אלשיך/איוב/כז

אלשיך איוב כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויוסף כו' :

ב

חי אל כו'. בא במענה הזה להצדיק עצמו כי לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא ושכל מה שדבר עד כה לא מלבו כי לבו שלם עם ה' כי אם שאין אדם נתפס כל צערו והחל ואמר חי אל כו' והוא כי אמר למה שהוא יתברך חי ומה שאינו פורע לאלתר הוא כי לכל זמן ומה שאינו משלם עתה משלם אחרי כן וגם הוא אל בעל החסד על כן בזמן שופע הטובה שהיה לי הסיר משפטי כי המשפט שהיה ראוי לי עשות לי על אשמותי הסירו מלפעול בי והיה כמוס עמו עד שנתרבה הרוגז ואח"כ בא לי הכל ביחד ועל כן באחרונה ושדי השודד על יד רוגז העונות שבאו יחד המר נפשי:

ג

כי כל עד כו' והוא כי הנה מחכמי האמת יראה כי על יד העונות מסתלקת מן האדם הנשמה והרוח לפי רוב העונות ותשאר הנפש ומאז והלאה ישאר גרוע השלמות והאיכות. ונבא אל הענין אמר אל תתמהו אם דברתי דברים ראשונה קשים בצד מה כי הלא היה שעל ידי התחבר העונות כשבא שדי לפקוד אותם עליו לא היה שאר כי אם הנפש לבדה וזהו ושדי המר נפשי שסילק הנשמה והרוח ממנה המאירים לה שאין לה מרירות גדול מזה כי הלא כל עוד היתה נשמתי בי וגם רוח אלוה באפי הן רוח ונשמה:

ד

האם עלה על לב תדברנה שפתי עולה שדברתי כמטיח דברים חלילה ולשוני כו' אך לא היה כי אם שלא נשאר בי רק נפש לבדה:

ה

הלילה כו'. הנה מאשר דברתי כי על שלא נותרו בי רוח ונשמה דברו שפתי עולה והנה היה יצא מזה להצדיק אתכם כי הנני מודה שדברתי עולה וצדק אמרתם במה שלחייב חשבתוני אך לא כן הוא כי הנה חלילה לי אם אצדיק אתכם כי הנה תומתי התמידה בי ולא פסקה בי עד אגוע לא אסיר תומתי:

ו

כי אם בצדקתי מאז אחזתי ולא ארפה ומה שאמרתי שדברתי דופי בהעדר רוח ונשמה היינו מן השפה ולחוץ באמרו אם תדברנה שפתי עולה ולשוני כו' אך לא יחרף לבבי בקרבי מימי באמור שאשר לא טוב הרהר כי אם תמיד היה לבבי שלם ואומרו לא יחרף וכו' הוא כי הנה על ויקרבו ימי ישראל למות אמרו בספר הזוהר כי ימי הצדיק קונים הויה בקיום מהתורה ומצות אשר נעשו בהם ומתקרבים להתראות בעת סילוקו וכתבנו למעלה כי היה עם לב איוב שהיו ימיו כן ושעל כן אמר וימי קלו מני רץ שקלו להתקרב כאשר ביעקב ודוד. נבא אל הענין אמר כל כך לבבי שלם שידעתי שבהתקרב ימי לעת למות שהם הוראותי או מעשי לא יקבל חרפה כי מהם כי שלם הוא ואור צדקו מאיר בם וזהו לא יחרף לבבי מימי:

ז

ואף על פי שאויבי הוא השטן אמר אם לא על פניך יברכך שפירשנו שכיון שיחטא בלבו שהוא מה שעל פניו יתברך שהוא הלב כי ה' יראה לבב הנה אז בעת למות שיראה השטן הוא מלאך המות שלא יחרף ולא יבוש לבבי מימי המתקרבים אז יבוש ויתחרט על מה שאמר ויהי כרשע שחטא נגדי באמור שאחטא בלבבי וממקומם שהוא שבא וכשדים כעול כי אז באותו שנהיה אני והם ויראה מעלתי יהיה כעול בעיניו וזה כוון באומרו אם תדברנה שפתי שייחס העולה על שפתים ולשון בלבד באופן שיהי כרשע אויבי כי אשר יהיה לאויב לי באומרו כי רע לשמים אני על פי אשר עד כה הטחתי דברים גם שלא רשע יחשב בעצם כי האדם יראה לעינים הלא ידמה לרשע על הרהרו בתוכי כברי וכן מתקוממי ומתגרה בי על דבר כבוד ה' שהטחתי דברים הוא כעול מן הטעם האמור:

