אלשיך/משלי/ט

אלשיך משלי ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנה רז"ל פירשו אומרו ביתה על זה העולם חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי בראשית וכו' ואפשר ייחסו העולם הזה אל בית התורה כי בו ייחד הוא יתברך כל עסקה ולכך נוצר לעסוק בו בתורת ה' כנודע.

והנה על פי הנחתם זו כי ביתה הוא העולם יתכן לבאר הכתובים בדרך ישרה יותרו כל הכתובים שאחריו והוא כי ככלות התורה לצוות נשמע אליה לשקוד על דלתותיה יום יום וכו' ושנהיה מאושרים על ידי כך בא רוח הקדש לדבר ולומר הטו אזנכם אל דברי התורה כי הלא זולת גדולתה והאושר הצפון למחזיקים בה גם בלעדי זה אתם חייבים בכבודה ושמוע בקולה כי הלא הפליאה חסדה לכם כי הלא החזיקה יהדות תקועים להחזיק מצוקי ארץ בעבור האדם וסבבה סבות והכנות לבריאת אדם וסילקה כל מעיק ותקנה מסלול ודרך להישירם בל ימוטו לתקן עולם במלכות שדי וזהו אמרו חכמות בנתה וכו'. והוא באשר נזכירה מאמרנו למעלה כי ז' רקיעים שמנו רבותינו ז"ל וילון רקיע שחקים וכו' המה כוללו כל העולמות שממעל הארץ עד כסא הכבוד כי בשנים כלולים כל ט' גלגלים המשרתים אל הארץ בכוכבים ומזלות ואין בהם רוחניות רק גשם זך כמדובר למעלה בית י"א והשלישי הוא שחקים הוא למעלה מגשם זך רוחני בצד מה ועל כן שוחקים בו מן רוחני לצדיקים לעתיד לבא ולמעלה הימנו זבול רוחני יותר ועל כן בו בהמ"ק של מעלה ועל דרך זה עולים באיכות עד ערבות שבו כסא הכבוד באופן שהז' רקיעים הם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע עד כסא הכבוד ממדרגה אל מדרגה.

עוד נזכירה מאמרי רבותינו ז"ל על ההכנות שעשה הוא יתברך לברוא האדם ולסלק המנגדים והוא כי באחד דיני ממונות אמרו שברא הוא יתברך ג' כתות מלה"ש ושאמר לאחת נעשה אדם וכן לשנית ויעצו להדיח הבריאה מה עשה הקב"ה שלח אצבעו קטנה בהן ושרפם ועל כן השלישית לא קטרגה וענין שילוח אצבעו אחשבה כי הוא כח משמותיו יתברך מאמר עשירי מעשרה מאמרות הכתובים בתורה הנמשלים לעשר אצבעות כמאמר ר"מ בב"ר שאצבעו של הקב"ה מעמדת מים העליונים והוא היותם תלויים במאמר הרי שמאמר נקרא אצבע והוא ענין ברייתא שבבראשית רבה פי"ז כי נעשה אדם הוא מאמר עשירי לדעת רבנן ועל כי הכתות האלו דברו נגדו על כן בו לקו כמבואר אצלנו במקומו בארוכה ועל היותו האחרון שהם בהדרגה הראשון למעלה מכולן והב' למטה הימנו ועל דרך זה עד האחרון שהוא קטן שבכולן על כן קראו אצבע קטנה כי כן היא כנודע.

עוד הכנה שנית והוא מאמרם ז"ל בפרקי ר"א ובספר הזוהר שאמרה תורה לפניו יתברך למה תברא אדם כי אם אינך מתנהג באריכות אפים לא יתקיים ואמר לה הקב"ה החנם נקראתי ארך אפיה עוד אמרו רבותינו ז"ל בב"ר כי הוא ית' עשה בחכמה הכנה אחרת והיא טרם ישאל למלאכי השרת נעשה אדם שברא כל בהמה חיה ועוף ועל כן באמור להם נעשה אדם ענו ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וכו' והשיב להם הקב"ה אם כן צפור שמים וכו' צנה ואלפים וכו' מה תהא עליהם אם אין האדם ובזה שתקו ואפשר שאפילו לדעת הגמרא ששרף ב' כתות מלאכים אפשר שגם דעתם לבאר כך סמיכות פסוק צפור שמים וכו' אל הקודם בדרך הזה ושעל ידי פתחון פה זה הסכימה הכת השלישית.

ונבואה אל הביאור והוא כי הנה מפני כמה דברים היתה בריאת העולם וקיום האדם עליה בלתי מתקיים.

א' כי הלא זה טבע כל דבר חומרי להיות הווה ונפסד ולולא נשמת אדם הרוחנית בתוכו היה מיד שב אל העפר וההיקש בזה אל כללות העולם כי חומרי הוא ואיככה יוכל ויתקיים במהותו זאת.

ב' כי הלא מבלי התקשרות אל הסבה הראשונה אין דבר מתקיים ובאיזה חבל יקושר העולם הזה השפל ועכור אתו יתברך.

