אילת השחר/שבת/קמז/ב
מפני שחשודין על אותו דבר. רש"י פי' שחשודים על סחיטה. וצ"ע אמאי נקטה הגמ' בלשון נסתר ולא קאמר להדיא שחשודים על סחיטה [ואמנם גי' הערוך בגליון הגמ' להדיא דחשודים על סחיטה], ור"ח פירש שחשודים על זימה ויטמאו האלונטית בש"ז. וצע"ק מה איכפת לן שהמגבת תיטמא, וכי צריך להשתמש במגבת טהורה [והעירו דאולי להנזהרים לאכול חולין בטהרה וזה יטמא האוכלין].
א"ר יוחנן למטה מכתפים. צ"ב מאי נ"מ היכן קושר הסבניתא.
שחבירך יקיימוה בידך. ופירש"י וכשתשנה מסכת אחת והם אחרת תשמענה ותהא סדורה בפיך. נראה הכונה שכבר למד אותה המסכת, וע"י שחבריו לומדים מסכת זו, יש לו חזרה טובה, ומשמע קצת מרש"י שחוזר בפיו ע"י לימוד חבריו, ולא בשמיעה בעלמא.
משום פיקא. ופירש"י ובגדי האדם נישורין במים כשהוא נופל ואתי לידי סחיטה. מבואר דאין חשש שיטבע בטיט, ורק משום סחיטה אסור. אבל המאירי פירש שהאדם עצמו יטבע בטיט, ויצטרכו הרבה בני אדם להוציאו ועלולים להכשל. ולפ"ז צ"ב מדוע רק בשבת אסור, הרי גם בחול יש חשש סכנה זה.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |