אלשיך/איוב/יא

אלשיך איוב יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויען צופר כו' :

ב

הרב דברים כו'. אמר הנה הארכת הרבה ולא יבצר מאחד מב' או כי ראית שלא היה הדין עמך ופן תכסך בושה אם תודה התנכלת להאריך ולהפליג אמרים בחשבך כי לא נכילם להשיבך עליהם ונשתוק ולא תכלם או תאריך למען יחשבו כי לולא היה הדין עמך לא הפלגת לדבר ולומר כל השיעור הזה כי יאמרו אין זה רק מאשר חם לבו בקרבו בראותו כי הדין עמו ולא שוה לו ואין מושיע לו לא עצר כח לומר די ועל האחד תמה ואמר הרב דברים לא יענה ועל הב' אמר ואם איש שפתים יצדק:

ג

כי הלא בדיך וכזביך את מתים האנשים קלי הערך המתוארים בתואר מתים יחרישו אך לא אנשים חכמים כמונו וגם אתה רואה שאין בדבריך ממש אלא שאתה מלעיג עלינו אך בראותך ענותנותנו שאין מכלים:

ד

על כן קנית חוצפה אף כלפי שמיא ותאמר זך לקחי כו' שערבת אל לבך לאמר אל קויך כי שלם אתה בתורה ומעשים טובים כי אמרת זך לקחי בלי פנית יוהרא וכיוצא רק תורתי לשמה וכן בר במעשה מעון ומפניה רעה במצות ולא לעיני בני אדם הרואים החיצוניות כי אם בעיניך אשר תראה ללבב ומי יתן ואמרת מה שיראה בעיני הוא כי זך לקחי כו' אך אתה ה' יודע בי יותר ממני כי אין לפניך שכחה ומאזני צדק בידך אך אמרת הייתי בעיניך כי אמרך כן לפני קונך הוא כאלו אמרת שיעות משפט כי לא אמרת שזך אתה בעיני עצמך רק שהוא יתברך יודע ולדעתו זך לקחך ובר במעשיך ועם כל זה מדכאך כאלו בפירוש אמרת שיודע שזכאי אתה ומעוות דינך והנה אין האשם עליך כי אם עלינו שלא התלנוך ועל כן גם על מרי שמיא התרוממת חלילה:

(ג) או יאמר איך תאמר כי אין ה' עמך ושאם תחפוץ לריב עמו לא יענך והלא שתי מדות עמך שעליהם הוא יתברך מתרחק ממך ואיך יענך ה' אחד היותך דובר שקרים עד גדר כי בדיך מתים מתים יחרישו ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו כי דוברי שקר ירחקם מאד שהם הפך ענינו ותורתו וחותמו ואל זה יביט אל דוברי אמת כמאמר הכתוב שארית ישראל כו' ולא ידברו כזב כו'. ב' כי אתה לץ וידוע כי אין מייחד דבורו עם לצים ככתוב אצלנו על פסוק ולצים לצון חמדו להם שלא אמר חמדתם לכם כאומרו פתיים תאהבו פתי אך הוא כי שנואיו יתברך המה ולא ידבר בם לנוכח כי כת לצים אין רואים פני שכינה ועל כן אמר אליהם שלא יבעטו בתשובה על שמאסס ה' ולא ידבר בם כי אחר אומרו על הפתאים תשובו לתוכחתי כי הנה אביעה לכם רוחי ובזה יאמר כי איך יענך ה' ואתה מכת לצים כי ותלעג ומי יתן והיית שב אך אין אתה שב כי אין מכלים אותך שעל ידי כן תשוב כמאמר הרמב"ס ז"ל בהלכות תשובה שהמלעיג על דברי חכמים נמנעת התשובה ממנו כי אל חכמים לא ילך שיוכיחוהו וזה אחשוב בפסוק לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך וזה יאמר פה ואין מכלים שעל כן תשאר בשטותך:

ה

ואולם כו' גם שפה אחד כל רז"ל דעתם שחברי איוב נכרים היו אחשבה כי צופר טעם מצוף דבש קדמונינו חכמי ישראל ומוכיחו במוסר השכל כמאמרם ז"ל אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה וכן באמרם ז"ל כי תחלת דינו של אדם היא נשאת ונתת באמונה וקבעת עתים לתורה וכן דעת צופר כי גדולה תביעת עסק התורה כר' ישמעאל במדרש משלי כאשר נעתיק לשונו בסייעתא דשמיא שאין די בקבוע עתים לתורה כי אם שחוקרים אם עסק אפילו דתנו לו מעשה מרכבה ועל הכל יביא אלהים במשפט. ונבא אל הענין אמר הנה עד כה דברתי ואמרתי כי שקר מליך ואולם לו יהיה כדברך שכל דברך אמת עם כל זה יש תשובה והוא כי גם כי צדיק אתה תחלה בביטול תורה כמאמרם ז"ל אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה וזאת כונת מאמרו כאשר יבא בם"ד והחל ואמר מי יתן אלוה דבר מה שאינו מדרכו רק על ידי השתלשלות הופעת מראה או על ידי מלאך וכיוצא כמראה אליפז או אפילו אם לא ידבר עם זולתך מי יתן יחשיבך כל כך שיפתח שפתיו עמך שיהיה תחלת דברו בך:

ו

ויגד לך כמה מיני תעלומות חכמה יש במציאות אשר לא עסקת בהם באופן כי כפלים מאשר התשת כחך בתורה היה ראוי לך לעסוק בה עד השיגך תעלומות החכמה וזהו כי כפלים לתושיה ועון של ביטול תורה אל יקטן בעיניך כי הלא הוא כל כך חמור כי ודע שבכל הרעה הזאת הבאה עליך עדיין לא ניכה חצי העון ההוא ודע כי ישה לך אלוה מעונך כי עדיין הוא נושה בך חלק מהעון לידון בגיהנם מה שלא נכית אותו בכל זאת ומה גם למה שאמרו ז"ל ויתר הקב"ה על ע"א ועל ג"ע ועל שפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה וגם זה אפשר רמזו ז"ל באמרם כי ג' נצטרעו על שדבקו באדמה קין ואיוב ועוזיה כו' שהוא עשותן עסק האדמה קבע ולא בחכמת אלהים:

(ה) או יאמר מי יתן אלוה דבר עם כל אדם ואחר היות כן מי יתן ותהיה אתה ראוי שיפתח שפתיו עמך כי גרעת ע"י שתי מדותיך אלה ואשר הטחת דברים כלפו מעלה ואז יגד לך כו' כמדובר. או יאמר ויפתח שפתיו עמך כלומר מה שהוא פתח שפתיו בתת אדם דין וחשבון לפניו ית' שהוא עסקת בתורה מי יתן יעשה זה עמך כי הלא על פתח שפתיו בלבד תפול לפניו והוא עון המנעך מעסק הראוי לך לעסוק בתורה ויגד לך כי הלא כו' כמדובר:

ז

ופן תאמר כי השגת הרבה לא יתכן כי החקר אלוה כו' והוא מאמר ר' ישמעאל במדרש משלי על דין וחשבון הניתן למעלה שמי שלא למד בעולם הזה כ"א מקרא מורידין אותו לגיהנם וכן מי שלמד משנה בלבד ומי שלמד גם גמרא ואף מי שלמד גם מעשה מרכבה שואלים אותו פרטי דברים עליונים עד מאד משיעור קומה עליונה וזה יאמר פה החקר אלוה תמצא הוא מה שחוקר כמאמר ר' ישמעאל וזה לשונו במדרש משלי היה ר' ישמעאל אומר אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלמה בא מי שיש בידו מקרא ולא משנה והקב"ה הופך את פניו ממנו ומצרי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם אם אומר להם הניחוהו מוטב ואם לאו עושין לו כמדרשו הראשון של ראשון. בא מי שיש בידו הלכות אומר לו בני תורה כהנים למה לא שנית שיש בו טומאת שרצים טומאה וטהרה טומאת נגעים וטהרת נגעים טומאת נתקים וטהרת נתקים טומאת בתים וטהרת בתים טומאת זבים וטהרת זבות טומאת לידה וטהרת לידה טומאת מצורע וטהרת מצורע סדר וידוי של יום הכפורים וגזירה שוה ודיני ערכים וכל דיני ישראל שהם דנין מתוכו. בא מי שיש בידו תורת כהנים הקב"ה אומר לו בני חמשה חומשי תורה למה לא שנית שיש בהן קריאת שמע ותפילין ומזוזה. בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה אומר לו למה לא למדת הגדה ולא שנית שבשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל ולא עוד אלא שבשעת שהן עונין אמן יהא שמיה רבא אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהם. בא מי שיש בידו הגדה הקב"ה אומר לו בני גמרא למה לא למדת שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא ואי זה זה גמרא. בא מי שיש בידו גמרא הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בגמרא צפית במרכבה צפית בגאותי שאין הנאה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבין ועוסקין בתורה ומציצין ומביטין ורואין והוגין המון הגמרא הזה. כסא כבודי האיך הוא עומד רגל האחד במה היא משתמשת. ב' במה היא משתמשת ג' במה היא משתמשת ד' במה היא משתמשת חשמל היאך הוא עומד ובכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת לאיזה רוח הוא משמש בברק היאך הוא עומד כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו לאיזה רוח הוא משמש. כרוב היאך הוא עומד רוח הוא משמש גדולה מכולן עיון כסא הכבוד היאך הוא עומד עגולה היא כמין מלבן מתוקן הוא כמין גשרים כמה יש בו כמה הפסק יש בין גשר לגשר וכשאני עובר באיזה גשר אני עובר באיזה גשר האופנים עוברין באיזה גשר גלגלי המרכבה עוברין. גדולה מכולן מצפרני ועד קדקדי היאך אני עומד כמה שיעור בפיסת ידי כמה שיעור אצבעות רגלי גדולה מכולן כסא כבודי היאך הוא עומד לאיזה רוח הוא משמש באחד בשבת. בשני בשבת לאיזה רוח הוא משמש. בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש. ברביעי בשבת לאיזה רוח הוא משמש וכי לא זהו הדרי זהו גדולתי זהו הדר יפיי שבני מכירין את כבודי במדה הזאת עליו אמר דוד מה רבו מעשיך ה' עד כאן לשונו. הנה כי רבה מאד חקירתו יתברך על האדם במה עסק בעה"ז ומי יצא חובת כל הדברים הרמים ההם ומי מצא או מוצא ההשגה ההיא. וזה מאמר צופר לאיוב מה תתאונן על צרתך ולא תשית לב אל הדברים שיבקשו ממך ולא יגעת ולא מצאת וזהו החקר אלוה שהוא אשר יחקור הוא יתברך האם תמצא ותשיג הדברים ההם באופן שלא על חנם לקית כי בטלת מן התורה ומהשיג חכמתה ואם רמות לך הדברים הרמים ההם שאין להם שיעור כי דבר גדול מעשה מרכבה ושמא תאמר כי די לך לעסוק בדברים שיש להם גבול ותכלית בשמים ושמי השמים בחכמת הוברי השמים וכסיליהם ולא יחוייב איש חומרי לעלות אל מה שלמעלה מהן הוא רוחניות עליון כי גבהו מאד הלא לא די לך זה כי הנה עד המקום המייחס לגבול הוא תכלית שדי שהוא עד סוף הרקיעים שהיו נמתחים והולכים כשנבראו עד שבשם שדי אמר לעולמו די ובו ניתן למו תכלית וגבול ועל כן יקראו תכלית שדי הוא תכלית וגבול הנעשה בשם זה האם עד שם תמצא לא יספיק לאיש כמוך כי אם גם ישאלך והוא כי הנה למדנו מחכמי האמת כי יש משיג ידו בכשרונו ותורתו הפשטיית להשפיע בעולם העשיה הוא עד גבול כל דבר גשמי כגלגלים אשר גשמיים ובעלי גבול המה ויש על ידי עסק מעשה מרכבה בקדושה וטהרה עושים שמים עליונים רוחניים כמפורש אצלם. ונבא אל הענין אמר אם תורתך היתה מדרגה שפלה שעד תכלית שדי הוא עולם העשיה אשר שם זה נתן בו תכלית וגבול שאמר לעולמו די אם עד שם תמצא ידו ותשיג להשפיע עד שם קדושה הנה זה אינו די לך:

ח

כי הלא גבהי שמים שהם שמים העליונים הנקראים גבהי שמים באמת הנעשים ונפעלים על ידי מעשה מרכבה שאדם עוסק בה רוחניים מאד מה תפעל מהם כי לא יאמר די הוא יתברך לך עד תדע ותשכיל לפעול שמים החדשים הרוחניים ההם ולא תקל בעיניך תביעה זו כי דע לך כי עמוקה משאול היא תביעת מה תדע אשר יאמרו לך מה תדע מהחכמה האם לא הגעת עד הראוי לאיש כמוך:

ט

ושמא תאמר מי יעלה לנו עד קצה התורה ומעלתה ולא יכילנה שכל כל אדם גם זה אינו כלום כי הלא אם ארוכה מארץ מדה ולא תעצור כח להמשך עד סוף ארכה הלא ורחבה היא מני ים כי בכל חלקי הדרגות המשך ארכה בין במשנה בין בגמרא בין בהתחלת מעשה מרכבה יש רוחב והתפשטות להתרחב ולהוסיף ע"י פלפול ועסק רב ולמה לא הוצאת כל ימיך להרחיב במקצתה כי לא תחוייב לעסוק בכל הענינים עד תום אורך כל הנושאים שבה:

(ח) או יאמר דע כי משני הדברים הראשונים שתתן דין שהם נשאת ונתת באמונה יש הפרש בין זו לזו כמן השמים לשאול שמתחת לארץ כי גבהי שמים היא שאלת מה תפעל במשא ומתן בערך שאלת הידיעה כי עמוקה משאול היא שאלת מה תדע. או שעור הכתוב אם גבהי שמים היא לך שאלת מה תפעל כי ודאי נשאת ונתת באמונה ומדרגתך בזה גבהי שמים עמוקה משאול היא לך שאלת מה תדע מהתורה ועל כן יסוריך בכבד משאול. או יאמר גבהי כו' והוא כי הנה על ב' דברים צריך לתת דין וחשבון על לימוד ועל מעשה וידוע כי ההולך תמים ופועל צדק מחדש אורות בשמים עליונים הרוחניים כנודע שהם גבהי שמים אשר למעלה מהשמים הגשמיים הפך הפועלי און הפוגמים שם כנודע והנה לגבר כאיוב תם וישר ירא אלהים וסר מרע לא ישאלו ממנו שפגם למעלה כי לא עשה כן רק על מה שלא ריבה לפעול אורות למעלה על אשר פעל ועשה והנה היא שאלה קלה שאינה רק העדר אורה אך אשר ביטל מן התורה להשיג הראוי לו אינו כן כי הלא גם שהוא בשב ואל תעשה יורש גיהנם ומאכילים אותו שם גחלי רתמים כאשר הפליגו רז"ל וגם שגגת למוד עולה זדון. ונבא אל הענין אמר הלא אמרתי לך כי כל יסוריך אלה על ביטול תורה הם ושמא תאמר הלא גם כאשר יתבעו על ביטול תורה גם כן יתבעו על המעשה ולמה לא יחסתי יסוריך על זה דע לך כי אינו שוה כי הלא מהשתי תביעות שהם הא' לשאול לך מה פעלת במעשה. והשנית מה ידעת מהתורה הנה לא ישתוו כי הלא לאיש כמוך לא יתבעו ממך על מעשה רע כי לא עשיתו כי אם גבהי שמים מה תפעל כי אורות עליונים שהם גבהי שמים הנעשים במעשה המצות שלא פעלת הוא שאלת מה תפעל בלבד שהוא על המעשה אך לא כן שאלת מה שלא עסקת לדעת מהתורה כי הלא עמוקה משאול היא שאלת מה תדע שיאמרו לך מה תדע מהתורה כי על זה תרד מטה מטה משאול מה שאין כן על העדר הפלגת מעשה ועל כן על זה יחסתי כל יסוריך אלה:

י

אם יחלוף כו'. הנה אמרת ויחלוף ולא אבין לו שהוא יתברך מסתלק מעל האדם ומתפרד ולא יבין האיש התפרדו ולא ידע למה ועל כן לא ישית לב לתקן עד שפתע פתאם יסגירנו אל א' המשחיתים יכה בו הכה ופצוע כאומרו ארץ נתנה ביד רשע ההוא על מה שהסגירו ביד השטן הן זאת לא צדקת כי אם יחלוף וגם יסגיר ביד השטן לא מעצמו לבד יעשה רק כדי להסיר פתחון פה מבעל דין מקהיל ב"ד של מעלה כמאמר איוב עצמו טרם יחטא כשפתיו כאומרו וה' לקח כי וה' הוא ובית דינו נמנים כדי לפעול רוגז ודין וז"א ויקהיל ועל כן ומי ישיבנו כי אין ספק הקהיל ב"ד של מעלה ואם היה מי ישיבנו תשובה בב"ד ההוא בשאלו יתברך מה יראה להם משפט איוב:

יא

לאמר לו כי הוא יתברך ידע מתי שוא מטרם יחטא האיש וירא און שיעשו ממש ולא שיודע באומד מתוך תכונת מציאותו רק וירא און ממש מה שעתיד לעשות רואה אותו בפירוש בהווה ולא יתבונן בלבד מתוך תכונת האדם מה שימשך ממנו רק ראיה ממש כי אין מעצור לו יתברך וזהו וירא און ולא יתבונן אין מי שישיב לו כן:

יב

והטעם הוא שעם כל זה אין ידיעתו מכרחת כי איש נבוב הוא שיש לו הכנה לקבל כי הוא היולי כדבר נבוב מוכן להמלא מזה או מזה כן הוא ילבב שימלא מא' מב' לבבות מיצר טוב ויצר הרע כי ילבב כולל ב' לבבות כנודע מאמרו לבבך בשני ביתי"ן וכמאמר רז"ל על לבבתיני כן יאמר ילבב מזה או מזה כי היולי הוא ואמר עיר פרא בטעם רביע לומר ושמא תאמר כי האדם עיר פרא ויוכלו ב"ד של מעלה להשיב כי על כן לא יאשם אם יצרו יפתנו והוא כי יש שאמרו כי נפש האדם מתהווה בהתהוות הגוף ומשתלם מעט מעט וזהו ועיר פרא כלומר ולכן דעה יחסר וכח מספיק לבחור בטוב כי אם ימשך אחר חומרו לא כן הוא רק אדם יולד מעת הולדו כי נפשו עצם נבדל הוא להשכיל להיטיב כי זה הוא תואר אדם על שלימות נפשו כי על כן נאמר אתם קרויים אדם וזהו אדם יולד כמדובר:

(יא) או תהיה אומרו כי הוא ידע וכו' תשובה אל מאמר איוב העיני בשכלך לפי הדרך שכתבנו למעלה שכיון באומרו העיני בשר לך אם כראות כו' לומר העיני בשר היו לך ששאלת לשטן מאין תבא כו כאלו אתה לא ידעת והכראות אנוש על ידי קבלו מהאור כן תראה הרואה לעינים שאמרת לשנון השמת לבך על עבדי איוב כו' כי אחר העידך שהיה תם וישר אמרת לו השם לבו כאלו עתה ראית לעינים והשטן ינסנו לראות ללבב הנני משיב לך כי אין ספק כי הוא יתברך ידע מתי שוא ואין נסתר מנגד עיניו והוא על פי דרכנו ששאל מאין תבא שהוא מי הם מתי שוא שמהם תביא קטיגוריא וזה יאמר כי הוא ידע מתי שוא וירא ג"כ און באיוב ולא יתבונן שלא היה שם לב כי אם כמעלים עין כדרכו שמאריך אפו או שראה און אחד בלבד ועל כן לא יתבונן בו כי הוא יתברך מעביר ראשון ראשון:

(יב) ואם כן למה הרשה את השטן הוא למען שאם הוא איש נבוב ילבב כו' והוא כי הנה כתוב אצלנו על ענין נסותו יתברך את הצדיקים שאחד מן הטעמים הוא כדי לזרזו בתכלית בעבודת קונו יתברך ככתוב אצלנו על משל שאמרו רז"ל על ה' צדיק יבחן משל לפשתני הזה כשפשתנו יפה מכה בו שכל עוד שמכה בו הוא משתבח כו' וכן במקומות רבים מרז"ל וזה יאמר פה תדע למה עשה הוא יתברך הכנות על יד השטן לנסותך לא לדעת את אשר בלבבך כי לא נעלם ממנו חלילה רק כדי שאם אתה איש נבוב רפה ידים בעבודת קונך תקנה לב ודעת כי כאשר תראה עצמך בנסיון תלחם עם יצרך ותתקפנו ותשאר חזק מאז והלאה כי איש נבוב על יד נסיון ילבב ואם הוא עיר פרא עובד את ה' בתמימות מצות אנשים כעיר פרא עתה על ידי היסורין אדם יולד כי עליו יאמר אלהים אני היום ילדתיך אדם תחת היותך עיר פרא כי תקנה דעה והשכל:

(יב) אם אתה כו'. הנה דברת כמתיאש מן הרחמים עד אמור ולמה מרחם הוצאתני וכו' ושית ממני כו' כאשר כתבנו שהיה ירא כי היסורין העצומים ההם בהתמדתם יתפקר עדי אובד אך לא כן דברת והנני מלמדך להועיל כי תפלה לפניו יתברך היא תעמוד לך אם תעשנה כראוי והוא כי הנה ו' דברים צריך המתפלל לשתשמע תפלתו אחד הכנת הלב בסילוק גאוה והרהור רק בכונה טובה כמאמרם ז"ל ולעבדו בכל לבבכם זו תפלה. ב' העדר הרע כפים שבפרוש אליו יתברך כפים יהיה בלי חלאת עון בהן כד"א ובפרשכם כפיכם וכו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו. ג' הרהורי תשובה על כל עון ופשע וחטאה למען טהר הפנים כי כל אשר לו עון נרשם בפניו ונשתת צלם אלהים ממנו ואז לא ישא פניו ברצון הוא יתברך לקבל תפלתו והוא מאמרנו על פסוק הראיני את מראיך לו לומר תקן את מראיך אשר פגמת צלם אלהים שבפניך והראיני מראיך האמיתיים טרם תקלקל אותם ואז השמיעיני את קולך בתפלה כי קולך ערב לי כאשר מראך נאוה בלתי נשחת ולא בהראות בו מומי אשמותיך. והן אלה דברי צופר לאיוב הנה מהג' דברים הלא מרגלא בפומך כי לבך נכון באמור ובר הייתי בעיניך אם אמת הוא שאתה הכינות לבך עשה השנית והיא ופרשת אליו כפיך שהם ראויות אליו:

יד

במה שאם און בידך עדיין הרחיקהו במה שתעשה הפכו שהוא תת בידך צדקה והלוות לעני באופן שאך רחוק יהיה עשות בידך און כי הלא תפשת הקצה האחר וכן תשוב מכל עולה שהיית עושה עד כה או שוכני אהליך וזהו ואל תשכן באהליך עולה כענין משתאות בניו והמתיק לשונו באומרו אל תשכן שאינו צודק רק בבעל חי השוכן אתו אך כוון לומר כי בעולה שיפעל איש נעשה כח טומאה השוכן אתו ועולה ומקטרגו וכאשר לא סר מרעתו דבק בידו הפועלת וכאשר ישוב מרעתו לבלתי עשות יוסר מידו אך אם עדיין לא שב וטהר ביתו מאותו עון אותו הכח שוכן בביתו מקוה עד עת מצוא מקום להחטיאו בו כאשר בתחלה ועל זה אמר אל תשכן באהליך עולה כי שם העולה הוא שם הטומאה הנעשית בה כנודע:

טו

כי אז על ידי כן שתתקן בתשובה כל אשמת דבר לעקור גם רמז העון עד שאל תשכן באהליך עולה אז על ידי כן תשא פניך ממום כי כל עון שהיה מטיל מום בפניך כמפורש בספר הזוהר שהיו מכירים בפנים העונות שהיו רואים כמום וכתם בפנים וכעובדא דרבי שמלאי וזהו אז תשא פניך ממום כי תחת היות פניך שפלים מרעת מומיך אז תשאם וגם אפשר כוון באומרו ממום כי כאשר השב שב מאהבה גם הזדון נעשה זכות וקדושה והוא מאיר כמפורש אצלנו בביאור דניאל נמצא כי העון עצמו הוא המטיב וזה יאמר תשא פניך ונשיאות הפנים יהיה מהמום עצמו שהיה בם כי הוא יעשה זכות ויהיה מעיר לעזור לישא פניך כי הוא יאיר לך בכל מצוה ואתה בעצמך תכיר תיקון צלם אלהים שבפניך במה שלא תפול עליך שום מורא משום דבר כי נקיון כל עון ותיקון הצלם אלהים מקנה בך אומץ ויהיה לך זה סימן יפה וזהו והיית מוצק ולא תירא והוא כי כאשר עונות האדם נרשמים בפניו כל כחות המקטרגים מביטים בפניו ומקטרגים וגם מטילים מורא לאיש ההוא כי אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי ורואה כחות הטומאה הדבקים בו ומקטרגים ומירתת כמו שאמרו בגמרא על ההוא דחזי דהוה מירתת אמר חטאה אז דכתיב פחדו בציון חטאים ובזה יאמר כי כאשר אז תשא פניך ממום אז והיית מוצק שאין מי שיקטרג עליך ולא תירא שלא תפול עליך פחד להיות מירתת ולענות לאיוב על ענינו יאמר והיית מוצק כו' לומר אשר אתה ירא פן על ידי יסוריך תתפקר כי לא תוכל להתחזק באמונתך ותמותך הנה בשלש אלה תהיה מוצק בצדקתך על ידי עזר משדי ולא תירא מלחטוא עוד:

טז

כי אתה עמל כו'. דרך סובלי יסורין כי מדי עברם ישמח האיש כי יאמר אך עשרתי כי הצרה עברה ונשכחה וטוב לי כי עוניתי כי טהרתי מחטאתי וזה יאמר כי אתה עמל יסוריך תשכח בעוברים ותשמח בהנאתם כי הנה כמים עברו תזכור והוא כי בימות הגשמים הוא צער לעולם כמו שאמרו ז"ל שאלמלא שהעולם צריך להם היו מתפללים שלא ימטיר וכן אמרו קשה יומא דמטרא כו' כפרש"י ז"ל כי כאשר יומא דדינא קשה שהבעלי דינים מתקוטטים ויש צער כן יומא דמטרא אך הנה כאשר עברו הגשמים שוכח אדם צערם בהנאת התבואה כן גם אתה אחר יסוריך העמל של היסורין תשכח בשמחת מה שימשך לך כי כמים של גשמים אחר שעברו תזכור כמדובר וההנאה אשר קנית על ידי עמל יסוריך הלא היא כי ומצהרים כו' והוא כי דרך האור להתחיל מעט מעט והולך ומתרבה ובעת צהרים האור גדול יותר שהשמש בחצי השמים אמר הנה כאור צהרים הרב יקום חלדך כי ראשיתך לא יהיה מצער כמאמר בלדד כי אם יתחיל באור גדול ולהיות שדרך הצהרים להיות מאז והלאה עד הלילה הולך ומתמעט אך אתה לא תהיה כן רק שבענין ההארה תעופה כבקר תהיה כי כאשר הבקר האור מתחיל מעט והולך ומתרבה כן כבקר תהיה שמה שמתחיל באור רב כצהרים יהיה הולך וגדל כאשר אור הבקר הולך ומתרבה כי יהיה אור צהרים מעט לך בערך אשר יהיה הולך וגדל. או יאמר הנה קצת בחייך כי הגעת עד שערי מות שעל ידי שמור את הנפש אינה יוצאה כי היא כיין בחבית שבורה ועל כן אמרת כי אחר שהלא מעט ימיך בכלות בשרך ושארך על יד הצרה הזאת ואם כן מה בצע לעכב נפשי בגופי ישית וירפה ממני ויניחה לצאת על כן אמר אל תאמר כן כי לא כדברך שאמרת הלא מעט ימי וחדל כי אם ומצהרים יקום חלד שהוא מחצי ימיך ולא מעט כאשר חשבת וזהו ומצהרים ואשר היית כמת הוא כי רצה הוא יתברך להראות לך כי מה שדרך העולם שלא יקום חלד האדם אחרי נפלו כי אם אחרי מותו שישוב ויקום אך לא בעוד הנפש בך שלא יצאת יקום חלד כאלו היית נופל מת וקם והוא כי גם שלא יצאת נפשך הלא מה שתעופה שיאיר לך הוא יתברך ויחלימך כבקר שאחר חשך הלילה תהיה כי כן אתה היית כמת ובטל מן העולם כי על דרך נס היו שומרים נפשך מלצאת נמצא אור נפשך בא אחר מות כבקר אחר החשך:

יח

ועוד תרויח במה שהגעת עד שערי מות ויחייך הוא יתברך כי אשר ידעת ויראת מהתפקר באמונה מעוצם הצרה פן תבא להתייאש מתחיית המתים כנרמז באומרו בטרם אלך ולא אשוב כו' הנה כזה ובטחת על אושר העתיד כי יש תקוה כי תחיית המתים תראה בימיך בעולם הזה בגוף ובנפש בגוף כי ומצהרים יקום חלד ובנפש כי לא תחטא כי הנה תראה תחיית המתים בעיניך ובזה תהיה בטוח כי יש תקוה ותתחזק בכשרון ולא תחטא וגם בעת סילוקך מן העולם תהיה בטוח מבעתותא דמלאך המות והוא דבר שנצטערו ר' יוחנן ורבא כל אחד בעת סילוקו שהיה כל אחד מהם מחלה פני חבירו ובקש ממלאך המות שלא יצערהו ואף על פי כן יש אחד מהם הראה לחבירו שהרגיש זה כי ריבדא דכוסילתא וזה כמשחל ביניתא מחלבא עם כל זה כל אחד מהם אמר דנפיש בעתותא דמלאך המות שעל כן היה להם קושי גדול ומצטערים במיתה לזה אמר גם אז ינוח לך כי וחפרת לבטח תשכב שלא תצטער במות ליכא ממנו כי אדרבה תהיה משתוקק אליה כי אתה בעצמך תחפור קברך וזה בידעך כי לבטח תשכב כי לבטח בלי צער תהיה השכיבה היא המיתה כמה דאת אמר ושכבתי עם אבותי שפרש"י כי מציאות המיתה תקרא שכיבה והוא מה שכתבנו בפסוק אם תשכב לא תפחד:

יט

וגם אחר היותך בקבר לא תרקב כי ורבצת כרובץ חי והוא כענין ר' אחאי בר יאשיה שהיה מדבר עם רב נחמן מקברו ומששיה רב נחמן ומצאו שלם ואמר לו שיהיה שלם בגופו עד שעה אחת קודם תחיית המתים ואמר לו כי בזכות יסוריו יהיה כרובץ ולא נמחה וגם בשום זמן לא תשלוט בך רמה והוא כי דרך סובלי יסורין כר' אלעזר בר' שמעון שלא שלט בו רמה במותו וזה על ידי יסוריך כי במקום רמה שאחר מות היה השחין וזהו ואין מחריד שהוא מהרמה שהיא כמחט בבשר החי המחרידה את הגוף ולא עוד אלא שוחלו פניך רבים והנה אם כפשוטו יקשה איך אחר מות יחלו פניו אך אמר ראה מה הרווחת ביסוריך ואיך יתאוו בני אדם יתיסרו כמוך ויקנו מה שקנית בהם כי הלא כאשר ורבצת בקבר בעת צרת צבור שדרכם ללכת בעת צרה על קבר רשום כמחלים פניו יעלה ויראה לפניו יתברך ויבקש רחמים ירוחמו מן השמים וזה יאמר וחלו פניך כי רבים יחלו פניך בעת צרתם תהיה אתה לעם מול האלהים לבקש תפלה ויתקדש בך שם שמים כי יענו ויעתרו מן השמים על ידך:

כ

ואשר שמחו בצרתך הם הרשעים השמחים בצרת הצדיקים בראותם שיחלו פניך רבים ויעתרו עיניהם תכלינה כאשר בשונאיהם של דוד שאחר סילוקו בראות שנפתחו שערים באמור שלמה בנו בעבור דוד עבדך נהפכו פני שונאיו כשולי קדרה וזהו ועיני רשעים תכלינה ובראות כי מנוס אבד מנהם משאול יתאוו מעתה עודם בחיים תבא עליהם צרה כצרתך ביסוריך למען יזכו כמוך וזהו ותקותם מפח נפש והוא כי צרתך היתה מפח נפש שהיה בנס בך בלתי יוצאת והיית מצטער כאומרו רק את נפשו שמור כי יקוו מאת ה' יהי להם כך לזכות כמותך וזהו שלא אמר ואחריתם רק ותקותם כי תקוה הוא מה שהאדם מקוה ומיחל אליה שתבא הנה שיסוריך יועילו גם לאחר מותך לך שתעלה במעלות בזכות רבים לינצל מצרה על ידך זולת אשר תעלה ותראה לפני קונך לבקש תחנה וגם הרשעים ישובו עד ה' אחרי כן ע"י כן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.