אליה רבה/אורח חיים/תקמז

אליה רבה ‏ אורח חיים תקמז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] לפני שלושים יום וכו'. אף על פי שהיא רחוקה (שולחן ערוך):

ב

[ב] להזכיר נשמות וכו'. אין זה מה שנוהגין עכשיו להזכיר נשמות באל מלא רחמים שהרי אנו נוהגין לומר אל מלא רחמים בכל רגל ורגל על כרחך הא אף ברגל עצמו מותר ואינו הספד אלא שמתפללין עליהם (בית הלל ליו"ד סימן שמ"ז), ולבוש כתב שם ואנו נוהגין להזכיר אפילו פעם ראשון אפילו בתוך הרגל והביאו ש"ך וצריך עיון:

ג

[ג] ועל חכם וכו'. ביו"ד סימן ש"מ סעיף ז' כתב רמ"א דנוהגין להקל שאין קורעין על חכם אלא אם כן הוא רבו או שיודעין משמעותיו שחידש ובש"ך שם כתב דנוהגין להקל אף ביודעים, אם כן ודאי בחול המועד שאין לקרוע אפילו במקום שאין מנהג שסיים הלבוש שיש לקרוע על כולם לא יקרעו אלא ברבו:

ד

[ד] [לבוש] ויש אומרים וכו'. בשולחן ערוך סתם כסברא ראשונה, וכן משמע ביו"ד סימן שמ"ז:

ה

[ה] ועל אדם כשר וכו'. נראה דכתב כן משום סיפא ועל השמועה וכו' אבל בשעת יציאת נשמה אפילו אין אדם כשר קורעין וכן משמע משולחן ערוך, אך צריך עיון הא כתב רמ"א ביו"ד שם סעיף ו' דנוהגין להקל שאין קורעין על אדם כשר אלא אם כן עומד עליו בשעת יציאת נשמה, אפילו בחול וכל שכן בחול המועד ואפשר דסמכו הכא אהתם וכן נראה להלכה שלא לקרוע בחול המועד אפילו במקומות הנזכרים לעיל אלא כשעומד עליו בשעת יציאת נשמה אפילו בחול:

ו

[ו] ובאשכנז וכו'. היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כולן (משאת בנימין ואחרונים). כתבו בתשובת מהר"מ מלובלין אם מת אביו ונקבר ביום טוב אין לקרוע בחול המועד שאינה לא שעת קבורה ולא שעת שמועה ולא שעת אבילות אלא יש לקרוע אחר מועד:

ז

[ז] [לבוש] נוהגין וכו'. מכל מקום בשמועה קרובה של שאר קרובים שיהא רחוקה אחר הרגל קורעין בחול המועד דאם לא עכשיו אימתי ועל אביו ואמו קורעין אפילו לא יהיה רחוקה אחר הרגל אבל בשמועה רחוקה אין קוראין אף על אביו ואמו כן כתבו הש"ך וט"ז ביו"ד ולשיירי כנסת הגדולה ועולת שבת אשתמיטתיה:

ח

[ח] אין חולצין וכו'. ובזמן הזה אין נוהגין לחלוץ כלל אף בחול כמו שכתב ביו"ד שם סעיף י"ז לכך קיצרתי:

ט

[ט] נסרים בצינעה וכו'. ואם אי אפשר בצינעה עושין בפרהסיא ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי כותים לא, אפילו בדלא אפשר (כנסת הגדולה ומגן אברהם בשם תומת ישרים סימן קי"ז), ולעניות דעתי להקל אף לגבי כותי וכן משמע בסימן קט"ו שם:

י

[י] אין כורתין וכו'. פירוש אפילו מפורסם ועל ידי כותים מותר (מגן אברהם), והיכא דאי אפשר מותר לקוץ מהמחובר אפילו אין מפורסם כשאין לו עצים אחרים כנ"ל, משמע בתומת ישרים סימן קי"ז בשם הר"א ירושלמי ובכנסת הגדולה נשמט הר"א וחשב מגן אברהם שהוא מש"ס ירושלמי וליתא:

יא

[יא] אין לתלוש. וכן מצאתי במלבושי יום טוב חלק א' סימן ר"ן שחולק על זהו ומסיק דמיירי כשלקטן לצורך בית הקברות כמו שכתב ביו"ד סימן שס"ח אבל מה שתולשין אחר קבורת המת זכר לתחייה שרי. דיני צידוק הדין נתבאר סימן ת"כ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.