אלשיך/תהילים/ל

אלשיך תהילים ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מזמור שיר חנכת כו' הנה אומרו מזמור ושיר יראה כפל ענין. ועוד שלא חנכו דוד. ויתכן יאמר במאמרם ז"ל בשמות רבה שלא נכנס ארון אל הקדש עד בא ארון דוד ואמר שלמה בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך נמצא עיקר חנוך הבית היה ע"י דוד ובזה יאמר ברוח ה' דבר בו הנה מזמור ושיר יאותו א' על מציאות חנוכת הבית שנית להיות לדוד להיות בעבור דוד ועל ידו על כן ברוח הקדש משורר על הדבר מעתה. או יאמר במאמרם ז"ל על פסוק שמחתי באומרים לי כו' שהיו שונאיו אומרים לו מתי בית ה' נלך כלומר מתי ימות כי ידעו שלא יבנה בימיו ועכ"ז שמחתי באומרים לי מתשוקת בנין הבית ובזה יאמר לא אזמר על חנוכת הבית בעצבון על שסלוקי יקדים כי אם מזמור של שיר ושמחה על חנוכת הבית עם היות לדוד שלא יחנכנה:

ב

ארוממך ה' וכו' ארז"ל כי בחנוך הבית בהכנס ארון על ידי הזכירו את דוד נהפכו פני שונאיו כשולי קדרה אמר ארוממך ה' כי רוממתני ודליתני שהבאתני עד גדר תעשה כ"כ למעני שנית על אויבי שהכירו כי קרוב אתה ה' אלי ולא על עצבונם בראותם הדבר כי לא אשמח בפיד משנאי רק על העדר שמחתם כי לא שמחת אויבי וגם זה לא בשבילם שאשירה על העדר שמחתם כי אם לי כלומר על הנוגע לי כי נתקדש שם שמים על ידי ויחשב לי לזכות וגם שלא הייתי כלי להביא עליהם רעת השמח בנפול אויבו. או יהיה אומרו דליתני מלשון דלות וחולשה וחולי כד"א מדוע אתה ככה דל בן המלך מדלה תבצעני והוא ענין כתוב אצלנו בשערים כי כמה מעלות טובות למקום עלינו כי בהיות על איש עונות גברו מנו והוא צדיק בעיניו ומת הוא בעולם הזה ולא יחיה לע"ה על עונותיו יחליאנו ה' על ערש דוי למען עודנו חי יתן אל לבו על מה עשה ה' ככה לאיש ההוא אם לא חטא לה' ומורק ביסורין ושוטף מחלאת אשמתו ויחיה ולא ימות הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' בהביא עליו יסורין ממרקין בפאת מטה ובדמשק ערש להתם פשע ולמרק חטאת ויחיה ולא ימות בפשעו ובחטאתו אשר ימות בו באופן כי חליו הוא סבת חייו כי אם לא היה נחלה לא הוה חלי ולא מרגיש כי הוא רשע למות ולא יתקן את אשר עותו וימות חייב והוא מאמרנו על פ' בחלותו ויחי מחליו ולא נאמר ונרפא מחליו כי הוא כי הלא נגזרה עליו מיתה כאשר הנביא דבר לו מת אתה ולא תחיה ולולא שהחלהו ה' לא הביט און בעצמו ולא היה שב מחטאו אך בחלומו נתן אל לבו ותקן את אשר עותו וחי נמצא כי חיותו בא אליו בסיבת חליו וזהו ויחי מחליו וכן כתבנו על פסוק ה' יסעדנו על ערש דוי כו' כי מהראוי יאמר כל חליו הפכת במשכבו אך יאמר הלא יתעו חורשי רע על חולאי הצדיק כי הלא אדרבא ה' יסעדנו ויעזרנו על ערש דוי כי לעזר לו החלהו ואיך הוא הענין הלא הוא כי כל משכבו שהוא מיתתו כד"א וישכב דוד עם אבותיו הפכת והחלפת מיתתו בחליו נמצא כי סעד וחיים היה לו החולי על ערש דוי כי הן הוא משוש דרכו וחיי רוחו. ובזה נבא פה אל ענין הכתובים אמר הנה מזמור ושיר יאות לסדר מזמור על מציאות חנוכת הבית ושיר להיות ע"י דוד בפתיחת שערים ע"י אמור שלמה בעבור דוד עבדך כו' ואמר הנה סיבת כל הטובה הזאת שהיתה חנוכת הבית על ידי עצמי ושנתכרכמו פני שונאי דוד היה החולי שנתת לי להתם פשע ולכלא החטאת שעי"כ טהרתי ומשלג הלבנתי וזכיתי לחנך המקדש על ידי כי עי"כ הטהרתי וזכיתי לחנך המקדש על ידי ולכרכם פני אויבי לי וז"א ארוממך ה' כי דליתני והחליתני שע"י כן נמשך שלא שמחת אויבי לי בחינוך הבית:

