אליה רבה/אורח חיים/צה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png צה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] בכיוון כאילו אינם אלא אחת וכו'. פירוש לאפוקי ממאן דאמר בירושלמי דסגי בעקב בצד גודל קא משמע לן דלא סגי בכך אלא בעינן כיון ממש זה אצל זה, מיהו אם עבר והתפלל בעקב בצד גודל. כתבו הב"ח ועולת תמיד דאין צריך לחזור ולהתפלל אבל אם התפלל בלא השוואת רגלים כלל צריך לחזור ולהתפלל, עד כאן. ולעניות דעתי משמע ברמב"ם פרק ה' מהלכות תפילה דכיוון הרגלים אינו אלא לכתחילה ואין צריך לחזור ולהתפלל אף שלא כיון כלל, מכל מקום נראה דרשות בידו להתפלל נדבה בלא חידוש, כדלעיל סימן צ"ד סק"ט. כתב רבינו יונה יש שנוהגים לתת ריווח למעלה אצל האצבעות משום דכתיב וכף רגליהם ככף רגל עגל, עד כאן. וכתב עולת תמיד ואף על פי שמסיים שאין צריך לכך משום דמש"ס שלנו לא נזכר מזה כלום, מכל מקום נראה דמאן דנהג בכך מדת חסידות הוא, עד כאן. ולעניות דעתי מלשון רבינו יונה ואין זה כלום שהרי בש"ס לא הזכירו אלא שידמו לאחד, עד כאן, משמע דשלא כדין עושין כשנותנין ריוח למעלה דדוקא בעינן שידמו אחד וכן משמע באבודרהם דף ל"ה:

ב[עריכה]

[ב] להדמות למלאכים וכו'. ועוד כשעומד כן אינו עומד בחזקה וזה מורה שעומד באימה והכנעה ומהר"י אבוהב כתב רמז שנסתלק ממנו התנועה לברוח ולא להשיג שום חפץ מבלעדי ה', עד כאן, ודעת רבינו בחיי פרשת קרח מסכים לזה שכתב להראות כאילו רגליו כבולים אין חפצו תלוי בעצמו ואין בידו להפיק רצונו אם אין הבעל הבית מסכים על ידו, ולפי שתנועת הרגלים גדולה מתנועת הידים לקרב תועלתו ולדחות נזקו לכך נהגנו בכיון רגלים ולא הידים, עד כאן, ועיין בבאר שבע דף י"א:

ג[עריכה]

[ג] יש אומרים כשעומד וכו'. וכתב הנחלת צבי לא ידעתי למה השמיטו הלבוש, עד כאן, ואפשר דסבירא ליה דזה כשעומד במקומו בביתו אבל כשכבר הלך ממקומו כדי להתפלל ומכל שכן כשהולך לבית הכנסת אין צריך. גם נראה שאין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו דהיינו כשעומד אצל הכותל, וברוקח כתב הטעם דכתיב שלוש הגשות לתפילה ויגש אברהם ויגש יהודא ויגש אליו, ועוד כתיב ורגליהם רגל ישרה, רגליהם שתים רגל אחת, ואחר כך ישרה מיישר רגליו, ישרה אותיות שיר"ה וגמטריא תפילה:

ד[עריכה]

[ד] עיניו למטה לארץ וכו'. בצרור המור כתב דהמתפלל שמונה עשרה שכינה כנגדו, ולכן אסור לפקוח עיניו ולהסתכל בכותל, עד כאן. וכתב שיירי כנסת הגדולה שמעתי בשם הזוהר שכל שאינו עוצם עיניו בשעת תפילת שמונה עשרה אינו זוכה לראות פני השכינה בצאת נפשו, ומן אז והלאה מנהגי לעצום עיני, עד כאן, וכן הזהיר בזה מטה משה ושל"ה דף רנ"ה, וקצת צריך עיון בסימן צ' סעיף כ"ג אמאי אין מתפללין נגד בגדים המצויירים עיין שם. וראיתי בפסקי תוס' כתב ראיתי מחסידים ואנשי מעשה כשמזכירים השם בתוך התפילה נושאים עיניהם למעלה אבל בשאר התפילה לא יראה אפילו דרך העברה נגד הכותל, עד כאן. ובזה מיושב הא דאין להתפלל נגד בגדים המצויירים משום כשמזכירין השם יסתכל בהם, מיהו מדברי הלבוש לא משמע הכי דאם כן יתרץ על קושיא הא דצריכי חלונות משום הזכרת השם אלא משמע דרק בהתחלת התפילה יסתכל למעלה וכן משמע מב"ח, גם לפי זה יש לומר דמשום התחלת התפילה אין להתפלל נגד בגדים מצויירים ועיין לעיל סימן צ' סעיף ד', בספר דברי אליהו מזמור קכ"ג בארתי עוד, והאר"י היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוין מאוד (כוונת), וכתב מגן אברהם סימן נ"ג הכל לפי מה שהאדם מרגיש בקדושיו, עד כאן, ומהרי"ל נטל סידור בימין והתפלל בו ובשמאלו נטל הסרבל על לבו:

ה[עריכה]

[ה] ידיו על לבו וכו'. מה שקשה מסוף סימן צ"א פירשתי באליהו זוטא. האר"י ז"ל הוה משבח שיכנעו זרועותיהם על לבם ימנית על שמאלית והרמ"ק זכרונו לברכה היה אומר לכוף האגודל בתוך פסת יד:

ו[עריכה]

[ו] חלציו וכו'. כתב לחם חמודות דף כ"ו וכל שנראה שיש בו גסות הרוח יש ליזהר ממנו ומה שהחזנים בארצות האלו כשמגביהים קולם כשמנגנים בזמר מניחים ידיהם על הלחי אין בכך כלום כיון שאינם עושים כי אם להרים קול בשיר אבל שלא בשעת הזמר יש למחות בידם וגם אם ינעמו ויבשמו קולם בעינן שלא יריעו, ייטיבו בשתיים האחת שלא יצטרכו כלל להניח יד על הסנטר והשניה שלא יתגנו בפתיחת פיהם והנעת ראש וגנאי הוא זה, וכבר שמענו שבארצות אחרים אינם מתנהגים החזנים בזמירתם כי אם בנעימות קול בלבד ולא בתרועה וצעקה, עד כאן. ועיין לקמן סימן ק"א סק"ח:

ז[עריכה]

[ז] קדושה וכו'. ונראה לי עד אחר האל הקדוש ועיין סימן קכ"ה בדיבור הקדושה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.