אלשיך/תהילים/טו

אלשיך תהילים טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מזמור לדוד הנה מפורסם ברז"ל שהקב"ה עושה צל וחופות לצדיקים בגן עדן וקראו אהל כי החופה מאהלת עליו כאהל ואמר דוד כמגדיל הזכיות שצריך להשיגו ואמר מי יגור באהלך כלומר מי ומי יהיה הזוכה לכך שיהיה גר שם עד בא התחיה ולא יצטרך להתגלגל וישכון אח"כ בירושלים בהר קדשך בגוף ונפש:

ב

הולך תמים כו' משיבה רוח הקדש ואומרת אל תהי מפליג הדבר כי הלא בקלות וכמעט בשב ואל תעשה יושג כמבואר אצלנו בספר רב פנינים בס"ד כי יותר טורח צריך להשיג גיהנם מלהשיג ג"ע כי להשיג גיהנם אם דרך משל חמד יופי אשה בלבבו לא ינום ולא יישן ולא ינוח ויקום בעוד לילה סובב סובב הולך בשוקים וברחובות ואם ירגישו בו השומרים יתחבא לברוח וירדפוהו מנוחה ידריכוהו ואם ימצאוהו יכוהו יפצעוהו מכות אכזרים ובקר יאמר מי יתן ערב כי לא ימוש לשוב לאולתו בנשף בערב יום מחר מפחד לילה במחשכים ומהמורות בל יראה ובל ימצא עולהבמעלות דרך גגות ומפיל עצמו מלמעלה למטה אם מגבוה יראוהו וילך בצור יטמן בעפר מפני פחד הרואים את קלונו ובהגיעו עד שערי מות בית האשה אשר חמד אז יחרד מאשר ישית עליו בעל האשה מארבים ובפגעו בו הוא ימיתנו כי קנאת חמת גבר ולא יחמול ואם ירגיש ברוח יברח ויפול באחת הפחתים ומהמורות בל יקום ואם יטמן באחד הבורות וימצא טמון בבור אוי לה לאותה בושה ועל הדרך הזה בחמדת ממון אם יראה גנב וירוץ עמו לחתור בחשך בתים כי לבו יתר ממקומו פן במחתרת ימצא ויתלו אותו על עץ ואם לא יתפשוהו להיותו קל ברגליו ירוץ וייגע ילך וייעף עד ימאס חייו ואם פעמים שלש ימלט נפשו סופו ליפול וגם אשר אומנותו רכילות ולשון הרע בהמצא בדאי יקבוהו לאום ויהיה לבוז ואלו ואלו יכירו רעהו יבקשו נפשו וההיקש בגוזל וחומס במשאו ומתנו כי יהיה איש ריב ואיש מדון לכל הארץ ומפניו לא יחשכו רוק הן אלה דרכי יורשי גיהנם כי לא ישיגוהו כי אם בעמל וכעס רב מאד אך החפץ לירש חיי העולם הבא בשובה ונחת יירשנו כמעט בשב ואל תעשה כי ישית לבו לבלתי הקפיד בשום דבר וינוח מעשות רע וכי תבא מצוה לידו יעשנה בתמימות לב ויכיר כי בא מטפה סרוחה ושהוא עתיד להיות רמה ותולעה כי בזה לא יבא לידי עבירה הנה זה יורש עולם הבא והן הנה דברי רוח הקדש אל תיקר בעיניך לגור באהליו ית' ולשכון בהר קדשו כי כמעט הוא בשב ואל תעשה והוא כי ארבעה המה חלקי כל שלימות האדם הא' מצות עשה שנית מצות לא תעשה ותתחלק לשלשה א' גאוה ב' תאות גופניות כזמה ויתורי מאכלות. ג' חמדת ממון וכולן קלים למסתכל בהם על מצות עשה אמר הולך תמים בלתי מהרהר בין אם יתנהג הוא יתברך עמו במדת רחמים בין בדין בין אם יראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו וגם לבלתי דון את חבירו לכף חובה וכיוצא באלה והוא דבר נקל לקבל תמימות בלב בשב ואל תעשה וטוהר לב זה יהיה לו בין במחשבה לבדה כאמור וזהו הולך תמים בין במעשה כי בעשותך פעולה מה לא תכוין שום פניה כי אז תהיה פועל צדק והוא הנודע מחכמי האמת כי העושה מצוה נעשה מלאך נמצא שהוא פועל ועושה אותו כי כאשר המצוה זכה מפני' רעה או מהיותה באה בעבירה נמצא פועל צדק וזהו פועל צדק וכן בדבור יהיה בטוהר לב וזהו ודובר אמת בלבבו נמצא כי בהעדר עמל עיונים להתנהג רק בתמימות הוא משתלם במחשבה ובדיבור ובמעשה בלי לאות ולא אמר בלבו כי אם בלבבו שכולל השני יצרים לומר שכ"כ הושרש לדבר אמת שבדבר אמת אין יצרו עוקצו אלא אדרבא גם הוא חפץ בדבר וזהו אומרו בלבבו ולא אמר בלבו שהוא על שני יצרים יצה"ט ויצה"ר ששניהם מסכימים בדבר כאמרם על אברהם שנאמר בו ומצאת את לבבו נאמן לפניך שהוא גם את יצרו והקדים מעשה לדבור יען שבמעשה האמור כולל גם דבור של עסק התורה:

ג

לא רגל אמר הלא אמרתי לך שלשה דברים הולך תמים כו' על השלישית דסליק ממה ודובר אמת בלבבו אמר לא רגל כו' והוא שיקרה שכל כך הושרש איש לדבר אמת עד שלפעמים לא ישית לב אם באמת שידבר שלא במתכוין הולך רכיל ומלשין איש אל זולתו כמספר לתומו מה שעשה לו רעהו על דבר אמת וזהו לא רגל על לשונו כלומר על לשונו אפילו דרך הרגל לשונו שלא מלבו כי תמיד עיני לבו ומעייניו באמת שידבר זהירות בל יהיה בדבר רכילות או לשון הרע ועל מה שאמר ופועל צדק אמר אך בזאת שלא תהיה מצוה הבאה בעבירה שלא עשה כבר לרעהו רעה שאינו נותן צדקה ממה שגזל שנמצא בלתי פועל צדק שהיא ממה שעשה לרעהו רעה. או יאמר לא עשה לרעהו רעה שלא נתן צדקה באופן שעשה לרעהו רעה והוא שלא היה רוצה שיתן ולא יתנו אחרים ונותן בכונה שלא ישאיר מקום לרעהו לזכות גם הוא כי זה עושה לרעהו רעה שעינו רעה בשל חבירו לבל יתעשר בתתו גם הוא כענין עשר בשביל שתתעשר או תופש לבעל חוב בטוהר לב לעשות שתי מצות עם החייב שיפרע לבעל חובו ועם המלוה שיקבל מעותיו ולפעמים הוא במקום שחב לאחרים ועושה להם רעה או הבא בהרשאה שמטיב למשלחו ונקרא אשר לא טוב עשה בתוך עמיו ועל אומרו הולך תמים אמר אך בזאת שלא לתום לבו לא יראה נגעי קרובו ולא יראה לו חובה בתום לבו כי אם ימחה בידו ולא ישא חרפה עליו מהרואים ויחשדוהו למחפה עליהם:

ד

נבזה בעיניו אחר אומרו איך בטוהר לב דבר קל בלי עמל ישתלם במצות עשה אמר עתה כי גם במצות לא תעשה ישתלם בנקלה בהביט אל מהותו בלבד והוא מאמר התנא הסתכל כו' ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת כו' והוא מאמרינו בביאור המשנה כי לבטל הגאוה הוא הסתכל אל סופו כי הוא עפר רמה ותולעה ובמה יתגאה ועל זה יאמר פה נבזה בעיניו ועל ענין זמה ויתר תאות הגוף כי לא יהיו טובים מעשיך בתאות הגוף מאשר נתהוה הגוף ממנה ועל זה אמר נמאס שיהיה נגד עיניו בואו מדבר מאוס ולבל ימשך מהיותו נבזה בעיניו שגם חבירו יהיה גם הוא נבזה בעיניו כי גם הוא הולך למקום עפר רמה ותולעה כמוהו לזה אמר ואת יראי ה' יכבד שיהיו בעיניו מכובדים בענין שבכל א' יחשוב שמא הוא מאותם שהם שלמים כר"א בר' שמעון וכר' אחאי בר יאשיה ודומיהם ולמה שאם יהיה בעיניו נמאס כי בא מטפה סרוחה ימשך שאם יקרנו כמקרה בועז או כמקרה יוסף באדונתו שלא יקפיד לעשות הדבר באמרו כי לא יחשוב ה' לו עון כי במה נחשב טפה סרוחה שיקפיד הוא ית' עליו ויהי נא הוא כאחד השקצים ורמשים שאין בפעולתם חשבון לזה אמר שלא יעשה כן כ"א אדרבא יעשה כבועז שנשבע ליצרו זהו נשבע להרע להסיר תאותו ממנו שהוא להרע והכניע גופו ולא ימיר ואין זה רק שאם בבחינה אחת נבזה בעיניו בבחינה אחרת מצד הנפש חשוב ויודע כי אינו כיתר בריות שמטפה סרוחה כי הוא עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ואינו כבעלי חיים שלא יחשיבם ה' לכך והוא הדבר השלישי שאמר התנא ודע לפני מי אתה עתיד כו':

או יאמר נשבע להרע כו' כי כ"כ נבזה בעיניו נמאס שאם נשבע לצום להתענות על אשמת דבר ולא ימיר ללות תעניתו ליום אחר לחוס על גופו. כי למה שהוא נבזה בעיניו נמאס לא ימיר יום ביום לחוס על חולשתו:

ה

ועל חמדת הממון אמר כספו לא נתן בנשך כו' והנה זה העדר עבירה רבה וחמורה היא ומה שבח הוא אך הנה ת"ח מותר לתת יותר לחבירו שכמותו שהרי ידעו חומר הרבית ומתנה הוא נותן עז"א כספו לא נתן בנשך שלא נתן אפי' בכונת מתנה ולמ"ד שלא הותר לת"ח רק בדברי מנות ומאכל אפשר זה דקדק כספו לא נתן אפי' בדרך מתנה אך לא עניני מאכל ושוחד על נקי אפי' בשכבר יצא נקי מלפניו בדין לא יקח עליו שוחד מאוחר עושה אלה לא ימוט כי לא יוכל לו יצרו ויבטח יגור באהלי ה' וישכון בהר קדשו ית':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.