ג' כי גם שיתוקן מהות הארץ הלא מאשר יצר לב האדם רק רע וגורמים איבוד העולם הנה טוב מאד ונוח לו שלא נברא כמאמר מלאכי השרת לפני הקב"ה בהשיאם עצה שלא יעשה אדם ומה גם אם לא היה הוא יתברך מצרף מדת רחמים בבריאה כמאמרם ז"ל ושיהיה ארך אפים על כן לתקן הכל ראה והתקין הוא יתברך ארוכת כל עכובים אלו על ידי התורה אחד תיקן במה שהוית העולם השפל המציא על ידי התורה היא תכלית הרוחניות בלתי נפרדת מאתו יתברך כי חכמתו היא ואין ספק כי אין לקיום חומר העולם נשמה לקיימו גדולה מזו וזהו חכמות וכו' לומר בני בכורי ישראל ראה גם ראה כל אשר הכינותי לתקן עולם למען תזכה בו אל האושר האמתי כי הלא ב' חכמות תורה שבכתב ותורה שבעל פה בנתה ביתה ולא אמר בנו כי נתאחדו לכך כי אחדים המה באמת ועל השמת מה עשה הוא יתברך על ידי התורה ברא ז' רקיעים שעל ידם מתקשר העולם הזה על ידי השתלשלות ההדרגה מכסא הכבוד עד למטה שעל ידי כן מתקשר העולם הזה השפל עד כסא הכבוד שמשם כל השפע נשפע בהשתלשלות כמדובר בהקדמה ראשונה שהקדמנו נמצאו הז' רקיעים כעמודי עולם לקיימו בנקודת תוכיות אמצעיתן הוא הדור הארץ וזהו חצבה עמודיה שבעה:

ב

ועל השלישית אשר בה מצאו מלאכי השרת פתחון פה לקטרג על בריאת האדם מה עשתה התורה טבחה טבחה הם ב' טביחות שהרגה שתי כתות של מלאכי השרת כמאמר מסכת סנהדרין שהזכרנו ששלח הקב"ה אצבעו והוא אחד משמותיו יתברך שבתורה במפורש ושרפן ושמא תאמר ומה יתוקן לטענתם כי יצרם רע ויאבד העולם לזה אמר עוד שמת עשתה לתקן זה והוא כי מסכה יינה הוא מאמר פר"א שהזכרנו שסיבבה למזג מדת הדין על דבר רוע יצר לב האדם ולא עוד כי אם להשקיט על כל זה מלאכי השרת עוד עשתה כי תחלה בראה כל בהמה חיה ועוף טרם ימלך במלה"ש למען אמור להם אם כן צפור שמים וכו' כאשר הזכרנו מב"ר וזהו אף ערכה שלחנה הוא כל מיני בהמה חיה ועוף ודגי הים שהם כשלחן ערוך לפני האדם:

ג

ואחר כך שלחה נערותיה תקרא הם מלאכי השרת לאמר נעשה אדם והיכן קראם על גפי מרומי קרת והוא כי קרת יקרא העולם השפל ומרומי הקרת הם עולם הגלגלים וגפי מרומי הם עולם המלאכים ועל גפי הוא למעלה בעולם העליון ואמר כי שם נקראו למעלה המלאכים לימלך בם:

ד

ושמא תאמר מה הועילה בתקנתם כי הלא נראה כמה וכמה מתפתים אחר תאותיהם וטובות העולם הזה ומניחים חיי עולם ונוח להם שלא נבראו על כן אמר שעוד הוסיפה התורה להישיר את כל נפש אדם בטרם תבא למטה לארץ ולהוכיח במישור להכין דרך לפניה כמאמרם בספר הזוהר על נפש כי תחטא ושמעה קול אלה וכן במדרש הנעלם מהמועצות ודעת שמיעצין אותה ומלמדים אותה כל התורה כי אין ספק כי לולי רוע בחירת הבוחר ברע אחר כך היה כל איש מוכן להשכיל להיטיב פה בעצם וזה אמר מי פתי וכו' שאומרת רוח הקדש דעו אפוא חיבת התורה אל בני האדם כי הלא מי פתי שתראו יסור הנה אל העולם השפל ההולך בפתויי לבו וכן וחסר לב מהביט אל האלהים ותורתו לא מבלעדי מזהיר היה להם כן:

ה

כי הלא אמרה לו התורה הנז' טרם יסורו הנה עודם למעלה בעולם העליון לכו אל העולם השפל לחמו בלחמי ראשונה הוא דרך פשטיותי הנתפס כלחם ואחר כך החזיקו ושתו ביין מסכתי הוא הדרשות ורמזים סודיים המושגים אחר כך ממוזגים מפשט וסוד כיין הממוזג וזהו ושתו ביין מסכתי:

ו

ואם יקרה שיתפתה וגם יוכל רוע יצרכם אליכם אל תתיאשו מהתרופה כי הלא עזבו פתאים וחיו ואם קשה הוא משכו וקחו אותו לבהמ"ד וזהו ואשרו בדרך בינה הוא דרך מקום בית ועד הגמרא שהוא הבינה כי אז אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ ומה גם בהשתקע בבינת התורה לעקור מזמות חיצוניות אשר לא כתורתו יתברך:

