אליה רבה/אורח חיים/תצה

אליה רבה ‏ אורח חיים תצה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] כל מלאכה וכו'. הטעם בספר החינוך סימן שט"ו כדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה השם יתברך להם ולאבותיהם וידברו בם ויודיעון לבניהם ולבני בניהם כי מתוך השביתה מעסקי העולם יהיו פנוים לעסוק בזה:

ב

[ב] [לבוש] דכתיב אך כאשר וכו'. זה נכתב בחג המצות דכתיב סתם כל מלאכה אבל בשאר יום טוב כתיב כל מלאכת עבודה לא הוצרך להתיר מלאכת אוכל נפש דלאו עבודה מיקרי אלא מלאכת הנאה (רמב"ן), ובספר יראים סימן קט"ו תירץ דלמדינן שאר יום טוב מחג המצות מהיקשא דכתיב חג המצות ובחג השבועות מקיש וכו', עוד יש לומר דילפינן מגזירה שוה דמקרא קודש:

ג

[ג] [לבוש] ואפילו שביתת בהמתו וכו'. קשה דלעיל סוף סימן רמ"ו וסוף סימן ש"ה סתם דאין שביתת בהמה ביום טוב ושם נתבאר:

ד

[ד] [לבוש] לומר לכותים וכו'. והוא הדין לקראים תומת ישרים קס"ו:

ה

[ה] [לבוש] יש אומרים דלגבי הבערה אין אנו צריכין וכו'. תמיה לי דבש"ס ביצה דף י"ב מבואר דלכולי עלמא אין היתר אלא מטעם מתוך, גם בבית יוסף בשם המגיד מבואר דכיון דכתיב ביום השבת אמרינן מתוך דדוקא בהוצאה אמרינן מתוך מסברא שמוציאין אוכל נפש עצמו מה שאין כן הבערה שאינו באוכל עצמו אלא בעצים לא היינו אומרים מתוך אי לאו קרא דיום השבת. והנה ראיתי בלחם משנה פרק א' מהלכות יום טוב שפירש דאי לאו מתוך הוה אמינא דיוקא דקרא דהבערה דיום טוב שרי היינו באוכל נפש לבד, עד כאן, וקשה דאוכל נפש בהדיא כתיב אך אשר יאכל לכל נפש ויש לתרץ, ומכל מקום מבואר כדפירשתי דליכא שתי דעות, והנה מגן אברהם בריש סימן תקי"ח כתב על מגיד תימא דפסחים דף ה' אמרינן דאסור לשרוף חמץ ביום טוב דרחמנא אמר לא תעשה כל מלאכה ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה אם כן שמע מינה אף על גב דלאו לא תבערו לא נאמר ביום טוב מכל מקום אסור מלאו דלא תעשה מלאכה ואם כן הדרא קושיא לדוכתיה למה אמרינן מתוך, עד כאן, ולפי מה שכתבתי לעיל בשם לחם משנה לא קשה מידי דשרפת חמץ לאו אוכל נפש הוא, ורבי עקיבא לא סבירא ליה מתוך כבית שמאי כדאמר הש"ס שם, עוד נראה לי דרבי עקיבא סבירא ליה לימוד דיום השבת כדאיתא בילקוט פרשת ויקהל דמדליקין מערב שבת לשבת, אבל למאן דאמר מתוך סבירא ליה לימוד אחר דילקוט שם דיום השבת לאפוקי יום טוב ודו"ק:

ו

[ו] ויש מחמירין וכו'. וכן פסק רש"ל ריש פרק אין צדין וכן פסק שיירי כנסת הגדולה אלא מה שכתב שהשולחן ערוך נמשך אחר הרמב"ם דמתיר אפילו באפשר קשה הא כתב בית יוסף דרמב"ם אמר טעם על איסור קצירה וטחינה וכו' משום שאפשר לעשותן מערב יום טוב וכמו שכתב בהגה לבוש סעיף ב', משמע דסבירא ליה ולא דמי סימן תק"ג דשאני הכא דאין צריך אלא אמירה, נראה דאף למאן דאמר צריך שירשום מותר:

ז

[ז] כל שאינו מפיג וכו'. ומהאי טעמא יש לבשל פירות היבשים קודם יום טוב שהם טובים יותר שנתבשלו מאתמול (של"ה), ובמהרי"ל ללוש הורמ"וזילש מערב יום טוב דהישנים יותר טובים וגם אסור לדוך שקדים ביום טוב להוציא מהן חלב כי אפשר לעשות מערב יום טוב אף שמפיג טעם קצת, עד כאן, ונראה לי דגם הרמב"ם יש לומר דסבירא ליה הכי ומה שכתב אסרו חכמים היינו דהכתוב מסרן לחכמים וזה דלא כמגיד ור"ן ובית יוסף וכן מבואר ואף דבשאר מאכלים אם מפיג טעם קצת שרי הכא דומה לסחיטת פרי (רש"ל), ואין פדי"אש ביום טוב וכן אין לחתוך טר"י ביום טוב ומי שעבר וסמך אמתירים לא יענש יש לו על מי לסמוך (שיירי כנסת הגדולה):

ח

[ח] על ידי שינוי וכו'. ומותר לכתחילה להמתין עד יום טוב לעשותן בשינוי וכן משמע סימן תק"ד (מגן אברהם):

ט

[ט] חכמים אוסרין וכו'. ובירושלמי מסמיך להו אקראי (טור) ותימא הא אמרינן שם ביום טוב סופג ארבעים וכן רש"ל ריש פרק אין צדין מסיק דמן התורה אסור עד לישה (ט"ז), וצריך לומר לדעת הטור דמכות מרדות קאמר, מיהו בספר החינוך פסק נמי דמדאורייתא אסור אי נמי יש לחלק בין מלאכות אלו דאסור אף על ידי שינוי לאוכל נפש ממש שעומד לאכילה מיד וכן משמע מרש"ל שם הרשב"א בריש בית מועד זה לשונו מסרן הכתוב לחכמים והם אמרו שהקוצר והתולש והדש והבורר והטוחן והמרקד והצד והחולב והמגבן והסוחט פירות להוציא מהן משקין אסור וכן לא התירה התורה אלא תיקון בדברים שהן ברשותו באפיה ובישול לא לעקור דבר מגידולו ואפילו תותים ואבטיחים שנפגמין מיומן למחרתו לפי שרוב הפירות הנלקטין משתמרין לזמן מרובה ואינו בדין שתהא לקיטתו של זה מותרת ושל זה אסורה וכל שכן צידת בעלי חיים וכו':

י

[י] ויש מתירין וכו'. וכן פסק רש"ל סוף ביצה דאין אסור אלא מוקצה מחמת איסור ונולד. אין לטלטל עצמות שנתפרקו ביום טוב (מגן אברהם), פירוש משום נולד:

יא

[יא] [לבוש] אין צריך וכו'. לא דק דהתם על ידי שינוי מותר (עולת שבת), והוא לא דק שהרי רש"י כתבו טעם זה וכן הרמב"ם ולדידהו באמת אף על ידי שינוי אסור כדמשמע בב"ח אלא דאנן לא קיימא לן כוותייהו בזה:

יב

[יב] אוצר של פירות וכו'. והוא הדין פירות העומדים לסחורה, ולהמתירין מוקצה אין צריך אמירה, אלא בגרוגרת וצמוקים כמו שכתב סימן ש"י ובית יוסף (מגן אברהם):

יג

[יג] סגי כשיאמר וכו'. ורש"ל ומגן אברהם פסקו דצריך שירשום. כתב רמ"א דמותר להכינו מיום טוב ראשון לשני בשני ימים טובים של גלויות, עד כאן משם. לענין התפילה אם דעתו לחזור מתפלל שמונה עשרה כמו מקומו ולובשין למלבוש יום טוב וכשחל יום טוב בערב שבת מבשל בלא עירוב תבשילין (רדב"ז). ויכולין להרבות בשבילו ביום טוב שני מכל מקום טוב שלא יבשלו בשבילו קדירה מיוחדת משום ר' יום טוב צהלון (קל"ט):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.