ג

ופירש איך היה הדבר ואמר ה' אלהי שועתי כו' לומר כי זה הדרך הראויה לשיעשה הוא יתברך את שלו והוא כי בחלותו לא יהיו כל מעיניו על רפואת הגוף כי אם על רפואת הנפש ואז הוא ית' ירפא את שניהם ומהגוף יתחיל כענין כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר שהוא נענה תחלה וז"א ה' אלהי שועתי כו' לומר הנה ה' אלהי מה ששועתי אליך בחליי לומר איני עושה עיקר מארוכת הגוף כי אם מארוכת הנפש שיתכפרו עונותי לשתקרא ה' אלהי זה הוא מה ששועתי אליך ולהיות שהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה על כן ותרפאני את הגוף מיד:

ד

ואח"כ ה' העלית מן שאול נפשי את הנפש ולא בלבד הצלת גופי ממות העולם הזה והנפש משאול הוא גיהנם כי אם גם את הגוף מגיהנם וזהו חייתני מירדי בור והוא מאמרם ז"ל שיקרא לגוף ונפש אחר מות כחיגר וסומא שומרי התאנה וכו' והוא כי אחר מות הנפש מתנצלת מן הדין באמרה כי קדושה היא ולא תתאוה עבירות אך הגוף הוא העובר והגוף אומר כי עפר הוא ובלעדי הנפש לא יחטא אז אומר הוא יתברך לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבכם שביגיעת שניכם יחד חטאתם אף אני אביא את הנפש בגוף ואדון אתכם ובזה יאמר דוד פה על גופו הנה זולת הצלה ממות הגוף בעה"ז גם חייתני את הגוף מהיותי יורד לגיהנם בחברת הנפש וזה חייתני מירדי בור וז"א מירדי בחיר"ק הדל"ת לומר מירידה שלי כי גם אני הגוף התעתדתי לכך והוא על אשר בא אל בת שבע:

ח

זמרו לה' חסידיו והודו כו' אמר הלא אמרתי כי ע"י שהחלני ה' החייתני כי יסוריו היו לי חיי רוחי וגופי אמר לכן לא אני בלבד אודה את ה' כי אם גם אפרסם הדבר לכל חסידיו יתברך לומר זמרו לה' חסידיו כלומר בהתנהגו עמכם במדת ה' היא מדת רחמים אך נוסף על הזמרה עוד תוסיפו הודאה בהתנהגו ביסורין ודין הוא השם הנקרא זכר קדשו הוא שם אדנות שעליו נאמר וזה זכרי לדור דור הוא זכר קדשו הוא מדת הדין:

(ו) כי הלא לטובתכם הוא כי רגע שהוא באפו אין האף רק לפנים אך חיים ברצונו וכונתו כי בערב ילין בכי בטרם יבא הצער והבכי הוא כדי שלבקר תהיה רנה וז"א ילין לשון עתיד ואמר ולבקר ולא אמר ובבקר כי לולא הצער והחולי לא היה האדם מרגיש בעונותיו ולא היה שב עד ה':

(ז) כי הלא ממני תראו כי הנה ואני אמרתי בשלוי בטרם בא עלי חולי וצרה ויסורין בל אמוט לעולם כי חשבתיי עצמי לשלום וצדיק לפניו יתברך:

(ח) ואלו ה' ברצונך לרחם היית מעמיד להררי ומצבי עז ולא דליתני הנה באחרונה היית מסתיר פניך על עונותי והייתי נבהל ולא אדע מה לעשות לתקן:

ט

משא"כ עתה כי דליתני שאליך ה' אקרא כו' והפכת מספדי למחול כי לטובתי החליתי:

(ח) או שעור הכתוב הנה ה' ברצונך העמדתי להררי עוז ועל כן לא ידעתי חסרוני לתקן אך במה שהסתרת פניך הייתי נבהל ושבתי:

(ט) אליך ה' אקרא כו' ביאר סגנון תחנתו בחליו לפניו יתברך שהוא כי היה אומר אליך ה' אקרא וכו' והנה רוב המונים י"ג מדות מתחילים מהשם השני כי השם הראשון אומרים שהוא קריאה לבד והשני הוא התחלת תחנת הי"ג מדות שעליהן אמר הוא יתברך שעל ידן וחנתי את אשר אחון כו' ויתכן כי היה מזכירן בחליו ומקדים ואומר אליך ה' הוא הראשון אקרא כי לכך נאמר ואח"כ אל השם השני אתחנן כי בו מתחיל החינון שנאמר בו וחנותי את אשר אחון:

י

אמנם ה' הביטה כי מה בצע בדמי כו' ולכן זאת שאלתי מאתך והוא כי לא תמתין לחון אותי אל השם השני:

יא

כ"א שמע ה' וחנני שהוא שמשומעך מפי שם השם שהוא הראשון מיד וחנני ובאמרי השם השני לא בלבד חנינה תהיה לי כי אם שתהיה עוזר לי וזהו שמע ה' וחנני ה' שהוא באמרי היה עוזר לי:

