אילת השחר/שבת/כה/ב
תוד"ה תתן. דאין נתינה פחות משו"פ. יל"ע דלמא הפסוק ממעט תתן לו ולא לבהמתו וזה כבר שוה פרוטה. ותירצו אליבא דהסוברים (עיין חזו"א מעשרות סי' ז' ס"ק י"ג) שתרומה טמאה אסור להאכיל לבהמה [ומשמע שם שהוא דין דאוריי'], וא"כ לא איצטריך קרא למעט תתן לו ולא לבהמתו.
תוד"ה סדין. דסברי בעלמא כלי קופסא חייבין. והנה גם מ"ד כלי קופסא חייבין הוא רק משום שעומד ללבישה, ומ"מ נקטו לשון פוטרין לפי שהחיוב לא רק בעת הלבישה.
בא"ד. היינו ציצית מן המובחר מה תהא עליה. מבואר בתוס' (מנחות דף מ"א ע"א) דגם מי שאינו עושה מצוה מן המובחר נענש בעידן ריתחא, וצע"ק דאטו מי שקונה אתרוג פחות מהודר יענש, ואפשר דהכא שאני שהוא הידור הכתוב בתורה להטיל תכלת.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |