי נאמר כי אני נמשחתי מיהודה והם דברי השכינה הנאמרים באמת על פי יעקב וז"א דברו כי דבר אלהים הוא כי אדרבה אהלל דברו ואשבחהו על מה שדבר טוב עלי וע"י כן שמורה כי באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי הם גוים אלו שהרי גוים הם בשר ולא רוח ונשמה:

ו

אך מה שאני דואג הוא כי כל היום דברי יעצבו כי היה פי מלומד להוציא דברי תורה ומצות ואז היו יוצאים דברי שטות בהיותי מתהולל לפניו ואין מניחים אותי להלל דברו כדי שבזכות ההלול לא אירא ממה שיעשה בשר לי כי אם אדרבה דברי שטות והוללות ושמא תאמר למה הוצרך להתהולל כל היום ולא די שעה אחת שהייתי לפני המלך הלא הוא כי עלי כל מחשבותם לרע כי מחשבותם עלי היו כי לרע הייתי מתכוין בהתהולל ולא שהייתי ממש שוטה:

ז

וע"כ יגורו ויתקבצו כתות עלי יצפונו וימתינו אולי אחר שעה או שעות יצאו מפי דברי דעת ויתגלה כי ערמה עשיתי וגם המה עקבי ישמורו לראות איזה הדרך אלך אם אחזיק בדרך ארצי שיורה כי בן דעת אנכי ובערמה התהוללתי או אם אעשה כדרך שוטים שלא יכוונו בלכתם ואלך נע ונד בקרבם כי הנה כל זה היה לי כאשר אם קוו נפשי בהיותה יוצאת ממני כי כמקוים נפש אדם צאתה לא ימושו מעליו עד צאתה כך אלו לא יניחוני כמו רגע באופן שלא אפנה להלל דברו לבטוח בזה לינצל כלומר ובכן העלה עלי כאלו עשיתי והצילני:

ח

על און פלט וכו' הלא ספרתי את אשר הגיעוני פלשתים בגת עד שערי מות אוחילה לפניך אל תפקוד עליהם כעת חטאתם כי אם על און שעשו פלט למו עד בא הדין כולל לכל העמים כי באף של העמים המעותד להם אז הורד אלהים את אלו אגב העמים כולם:

ט

והטעם הוא כי הנה נדי ספרתה אתה וכו' והוא כי הנה ארז"ל כי המוריד דמעות על אדם כשר שהקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו וגם שלא נכניס עצמנו אל ביאור המאמר פה הנה אין ספק כי מה שסופרן הוא להורות חביבותן לפניו כענין מאמרם ז"ל על ישראל מרוב חיבתם לפניו מונה אותם כל שעה ועל כן אינו מנכה זכותן על טובות העולם הזה כי אם מניחן בבית גנזיו לעולם הבא. ונבא אל הענין אמר הלא אמרתי שאון שעשו לי פלשתים בגת שלא יענשו עתה על הדבר כי על און פלט למו כו' כמדובר הנה הטעם הוא יען כי נודי הם דמעותי שיצאו ממימי ראשי שהוא כנאד שהורק הנה ידעתי שכל כך דמעות נודי חביבות לפניך שספרת אתה אותן ולכן אבקש ממך שתשימם בנאדך הוא בית גנזיך לאושר העתיד ולא תנכה אותן במפלת אלו וקרא לאוצרו יתברך נאדך ואיזה הוא האוצר שאני קורא נאדך הלא הוא אשר בספרתך שהוא מ"ש ז"ל על פסוק אני אעביר כל טובי כו' שהראה לו הקב"ה למשה כמה אוצרות והראה לו אחד גדול מכולם ואמר זה למי שאין לו וחנותי כו' וזהו הלא בספרתך שהוא באותו אוצר הכתוב בספרתך כלומר כי על כן איני חפץ שיענשו פלשתים כעת על מה שעשו לי לבל יצאו דמעותי שבכיתי אז בזה כי אם יהיו לי שמורות לעולם הבא אחר שחביבות הן לפמך שספרת אותם. או יאמר על דרך זה שימה דמעתי בנאדך הוא אוצרך הטוב לאיזה דבר תשמרם לי לאשר הוא בספרתך הוא מלכות הבא מיהודה שהוא גור אריה יהודה שהוא על המלכות היוצא ממנו כנודע:

י

והנה עדיין אפשר כי מה שנאמר שם גור אריה יהודה כו' ואומרו ידך בעורף אויביך שהוא המלכות לא עליך דוד נאמר ויהיה על אחר לז"א הנה אקח בידי סימן והוא כי הנה גם בצאתי מתחת יד אכיש עדיין אני נרדף משאול וסיעתו כי בורח אנכי מהם והנה לא יבצר שיפגע בי כאשר היה פעמים והנה בזה אנסה ויהיה לי לסימן אם בפגעי בו ואקרא אותו אדוני המלך ישוב מלרדוף אותי ולא ימיתני הוא סימן כי המלכות שלי היא ואלהים עמדי וזהו אומרו אז ישובו וכו' לומר אז כשישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי לסימן כי אלהים לי כי אחר שחרד את כל החרדה לבקשני ובבואי לידו שב אחור אין זה כי אם שאלהים לי והוא סימן מלכותי הכולל שהגוים גם המה יהפכו עורף אחור וינוסו מפני והוא מאמר הכתוב כפשוטו באמרו ידך בעורף אויביך שישובו אחור ויפנו עורף לנוס ואכה אותם עורף ולא פנים ויתכן כי גם בתורה רמוז זה באמרו יהודה אתה יודוך אחיך ידך וכו' והוא כי בשוב שאול אחור דבר לו דברים טובים ושיבחו באמרו הקולך זה בני דוד ושיבחו באמרו יקרה נפשי בעיניך היום וכו' ברוך אתה בני כו' זה יהיה סימן שקמה בידו ממלכת ישראל ושגם הגוים יפנו אליו עורף וינוסו מפניו וזה ירמוז הכתוב יודוך אחיך ויהיה סימן כי ידך בעורף אויביך כמדובר:

יא

באלהים וכו' יאמר מה שכתבנו על משנת כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וכו' שכתבנו כונת הענין כי טוב לגבר מדת יסורין כי על ידם גם כי יעשיר לא ישמן ויבעט כי נשאר נכנע מהעוני וזהו כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר שגם כי יעשיר לא יבעט מה שאין כן העושר שאם מבטל התורה מעושר גם כי יעני לא יספיק העוני לדכאו לקיימה כי רב הוללות שהקנהו העושר שגם כי יעני לא תסור מעליו אולתו באופן כי טוב לגבר המעותד לשררה שיבאו עליו יסורין ועוני תחלה למען יקיים את התורה מעושר וזה יאמר דוד עם היות שבי חפץ ה' להמליכני הביא עלי יסורין תחלה כדי שאקיים התורה גם מהעושר כי בהיות שבאלהים הוא מדת הדין ביסורין אהלל דבר יהיה ודאי כי גם אחרי כן בה' הוא מדת רחמים וטובה שיהיה לי אהלל דבר ולא אשמן ואבעט:

יב

באלהים בטחתי וכו' הנה אמרתי למעלה כי באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי שהוא על אכיש שהוא בשר ולא אדם כי נכרי היה ולא אדם הם כמאמרם ז"ל אתם קרויים אדם כו' אמר עתה אחרי אמרו כי ה' דבר טוב עלי בתורה באמרו גור אריה יהודה שעתיד למלוך ושכאשר ראה בצרת היסורין שבמדת הדין כן יראה ברחמי שם ה' בטוב אשר ייעד לו אמר עתה אל יחשדני שומע באמור כי במה אבטח בכל הטוב ואני עודני עצור ואסור ביד שאול שיעטרני מנוחה ירדפני ומי יודע אם אמלטה מידו שאינו כאכיש הפלשתי על כן אמר על דרך הקודם כי אשר על שבטחתי בו הצילני מה יעשה בשר לי שהוא אכיש הנקרא בשר ולא אדם כך אני בוטח על שאול כי באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי שהוא שאול שהוא מישראל הקרויים אדם כי מי שהצילני מבשר בבטחוני בו יצילני גם מאדם על ידי בטחוני בו יתברך:

יג

עלי אלהים נדריך כו' הנה ידעתי אלהים כי עלי היו ולא על אחר נדריך אשר נדרת על ידי נבואת יעקב בתורה ידך בעורף כו' ישתחוו לך כו' גור אריה יהודה שהוא מלכות שבא מיהודה וכן לא יסור שבט מיהודה כו' עלי היו נדריך ועל כל זה לא אייחס מה שהצלתני מפלשתים בגת ומשאול אל נדריך לבל יצאו ריקם ושלא אודך באמור כי שלמת נדריך כפורע חובך כי אם שאשלם שתי תודות לך על נדליך ועל ההצלה. או יאמר עלי אלהים נדריך בתורה להוציא מלכותי מיהודה אך מה שאחזיק לך טובה בעצם לשלם תודות אינו על המלכות:

יד

כי אם על כי הצלת נפשי ממות שלא באתי עם אויבי למלחמה בפועל באופן שאז היתה הצלתי ע"י הרוג אלו מאלו והיה איבוד נפשי אם הייתי הורג מישראל שבכללם יהיה דם נקי וזהו כי הצלת נפשי וזה יהיה לי סימן כי הלא גם את רגלי מדחי תציל והוא להתהלך כו' והוא כי הנה ארז"ל על פסוק את רגלי מדחי שהסיח משה עם נפשו ואמר לה תאמר שבקשו לדחות אותך בגיהנם אמרה לו את רגלי מדחי וביארנו שם שהוא כי דרכו יתברך להעביר צדיקים בסילוקן דרך גיהנם שימשכו עמהן נפשות רבות מגיהנם ויעלו אתם ועל זה שאל משה אולי מדי עברה ראתה שיש במה יתלו מדי עברה להעלות רשעים לדחות אותה לגיהנם והשיבה שלא היתה יראה מזה כי את רגלי מדחי על דרך זה יאמר הלא כאשר בקש לי יתברך דרך הצלה באופן תנצל נפשי כך בעלותי בסילוק יציל רגלי מדחי והוא שלא יעבירני דרך גיהנם פן ימשך לי מדחי רק יזכני להתהלך לפני ה' באור החיים ולא דרך חשך המתים שבגיהנם. או יהיה בשום לב אל אמרו להתהלך שהוא לשון טיול ולא אמר להלך והוא כי הנה ארז"ל שאמר הקב"ה לירבעם חזור בך ונטייל אני ובן ישי בג"ע כו' הנה כי דוד הוא מטייל לפני אלהים בג"ע ובזה יאמר מה שאשלם עיקר תודות לך לא על המעלה שבעולם הזה שקיימת נדריך עלי והמלכתני רב עוד לי שתי תודות א' על הצלת נפשי ממות גיהנם שהוא מות הנפש על ידי השררה המחטיאה כאשר החטיאה את ירבעם ואיבדה ממנה טיול ג"ע כי אם אני אודה לה' כי גם הצלת נפשי ממות. שמת שזולת ההצלה תציל אפילו רגלי מדחי מלהיות נדחה כי אם מוכן להתהלך ולטייל לפני אלהים באור החיים הוא בגן עדן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.