(א) או יאמר חכמות בנתה וכו' במה שנקדים מאמרם ז"ל שבנשמות הצדיקים נמלך וברא את העולם וכן אמרו ראה הקב"ה שהצדיקים מועטים מה עשה שתלן מעט בכל דור ודור באופן שהם כעמודי עולם עוד אמרו שכתות הצדיקים הם ז' כמאמרם ז"ל ז' כתות לג"ע וכו' וכן על פסוק ישר יחזו פנימו ופסוק ישבו ישרים את פניך כי ז' כתות הם והגדולה שבהן הם כת ישרים שהם רואים את הפנים כד"א ישר יחזו פנימו ישבו ישרים את פניך וזה ענין מאמרם ז"ל אצלנו באמרם שלעתיד לבא יהיו הצדיקים כחמה ולבנה כרקיע ככוכבים וכו' שהם ז' מיני ספיריות של זוהר ז' כתות הצדיקים לפי הדרגתם.

ונבא אל הביאור אמר חכמות וכו' לומר ראה נא כמה הכנות טובות הכינה התורה מפני קיום העולם וצאצאיו כי הלא חכמות הם כחות התורה שבכתב ושבע"פ נתאחדו ובנתה ביתה הוא העוה"ז למען ע"י עסק בני האדם בתורה יחקיים כי בה נעשה ועל דבר כי לא יעדרו רשעים המאבדין את העולם על כן מה עשתה חצבה עמודיה ז' הם ז' כתות נשמות הצדיקים אשר מאיכותם לקיים העולם בהם כנזכר שחצבם מתחת כסא הכבוד לחלקם בכל דור ודור והם כעמודים אשר העולם נכון עליהם:

(ב) וטרם תמלך ברשמות פן ימאנו לבא מיראתן פן יקלקלו בהתגשמם ונתון בהם יצר הרע על כן טרם יעשה אדם הראם שאם יזכו ייטב להם עד מאד והכין להם שכר ולשמא יחטאו כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא לכן הפשירה להם הדין וזהו על הא' טבחה והוא מאמרם ז"ל כי מאז הכין לויתן סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שהוא התחלת הכנת שכר כנודע ענינו ליודעים ועל דבר העונש מסכה יינה למה שיצר לב האדם רע והוא המאמר שהזכרנו למעלה שאמרה תורה לפני הקב"ה אם אינך מאריך אפים לא יתקיים האדם עד שאמר לה הב"ה שעל כן נקרא ארך אפים שיאריך להם.

נוסף על זה ארז"ל שתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שלא היה מתקיים ושיתף עמו מדת רחמים וזהו מסכה יינה ולא עוד אלא שאף ערכה שלחנה הוא ג"ע של מטה שעליו נאמר תערוך לפני שלחן וכו' ונברא בשלישי טרם יברא אדם כמאמרם ז"ל בב"ר:

(ג) ואחר כל ההכנות האלה שלחה נערותיה תקרא הם הנשמות לימלך בם ולאמר להם נעשה אדם על גפי מרומי קרת הוא עולם הנשמות כמבואר למעלה:

(ד) עוד שנית עשתה כי אצ"ל כל חכמי לב הבאים אל העוה"ז כי אם מי פתי שתראה יסור הנה אל העוה"ז ותראהו פתי חסר חכמה וכן חסר לב דע שמלאתו את החכמה טרם בואו הנה כי הלא מאז אמרה לו:

(ה) לכו מעל גפי מרומי קרת הוא עולם העליון אל ג"ע של מטה ולחמו בלחמי הוא לחמה של תורה הפשטיי ושתו מיין מסכתי הם דברים ממוזגים מפשט וסוד כמאמרם ז"ל שטרם בא הקטן אל העוה"ז מלמדין את נפשו בג"ע כל התורה ולכל הפירושים לא אמר לחמו מלחמי ומיין וכו' רק בלחמי וביין על דבר כי אין הלחם והיין הוא נחסר ממנו מה שלוחמים ושותים ממנו כיין הטבעי שבאכול איש חצי ככר לחם יהיה הנותר חסר:

(ו) עוד ייעצוהו שאם יתפתה בעוה"ז ישוב ויתקרב אל התורה וזהו עזבו פתאים וכו' כמפורש למעלה באופן שע"י כן הוא מוכן להשכיל להיטיב בעוה"ז לולי הטייתו הרעה לבחור ברע מעצמו וכל ההכנה הטובה ההיא תכין לנו התורה כי היא טובה לנו מאב לבנים:

(א) או יאמר בנתה ביתה ג"ע של מעלה כי שם ביתה המתיחס אליה באמת ואמר ראו נא מה גדלו מעשיה להפליא חסדה לנו בהמציאה המצאות להעלותנו אל האושר העליון כי הלא חכמות שבכתב ושבע"פ היו לאחדים וטרם תנתן לנו הקדימה ובנתה והכינה ביתה המיוחד לעוסקים בה הוא ג"ע של מעלה יחוייב ע"י כן שם ימצאו ושם יהיו המחזיקים בה ולהיות כי מי יעלה באור ה' תחת כסא הכבוד בעצם בפעם א' על כן חצבה עמודיה שבעה הם ז' היכלות הידועים כעמודים אשר בית ג"ע העליון נכון עליהם ואשר לא יזכה מיד לעלות בהר העליון יהיה בתחתונים איש ואיש לפי מעלתו ומדרגתו ומשם יעלו כמאמנם ז"ל בס' הזוהר כאשר חילקו בהם מדרגות לאוהבי שמו ית':

(ב) ושמא תאמר הלא לעומת זה הכינה מאתמול תפתה הוא מיום שני של בריאה ואיה אפוא יתרון אהבתה אותנו והיא הקדימה פורענות טרם אדם יולד על כן אמר גם שטבחה טבחה הוא גיהנם בשני ראה והביטה לעומת זה כי טרם תבראנו מסכה יינה ביום הקודם והפשירה מדת הדין ברחמים כד"א ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים כי ביום הראשון שיתפה מדת רחמים למדת הדין באופן כי גם שברא אח"כ גיהנם הלא הקדימה תיקונו וימזגנו בטרם בא ואף ערכה שלחנה הוא ג"ע הארץ קודם ליום ראשון כי הוא מז' דברים שקדמו לעולם:

(ג) ולא עוד אלא שהשתדל בכל מאמצי כח להצילנו מדינה של גיהנם במועצות ודעת כי הלא מטרם יבאו נערותיה הם הנשמות אל העולם הזה שלחה ותקרא אותן למעלה על גפי מרומי קרת שהוא למעלה מעולם הנשמות כמפורש למעלה:

(ד) ואין צריך לומר הגדולות באיכות כי אם אפילו מי פתי שתראה יסור הנה אל העולם הזה וחסר לב כבר אמרה לו מטרם יבא:

(ה) לכו לחמו בלחמי וכו' לכו אל העולם השפל ולחמו בלחמי הוא לחמה של תורה ושתו וכו' כמפורש למעלה ואם ישיאכם יצרכם לחטוא עזבו פתאים כו' באופן שכל ישעה וכל חפץ להנחילנו עולם הבא ולהצילנו מדינה של גיהנם כי נפלאתה אהבתה לנו:

(א) עור יתכן יאמר דרוש כתוב אצלנו באורך בביאור בב"ר מה ראה הוא יתברך לקנוס מיתה על כל באי עולם כצדיק כרשע ולא פדאנו מעבור בשלח המלאך המות וייסרנו ביסורין בעוה"ז ונשוב נדבק בו ולא עוד אלא שאמר ר"מ והנה טוב מאד והנה טוב מות אמנם אלהי ישראל אבינו בירר לנו מיתה יפה מיסורין כי אין כמוה להנאתנו ולתועלתנו כי למה שנתעכר חומרנו בזוהמת נחש תעכב זוהמתנו מלקבל בגוף ונפש מערכת שלחנו יתברך מלא דשן אשר הכין לנו לעתיד לבא שנהיה מרכבו אל שכינתו ולא יעצרנו הגשם אשר נפשנו מלובשת בו על כן ראה ויחלק הגוף מהנפש למען יתמרק החומר בכור הארץ ויותך עכירות זוהמתו ומה גם בארץ הצבי וישוב יבנה זך ונקי מכל סיג לעתיד לבא בחברת הנפש וגם הנפש ביני וביני תעלה במעלות ותתענג בדשן עם אלהיה ונבא אל הביאור אמר חכמות בנתה ביתה העליון חצבה וכו' כמפורש בקודם:

(ב) ושמא תאמר הלא לו אהבתני תורתי למה לא מגעה מכללותינו רק את המות הזה כי למה נמות לעיניה ולא יסרתני ונחיה לפגיה על כן השיבה רוח הקדש ותאמר גם שטבחה טבחה ותגזור מיתה על עברם צוויה אשר צותה על אבינו הראשון ואין נקי מכל יוצאי חלציו לא משנאה חלילה כי הלא שתים טובות עשתה לנו בזה אחד שמסכה יינה ועל ידי המיתה נכתה את האדם מתוקף הדין שמיתה מכפרת ומוזגת הדין מה שאין כן אם היה חי לעולם שהיה לרעתו כי על כן מנע את האדם מלאכול גם מעץ החיים פן וחי לעולם וירבו ויחזקו מוסריו וזהו מסכה יינה נוסף על זה אף ערכה שלחנה לגוף ולנפש לעתיד כי לולא המיתה לא היה איש עולה על שלחן מלך מ"ה בגוף ונפש אחר התחיה כמדובר:

(ג) ובין זה לזה אין הנפש מפסדת כי הלא אחר ששלחה נערותיה הם נשמות הצדיקים אל העולם הזה עוד תשוב תקרא על גפי מרומי קרת הוא להסתופף תחת כנפי השכינה בשובן אליו אחר המות:

(ד) ואל תאמר בלבבך הלא זה יהיה לקדושים אשר בארץ המה אך פתיים המתפתים אחרי יצרם וחסרי הדעת להבין דרך ה' ללכת בדרכיו נוח להם שלא נבראו כי לא יאכלו בטובה הנז' על כן אמר גם אלה פקחה עיניה תורתנו הקדושה ומי פתי אשר תראינה עיניך יסור הנה לעולם הזה וחסר לב כבר מאז אמרה לו לכו לחמו בלחמי כו' כמפורש למעלה לבלתי יחטא ועל כן אם חטא על הנפש הוא הפסיד לעצמו:

(א) עוד יתכן יאמר הנה חכמות התורה היו לאחדים ובנתה ביתה של עה"ב וחצבה עמודיה שבעה הם תורה שבכתב ושבעל פה היא המשנה נביאים כתובים אגדה דבר קטן הויות דאביי ורבא הוא הלמוד דבר גדול מעשה מרכבה הם ז' עמודים אשר בית העולם הבא סמוך עליהם להתקיים למחזיק בם ולעלות בהם אליו:

(ב) ולא עוד אלא שלמחזיקים בם לא ישליט את השטן יהרגנו רק כח קדושה הוא ימיתנו כמפורש בספר הזוהר וזהו טבחה טבחה כלומר כאילו היא טבחה טבחה הוא כח קדושה המשתלשל ממנה מלאך קדוש כנודע ליודעי חן ולא זר ואת הנפש מסכה יינה כי גם שלא תעלה מעלה מעלה למה שדבקה כמעט בחומר לא יבצר ממנה שמחה ממוזגת לפי ערכה כנודע לחכמי האמת אף ערכה שלחנה בג"ע אל הרוח עד כה דברתי לבעלי נפש ורוח:

(ג) אך אם שלחה נערותיה הם נשמות מן העולם העליון שהוא לבני עליה כי לא כל אדם זוכה לנשמה כנודע מספר הזוהר הנה לאנשים ההם הלא אחרי כן במותם תקרא על גפי מרומי קנית הוא מעלה מעלה כי קרת הוא העולם הזה ומרומי קרת הוא עולם הגלגלים ועולם המלאכים שהם שתי מרומים שעל הקרת ועל גפי יהיה למעלה מהדרגות היכלות של מעלה ממרומי הת' עד הראש לכולם הוא ג"ע העליון גדול מאד:

(ב) עוד כוון כי לאשר לא שלחה לה נשמה טבחה טבחה כי המיתה לטבח תתיחס:

(ג) אך לאשר שלחה נערותיה הם הנשמות תקרא כאלו אין שם טבח רק קריאה כמזמן קרואים לסעודה בלי הרגש מיתה.

מי פתי וכו' עזבו וכו' כמפורש בקודם:

ז

יוסר לץ וכו'. הנה ראוי לשום לב אל הכנסו בלשון מוסר וצאתו בלשון תוכחת אמנם הנה למעלה אמר שלמה בחכמתו שהתורה תיעץ את עוברי רצונה לאמר מי פתי וכו' שילחם בלחמה של תורה עזבו פתאים כו' ולא הוכיחה את הלץ הוא המתרחק מלחמה של תורה כמאמר התנא שמם שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים על כן אמר כי בזה לימדה לנו התורה כי שנים הם הלוקחים להם קלון אחת היוסר את הלץ שני המוכיח את זולתו מום שיש בעצמו וזהו יוסר לץ וכו' לומר כי המוכיח את הלץ ומה גם בדברים קשים כמשמעות יוסר לוקח וקונה לו קלון בדמי טורח ניב שפתיו כי הלא הלץ יתלוצץ על מיסרו ויקל בכבודו וכן לוקח לו קלון המוכיח לרשע מומו והוא עמו התקוששו וקושו שיזהר המוכיח לבלתי הוכיח לזולת מום שיש בו פן יאמרו לו טול קורה מבין עיניך באמרו טול קיסם מבין שמך וכעובדא דגמרא מר' פלוני שבאו לפניו לדין על אילן שהיו ענפיו מזיקים את הרבים והיה לדיין ההוא אילן כיוצא בו וכשמעו את דברי בעל הדין חש פן יאמרו לו למה תצוה לקוץ ולא תקשט עצמך תחלה על כן שתק ועיכב הבעלי דינים ושלח מיד לקוץ אילנו ובבא השליח ורמז לו שנקצץ אז אמר לבעל הדין שיקוץ אילנו אז העת פניו ואמר לו למה לא היה קוצץ גם הוא אז אמר אם שלי לא תראהו קצוץ לא תקוץ גם אתה הנה שעם היות איש צדיק וחכם לא יבצר מהיות לו מום מה וצריך ליזהר מהוכיח את הזולת מום שבו כי הלא יקח לו קלון כאשר קרה לדיין ההוא כי לולא היה מצוה לקוץ אילנו טרם יקוץ הוא הלא היה לוקח לו קלון נמרץ באמור אליו טול קורה וזה מאמר הכתוב יוסר לץ וכו' לומר את הלץ ראוי להוכיח בנחת ולא בזעף כי יוסר לן בקושי כמשמע יוסר לוקח לו קלון וכן מוכיח לרשע מומו של מוכיח גם הוא לוקח לו קלון אפי' יהיה בנחת במשמעות תוכחת:

ח

וגם שממוצא דברי הגמרא שטוב להוכיח את הלץ בתוכחת של נחת אם יזדמנו לפניך לץ המואס בתורה וחכם להוכיח הלא יותר תבחר ותקרב להוכיח את החכם מאת הלץ וזהו אל תוכח לץ וכו' הוכח לחכם וכו':

ט

והנני מודיעך איכה תתנהג בהישרת הבלתי לץ והוא בשים לב אל אומרו לשון נתינה בחכם ולשון הודעה בצדיק אך הנה יש חכם בתורה ובלתי צדיק במעשה ויש צדיק ובלתי חכם אמר תן לחכם התוכחת הנזכר אשר יחסר לו מעשה הטוב הודע לצדיק ההודעה בתורה להשתלם בצדקו והנה החכם אין צריך לומר שייטב לו על בחינת הכשרון כי אם גם יחכם עוד בתורה אך יעדיף עליו הצדיק בהודיעך אותו תורה שיוסיף לקח על מה שיחכם החכם:

י

ושמא תאמר הלא כמו זר נחשב דבר זה שהחכם ע"י למוד כשרון יחכם וגם שיעדיף עליו הצדיק בלמדו אחרי כן עם שבתחלתו לא היה חכם על כן באתי להשכילך כלל גדול והוא כי תחלת חכמה הוא יראת ה' שעל ידה ישפיע הוא יתברך עליו משפט חכמתו שיוכן בכשרון ועל כן אמרתי שהחכם שהיה חסר כשרון בתתך לו תוכחת יחכם עוד כאלו עתה מתחלה חכמתו כי מה שהיה לו עד כה היה בלי יסוד יראת ה' ועם כל זה היה חכם ומה גם עתה אך אשר היה צדיק כבר והודעתו חכמה לדעת בעצם איכה יעבוד את ה' הנה זה כבר היתה מעלתו יתירה על היות שקדם בו יסוד יראת ה' כי קדוש יאמר לו הנה זה בהודיעך אותו חכמה יהיה דעתו דעת קדושים ולכן יעדיף על החכם שהיה חסר כשרון ויסר' אותו כי אין יסוד יראת ה' מוסד בו מראשיתו כצדיק לכן יחכם עוד בלבד ואם הצדיק הנזכר אין בו יראת ה' בלבד כי אם גם קדוש לאלהיו לא בלבד יהיה דעתו חכמה כי אם גם בינה וזהו ודעת קדושים בינה:

יא

כי בי ירבו כו'.

אומרת התורה אל יפלא בעיניך אם ייחסנו השגת חכמת התורה אל יראת שמים ולא אל שכל טוב הלומד כי הלא אנכי למעלה מטבע החכמות והדתות כי הלא אנכי מבטלת מערכת וגזרה שמימיית מה שאין כן לדת זולתי והוא כענין אביי ורבה דמדבית עלי קאתו ומדת ימיהם עשרים שנה ועל ידי דאיעסקו בתורה הוסיפו ימיהם וזהו כי בי ירבו ימיך מה שאין כן בזולתי ועוד לך כי ויוסיפו לך מן השמים על רבוי הימים גם כן שיהיו שנות חיים שהוא של טובה ולא של צער כמאמרם ז"ל ששנים של צער אינם שנות חיים.

או יאמר פן תאמר בלבבך מי יודע אם ברוב הימים שיוסיפו לי אחטא ואאשם כי בחיריי אני נמצאת טובת התורה בלתי בטוחה מהוסיף עצב עמה על כן אמר דע כי מה שבי ירבו ימיך על עסקך בי יהיה באופן שאותם ימיך המתיחסים רבויים לי הם יוסיפו לך שנות חיים של חיי העולם הבא כי להיותם מאתי איכותם יביאוך ויקרבוך לידי זכות באופן שהם בעצמם יוסיפו לך שנות חיי העולם הבא שהם שנות חיים באמת וזהו ויוסיפו לשון רבים:

יב

ושמא תאמר איך יהיו לי שנות חיים אם עיקרה הוא על ידי יסורין כי היא ראש לדברים הנקנים על ידי יסורין לזה אמר אם חכמת כו' והוא בשום לב אל אמרו חכמת זה פעמים ואמרו תשא ולא אמר מה ישא וגם שהל"ל ואם לצת אך יאמר יסורי התורה הם עד תקנה אותם שהיא נקנית על ידי יסורין אך אחר כך יסורין בדלין ממך שנאמר ובני רשף יגביהו עוף וזהו אם חכמת כבר מה שחכמת בלבד הוא לך ולא היסורין כי יבדלו ממך אך ולצת שבטלת ממנה לא תעמוד לך מה שחכמת להקל יסוריך לישאם אתך רק לבדך תשא:

או יאמר במה שידענו שאין לך אדם שאין לו עמל בעולם הזה כי אדם לעמל יולד ובזה היטיבו אשר דברו ז"ל אשרי מי שעמלו בתורה ולא אמר מי שעמל בתורה לומר עמלו אשר לעמל יולד מתנכה בעמל תורה ומקבל שכר ועוד לו שהעמל בתורה היא עצמה והוא יתברך מסייעין אותו לסבול עמלו באופן שהוא קונה חכמה אך העמל לא לו לבדו יהיה אך הפורש מהתורה אין מי שישא אתו בעמלו רק הוא לבדו וזהו אם חכמת מה שחכמת הוא לך כלומר אך לא המשא של עמל כי הלא ונשאו אתך מן השמים כאלו אין לך עמל רק החכמה אך ולצת זולת מה שלא חכמת לבדך תשא ואין עוזר לך בעמלך אשר לא יחסר לך:

יג

אשת כסילות וכו'. הנה מקביל אל כח קדושת התורה הדבק בנפש האדם הוא כח טומאת היצר הרע הוא שטן הוא יצר הרע ולזאת תקרא אשה למה שבהתחבר עם האדם ויחטיאנו תלד לו בנים משחיתים כי כל העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד ותהנה כח הטומאה מהתולדות ההם כנודע ולמה שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות יקראנה אשת כסילות כי לא תהיה לאיש להוליד ממנה עד הכניסה בו רוח שטות מה שאין כן בהיות לו רוח דעת ויראת ה' כי אז כח קדושת התורה היא כאשתו לכל דבר כמד"א ושמח מאשת נעוריך וממנה יבנה בית העולם הבא סניגורים כי כל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד.

ונבוא אל הביאור הנה עד כה סיפר אמרי דעת התורה וטוב טעמה והאושר הנמשך לדבקים בה כמדובר למעלה וגם קראה את אשת כסילות למעלה אשה זרה ונכריה הומיה וסוררת והנה היה מקום לאיש לדבר ולומר אם תורת ה' תמימה היא אמנו באמת והנשמה והיצר הטוב כחותיה המה והיצר הרע הוא כח אשה זרה לנו על מה זה אמנו תעזבנו ולא תהמה תמיד עלינו לקרבנו אליה כי אם כל כך היה היצר הטוב מפציר והומה עלינו תמיד לעסוק בתורה ומצות כאשר הומה היצר הרע להחטיאנו היינו כלנו צדיקים כי הזרה לנו לא תרפנו עד בלענו רוקנו לילה ויומם לא תדמה על כן אמר אשת וכו' לומר אל תתמה על החפץ כי הלא זה דרך הנותן אמרי שפר כי למה שבדעת ידבר דברים טובים ונכוחים לא יפציר ויאריך בדברים כי למה שהם דברים צדיקים אמיתתן תכנס באזני שומען ויאמט דבריו אמנם היועץ בליעל בלי דעת האיש ההוא מלין יכביר ויבחר בהפצר כי יתנכל לאמר כי אשר לא יעשו על פתיות אמריו יעשו על כובד הפצרן וז"א אשת כסילות וכו' לומר אשר תראה אשת כסילות שתמיד היא הומיה הוא על כי אין דבריה אמרי דעת רק פתיות וסכלות כי מועצותיה ריקים ואין בהם תבונה רק פתיות ובל ידעה מה תדבר לך לפתותך אחריה על כן תהמה תמיד ולא תשקוט:

יד

ועוד זאת תעשה הפך התורה אשר שם משה לא תדבר בהחבא כי אמריה אמרי נועם טובים ונכוחים על כן בראש הומיות תקרא כמאמרו למעלה ותאמר אליכם אישים אקרא וכל האמור למעלה מאושר המושג אתה כי מי יכזיבנה כי כל אמריה נכוחים למבין ואשרי הדבק בה ובמאמריה עד בלי די אמנם אשת כסילות תדבר בהחבא כי וישבה לפתח ביתה הוא מקום מפתחי הלב כי שם ביתה למען יזנו אחרי לבבם כמאמרם ז"ל על זבובי מות יבאיש וכו' שהיצר הרע הוא כזבוב רובץ על מפתחי הלב ושם תשב כגנב במחתרת להטות הלב למרע ואיזה כסא תכין תחתיה לעשות בו ישיבה והכנה למצות טענה מה לפתות הוא מרומי קרת הם הצלחות העולם הזה כי קרת הוא העולם השפל ומרומיו הם הצלחותיו:

טו

ועל כסא זה תשב לקרא לעוברי דרך נותן בלבם מושב מעלות איש מוצלח ורם בעולם הזה:

טז

ואומרת לכל אחד מי פתי יסור הנה אל הנאות העולם הזה והצלחותיו הם מרומי קרת וכן תאמר לחסר לב הוא הנער שלא הגיע לרוב שנים לקנות לב:

יז

ואחרי הכניסה אותו להנאות העולם בהיתר תתאזר להביאו לידי גזל ועריות ועל כן תוסיף ואמרה לו מים גנובים ימתקו וכו' וזה אומרו ואמרה בוא"ו והוא לומר הלא נפקחו עיניך על הנאות היתר בוא גם אל האיסור כי הלא אשכילך ואורך מופת חושיי והוא כי הלא המים עם היותם חנם לכולם אם תגנבם ימתקו ומה גם עתה הון רב כלומר אחוז בגנבה וחנה במתקה ולחם סתרים היא האשה כד"א כי אם הלחם אשר הוא אוכל הנה עד כה לא באתה רק אל מותרי הנאות אשה בהיתר בוא נא אל כאיסור וזה לך האות כי ינעם כי הלא לחם סתרים אם במסתרים כמתגנב תבא אל אשתך הלא ינעם לך ביותר ומזה תקח אל לחם גנוב ונסתר בעצם הוא של איסור:

יח

והפתי ההוא אחר הכניסה בו רוח כסילות ושטות לא יבחין ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קרואיה כי לשם תזמינהו:

(יג) או יאמר אשת כסילות כו' שאומרת התורה הנה אנכי דברתי לך דברים של טעם ובניתי לך בית נאמן הוא העולם הבא כמדובר בדרך שלישי על חכמות בנתה ביתה של עולם הבא ושם טבחה טבחה ומסכה יינה וערכה שלחנה מלא דשן ואחר כך שלחה נערותיה הם הנשמות לעולם הזה לעשות מצות ומעשים טובים לזכותם לבא ביתה ואומרת לכו לחמו בלחמי אחרי כן בעולם הבא הוא בית אשר בניתי ותשבע בצחצחות אך אשת כסילות התוכל לומר לך תבא ביתה הוא גיהנם ששם תתעדן על ידי עבירות שתעשה בעצתה והלא בכו בכה להולך שמה כי מר לו מר:

(יד) אך מה תעשה תשב לה בשתי מקומות אשר יצרו של אדם חומדן והם עריות וגזל והוא כי במקום אשר שם מקום זמה יקרא פתח גיהנם כמאמרו למעלה כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים כי הוא מבוא גיהנם באמת וכח היצר הרע במקום זמה תכין מושבה כי מדי עברו איש לפתח ביתה שעדיין אינה בפתח רק מתקרב כאמור לפתח ולא בפתח שם תעוררנו אשת כסילות יצרו להעכירו וכן על כסא מרומי קרת הוא במקום ששמה ישבו כסאות עושר ומעלה שם תכין לה מושב לעורר לבות כל עובר למען יחמוד משכיות חמדת כסף וזהב ויחמוס ויעשוק וזהו וישבה לפתח ביתה שנית על כסא מרומי קרת:

(טו) ומשם היצר נעשה כקורא משם ואומר לעוברי דרך המישרים ארחותם להטות אליה אל דרך ביתה:

(טז) ואליהם תאמר מי פתי המתרחק מפתחי יסור מני ארח ויבא אלי הנה וגם החסר לבב הוא הנער שעד כה לא קנה לב אשר אינו כפתי שגם כי יזקין לא תסור פתיותו ממנו יקראנו יסור גם הוא:

(יז) ולבלתי היות לה טענה ממשכת אותו כי לא תוכל לומר כי יאושר במעשה הרעה ובביתה הוא גיהנם אין כל רק רע ועל כן לא תאמר כי אם מים גנובים ימתקו וכו' כלומר אל תבינו אל הנאת הטוב או המועיל כי איננו רק אל הנאת הערב כי מים גנובים הלא יערבו לך הוא הגזל כי ימתקו בטבען כלומר ראה מה מתוק מדבש עשות עושר ולא במשפט כי הנה מים גנובים ימתקו לומר גם שהם חנם לעולם מה גם הון רב או יאמר אל תביט אל מה שמסכה יינה התורה בעוה"ב כי טוב לך מעט בעוה"ז גם שיהיה מים בלבד כי מים גנובים ימתקו מיין לאחר זמן כי זה ימתק מיד כנודע כי זה דרכו של סמאל לפרוע מיד שאין אדם עושה זמה שלא יערב לו מיד ולא יגזול שלא יתהנה במעות משא"כ הוא יתברך שהיום לעשותם ומחר ליטול שכרם וזהו על הגזל ועל העריות תאמר ולחם סתרים ינעם כי היא האשה כד"א כי אם הלחם אשר הוא אוכל לומר הנה מה שהוא מים גנובים עם שהנאתן ושתייתן בגלוי ימתקו ומה גם הזמה שזולת כי אשת רעהו גטבה היא אתו למה שדרך הנאת עריבותה במסתרים ינעם יותר ותאמר אל תביט למרחוק ללחום מלחמה של תורה אשר ערכה שלחנה וטוב לך לחם סתרים שינעם לך עתה:

(יח) ועתה אומרת קדושת תורתנו הנה אלה הן טענות היצה"ר והבל המה ולא כנועם מילי ולא ימיש האיש מלכת אחריה ולא מהבצר ממנו מזמה כי רע ומר לו דרך ביתה בגיהנם כי שם ביתה וז"א כמתמיה ולא ידע כי רפאים שם וכו' כלומר האם הפתי הנזכר לא ידע כי רפאים שם וכו' בשאול אשר הוליכהו שמה ואין זה כ"א רעה חולה ושומר נפשו ירחק ממנה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.