אלשיך/תהילים/יד

אלשיך תהילים יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח ארז"ל שעל ישמעאל המיצר אותנו בגלות החל הזה ידבר ולפי זה יאמר אל תתמהו אם הנזכר יחלל שם שמים חלילה באמור אלינו איה אלהיך וכיוצא בדברים מרים כאלה שמרגלא בפומייהו והש"י סובל ואינו פוקדו כי אין האשמת דבר עליו רק על המסבבים כי אם אמר נבל בלבו ולא מן השפה ולחוץ אין אלהים הוא על שהשחיתו התעיבו עלילה אין עושה טוב כי עונות ישראל הם הנותנים לנבל ההוא קיום:

ב

כי הלא ה' משמים השקיף השקפה לרעה בהביא על ישראל צרה ע"י הנבל הנזכר לראות היש משכיל ושם על לב דורש את אלהים אשר כיחש הנבל ההוא:

ג

והנה במקום שע"י ההשקפה לרעה היה להם לתקן אדרבה אם טרם הצרה היה להם איזה כשרון בצד מה עתה ע"י הגלות הכל סר ועל ידי כן יחדו נאלחו כי מתחלה נאמר אין עושה טוב ועתה אחר בא הצרה אין עושה טוב אין גם אחד:

(א) או יאמר בהזכיר מאמר רז"ל שבימי המן עם היות ישראל אשמים השגיח הוא ית' ע"י אליהו שדבר עם משה ואמר לו לדרוש אם יש צדיק בארץ יבקש רחמים מכאן ומשה משם ואמר כי יש מרדכי והוא אומרו ידע את כל אשר נעשה ועשה התשובה ההיא ונעשתה התשועה הגדולה ההיא בישראל. ונבא אל הענין והוא כי בא דוד במר נפשו בראותו צרת הגלות הזה האחרון כי ארוך מאד ורע ומר מכל שאר גליות היה מצטער ואומר איה כל נפלאותיו יתברך אשר עשה בימי המן אשר גם הוא מאדום כי השגיח הוא יתב' לבקש ראוי להושיע את ישראל על ידו והוא במה שכתבנו בביאור משלי על ונבל כי ישבע לחם שהוא המן וזה מאמרו כמתאונן על מה שבימי המן לא התמידה הצרה רק שלשה ימים מי"ג לניסן עד י"ו לניסן וגלות הלז כמעט אין לו קץ והנה היה מקום לומר כי על רעת המן שכיחש אלהותו ית' כמ"ש ז"ל שאמר אלהיהם של אלו שעשה לפרעה כו' כבר הוא זקן כו' ושעל כן מיהר הוא ית' ישועתן כלומר מה שאין ענין זה בגלות האחרון הזה הלא לעומת זה גם ישראל היו עבירות בידם אז וזהו אומרו כמתלונן על גלותנו הנה אם אמר נבל בלבו שאמר המן בכל לבו לאחשורוש אין אלהים אלהיהם של אלו כו' ועל כן היה מה שנפל ונושענו הלא לעומת זה גם ישראל השחיתו התעיבו עלילה השחיתו בצלם שהוא ע"א כד"א פן תשחיתון כו' וגם התעיבו עלילה בהנאת הסעודה כמ"ש ז"ל שבעלילה בא המן להחטיאם בסעודה ההיא ואם הוא על שאין עשה טוב בזמן הזה:

(ב) הנה אז משמים השקיף ה' על בני אדם ע"י אליהו לראות היש בעולם הזה משכיל דורש את אלהים כמאמר מדרש חזית שאמר מרע"ה לאליהו לראות היש משכיל דורש את אלהים בתשובה

(ג) ועתה האם הכל סר מאתנו ולא נותר צדיק מאתנו כאשר היה בגליות הראשונים האם יחדו נאלחו כל ישראל ח"ו ואם הוא כי אין עושה טוב צדיק בארץ היתכן שאין גם אחד וז"א כמתמיה אין גם אחד כלומר הלא נודע כי לא יחסרון שלשים בכל דור כמנין יהיה שנאמר לאברהם כה יהיה זרעך וא"כ למה לא יעורר הוא ית' את הצדיק בארץ כאשר עשה בימים ההם ונושע:

ד

מה תאמר שאז הדור היה הגון שכלם התענו ויתאבלו ושבו עד ה' הלא בואו ונחזיק טובה לאסתר שזימנה את המן לאכול לחם עם המלך ועמה לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם כו' כמ"ש ז"ל ועל כן פחדו ישראל ולא בטחו באמרם אחות לנו בבית המלך כי חשבו שהיתה גם היא בעצה עמו ואז קראו את ה' ואם לא כן לא היו שבים וזהו הלא ידעו כו' ויהיה הלא כמו הלא ידעת הלא הוגד מראש הלא ה' זו חטאנו לו שהוא כמו אם לא וזהו הנה אם לא ידעו כל פועלי און שבישראל הצריכים לעשות תשובה שאוכלי עמי הם המן והמלך כמ"ש ז"ל משל לבעל התל ובעל החריץ כו' אכלו לחם יחד שהוא בסעודת אסתר הנה את ה' לא קראו שלא היו קוראים אותו יתברך:

ה

ואפילו מה ששם פחדו פחד ע"י הסעודה ושבו אין להחזיק להם טובה רק לה' כי אלהים בדור צדיק הוא מרדכי כי הוא הסב הדבר בצאתו צועק בשוקים וברחובות כלומר ולמה לא יעשה כן גם עתה כי לא יבצר צדיק בדור:

או יאמר שם פחדו פחד אוכלי עמי הנזכר כי נפל פחד היהודים עליהם ולמה היה זה אם לא על כי אלהים בדור של צדיק הוא מרדכי באופן שהקושיא במקומה עומדת כי לא יבצר צדיק בדור כמו שאמרנו:

ו

משיבה רוח הקדש ואומרת הנה עצת עני שהיה מייעץ מרדכי תבישו עתה ולא תעשוה ומה היתה העצה ההיא הוא כי ה' מחסהו ולא בטחו באדם כאשר היו בוטחים אז באחותם שבבית המלך כלומר ואל על יקראוהו וישובו עדיו ית' ולמה לא תעשו כן אתם עתה:

(ה) או שתשובת רוח הקדש מתחלת מפסוק הקודם לומר מה ששם אוכלי עמי פחדו פחד כי נהפך ונפל פחד היהודים עליהם הוא כי אלהים נמצא בדור שהוא צדיק כי כשהדור צדיק ה' אתם וייראו ממנו כי אז שבו הדור כלו והיה הדור צדיק אך עתה עצת עני תבישו מלשוב כמדובר:

ז

מי יתן אחר שאין זכות בדורות גלות אחרון אמר מי יתן מציון כו' והוא במה שכתבנו בישעיה על פסוק ציון במשפט תפדה כו' כי ציון במשפט ודין הוא שתפדה כי היא לא חנואה ולקתה בעונותינו כד"א כלה ה' את חמתו כו' ויצת אש בציון כו' אך ושביה צריך בתורת צדקה והנה ידענו כי זכו אחישנה ויהיה בלי חבלי משיח רק בשובה ונחת ואם לא זכו בעתה ואז הוא בעוצב ורוגז ע"י חבלי משיח להחזירם בתשובה על כן אמר מי יתן ומציון כלומר מבחינת ציון תהיה ישועת ישראל שיהיו זכאין בדין ויושעו במשפט בשוב ה' את שבות עמו והוא כי הוא ית' אומר כי הבא ליטהר מסייעין אותו ורוצה שנתחיל לשוב ואנו מבקשים יתחיל הוא כמפורש אצלנו בפסוק השיבנו ה' כו' ובפסוק משכני כו' וזהו במה יהיה שנזכה ליגאל במשפט בשוב ה' את שבות עמו שהתשובה המתייחסת אל עמו שהיא ההתחלה ישיבנה הוא ובזה יגל כו' שלא נגאל בעצב בצרות חבלי משיח כי אם נגאל בשמחה ובשירים כי יגל יעקב ישמח ישראל והכפל והשנוי הוא כי ארז"ל באיכה רבתי על ויבער ביעקב כו' שבכל צרותינו צר לו מאד ליעקב אבינו מכל האבות ועל כן אמר שיגל יעקב אבינו תחלה שמזה נעשה עיקר וגם ישמח ישראל זרעו:

או יאמר מי יתן לנו שתי הטבות אחד כאשר עשה בסיני שקדמה שכינה לסיני ומשם בא להקביל פני ישראל שנית ענין ספר הזוהר על פסוק נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל לא תוסיף קום מאליה כ"א הוא ית' יתן ידו ויקימנה וישיבנה אליו מה שאין כן בבנין בית שני שהלכו מאליהם ועל האחד אמר מי יתן מציון ישועת ישראל שיהיה שרוי כבר שכינתו בציון ומשם יצא כחתן לקראת כלה לקבלנו וגם השנית שהיא בשוב ה' שבות עמו שהוא המשיב ונותן יד ומקים אז על הא' יגל יעקב שהבית הג' יבנה בזכותו כנודע ויגל הוא בהחיש והקדים שכינה מטרם הבנותו ועל השנית ישמח ישראל שהוא יתברך נותן להם יד שהוא כבוד והתמדת הטוב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.