אליה רבה/אורח חיים/שמח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שמח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] דאילו למעלה וכו'. דוקא לאותו חצר אבל לחצר אחרת אסור כדי שלא תעשה מחשבתו (עבודת הקודש ד' ט"ז), ונראה לי שמתרץ בזה קושיית תוס' דשבת דף ד' ע"א ד"ה ומאי שנא וכו' ופירש דמיירי למעלה מעשרה ודו"ק, ובתוס' [דף ה' ע"א] ד"ה כאן וכו' דלכתחילה מותר להוציא למעלה מעשרה אם לא שמוציא דרך מטה מעשרה, ומכל מקום מותר להחזירה למעלה מעשרה, ובעבודת הקודש שם מבואר דאף למעלה מעשרה אסור לכתחילה וצריך עיון עיין סימן שמ"ז ס"ק ד':

ב[עריכה]

[ב] לחצר אחרת וכו'. אפילו שלו או שנתערב ואף שלא היה כוונתו מתחילה להוציאה לחצר זו דמכל מקום נתקיימה מחשבתו לפנות מחצר זה וכן משמע מפירוש רש"י ור"ן ור"י:

ג[עריכה]

[ג] ויש אומרים וכו'. וכן נראה לי עיקר שהרי תוס' ורמב"ן ורשב"א והרא"ש וטור ורבינו ירוחם דף ע"ג פסקו הכי ועוד דבמגיד פרק י"ג משמע שכן דעת הרמב"ם. כתב עולת שבת דלפי זה מותר לרדות הפת בשבת מתנור ותימא על השולחן ערוך שהשמיט זה, עד כאן, ותימא לתמיהותו שהרי כתבו השולחן ערוך סימן רנ"ד סעיף ז' ושם מקומו:

ד[עריכה]

[ד] בכל גוונא וכו'. נראה לי דהיינו בין בשוגג בין במזיד דלא קנסו אלא היכא דיש גזירה דאתא לידי איסור דאורייתא אבל בזה אף שיעשה בשבת ליכא איסור דאורייתא אבל לחצר אחרת אסור דגזרינן דזימנין אחריתי שדי לרשות הרבים כדפירש רש"י שם כיון דנתקיימה מחשבתו ודו"ק, ומגן אברהם לא הבין כן ולכן הקשה על בית יוסף עיין שם ולעניות דעתי כדפירשתי וכן מבואר בלשון השולחן ערוך ולבוש שכתבו בכל גוונא מותר להחזירה ואי לחצר אחרת לא שייך לשון הפוסקים אלא להושיטה או להכניסה וכן משמע בעבודת הקודש לרשב"א שהבאתי ס"ק א':

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] דהוה ליה גזירה וכו'. מה שהקשה מגן אברהם דהרבה פעמים מצינו גזירה לגזירה נראה לי דשאני הכא דדייקא הכי לשון הרמב"ם ופוסקים וכן משמע בש"ס עיין שם ובמה שפירשתי לעיל נמי מתורץ:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך להוציאן פטור. שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך ואם יהיה קנה בידו והגביה הקצה הראשון והקצה השני מונח בארץ וחזר והגביה הקצה השני אפילו כל היום פטור שהרי לא עקר החפץ כולו מהארץ ואם משך החפץ וגררו על הארץ מתחילת ארבע לסוף ארבע חייב שהמגלגל עוקר הוא, ובכלבו דף כ"ד ויש אומרים שאם מגלגל חבית או כלי אחר עגול פטור. פשט ידו לפנים ונטל מים מעל גבי גומא מלא מים חייב שהמים כולן כאילו הן מונחין על הארץ ואם נטל פירות או שמן מעל גבי המים פטור שהרי לא נחו על הארץ רמב"ם פרק י"ג), וצריך עיון דרבינו ירוחם דף ע"ג דחייב בשמן פשוט בשבת עד כאן לשונו ולא הזכיר מרמב"ם הנזכר לעיל, גם צריך עיון דבשבת דף ה' פלוגתא דר' יוחנן בן נורי ורבנן והלכה כרבנן כמו שכתב המגיד שם:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.