אילת השחר/שבת/סג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png סג TriangleArrow-Left.png ב

דף ס"ג ע"ב

מנלן וכו' מציץ. מבואר בכוליה סוגין דציץ של כה"ג הוי בגד ומקבל טומאה, ועיין ר"ש פ"ק דאהלות (מ"א) שהוכיח מזה דבגד העשוי ממתכת יש לו דין בגד. אמנם יש להוכיח מכאן עוד, דהרי הציץ הוא בגד שרק הכה"ג לובשו ולשום אדם אינו ראוי, גם מצד הדין וגם מצד המציאות שמי שהולך עם זה הוי משונה, ומ"מ יש לו דין בגד. ובאמת דגם שאר בגדי הכה"ג אינם ראויים לאנשים אחרים, והוי בגד. ויל"ע בבגד גדול מאוד שלא מתאים לאנשים אלא לענקיים כעוג מלך הבשן, האם יש לזה דין בגד, ואפשר דהוי משא בשבת, וכן כל כה"ג [ועי' משנ"ת לקמן דף ס"ה ע"ב ד"ה הקטע יוצא בקב שלו].


והתניא ציץ כמין טס של זהב כו'. העירו, למה הוצרך להביא ראיה מברייתא, ולא הביא מקרא ערוך ועשית ציץ זהב וכתבת עליו מכתב פתוחי חותם, הרי שהיה זהב, ואפשר דאי מקרא סד"א דאמנם היה בו זהב אבל גם היה בו מין בגד, והתורה תפסה את הדבר העיקרי.


ואמר ר' אלעזר ב"ר יוסי כו'. עיין ר"מ (פ"ט מכלה"מ ה"א) שכתב דבדיעבד כשר גם לת"ק בשיטה אחת, ופי' ה|כס"מ דלמד כן מהא דהעיד ראב"י שראהו בשיטה אחת וע"כ שכשר כן, וצ"ע דמאחר שהוא רק בדיעבד למה לא עשו ציץ חדש כדי שיהא כשר לכתחילה, ונראה דודאי צריך לעשות חדש, ומש"כ הר"מ שכשר בדיעבד היינו דאם הכהן עבד עבודתו כשירה, ולא חשיב כעבד בשבעה בגדים.


תכשיט כל שהוא. ופירש"י כלומר דבר קטן. והיינו כמש"כ תוס' דבעינן איזה שיעור. ויל"ע דמאחר שלמדו תכשיט כל שהוא מציץ, א"כ נימא דבעינן כמו בציץ שיהא שתי אצבעות.


אריג ותכשיט כל שהוא טמא. צ"ע מה הוצרך להשמיענו דטמא משום שהוא תכשיט, תיפו"ל משום האריג שבו, וי"ל דמיירי שרק בצירוף האריג והתכשיט יש בו שיעור בית קיבול, ובתוס' מבואר דבעינן שיעור שאפשר לקפלו לעשותו בית קיבול, ועיין תוד"ה אריג ותכשיט.


תוד"ה מנין לאריג. וי"ל דראוי לכוף ולקפל כו'. ומבואר דאף שאמר כאן "כל שהוא" אינו בדוקא ובעי איזה שיעור, [כמש"כ תוד"ה אריג ותכשיט], ומכאן סמך למה שאמר החזו"א שמותר להשתמש במי הכנרת בפסח אף שיש אנשים שמשליכים שם קצת חמץ, דכל שהוא בפסח נמי יש בו איזה שיעור.


תוד"ה מנין לתכשיט. מדכתיב בכלי מדין טבעת. והיינו דסד"א דתוס' דטבעת שבפסוק הוא כסתם טבעת, ותירצו דאפשר שדרך המדינים היה ללבוש טבעת גדולה מאד.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א