(ט) או יאמר אליך ה' אקרא כו' לומר הנה אסדר לפניך קריאה שהוא בשלש ראשונות ואחר כך אסדר תחנתי ובקשתי באמצעיות ועל השלש ראשונות אמר אליך ה' אקרא ועל הבקשה שאחרי כן אמר ואל ה' אתחנן:

(י) אך בראותך ה' כי מה בצע בדמי כו' אני מוסיף לבקש מאתך אל תייחל מלרפאני עד אתחיל בשאלה כי אם מעת אמרי בברכה שנית מחיה מתים ורופא חולים שהיא הזכרה מיד תעזרני והוא כענין רבי חייא ובניו שנדמו לאבות בהיותם יחד שאמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא בהזכרה טרם השאלה:

(יא) וזה יהיה מאמר דוד שמע ה' כי תשמע שם ה' שאזכיר בברכה ראשונה וחנני ואח"כ ה' שאזכיר שנית בברכה שניה מיד תהיה עוזר לי באמרי רופא חולים ולא תמתין עד האמצעית שאשאל בהם רפואה:

(ט) או יאמר אליך ה' כו' בשום לב אל התכת תיבות פסוק מה בצע בדמי כו' ואומרו מה בצע בדמי כו' האם היה עולה על לב יהיה בצע בדבר. ועוד שאם הם שני דברים כאחד אחד הכריתה שנית רדת שחת הל"ל וברדתי אל שחת שלא יתכן שהוא דבר אח' כי הלא כל אחד מהם דבר רע מבלי התלות בשנית. ועוד אומרו היודך עפר היגיד אמתך כי יראה שזולתי הודאה או הגיד אמתו יש כח בעפר. אך יאמר בהתפללו בחליו לא ימנע או טוב וצדיק אני או לאו אם צדיק אני שבקריאה בעלמא תשמעני אליך ה' אקרא כקורא אל קרוב אליו לנוכח כדרך השלם שה' קרוב אליו וזהו אומרו אליך שאחה לנוכח אתי אקרא ואם בלתי כשר אני ואל ה' אתחנן:

(י) ואומר אם צדיק אני מה בצע בדמי גם שאלך לעולם הבא וטוב טוב אעבדך בעולם הזה ואם בלתי שלם אני מה בצע ברדתי אל שחת וטוב הוא לחיות לתקן מה שהעויתי וכן אם צדיק אני ונעשה עפר ולא רמה היודך עפר בדמי גם שהנפש לבדה תודך שם טוב טוב הוא כי יודך גם העפר פה הוא החומר שאודך בגוף ונפש ואם אני בלתי כשר וארד שחת וגם שמגיהנם עולה שבח לה' יותר מבגע כנודע מרז"ל שמצדיקים עליהם את הדין וצווחין שבדין ואמת חייבים שהוא אמת ותורתו אמת עם כל זה היגיד העפר הנז' הוא החומר אמתך לומר שאתה ותורתך ודינך אמת לא יהיה רק הנפש לבדה ועתה בגוף ונפש יודה גם החומר:

(יא) שמע ה' וחנני וכו' זולת מה שכתבנו יאמר מה שהיה מסיים בהתפללו בחליו כי אחרי אומרו מה בצע בדמי וכו' אמר שמא תאמר הלא בבחינת מדת רחמים מצאת חן אך לא לפני מדת הדין לז"א שמע ה' וחנני בבחינת שם הרחמים ועל מדת הדין ה' בעל הרחמים היה עוזר לי בל תנגדני מדת הדין:

יב

וכל זה בדברים של טעם והם כי הלא אם הפכת מספדי האם הוא למחול לי כלומר אל הנוגע לי להנאת עצמי וכן אם פתחת שקי שהוא משל אל הסרת עצבוני האם הוא כי תאזרני את עצמי שמחה להיות שמח ועלז בעולם להנאתי:

יג

לא כן הוא כי אם למען יזמרך כבוד וכו' בזמירות כל לילה והוא כי עודני בחיים כאשר אני מתמיד לזמר לפניך השכינה שעמי המעוררת אותי היא המזמרת לך כי על כן אמרו המורד במלכות בית דוד כמורד בשכינה כי השכינה דבקה בדוד נמצא כי בהיותי בחיים יזמרך כבוד היא השכינה הנקראת כבוד כד"א וכבוד ה' מלא את המשכן ולא ידום כאשר במותי שהיתה דוממת מלזמר ועל כן יאות שתשמע ה' בעל הרחמים ותחנני למען יזמרך כבוד ולא ידום ועל מה שאמרתי תהיה עוזר לי לפני מדת הדין הטעם הוא כי ה' אלהי שהם שתי המדות ביחוד שאייחדם במעשים טובים שאעשה לעולם אודך באחדות אחד ואם כן גם אלהי שהוא מדת הדין תסכים עמך כשתהיה עוזר לי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.