אלשיך/תהילים/מח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png מח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שיר מזמור לבני קרח כו':

ב[עריכה]

אמר גדול ה' וגם מהולל מאד אשר אמרתי גדול ה' הוא בעיר אלהינו שהוא בהיותו בעיר אלהינו בישובה היה גדול בכל העולם ואמרי ומהולל מאד הוא בחרבנה בהיותה נקראת הר קדשו בל יאמר איש איה גבורותיו וגדולתו חלילה.

ג[עריכה]

ופירש ואמר הנה יכה נוף משוש כל הארץ כי מתמציתה היה נשפע בעולם שובע שפע גדול מאד כנמצא ברז"ל שאלו ידעו האומות מה חסרו לא החריבוה ויהיה נוף כד"א נופו של אילן והוא כי עיר אלהינו בערך כללות העולם הוא כערך סעיף א' מכללות האילן ואמר הנה יופי של נוף אחד היה משוש כל הארץ כי מתמצית יופי נוף שפע הנוף ההוא מתברכת כל הארץ הוא מיפי עיר אלהינו שהוא כנוף אצל האילן בערך כל העולם הרי שהיה גדולה בכל העולם ביישובה ואמרי שהוא מהולל מאד גם בהיותה הר הוא כי לא זז מחבבה כשהחריבה כי הלא כשנעשה הר ציון שהוא כשנחרבה אז ירכתי צפון הוא בבל נעשית קרית מלך רב עם היות שמתחלה כשדים זה העם לא היה ועתה גדלה מאד כי שם גלתה שכינה כ"י כנודע:

ד[עריכה]

ואף על פי כן לא זזה שכינה מציון כי עדיין אלהים בארמנותיה כי לא זזה שכינה ממנה ומה שהוא מהלל על חרבנה עם היות ששלטו בה והחריבוה הוא כי היות אלהים בארמנותיה שהיה בה מדת הדין להרסה ולהחריבה נודע כי למשגב היה להגין על העם ישראל כד"א כלה ה' את חמתו כו' ויצת אש בציון כו' ואין לך הלול גדול מזה שעשה משפט לרחמים גדולים:

ה[עריכה]

והראיה כי גם למחריביה יפלא מה שיכלו לה כי הנה המלכים עם היות שנועדו לבא להחריבה כי עודם במקומותם ערבו אל לבם להועד לבא להחריבה בלי פחד וגם עברו יחדו ולא אחד אחד שהיה ראוי שלהיותם יחד יתחזקו לבלתי ירך לבבם בהגיעם אליה לשלוח בה יד:

ו[עריכה]

אך לא כן היה כי אם גם שטרם יראו אותה נועדו בלי פחד על כל זה כאשר המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו:

ז[עריכה]

ולמה נועדו מאז ולא פחדו לבא שם פחדו פחד הלא הוא כי רעדה אחזתם שם כלומר להיותם שם אשר לא זזה שכינה הטילה עליהם מורא ופחדו ממך:

(ג) או שיעור הכתובים יפיפית כו' שאומרת רוח הקדש לאדם שהחל להראות חביבותו יתברך אליו כמדובר בפ' הקודם אמר הנה טרם אלמדך את אשר תעשה להיות יתרונך ניכר על כל גוים אקדים לך כי ד' מעלות הם א' עושר ב' חכמה ג' גבורה ד' יראת השם והנני שם לפניך כי בשלש ראשונות אל יתהלל המתהלל כ"א עשיר אתה שגדר העשיר הוא כמ"ש ז"ל על המקדש את האשה על מנת שאני עשיר שהוא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו וע"ז אמר אם יפיפית מבני אדם שיכבדוך ומייפים אור פניך שהוא מחמת עשרך אז הוצק חן בשפתותיך שיפוצו מעינות תורתך חוצה אל תתהלל כי על כן ברכך אלהים לעולם כאמרם ז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד גוזרים על הטפה עשיר או חכם:

(ד) וגם הגבורה שתתפאר בה כי היא באיכותך משא"כ עושר וחכמה גם היא אינה יתרון בך לומר כי בה יכנע צר ואויב מפניך מהגוים מ"ה כי הלא חגור חרבך על ירך גבור בלבד הוא הודך והדרך כי תתפאר שתחגור חרבך עליו ולא תירא אך אחרי כן מי יודע אם תנצח כי בעל בחירה הוא שכנגדך וכמה פעמים יפול הגבור לפני החלש:

(ה) אך והדרך לפי האמת שתתהדר בו אינו אלא צלח רכב שהוא יראת ה' וחסידות כי זה תלוי בבחירתך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים והוא מה שבו תתהלל וזהו והדרך צלח רכב כו' כמפורש בקודם:

ח[עריכה]

פן ברוח קדים תשבר אניות תרשיש אשר בהן ישובו לארצם ויאבדו כאשר עשית למצרים בים ואין זה רק למען ידעו כי עודך שם ומה שהם עושים אתה הוא העושה כי ממך הכל:

או יהיה ענין אומרו אהבת צדק כו' כי הנה כתבנו שחיבב הוא יתברך את ישראל יותר מהאומות ויותר ממלאכי השרת והנה עד כה דבר על החלוקה האחת איך חיבבם על יתר אומות עתה החל בשניה והוא כי חיבבם על מלאכי השרת והטעם הוא כי אין בהם בחירה להרע או להיטיב כי יצר סמוך אין בהם וז"א אהבת צדק ותשנא רשע שהוא כי יש בך היולאניות לבחור בטוב ולשנא את הרע על כן משחך אלהים זולת הקרא אלהיך ולא אלהי מלאכים שמן ששון היא מעלת בתענוג כי השמן רמז אל המעלה כד"א משח רבותא והוא של ששון יותר מחבריך משרתי ה' כמוך ונקראים חברי ישראל כד"א חברים מקשיבים לקולך שפירשו ז"ל במלאכי השרת:

ט[עריכה]

כאשר שמענו כן וכו' הנה נא ידענו כמבואר אצלנו במקומות רבים כי בית ראשון נבנה בזכות אברהם והשני בזכות יצחק ועל כן על היות הראשון בבחינת חסד ורחמים היה מתייחס אל בית ה' הוא שם ההויה ישתבח לעד אך השני אשר היה בזכות יצחק היה על בחינת דין ועל כן חסרו ממנו חמשה דברים כנודע עוד ידענו מרז"ל כי ראותנו התקיים הצרות ששמענו מפי הנביאים הוא פתח תקוה להתקיים כל הטובות כי על כן בראות חברי ר' עקיבא שועלים הלכו על הר ציון בכו ור' עקיבא היה מצחק אמרו לו אנו בוכים ואתה מצחק אמר להם ממה שאתם בוכים אני מצחק כי כאשר נתקיימה נבואת הרעה תתקיים הטובה. ונבא אל הענין והוא כי אומרים כנסת ישראל ההולכים בגלות הנה אשר החרבת עירך והיכלך ידענו כי לא מגועל נפשך בהן עשית כי הלא ידענו כי אחר שכאשר שמענו התראות ויעודי צרות מפי נביאינו כענין ציון שדה תחרש וכל יתר הדברים הרעים שבירמיה וביתר נביאים כן ראינו בין בעיר ה' צבאות הוא בחרבן בית ראשון שהיה מתייחס אל שם זה בין בעיר אלהינו הוא בחרבן בית שני אשר היתה מתייחסת אל שם אלהים בזה אנו בטוחים כי גם מה ששמענו מהטובה יתקיים כי אלהים יכוננה עד עולם סלה כדברי הנביאים כי נחם ה' ציון וכו' וכיוצא אין מספר:

י[עריכה]

והן אמת כי מה שדמינו וחשבנו אלהים בתחלה הוא כי חסדך יהי תמיד בקרב היכלך שלא תניח ליגע בו יד אויב כמאמר ישראל לירמיה היכל ה' היכל ה':

יא[עריכה]

אמנם לא יהיה זה לך להעדר כבוד אף בעיני הגוים חלילה מה ששלחת אש בציון ותחריבה כי אדרבה כשמך אלהים מדת הדין שהכילגת לעשות דין ורוגז בה כן תהלתך על קצוי ארץ והוא אמרם כי בזה צדק מלאה ימינך כי בעשותך דין ורוגז בציון נחשב לך לצדקה כי בזה פדית עמך והוא תהלתך באמת והוא מאמרנו על פסוק ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף כו' שהוא כי יאמרו אם העם חטאו הארץ הזאת מה חטאה וזהו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת כו' ואמרו אין זה רק אשר עזבו כו' ולכן לקתה הארץ והיה הריוח שוישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה שאין כן אם לא לקתה הארץ שלא היתה ההשלכה מספקת כי אם השמדם עדי עד הנה כי גם הגוים יכירו הדבר ויהללוך על זה:

יב[עריכה]

ולא עוד כי אם גם ציון ובנותיה שעליהן נשפך כמו אש חמתך להציל את ישראל ישמחו ויחזיקו לך טובה כי ישמחם ה' לעתיד עם ישראל וזהו ישמח הר ציון כו' כי הר ציון ובנות יהודה הן עיירות יהודה הנחרבות והנהרסות כמד"א ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ועל בנות ציון וערי יהודה נאמר ושלחתי אש ביהודה כו' וכיוצא אין מספר כי לנחם אותם ישוב הוא ית' לרחמם ברב טוב ושפע וזהו ישמח הר ציון תגלנה וכו' למען משפטיך וכו' אשר הרבתה בהם כי לעומת הרוגז יופלג אז הטוב או הוא בקשה שאנו מבקשים מאתו יתברך ואומרים ישמח כו' שופע שמחה וטובה למען משפטיך ה' תחת אשר עניתם בשבילנו על מה שלא חטאו המה:

יג[עריכה]

סבו ציון והקיפוה כו' אמרו בני קרח ברוח קדשם הנה תראו מעתה אשר ייטיב ה' לעתיד עמנו כי הנה סבו ציון כו' והוא כי הנה בבנין ב"ה שהיה בזמן בני קרח בבית ראשון על דרך נס היה ישוב ציון כי שיעור עמה וארמנותיה לפי הטבע היה צריך אלף פעמים שיעור רוחב ואורך העיר על אשר היתה וזה אמר סבו ציון פעם אחת והקיפוה פעם שנית כדי שתהיו חזקים בדעת שיעורה ואחר כך ספרו מספר מגדליה כמה הם:

יד[עריכה]

ואחר כך שיתו לבכם לחילה הוא חיל העם שבתוכה כי רב מאד מהכיל אותם שיעור העיר ההיא וכן פסגו ארמנותיה כי זולת מגדליה יש ארמנות לשבת בהן חילי עמה והנה לפי שיעור אורך ורוחב העיר הלואי יהיה מקום למספר מגדליה ונמצא כי הארמנות הם כמרוממים באויר העיר כי לפי הטבע אין העיר מחזקת אותם וזהו פסגו ארמנותיה והוא ענין ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום כו' כי שלא בטבע היה ישוב ירושלים כרז"ל ועל כן אמר כי מאשר היה בבית הזה הוא הוראה מקל וחומר על העתיד בבית השלישי וזהו למען תספרו לדור אחרון שיהיה לישראל אמונה אומן ומבטח על העתיד:

טו[עריכה]

כי זה אלהים העושה פלא עתה הוא אלהינו עולם ועד להפליא גם כן לעתיד מעין זה ומזה יצא לנו בטחון שהוא ינהגנו עלמות כי כאשר בבית הראשון ובשני היה יתברך מראה לנו שפע טובו בירושלם הוא הוראה שכן ירבה וכן יפרוץ לעתיד גם שביני ביני בחרבן נבלעה וצר המקום על כל זה יחזור ויתרחב לעתיד בלי שיעור כך הוא ינהגנו על דבר המות כי גם שנמות ונפשנו יוצאה גדול יהיה כבוד הנפש בגוף אחר מות בזמן התחיה מאשר היתה באמנה אתנו הנפש טרם מותנו כי מזה נקח לבטחון אושר התחיה כי אשר גזר מות עלינו אינו שפועל בנו ענין נקמה חלילה כי אם כאשר שב ורפא לציון ובנותיה כן יעשה עמנו כי זה יבחן בדורו של משיח בראותם כי בתחלה היתה ציון רחבה וצמקה ובימות המשיח חוזרת להתרחב כד"א הרחיבי מקום אהלך כו' אז יאמרו אין זה כי אם שבהיות ה' בקרבה היתה מחזקת הרבה מחמת הרוחניות ככתוב אצלנו על פסוק ששם עלו שבטים כו' ובהסתלק הקדושה חסר זה ממנה כי אין קדושה להחזיק מועט את המרובה והוא כמי שהיתה נפשו בו ובצאתה ממנו מתייבש ואחרי כן בימות המשיח חוזר הוא יתברך להיות בה כנשמה בגוף היא חוזרת להחזיק מרובה והנה ציון ידוע כי היא חביבה תמיד לפניו יתברך ולא מאשר געל בה מחמתה נסתלק ממנה כן תהיה התחיה אמונה אומן בדור אחרון הוא של משיח כי האמר שקרה לנו בציון היא שהיתה נפש בה ותרחב והוסרה ממנה ובאחרונה שבה כן בנו אם הוסרה נפשנו ממנו תשוב ונחיה כי לא משנאה היה רק כאשר לארץ שהוא דרך הנהגה לפי העת כן הוא ינהגנו על מות כמדובר:

טז[עריכה]

שבזכותך יעלו גם הן אתך לפני מלך וזהו תובלנה בשמחות וגיל לומר כי עד בואן עדיך תובלנה על ידי אחרים כמלאכים וכיוצא ואחר כך תבואינה הן מעצמן בהיכל מלך והוא כי הפרש גדול יש בין הנפש העולה מאליה אל הצריכה שיעלוה זולתה כמ"ש ז"ל שאמר אליהו לאותו תלמיד שבקש ממנו שיראה נשמות הצדיקים בעלוחן לישיבה של מעלה כי אמר לו בר' חייא אל תסתכל וא"ל ובמה אדע מי הוא אמר לו כל קתדראות השאר מעלים אותם מלאכים ושל ר' חייא עולה מאליה ועל דרך זה יאמר הנה טרם הגיען אליך הם מובאות לך על ידי אחרים שתובלנה בשמחות וגיל אך אחר היותן עמך בזכותך תבואינה מעצמן בהיכל מלך:

יז[עריכה]

תחת אבותיך וכו' הנה על פסוק בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו כו' ביארנו כי גם שגדולי החכמים לאשבעו לחם בעוה"ז ואיה מלכותם ושררותם אך הוא כי אין לך מלכות ושררה כאמור לשמש בגבעון דום ואמור לחומץ וידליק ורבים כאלה אין מספר לגדודי נסים ונפלאות הנעשות על ידי כל צדיק וצדיק מתופסי התורה עם היותם דלים ואביונים ואין לך מלכות גם על השמים כזה אמר עתה הלא הודעתיך איך על ידי תורתי תשתרר עד היותך עושה נוראות כענין שמש בגבעון ואמור לחומץ וידליק באמרי ותורך נוראות ימינך עד היותך גדול בעיני אלהים ממלאכי השרת ככל הכתוב אמר עתה עוד תזכה בחסידותך שבהיות כי עטרת זקנים בני בנים שהוא כי כאשר העטרה היא למעלה מהאדם כן לפעמים בן הבן הוא למעלה מזקנו כאשר דרשו ז"ל הפ' על יעקב עם אברהם ובזה יאמר אחר כל שלמותך האמור דע האושר אשר יזכו בניך בגינך כי גם שלא יזכו להיות עטרה לאבותיך להיות הם למעלה מאבותיך כעטרה על הראש כ"א שאבותיך יהיו למעלה מהם והם יהיו תחת אבותיך לא יבצר מהם היותם מאשר עושים נפלאות בעולם שיהיו בכלל בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו כר' חנינא בן דוסא וכיוצא וזהו תשיתמו לשרים בכל הארץ:

יח[עריכה]

אזכירה שמך כו' משיב האדם החסיד שעליו ידבר ואמר הלא בשרתני שאזכה שזרעי יהיה מהמשתררים בכל הארץ לשנות הטבעים בכל חלקי הארץ כר' חנינא בן דוסא וכיוצא בו אמצא חן כי בין אני בדורי בין בני שהוא כרעא דאבוה לא תעשה הנפלאות על דבורי בלי הזכיר שמך בל תהיה תפארתי שאני היכול ועושה רק שיהיה ע"י הזכיר שמך שתהיה תפארת לך מן האדם ויתקדש שמך בפי כל העמים הרואים והשומעים וזהו אזכירה שמך בכל דור ודור שעי"כ עמים יהודוך וכו' ולא יאמרו כי הוא כח ידי כי לך ה' הגדולה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.