ח

כי מה תקות כו'. שמא תחשדוני למחניף את הקב"ה באומרי שגם כשדברתי נגדו היה לבבי שלם עמו וגם תתשדוני לגונב דעתכם עתה שאני אומר כן כדי שאהיה בעיניכם לבר לבב ואולי לא כן הוא הנה אין ראוי שתחשדוני בזה כי הלא מה תקות חנף כלפי מעלה כי יבצע ויגנוב דעתכם שתחשבו כי כן הוא אנכי אם הוא שהחנף ההוא על ידי החניפו את הקב"ה ייטיב לו במותו כי ישל ויסיר אלוה נפשו מגופו ולא על ידי מלאך המות:

ט

או שייטיב למו בחייו שצעקתו ישמע אל כי תבא כו' כלומר ידוע הוא ודאי שלא יהיה כן כי אדרבה חנפים אינם רואים פני שכינה:

י

ואפילו אם החנף על שדי שהוא על מדת דין ורוגז המתיחס לשדי ששודד יתענג ביסורין ויקבלם באהבה ויקרא אלוה בכל עת עם כל זה אחר שהוא חנף צעקתו לא ישמע אל ואם כן למה תחשבו עלי כזאת שאני מסכל זה ואהיה חנף:

יא

והנה עדיין אפשר כי למה שאדם אתם ולא תראו ללבב אני מכחד רוע לבי מכם על כן הנני מוסר הדבר לשמים כי אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד האמת כי הוא רואה ללבב והוא ישפוט וירא אם לבי שלם ויפרע ממני או מהחושדים. או יאמר עוד ראוי שלא תחשדוני למכחד האמת כי אשר הוא נגוע בחצי שדי עמדי איני משטה או משקר וזהו אשר עם שדי לא אכחד:

יב

והן אתם כלכם חזיתם גודל צרתי כי ראיתוני ולא הכרתוני ועשיתם כל הגוזמות ההם וישבתם ז' ימים לארץ ואין דובר ואם כן למה זה הבל שאמרתם פעם אחת תהבלו אותו פעמים אחרות לומר שעם היותי עם שדי ביסורין רבים ורעים אני מכחד האמת באמרי כי לבי שלם ולא תאמינו כי אם כי שאני הרשעתי:

יג

זה חלק אדם כו'. אם תאמרו אם כן אפוא החנם קראוך כל הרעות ההם אם היה לבך שלם עם ה' ועל כן חשדנוך שאם צדיק אתה בעיניך בכל לבך התפקרת נגדו יתברך או הרשעת באחד משני זמנים או בעוד היית מוצלח או בבא עליך שוד משדי. ראו נא כי אין הדין עמכם כי הלא זה הרע שיש לי הוא חלק מי שהפליג ברשע שהיה רשע עם אל שעם התנהג הוא יתברך עמו במדת חסד הוא רשע וזה אמר רשע עם אל כי חסד אל כנודע ונחלת אשר הם עריצים מלשוב להיות עליהם מדת שדי המשדדת למרקם ביסורין יקחו כלומר והלא לא היה לכם לחשדני ברשע כל כך גדול כזה שאהיה ראוי לכל חלק רע כזה שיש בי כי אם אין ספק שלא הרשעתי כשיעור הגדול הזה:

יד

כי הלא אם ירבו לאיש בניו למו חרב וצאצאיו הקטנים ברעב שלא ישבעו לחם:

טו

ואחר כך שרידיו יכלו אך יזכו שלא ימותו מיתה משונה כי אם במות ושיזכו ליקבר כל כך ראוי תגדל שמחתם שמתו מיתת עצמם ושניתנו לקבורה שאלמנותיו לא תבכינה עליהם משא"כ אני כי רעתי רבה מכל זה שרבו בני ולא היו לי שרידים שיקברו במות כי אם שבסקילה נקברו שהיו בתיהם קבריהם באופן שרעתי רבה מכל זה ולא היה לכם לחשוב שהייתי כל כך כבד עון להיות ראוי לכל הרעה הזאת:

טז

אם יצבר כו'. הנה כתבנו כי שב איוב להודות כי כל משפטיו יתברך צדק ואמת ושאפילו מה שהיה דובר נגדו יתברך על צרתו לא מלבו כי ידע כי האמת אתו כי אם מנהמת לבו היה כמווכח שידבר ויכוח לו והנה בא להורות האמנתו בהשגחתו יתברך לתת לאיש כדרכיו אמר כי הנה במוציאים כל ימיהם בעניני העוה"ז יש ב' סוגים א' נבהל להון שכל ישעו וכל חפץ להרבות כסף ויש שכל חשקו ללבוש בגדי חופש ורקמה ועל שני הסוגים אמר על האחד אם יצבור כעפר כסף ועל השנית אמר וכחומר יכין מלבוש והענין כי יש בשני הסוגים האלה מי שיעשה כל עיקרו עליהם אך בהיתר ולא באיסור כי יצבור כעפר כלומר כמי שצובר עפר שהוא בהיתר הפקר הוא לכל הבא לחפור את הארץ וכן יש עושה עיקר ללבוש בגדים נאים ויקרים וגם לא יעשה להטיל מוראו על הבריות שיחשיבוהו וייראו ממנו כי אם כחומר יכין מלבוש והוא כענין מאמרם ז"ל על פסוק המלבישכם שני עם עדנים אין המלבושים נאים נאותים אלא למעודן והוא בטבע כי לא יחשוק בגדים נאים כי אם המעודן ויפה מראה ורב הקומה שיהיו לבושיו נאים לו וזהו וכחומר יכין מלבוש כי לפי החומר שלו ותוארו יכין המלבוש להתנאות בו וזהו היות הכ"ף בפת"ח שהוא כאומר כהחומר הוא הידוע לו הוא חומרו נמצא כי אין רעת האנשים האלה לעול ולחמוץ כי אם שאוהב כסף לא ישבע כסף אך בהיתר ואשר ימלא את ידו ללבוש את הבגדים הנאים לא לכונה רעה רק ליהנות באופן שאין רעת שני הסוגים האלה כי אם שמניחים חיי עולם תורה ומצות ועוסקים בטובות העוה"ז בלבד:

יז

איש אשר אחד מאלה לו על שהוציא ימיו לריק יהיה מרבה לא לו ועל שלא באיסור או בכונה רעה עשו שניהם יזכו שיהיו אוכלי טובם אנשי אמת כי אשר הכין מלבוש יכין וצדיק ילבש ואשר כסף הרבה לו יהיה לנקי שיחלוק וזה אמר כסף נקי יחלוק לומר וכסף שאמרתי נקי יחלוק אותו והנה זה חלק העושים בהיתר:

יח

כי אם אשר יצבור כעפר כסף לא יהיה בהיתר כעפר כי אם שבנה כעש ביתו שהיה לאכול משל אחרים כעש שאוכל כל בגד טוב וכן אשר יכין מלבוש לא יהיה כחומר כי אם כסוכה עשה נוצר שעושה סוכה בכרם ושם עצמו בתוכה למען יירא כל הבא לאכול מענבי הגפן בראות הסוכה כי יתן אל לבו שתוך הסוכה ההיא יש מי שראוי לירא ממנו כן היגע להכין מלבוש יקר הוא למען שכל רואה לבוש יתן אל לבו כי יקר וחשוב לירא ממנו הוא אשר תוך הלבוש ההוא:

יט

הנה אנשים כאלה תכפל רעתם כי זולת איבוד ממונם לא יזכו שיאכלהו נקי וצדיק כי אם גם גנבים ושודדי לילה וגם יתעתד שיכוהו ויפצעוהו ויערה למות נפשו והוא כי הנה איש כזה עשיר ישכב כו' לומר ישכב חי ויקום מת והוא כי העני נקרא מת כמה דאת אמר כי מתו כל האנשים המבקשים כו' וזה מבלי צאת נפשו יקרא מת וזה אמר הנה כאשר ישכב לישן שהוא דומה למיתה כי השינה אחד מששים במיתה הנה ימצא כי ישכב עודנו עשיר שהוא חי וזהו עשיר ישכב ועם היות שלא יאסף אל עמיו כי לא ימות ממש כאשר עיניו פקח ויעיר משנתו שהוא כבא מהמות אל החיים יהפך לו כי ואיננו העשיר ההוא כי מת הוא שאיננו בכולם כי נעשה עני והוא חשוב כמת כי גנבים שודדי לילה באו לו ולא השאירו עוללות נמצא עודנו ישן הדומה למת היה חי וכאשר עיניו פקח וירא את עניו נמצא מת:

כ

ומי יתן והיה שותק ומקבל צרת גנבתו וסובל כי אם שימשך כי גם תשיגהו כמים בלהות רבות כמים הנגרים והוא כי הנה לילה גנבתו סופה את העשיר ההוא והוא משל אל גנב כסופה יאתה:

כא

וישאהו קדים הוא משל אל הגנב קל ברגלים שישא את הממון ובלכתו ישערהו את העשיר ממקומו אשר הוא שוכב שירגיש בריחת הגנב ויעשה באופן ירגיש לראות אם ירדוף עד שישערהו וינידהו ממקומו וירדוף אחריו:

כב

ואחר שיקרב עליו ישלך הגנב עליו חצים ואבנים ולא יחמול עד שמידו של גנב ברוח יברח נגוע מוכה שתהיה לו נפשו לשלל:

כג

ואחר שיבריחו ישפוק עלימו על העשיר ובני ביתו כפימו וישרוק עליו ממקומו כמלעיג על המוכה ונגנב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.