אילת השחר/שבועות/לה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף מלאכת בצלאלחשק שלמה אילת השחר |
כתב אלף למד מאלקים וכו' אינו נמחק. יש לעיין אם בס"ת שהי' צריך לכתוב שם של אלף למד וטעה שחשב דצריך לכתוב אלקים וכתב אלף למד אם כשר, והיינו דבעצם הא אע"ג דשם שנכתב שלא בקדושה נמחק כדהוכיח בהגהמ"י (פ"ו מהלכות יסודי התורה), מ"מ כה"ג אמרינן כאן דמקרי דנכתב בקדושה ואסור למוחקו אע"ג דרצה לכותבו בתור שם של אלקים, אבל לדין מיוחד שנאמר באזכרות שצריך לכותבן לשמן, ובאופן זה הא סוף סוף לא נכתב לשמן, או דכמו שסגי לענין שנקרא שנכתב בקדושה ואינו נמחק, ה"נ מקרי לשמן, דלא צריך לשמן לשם השם הזה, אלא לשם כתיבת שם בעלמא. ועי' בחידושי ר"ח הלוי (פ"א מהל' תפילין הל' ט"ו).
יש לעיין אם דוקא כשרוצה לכתוב אלקים, וכתב אלף למד אסור למוחקו, אבל אם רצה לכתוב שם של אלף דלת וכתב אלף למד, מותר למוחקו, כיון דלפי סברתו לא הי' צריך לכתוב למד, או דלמא דכל שרצה לכתוב שם השם ויצא לו שם אחר אסור למוחקו.
אי ס"ד לנבוכדנצר קאמר לי' שנאותיה מאי נינהו ישראל מילט קא לייט להו לישראל ות"ק סבר שונאי ישראל איכא שונאי עובדי כוכבים ליכא. יש לעיין אם להי"א דלא רצו לומר לנבוכדנצר משום דא"כ הא מקלל לישראל ואסור לקלל אף בלי שם, ומסתמא כמו דאסור לקלל לא' מישראל ה"נ לכלל ישראל, או דסתם בודאי לא הי' רוצה דניאל לקלל ישראל, ונפק"מ דמסקינן דת"ק ס"ל כיון דיש לו גם שונאים עכו"ם להם הוא מכוין. ולכאורה כשא' אומר סתם שונאים, משמע כל שונאים, נמצא דגם שונאיו ישראל ג"כ נכללים בקללתו, וכמו דאמרינן בנדרים (דף כ"ח) לענין נדרים ושבועה דלא מהני לחשוב בלבו היום רק בנדרי אונסין מותרין דבלבו ובלב כל אדם שעושה מתוך אונס, א"כ גם כאן לא מהני מה דחושב בלבו רק על שונאי עכו"ם ונמצא מקלל ישראל, אבל אם לא מיירי מצד איסור, אלא דסתם לא הי' רוצה לקלל, ע"ז נוכל לומר דסגי מה שבלבו חושב רק על שונאיו עכו"ם, אלא דיש לומר דאפילו אם הנידון מחמת דאסור לקלל לישראל, מ"מ כאן בלב כל א' דאין כונתו לשונאיו ישראל רק לשונאיו עכו"ם.
